מתי ומהיכן שתבחרו תוכלו להאזין לשיחה מקצועית ומעמיקה עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחון הלאומי – בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי.
פודקאסטרטגי 295: האם ניתן להכריע את חמאס? | יחסי מצרים-ישראל ברקע המבצע ברפיח | נסיגה בחוסן הלאומי
פרק 295
יחסי מצרים-ישראל: המתיחות המדינית סביב הפעולה ברפיח והמשך התיווך במו״מ חוקר המכון הבכיר, ד"ר אופיר וינטר, על המתיחות של השבועות
חוקר המכון הבכיר, ד"ר אופיר וינטר, על המתיחות של השבועות האחרונים בין קהיר לירושלים, על רקע הכניסה לרפיח ותקרית הגבול באזור מעבר רפיח.
כיצד מושפעת מצרים מהמלחמה עד כה? מדוע, על אף איומיה לפרוש מהתיווך, המעורבות המצרית במו״מ נמשכת וכוללת גם ניסיונות למצוא הסדר חדש במעבר הגבול ברפיח, תוך כדי הלחימה באזור? מהם השיקולים המדיניים שגברו על השפעת המתיחות המדינית, תקרית הגבול וכן הלחץ ברחוב המצרי? ומה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה בסוגיית ״היום שאחרי״ המלחמה בעזה?
פייקלנד | פרק 17: מה מיוחד במבצע ההשפעה האגרסיבי של האחים המוסלמים בישראל?
אלפי משתמשים מוסלמים ברחבי העולם מנסים לעצור את המלחמה בעזה באמצעות מבצע השפעה רחב היקף המכונה ISNAD בניהולו של בימאי מצרי המתגורר בטורקיה, שנועד להחליש את החברה הישראלית, על ידי הפצת מסרים שמטרתם להפחיד את הישראלים. החוקרות ד"ר מיכל פרח וענבר טויבר יסעור, מומחיות לדיסאינפורמציה ברשת וחוקר המכון ומומחה לאסלאם פוליטי, ד"ר אופיר וינטר בשיחה למנחה התכנית, אטילה שומפלבי על מאמצי הגיוס, היקף ההשפעה ודרכי הפעולה. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.
פודקאסטרטגי 287: פינוי רבע מיליון ישראלים: האם ישראל הייתה מוכנה? | 45 שנים לשלום עם מצרים
יותר מרבע מיליון ישראלים התפנו מביתם בחזית הדרומית והצפונית. חוקר המכון, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מציג את תמונת המצב בנושא ובוחן את הסוגיות הבאות: מהן התכניות לפינוי שהיו קיימות בישראל לפני ה-7 באוקטובר ומה קרה בפועל? האם יש גוף שמתכלל את האירוע – על פי התכנון והלכה למעשה? מהם הקריטריונים שלפיהם יש לבחון מחדש את הנושא, כדי לתת מענה הולם לבעיות שהוצפו בעקבות הפינוי?
לרגל יום השנה ה-45 לשלום בין ישראל למצרים, ד"ר דוד גוברין, שגרירה הקודם של ישראל במצרים והשגריר הנוכחי במרוקו, משוחח עם חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, על יחסיהן של שתי המדינות. בשיחה מסביר השגריר גוברין כיצד טלטלות "האביב הערבי" השפיעו על יחסי ישראל-מצרים בתקופת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, סוקר את התפתחות הקשרים בין מצרים לחמאס מאז השתלטות הארגון על עזה ב-2007 ומנתח את האינטרסים המצריים במעורבות בתיווך בין ישראל לחמאס. עוד מבהיר השגריר גוברין מדוע קרא לספרו החדש "שותפות בצל יריבות", כיצד ניתן להבין את הפער הקיים במצרים בין "השלום הרשמי" ל"שלום האזרחי", ומה ניתן ללמוד מחוויותיו השונות, ולעיתים אף המנוגדות, כשגריר ישראל בקהיר וברבאט.
שותפות בצל יריבות: 45 שנה לשלום עם מצרים
לרגל יום השנה ה-45 לשלום בין ישראל למצרים, ד"ר דוד גוברין, שגרירה הקודם של ישראל במצרים והשגריר הנוכחי במרוקו, משוחח עם חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, על יחסיהן של שתי המדינות. בשיחה מסביר השגריר גוברין כיצד טלטלות "האביב הערבי" השפיעו על יחסי ישראל-מצרים בתקופת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, סוקר את התפתחות הקשרים בין מצרים לחמאס מאז השתלטות הארגון על עזה ב-2007 ומנתח את האינטרסים המצריים במעורבות בתיווך בין ישראל לחמאס. עוד מבהיר השגריר גוברין מדוע קרא לספרו החדש "שותפות בצל יריבות", כיצד ניתן להבין את הפער הקיים במצרים בין "השלום הרשמי" ל"שלום האזרחי", ומה ניתן ללמוד מחוויותיו השונות, ולעיתים אף המנוגדות, כשגריר ישראל בקהיר וברבאט.
