מתי ומהיכן שתבחרו תוכלו להאזין לשיחה מקצועית ומעמיקה עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחון הלאומי – בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי.
מבצע "מגן וחץ": מומחי ה-INSS בדיון מיוחד
מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מראיין בפודקאסט מיוחד את חוקרי המכון הבכירים – פרופ' קובי מיכאל, ד"ר ענת קורץ, תא"ל (מיל') אסף אוריון ויוחנן צורף – על המבצע שהחל ברצועת עזה עם חיסול שלושה מפקדים של הג'יהאד האסלאמי.
האם המהלך הישראלי, שהתמקד בג'יהאד האסלאמי ולא במטרות חמאס, הינו מהלך נכון – ומה השלכותיו? האם חמאס יצטרף למערכה למרות שכוונה נגד הגא"פ בלבד, ואם כן באיזה אופן? מהו הסיכוי שגם הפעם נראה איחוד של הזירות, ותתרחש הסלמה ביתר גבולותיה של ישראל? וכיצד איראן רואה את האירועים בישראל?
העימות המחריף בין רוסיה למערב: לאן מועדות פני העולם - וכיצד תושפע ישראל?
בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי, חוקרי המכון הבכירים – השגריר לשעבר ברוסיה צבי מגן, אל"מ (מיל') אלדד שביט וד"ר ענת קורץ – מנתחים את רצף ההתפתחויות האחרונות במזרח אירופה: החלטת נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להכיר בעצמאות המחוזות הבדלניים באוקראינה ולשלוח אליהם "כוחות שלום", והכרזת מעצמות אירופה וארה"ב על צעדי התגובה, ובמרכזם סנקציות כלכליות חדשות נגד רוסיה.
אילו שינויים צפויים בזירה הגלובלית ובזירת המזרח התיכון, עקב החרפת המשבר והחשש המתהווה מפני התלקחות עימות צבאי? מדוע ישראל אינה יכולה לשמור על נייטרליות בעימות בין ארה"ב לרוסיה? את קרבתה של איזו מבין שתי המעצמות צריכה ישראל להעדיף במציאות החדשה? כיצד משפיע העימות בזירה המרוחקת על סביבתה הקרובה של ישראל, בדגש על הזירה הסורית? ולאילו שינויים נוספים במזרח התיכון, במישור המדיני והביטחוני, צריכה ישראל להיערך?
המדריך המקיף של חוקרי המכון לאיחוד האמירויות
ראש המכון, תא"ל (במיל') אודי דקל וחוקרי המכון ד"ר ענת קורץ, ד"ר יואל גוזנסקי ואורית פרלוב, מנתחים את המאפיינים הייחודיים של איחוד האמירויות, בעקבות ביקור שערכו שם אנשי המכון, במסגרת שיתוף פעולה אסטרטגי עם מרכז המדיניות של איחוד האמירויות. מהי האסטרטגיה המדינית הייחודית של מדינה זו, שמסבירה גם את הפנייה לנורמליזציה עם ישראל? מה מאפיין את האוכלוסייה במדינה ומהם אורחות החיים הייחודיים לאמרתים?
מנהל המכון תא"ל (מיל.) אודי דקל וד"ר ענת קורץ בשיחה משותפת על עתיד העימות בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, ועל הזיקה הבלתי-נפרדת לסכסוך מול הזירה הפלסטינית כולה. מה מסתמן באופק אחרי חודשים של עימותים והפסקות אש לסירוגין? כיצד ניתן ליישב בין שתי התפתחויות שישראל מנסה להגיע לעמק השווה ביניהן – מצד אחד להימנע ממלחמה ומצד שני למנוע שחיקה בהרתעה הישראלית? לפי המתווה המדיני-ביטחוני שפרסם המכון הפתרון לסוגיית עזה יגיע דרך הרשות הפלסטינית. מה עומד מאחורי המלצה זו והאם גם ממשלת ישראל נוטה לפעול בהתאם? ומדוע, כל עוד אין פיוס בין חמאס לפתח או שינוי מדיניות ישראלית, ישראל למעשה משחקת לידי האינטרסים של שני הצדדים?
ההכרח בשיקום רצועת עזה
ענת קורץ
לקוח מתוך פרק 30
ד"ר ענת קורץ נכנסת לעובי הקורה של המשבר מול ובתוך רצועת עזה. על רקע ההידרדרות הביטחונית, מתנהלים מגעים בינלאומיים לעצירת ההסלמה ולקידום רגיעה ממושכת בעזה, ולשם כך נבחנות בעיות יסוד – לא רק המצב ההומניטרי ברצועה, אלא גם המשך הסכסוך בין הרשות הפלסטינית לחמאס, שהעיב והחריף את המצב. מיהם הגורמים המעורבים במגעים ומהם האינטרסים המשותפים והמתנגשים? האם המחיר של חיזוק חמאס ויכולות השרידות הפוליטית שלו הוא מחיר שצריכות ישראל והרשות לשלם בתמורה לרגיעה ושיקום עזה? על אילו צעדים ממליץ המכון להנהגה הישראלית לנקוט מול עזה, בטווח הקצר והארוך?
המשבר ברצועת עזה
ענת קורץ
לקוח מתוך פרק 6
ד״ר ענת קורץ דיברה על המשבר הכלכלי הממושך ברצועת עזה והשלכותיו הביטחוניות והמדיניות על ישראל, על רקע הבידול בין רמאללה לעזה והחשש מהסלמה יזומה של חמאס. האם ניתן להגדיר את המצב בעזה כמשבר הומניטארי, ומה תפקידה של ישראל אל מול המצב המחמיר בעזה? איזו יוזמה ישראל יכולה ליטול על עצמה בתנאים הקיימים כדי להיחלץ מהקיפאון המדיני, ועל מנת להביא – קודם כל – לשיפור המציאות הביטחונית?
מצטער, אין הסכתים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....