פודקאסט

הקבינט של ממשלת לבנון הטיל על הצבא הלבנוני להציע תוכנית כדי לאחד תחתיו את כל הנשק שבמדינה. במילים אחרות, תוכנית לפירוק חיזבאללה מנשקו. במקביל, ארה"ב מפעילה לחץ כבד על הממשלה הלבנונית בעניין. בחיזבאללה, מן הסתם, טוענים שלא כדאי לקחת מהם את הנשק כי אין לצבא לבנון את האמצעים והיכולת להגן על המדינה מפני ישראל, כשהמטרה היא כמובן להישאר שחקן פוליטי מרכזי וכוח צבאי משמעותי במדינה. ההתפתחות הדרמטית הזאת היא הזדמנות לשאול באיזה מצב נמצא הארגון אחרי המכה הקשה שספג מישראל, ומה יש ללמוד מהעובדה שלא הצטרף למלחמת 12 הימים לצד איראן? ונניח שממשלת לבנון וארה"ב יצליחו לגרום לחזבאללה למסור את נשקו או חלק ממנו – האם זהו סופו של האיום מצפון? ספוילר: ממש לא. בפרק הזה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת עם אורנה מזרחי, חוקרת בכירה המרכזת את תחום חיזבאללה ולבנון במכון ויורם שוויצר, מומחה לטרור אזורי ובינלאומי.

חוקרי תחום לבנון וחזבאללה במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בשיחה על האירועים הדרמטיים של הימים האחרונים בלבנון ובגבול הצפוני. כיצד החלטת הקבינט על הוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם ליעדי המלחמה קשורה לאירועים האחרונים? האם אירועים אלה כשלעצמם יכולים להשיג את המטרה בהתחשב באופן שבו פועל חיזבאללה עד כה? איזה השפעה יש לפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר על הסביבה שבה חיזבאללה פועל והיכולת שלו לתפקד? מה ניתן ללמוד מדברי התגובה של נסראללה? מהי התכלית שאליה צריכה ישראל לחתור בעימות הנוכחי עם חיזבאללה ומהן החלופות שיש בידיה, ומנגד – איזו תכלית אסטרטגית נועדו המהלכים של חיזבאללה לשרת, בהקשר הלבנוני ובהקשר האזורי, במסגרת הציר בהובלת איראן?

חוקר המכון יורם שוייצר מנתח את סוגיית הסיכול הממוקד, ומספק מבט השוואתי על תקופות קודמות שבהן ישראל – כמו גם ארצות הברית ומדינות המערב – חיסלו בכירים במסגרת מאבקן בטרור. האם ישנו עיתוי נכון לחיסול מנהיג טרור לשם השגת תוצאה האפקטיבית? מהו האפקט המצטבר של סיכולים ממוקדים? אילו סיכולים ביצעה ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים לאורך השנים – ומה היו הסיכולים האמריקניים הבולטים נגד הטרור העולמי? מה הייתה התועלת המשוערת בחיסולם של בכירי חמאס וחזבאללה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"? וגם: מהן המגבלות של השימוש בסיכול ממוקד? האם ניתן להכריע כך מלחמה?

חוקרי המכון יורם שוייצר ויוחנן צורף מנתחים את ההתפתחויות האחרונות בחזית יהודה ושומרון, על רקע ההסלמה בפיגועי המטענים והמבצע הנרחב שבו פתחה ישראל לסיכול הטרור בחזית הזאת. מה יכול להסביר את ההסלמה בעיתוי הזה? האם היא חלק מאסטרטגיה של חמאס לחיבור בין הזירות או ניסיון להפעיל לחץ על ישראל לסיום המלחמה? ולקראת שנה לחרבות ברזל: כיצד משפיעה המלחמה על חמאס ופת״ח והציבור הפלסטיני בעזה ובאיו״ש?

חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח יחד עם החוקרים סימה שיין, אורנה מזרחי ויורם שוייצר את המכה המקדימה של ישראל נגד פעולת התגמול של חזבאללה על ההתנקשות בפואד שכר, ואת השפעות האירועים על המשך המערכה. מה ניתן ללמוד מהפעולות של ישראל ושל חזבאללה? האם אכן שני הצדדים לא מעוניינים במלחמה רחבה? ואילו סיכונים הם מוכנים לקחת? האם יש לאירועים השפעה על שיחות המו"מ לשחרור חטופים ועצירת המלחמה? האם השיקולים של סינוואר השתנו? מה אפשר ללמוד מנאומו של נסראללה והאם בתוך המציאות הנוכחית ניתן להגיע להסדרה עם חזבאללה שתחזיר את תושבי הצפון לבתיהם ותסיים את מלחמת ההתשה בגבול? כיצד איראן רואה את יום הקרב העצים בין ישראל לחזבאללה? האם האירוע משרת אותם או דווקא מנוגד לאינטרסים שלהם? ואיך האירועים משפיעים על השיקולים בטהראן לגבי התגובה האיראנית להתנקשות באסמאעיל הנייה?