פודקאסט

סדרה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, במהלכה דן איש התקשורת אטילה שומפלבי עם חוקרי הסכסוך הישראלי-פלסטיני במכון על המשמעויות וההשלכות של רעיון המדינה האחת בין הירדן לים. בפרק השני משוחח שומפלבי עם תא״ל (מיל.) אודי דקל ועם עו"ד אל"ם (מיל') פנינה שרביט ברוך על החלופות הנמצאות על השולחן, אם מדינה פלסטינית היא לא אופציה בעקבות ה-7 באוקטובר, וגם מדינה אחת אינה מהווה אפשרות בשל ראייתה כסוף החלום הציוני. היפרדות, אוטונומיה, פדרציה, יישות פלסטינית בריבונות מוגבלת – בכולן מפתחות הביטחון נותרות בידי ישראל. אז מדוע לא דנים בכך?

במסע הראיונות שלו בארה"ב – לפוקס ניוז ולניוזמאקס השמרניים, רה"מ נתניהו קיבל מחמאות, חילק כאלה לנשיא ארה"ב ואימץ את הנרטיב של טראמפ על "שלום מתוך כוח". אבל שלושה ימים אחרי החזרה לארץ, ההכרזה על עסקת חטופים שלא הגיעה במהלך הביקור – עדיין מתעכבת. האם טראמפ לא לחץ מספיק? האם הוא בכלל ניסה ללחוץ? ואולי, בכלל, שני המנהיגים אכן עובדים, כפי שנרמז, על תוכנית רחבה הרבה יותר שכוללת נורמליזציה עם סעודיה וסוריה? כנראה שרק מי שהיה בחדר בוושינגטון יכול לענות על כך, אבל כן ניתן להסיק מסקנות מהביקור על מערכת היחסים ויחסי הכוחות בין המנהיגים ובין שתי המדינות. בפרק הזה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מדברת עם עו"ד אל"מ פנינה שרביט ברוך, מנהלת תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית" ואלוף משנה במילואים אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון.

מצבה ומעמדה בעולם של מדינת ישראל משתנה, ברקע הביקורת החריפה של ממשלות אירופה על ממשלת ישראל וניהול המלחמה בעזה. כך לדוגמא, הולנד, בעלת ברית של ישראל, יוזמת בחינה מחדש של הסכם האסוציאציה, החיוני לכלכלה הישראלית ונשיא צרפת וראש הממשלה מחליפים מהלומות למרות היחסים ההיסטוריים בין מדינותיהם. מה ההשלכות של התרחקות בין ישראל למדינות אירופה ולאיחוד האירופי בפרט? כיצד מערכת היחסים המשתנה גם עם ארה"ב משפיעה על שאר הדינמיקות הבינלאומיות והאם אירופה באמת מוכנה לוותר על הקשרים שלה עם ישראל? עו"ד אל"מ פנינה שרביט ברוך, מנהלת תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית", וד"ר רמי דניאל, רכז תוכנית אירופה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על היחסים המסובכים – והאם עוד ניתן לתקן.

פרק 285  

ב-8 במארס 2024 צוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי. בישראל, היה יום זה מהול בתחושות קשות – שנת 2023 תיזכר כשנה הטראגית ביותר עבור החברה הישראלית מאז הקמתה, ובפרט עבור נשים ישראליות: ב-7 באוקטובר נאנסו, נטבחו, ונשרפו על ידי ארגון הטרור חמאס ועוזריו כ-326 נשים ישראליות ונלקחו בשבי כ-92. כיום מצויות, בין חיים למוות בשבי החמאס, כ-19 נשים. בימים שבהם עורף וחזית מתערבבים ומאות אלפי נשים מוצאות עצמן באחת מפונות מבתיהן ודואגות לבדן לביטחון ולכלכלת המשפחה נותר לשאול: מהי תמונת המצב של נשים בישראל לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר? מה ניתן לומר על תפיסת ביטחונן האישי ועל חוויותיהן בזמן המלחמה? במה שונות החוויות הללו מאלה של גברים? מדוע חשוב לדון בשוני זה והאם המאורעות אכן מהווים נקודת מפנה לעתיד לבוא מבחינת תפקידן של נשים בחברה הישראלית, ובפרט בצה"ל? ואיך כל אלו מתחברים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל? חוקרת המכון עדי קנטור משוחחת בנדון עם חוקרות המכון: אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ד"ר עידית שפרן גיטלמן וענת שפירא, כמו גם עם אלונה קליש, תלמידת המכינה הקדם-צבאית חולית, המיועדת לגיוס לצה"ל.

פרק 297

בעקבות פרסום בית הדין הבינ״ל לצדק בהאג את החלטתו בנוגע לטענת דרום אפריקה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה: דחיית הבקשה לסעד ביניים שיקרא להפסקת הלחימה, לצד צווי ביניים לישראל להבטיח כי לא מבוצעים מעשים של רצח עם, כולל הסתה לרצח עם, להקל על הכנסת סיוע הומניטרי, וכן לדווח מדי חודש על פעילותה בעזה, חוקרות המכון אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר תמי קנר מנתחות את הסוגיות המשפטיות העולות מן ההחלטה. האם ההחלטה מאמצת את הנרטיב הפלסטיני? על אילו מקורות הסתמכו השופטים ומה הבעייתיות בהם? מדוע המציאות הלחימתית בעזה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר כלל לא קיבלה התייחסות בדיון? מה ההשלכות המשפטיות עבור ישראל? ומה ההמלצות להמשך ההתמודדות עם ההתדיינות המשפטית בנושא והשלכותיה, במישור הצבאי ובמישור המדיני?

פרק 277  

הדיון שהתקיים בהאג נגד ישראל מתואר כדיון משפטי, אולם אם בוחנים אותו יותר לעומק – ברור לגמרי כי הוא חלק ממבצע השפעה רחב נגד ישראל על מנת לקעקע את הלגיטימציה שלה להלחם – ואף להתקיים. מבחינה משפטית אנחנו צודקים, וההאשמות מגוחכות, אך תודעתית, ישראל חוברה לביטוי Genocide – וזה כבר נזק אמיתי. פרק מיוחד של פייקלנד בהשתתפות: ליאור חייט, דובר משרד החוץ; אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים; ואל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראש תוכנית משפט וביטחון לאומי במכון. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

פרק 273