קורות חיים

    דר' צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. פרייליך היה איש מערכת הביטחון במשך יותר משני עשורים. עם סיום עבודתו הממשלתית הוא שימש במשך שנים רבות כעמית בכיר בביה"ס ע"ש קנדי ומרצה בהרווארד, ועתה מרצה באוניברסיטאות תל אביב, קולומביה ו-NYU. הוא גם העורך הבכיר של ה-Israel Journal of Foreign Affairs.

    פרייליך מתמחה במגוון הסוגיות של הבטחון הלאומי של ישראל, לרבות תפיסת הביטחון, תהליכי קבלת החלטות, יחסי ישראל-ארה"ב, איראן ואיום הסייבר.

    פרייליך חיבר מספר ספרים העוסקים בהיבטים שונים של הבטחון הלאומי של ישראל:

    Zion’s Dilemma How Israel Makes National Security Policy (Cornell Press 2012);Israeli National Security: A New Strategy for an Era of Change (Oxford Press 2018);Israel and the Cyber Threat: How the Startup Nation Became a Global Cyber Power (Oxford Press 2023).

    ובעברית "תפיסת הבטחון הלאומי של ישראל: אסטרטגיה חדשה לעידן של תמורות" (מודן-מערכות 2019).

    פרייליך פירסם מגוון מאמרים אקדמיים ומחקרי מדיניות ומעל ל-220 מאמרי דעה ב"הארץ" ומגוון עתונים, לרבות ג'רוזלם פוסט, ידיעות אחרונות, Foreign Policy, New York Times ,The National Interest  ועוד.

    פרייליך הוא בעל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה. הוא עלה ארצה מארה"ב כנער.

    צ'ק פרייליך
    צ'ק פרייליך
    חוקר בכיר
    הורדת תמונה
    ניירות מדיניות
    מנגנון בינלאומי לייצובה ועיצובה של סוריה החדשה
    בעקבות עליית המשטר האסלאמיסטי בסוריה, מתהווה במדינה זו מציאות אשר תציב בפני ישראל סכנות והזדמנויות כאחת. איראן נדחקה מסוריה, אך צפויה לפעול לחידוש נוכחותה בה; טורקיה ממלאה תפקיד מרכזי בסוריה, התפתחות העלולה לגרום חיכוך מדיני וצבאי עם ישראל, ובתרחיש קיצון אף עימות צבאי. בה בעת, טורקיה היא כנראה הגורם היחיד, אשר יש לו מוטיבציה ויכולת לשגר לסוריה כוחות קרקעיים. לכן, טורקיה עשויה למלא תפקיד חיובי בייצוב סוריה ובצמצום הסכנה לפריצת מעשי איבה בינה לישראל. שיקומה וייצובה של סוריה יחייבו משאבים רבים ושתוף פעולה בינלאומי. לשם כך, מוצע להציג בפני הממשל האמריקאי יוזמה לכינון מנגנון בינלאומי לשיקום סוריה בראשותו. מבחינת ישראל נועד הרעיון לצמצם את הסכנות לחיכוך צבאי בינה לבין סוריה; להגביל את ידי טורקיה במנגנון הבינלאומי ובכך למקסם את היתרונות שבמעורבותה ולמזער את הסכנות הגלומות בה; וכן לצמצם סיכונים לחידוש השפעתה של איראן בסוריה. מעורבות ישראלית גלויה במנגנון תביא כנראה להכשלתו מראש. לפיכך, מומלץ שהתפקיד הישראלי יצטמצם להעלאת הרעיון בפני הממשל ובפעילות מולו להבטחת האינטרסים שלה.
    4 במרץ, 2025
    מבט על
    משמעויות מההצבעה בסנאט על הגבלת הסיוע הביטחוני לישראל
    הסנאט אמנם דחה את שלוש הצעות החוק להגבלת ייצוא הנשק לישראל, אך התמיכה הגבוהה במהלך בשורות האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית ובקהילה היהודית מדאיגה. כיצד ישראל יכולה לשנות את המגמה?
    15 בדצמבר, 2024
    מבט על
    מה על מנהיגים ישראלים לדעת על יהודי אמריקה?
    כשרה"מ ינאם בפני הקונגרס, הוא יפנה גם למיליוני היהודים האמריקנים. מאמר זה בוחן את עמדותיהם בנוגע למלחמת ישראל-חמאס, מדיניות ממשלת ישראל, והבחירות הקרבות לנשיאות ארה"ב, ומציע המלצות לשימור התמיכה היהודית האמריקאית בישראל
    21 ביולי, 2024
    מזכרים
    הגיעה העת לחוזה הגנה אמריקאי־ישראלי
    הנשיא ג'ו ביידן, שעל פי הדיווחים בחן אפשרות לכונן חוזה הגנה עם ישראל, הוא אחד משני נשיאים אמריקאים בלבד ששקלו זאת ברצינות. ראשי ממשלה ישראלים אחדים שקלו במהלך השנים חוזה הגנה עם ארצות הברית, בעיקר כאמצעי שיסייע להפיג את החששות הביטחוניים ואת ההתנגדות הציבורית לוויתורים שעלו בשיחות השלום. בניגוד לצפוי, מערכת הביטחון הישראלית התנגדה כל השנים לחוזה הגנה רשמי. המחקר המובא כאן מנתח את היתרונות והחסרונות של חוזה הגנה בילטרלי משתי נקודות המבט, הישראלית והאמריקאית, ומציע דרכים להתמודדות עם החששות בשני הצדדים. כל חוזי ההגנה של ארצות הברית הם אסימטריים ביסודם באשר ליתרונות, אולם גם היא צפויה לזכות ביתרונות חשובים מכריתת חוזה הגנה עם ישראל, בייחוד אם יתלווה לכך כינון ארכיטקטורה ביטחונית אזורית רחבה בהובלה אמריקאית שערב הסעודית במרכזה, והיא תשיג יתרונות רבים יותר אם חוזה ההגנה יקושר להתקדמות בסוגיה פלסטינית.
    23 ביוני, 2024
    מבט על
    נאום הנשיא ביידן - הזדמנות או מכשול לישראל?
    מה עומד מאחורי הנאום הדרמטי של נשיא ארצות הברית, שבו הציג את "המתווה הישראלי" לעסקת חטופים – ומהן השלכותיו?
    4 ביוני, 2024
    עדכן אסטרטגי
    "נקמת הפנטגון" או תפנית אסטרטגית: מדיניות הביטחון החדשה של ממשל בוש
    המאמר מציג באופן ממצה ובהיר את עיקריהם של שני מסמכים שהוצגו לאחרונה על ידי הממשל האמריקאי ושמציגים את מדיניותו בנושאי חוץ וביטחון. מדובר ב- National Security Strategy של הנשיא בוש וה- Quadrennial Defense Review של הפנטגון. המחבר מנתח ומרחיב באשר לעמדת הממשל בסוגיה האיראנית.