פודקאסט

פרק 327 של פודקאסטרטגי במתכונת מיוחדת. מלחמת חרבות ברזל טלטלה את הציר השיעי בהובלת טהראן, ורעידת האדמה ברפובליקה האסלאמית עדיין בעיצומה. בעקבות כך, כינסנו את חוקרי הציר השיעי במכון לדיון מיוחד בהובלת ראש התוכנית, בכירת המוסד לשעבר סימה שיין, ובהשתתפות מומחי איראן, חזבאללה ולבנון, סוריה, עיראק והחות'ים בתימן.

בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי דנה ראשת תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, עם המומחה לענייני איראן במכון ד"ר רז צימט והמומחית לענייני טורקיה במכון ד"ר גליה לינדנטראוס, על השפעות והשלכות נפילתו של משטר אסד בעקבות מתקפת הפתע של כוחות המורדים. בין היתר ידונו המומחים במאבקי הכוחות שמעצבים את המציאות בשטח, בעתידה של המדינה הסורית ושל האזור, וכמובן – באופן שבו כל זה משפיע על ישראל.

ד"ר רז צימט, חוקר איראן במכון, מסביר מדוע לדעתו איראן בוחרת להשהות את תגובתה על התקיפה הישראלית באיראן בחודש שעבר, ומנתח לעומק את מרכיבי תפיסת הביטחון של המשטר האיראני, כפי שגובשו מאז המהפכה האסלאמית ועד היום: הסתמכות על מיליציות "שלוחים", פיתוח טילים וכטב"מים, טרור והתעצמות גרעינית. לאחר מכן, צימט בוחן את השלכות המלחמה על מרכיבי תפיסת הביטחון האיראנית וסדרי העדיפויות של המשטר. מהם הספקות שהתעוררו במשטר בנוגע להפעלת השלוחים, בעקבות ה-7.10, התלכדות הזירות והלחימה עד לימים שקדמו להפסקת האש בלבנון? מה למד המשטר משתי המתקפות הישירות שלו על ישראל, לגבי יכולותיו הצבאיות האסטרטגיות ובמיוחד לגבי יכולתו להרתיע את ישראל באמצעותן? ולבסוף, מהם האיתותים שהופיעו בחודשים האחרונים לכך שהמשטר עשוי לשנות את דוקטרינת הגרעין שלו ואף ללכת מעבר ל״סף״ – קיצור זמן הפריצה לנשק גרעיני?

בימים האחרונים גוברות המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק על ישראל, והן אף מאיימות להצטרף לתגובת איראן על התקיפה האווירית שביצעה ישראל. בפרק זה של פודקאסטרטגי המנחה ירון שניידר, המומחה לזירה העיראקית, עובר לכיסא המרואיין ודן במליציות השיעיות שמאיימות על ישראל ממזרח. לאיזה צורך הוקמו וכיצד השתלבו המיליציות בעיראק בציר השיעי בהובלת איראן? מה מאפיין את יחסי המיליציות עם השלטון הנוכחי בבגדאד ומדוע ראש הממשלה והצבא מהססים או אף נמנעים מלפעול נגד המיליציות האלה, נוכח התקיפות המכוונות נגד ישראל? כיצד משפיעה הנוכחות האמריקאית בעיראק על פעילות המיליציות האלה מאז הקמתן וכיצד זה בא לידי ביטוי במלחמה? מהן דרכי התגובה האפשריות נגד המיליציות בעיראק, בתיאום ובשילוב מאמצים בין ישראל לארה״ב?

חוקרי תחום לבנון וחזבאללה במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בשיחה על האירועים הדרמטיים של הימים האחרונים בלבנון ובגבול הצפוני. כיצד החלטת הקבינט על הוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם ליעדי המלחמה קשורה לאירועים האחרונים? האם אירועים אלה כשלעצמם יכולים להשיג את המטרה בהתחשב באופן שבו פועל חיזבאללה עד כה? איזה השפעה יש לפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר על הסביבה שבה חיזבאללה פועל והיכולת שלו לתפקד? מה ניתן ללמוד מדברי התגובה של נסראללה? מהי התכלית שאליה צריכה ישראל לחתור בעימות הנוכחי עם חיזבאללה ומהן החלופות שיש בידיה, ומנגד – איזו תכלית אסטרטגית נועדו המהלכים של חיזבאללה לשרת, בהקשר הלבנוני ובהקשר האזורי, במסגרת הציר בהובלת איראן?

סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון, בשיחה על הלבטים הפנימיים באיראן לגבי התגובה לחיסול אסמאעיל הנייה בטהראן: עוצמתה, מאפייניה, התוצאה הצפויה וההשלכות שלה על המצב הפנימי ברפובליקה האסלאמית. מהי עמדת הצד הנצי במשטר האיראני לעומת עמדת הצד המתון יותר? מדוע נשיא איראן, כך לפי הדיווחים, מנסה לשכנע את המנהיג העליון להימנע מתגובה קשה? האם יכול להיות שאיראן תסתפק בתגובת חזבאללה ותימנע בשלב זה מתגובה משלה? אילו השפעות יש למאמצים האמריקניים למתן או אף לעכב את התגובה של איראן? ואיך המגעים לחידוש המו"מ להפסקת אש ושחרור החטופים יכול להשפיע על השיקול האיראני?

פרק 298