בשולי הכנס השנתי פודקאסט מיוחד חוקרי המכון מראיינים אישי מפתח בתחומי הביטחון והאסטרטגיה
ישראל, הגז הטבעי – והמלחמה בעזה
אירועי ה-7 באוקטובר חשפו שורה של כשלים במערכת הישראלית, אך גם נקודות עוצמה. אחת מהן היא הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, המקנה אספקת גז סדירה לאזרחיה בשעת חירום.
מהם ביטחון אנרגטי, אמינות אנרגטית וחוסן אנרגטי, וכיצד הצליחה ישראל להשיגם? כיצד השפיעה המלחמה על הסכמי הגז של ישראל עם מצרים וירדן, והאם ניתן לשים בצד שיקולי דעת קהל פוליטיים לטובת המתמקדות באינטרסים כלכליים משותפים? אילו גורמים אפשרו את שגשוג קשרי הגז האזוריים במזרח הים התיכון בשנים האחרונות? וכיצד על מקבלי ההחלטות בישראל לפעול כיום על מנת לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל גם בעשורים הבאים? על כך ועוד בשיחה מיוחדת לרגל הכנס השנתי של ה-INSS בין חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, למנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה של איגוד הגז הבינלאומי, מר אמיר פוסטר.
פודקאסטרטגי 280: ישראל, מצרים והמלחמה בעזה | קולות מעזה | המדינה והפייק ברשתות | כלכלת סין
פרק 280
ישראל, מצרים והמלחמה בעזה: המתיחות בציר פילדלפי והתיווך לשחרור החטופים
חוקרי המכון הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר אופיר וינטר מנתחים את המעורבות המצרית – המדינית והביטחונית – במלחמה בעזה ודנים במכלול הסוגיות הקשורות בה: אזור הגבול הרגיש, ובפרט הטיפול בבעיות מנהרות ההברחה לאורך ציר פילדלפי הסמוך לגבול עזה-מצרים, סוגיית השליטה בעזה אחרי המלחמה והתיווך המצרי בין ישראל לחמאס לשחרור החטופים.
מהן נקודות ההסכמה ומהן המחלוקות בין ישראל למצרים בקשר למלחמה, ומה מעורר את המתיחות? כיצד הפך ציר פילדלפי למוקד של בעיות ביטחוניות, מהו המענה של ישראל לבעיות אלה וכיצד אפשר להשיג איזון בין האינטרסים של שתי המדינות? ובנוגע לתפקידה של מצרים כמתווכת בעסקה לשחרור החטופים בין ישראל לחמאס – מדוע ובאילו נסיבות הפך ערוץ התיווך המצרי לערוץ המועדף בעיני ישראל, מהם מנופי הלחץ שיכולה מצרים להפעיל על חמאס וכיצד שילובה של מצרים בתכנון המעטפת המדינית של המלחמה ובסוגיית ״היום שאחרי״ יכול לסייע לישראל להשיג את מטרותיה?
"חמאס הוא הקללה": ראיון מרתק עם החוקרת המצרייה דאליא זיאדה
הפודקאסט נערך בשפה האנגלית
חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, בשיחה עם דאליא זיאדה, סופרת מצרייה המתמחה בלימודי ביטחון וגיאופוליטיקה, ומנכ"לית מרכז MEEM ללימודי המזרח התיכון ומזרח הים התיכון. לדברי זיאדה, ישראל נלחמת כעת בחמאס לא בשם עצמה בלבד, אלא בשם האזור כולו. יתר על כן, ישראל עושה לדבריה את מה שכל מדינה אחרת בעולם הייתה עושה אם אזרחיה היו מותקפים במהלך יום חג ונהרגים בבתיהם. היא גם הסבירה את הסיבות לדאגה של מצרים בנוגע לאירוח פליטים מעזה, העזה לדמיין כיצד ייראה האזור ללא חמאס והציעה צעדים שישראל צריכה לנקוט כדי להסביר טוב יותר את עמדתה לשכנותיה הערביות.
מצטער, אין הסכתים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....