תכנית ה-INSS: מתווה מדיני-ביטחוני לזירה הישראלית-פלסטינית

בתחילת אוקטובר 2018 השיק המכון למחקרי ביטחון לאומי מתווה אסטרטגי לזירה הישראלית-פלסטינית, בו הוצגו המלצות למדיניות הישראלית הנדרשת בעת הנוכחית בהקשר זה. מטרה חשובה של הצגת המתווה הייתה לעורר מחשבה ודיון ציבורי, ואכן קיבלנו תגובות רבות ומגוונות למתווה, חלקן תומכות וחלקן ביקורתיות. דווקא מהתגובות עולה שהציבור פתוח לרעיונות חדשים ומבין כי אפשר ונדרש לעשות כדי לקדם מציאות אסטרטגית טובה יותר לישראל. במסמך זה אנו מבהירים את עמדותינו בנושאים ובסוגיות השונות, שבהם התמקדו תגובות הציבור.

על בסיס ההבנה שישראל עומדת כיום בפני מבוי סתום מדיני מסוכן גובש במכון למחקרי ביטחון לאומי מתווה פעולה מדיני־ביטחוני בסוגיה הפלסטינית שיש לו שתי מטרות: לשפר את מצבה האסטרטגי של ישראל ולמנוע הידרדרות במדרון לעבר מציאות של מדינה אחת. עיקרו של המתווה הזה הוא עיצוב מציאות משופרת, שתאפשר פתיחת אופציות בעתיד לסיומה של שליטת ישראל בפלסטינים ביהודה ושומרון, ולהבטחת רוב יהודי מוצק בישראל הדמוקרטית. במילים אחרות: מטרת המתווה היא להכשיר את התנאים למציאות דו־מדינתית לשם שמירה על ישראל דמוקרטית, יהודית, בטוחה ומוסרית. במסגרת התכנון האסטרטגי — שנעשה בעקבות מחקר ממושך ועל בסיס התובנות שעלו ממנו — נבחנו החלופות העיקריות הנידונות בשיח הציבורי והמקצועי, ונמצא כי החלופה היותר יציבה, שתאפשר לישראל להתמודד עם אתגרי העתיד בצורה הטובה ביותר, ותשמר את צביונה ואת האינטרסים הבסיסיים והביטחוניים שלה היא זו המקדמת היפרדות מדינית וטריטוריאלית מהפלסטינים לקראת מציאות של שתי מדינות לשני עמים.

מוסף מיוחד בשיתוף פעולה של המכון למחקרי ביטחון לאומי וידיעות אחרונות שראה אור ב-19 באוקטובר 2018, לרגל פרסום המתווה המדיני-ביטחוני לזירה הישראלית-פלסטינית. במוסף, שמביא את עיקרי התכנית באופן מונגש ונוח, ניתן לעיין ולהתרשם מהעקרונות המרכזיים ויסודותיה של התכנית.

ישראל חזקה היום מאי פעם, אבל אין לה אסטרטגיה לאומית בסוגיה הפלסטינית. התפישות הרווחות מתבררות כאשליות – השלום אינו בר השגה ובה בעת המצב הקיים מוביל למציאות מסוכנת של מדינה אחת. לאור זאת גיבש המכון תכנית מעודכנת שתבטיח את עתידה של מדינת ישראל. בכנס יוצג המתווה שגובש בשנה האחרונה על ידי חוקרות וחוקרי המכון, בכירים לשעבר בשירות הציבורי, הדיפלומטי ובמערכת הביטחון, ודמויות מרכזיות שהובילו את תהליך המשא ומתן.

המזכר תרחישים בזירה הישראלית—פלסטינית האתגרים האסטרטגיים והמענים האפשריים מציג תוצר של מחקר שבוצע במכון למחקרי ביטחון לאומי במטרה לבחון את האיומים והאתגרים הביטחוניים והאסטרטגיים הניצבים בפני ישראל, בהתייחס לשורה של תרחישים אפשריים בזירת הסכסוך הישראלית—הפלסטינית. המחקר התמקד בהצגת האתגרים האסטרטגיים לישראל בכל אחד מהתרחישים ובמאפייני המענה הישראלי האפשרי לאתגרים.

במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.

טלי ליפקין שחק ראיינה את אודי דקל, ענת קורץ ופנינה שרביט ברוך, מהמשתתפים במחקר, על התכנית. במשדר, ב-8 באוקטובר 2018, השלושה ניתחו לעומק את המציאות האסטרטגית כיום והשלכותיה, והניחו את העקרונות המובילים שעומדים בבסיס המתווה המדיני-ביטחוני שמציע המכון למחקרי הביטחון לאומי.

כתבה בחדשות 2 של דנה וייס על התכנית, בהשתתפות ראש המכון עמוס ידלין.

אודי דקל וקים לביא, מחברי המחקר, משוחחים עם ירון שניידר על התכנית במסגרת הפודקאסט של המכון .

לחצ/י לקריאה וצפייה בכל ההתייחסויות בתקשורת בישראל, כפי שהופיעו באמצעי המדיה השונים: ראיונות, כתבות, טורי דעה ועוד.

לפרסום התכנית קדם מחקר עומק שכלל בחינה מקיפה של הנושא. בתהליך המחקר לקחו חלק חוקרות וחוקרי המכון מתחומי התמחות שונים, שתרמו לגיבוש התכנית על רבדיה השונים.