הנחיות כתיבה לכתב העת עדכן אסטרטגי

בעדכן אסטרטגי הונהגו כללי הכתיבה של האגודה הפסיכולוגית האמריקנית (APA). יש לשמור על כללים אלה על פי ההנחיות המפורטות במדריך APA7. הקפדה על הכללים תמנע את החזרת כתב היד למחבר/ת לפני העברתו לשיפוט. מומלץ מאוד להיעזר בהנחיות ובטיפים שבאתר APA, בכתובת www.apastyle.org.

על כתב היד להיות מותקן ברווח כפול, בגופן Times New Roman בגודל 12. ציטוטים בגוף המאמר יוצגו ברווח של שורה אחת והערות השוליים בפונט 10 ברווח של שורה אחת.

עדכן אסטרטגי מציע ארבעה סוגי פרסומים:

"הבמה המחקרית" (The Research Forum) - מאמרים אקדמיים בהיקף של עד 8,000 מילים בעברית או 10,000 מילים באנגלית (כולל הערות ומקורות בסגנון APA), בעלי אופי מחקרי ותיאורטי, במנעד רחב של נושאים הקשורים לביטחון לאומי. המאמרים עוברים שיפוט עיוור כפול (Double blind peer review). למאמרים יש להוסיף תקציר בהיקף של 100 מילים בעברית או 120 באנגלית, ורשימת מילות מפתח בהיקף של עד עשר מילים וביו קצר של הכותב/ת.

"ביקורות ספרים" (Book Reviews) - במדור זה יכללו סקירות ספרים בתחומי העניין של ביטחון לאומי במנעד הרחב של התחום בהיקף של 1300-800 מילים ועד 1,500 מילים באנגלית  כולל מקורות (בסגנון APA). בנוסף, יש להוסיף ביו קצר של הכותב/ת.

"במת שיח" (The Professional Forum) שיח נושאי רב-משתתפים או ראיון עומק בהיקף של 3,000-2,000 מילים ועד 3,500 מילים באנגלית כולל מקורות (בסגנון APA). יש להוסיף ביו קצר של הכותב/ת.

"סקירת ספרות" (Academic Survey) - סקירת ספרות מקצועית עדכנית בתחום ספציפי הקשור לביטחון לאומי בהיקף של 2,500-1,800 מילים בעברית ועד 3,000 מילים באנגלית, כולל מקורות ורשימת מקורות נוספים מומלצים לקריאה (סגנון APA). בנוסף, יש להוסיף ביו קצר של הכותב/ת.

המאמרים מועברים לשיפוט עיוור כפול ולכן עליהם להיות אנונימיים ועל הכותבים להקפיד שלא לכלול בגוף המאמר פרטים מזהים אודות עצמם או להשחירם ולכלול אותם בקובץ נפרד שיצורף למאמר. יש למספר את העמודים.

כתבי היד צריכים להישלח באופן אלקטרוני למערכת כתב העת, לכתובת editors-sa@inss.org.il. הגשת כתב יד למערכת כתב העת מחייבת את הכותב/ת להצהיר כי כתב היד מקורי ולא הועבר במקביל לשיפוט בכתבי עת אחרים; ובחזקת התחייבות מגישו לפרסומו בכתב העת במידה וכתב היד יאושר לפרסום.

כללי הציטוט המובאים כאן תקפים במלואם עבור המדורים הבמה המחקרית, סקירה אקדמית וביקורות ספרים. עבור המדורים ניתוח מדיניות ובמת שיח, אין צורך בהוספת הערות שוליים, ניתן להשתמש בקישוריות (היפר-לינקים). בנוסף, במדורים המוזכרים רשימת מקורות בסוף המאמר היא בגדר רשות.

כללי הציטוט APA (7^th edition)

לכל ציטוט בגוף המאמר מחייבת התייחסות ברשימת המקורות הנלווית למאמר ולהיפך. כל הפניה למקור בגוף המאמר תובא בתוך סוגריים ומחייבת לפחות שני פרטים אינפורמטיביים: שם הכותב ושנת פרסום. במקרה של ציטוט ישיר במרכאות מתחייבת גם הפניה לעמוד.

הערות שוליים נועדו להבהרה ויש להמעיט בהן ככל שניתן והן תופענה בסוף המאמר לאחר רשימת המקורות ותחת כותרת ממורכזת הערות (מודגש ומוטה).

יש להקפיד במיוחד על רישום נכון של ההפניות בגוף הטקסט ושל הפריטים הביבליוגרפיים ברשימת המקורות. בין השאר נא לשים לב לכללים האלה:

א. הפניות בטקסט

1. שמות מחברים לועזיים ייכתבו בתעתיק עברי מחוץ לסוגריים, מלוּוים בהפניות שתיכתבנה בלועזית בתוך סוגריים, עם שנת פרסום, לפי סדר ABC. כשמוזכרים יחדיו בתוך סוגריים שמות מחברים בעברית ובלועזית יבואו קודם העבריים בסדר א"ב. בהקשר זה, אין לכתוב ר' או "ראה" כתרגום ל- see, אלא "ראו".
2. הפרדה בין הפניות למקורות של מחברים שונים הנזכרים יחד תיעשה בנקודה פסיק לצורך הפרדה בין הפניות; למקורות של אותו מחבר יוטל פסיק בין שנות הפרסום (דוגמה: אברהמי, 1983, 1986; דקל, 2013; שוייצר, 2015).
3. בהפניה לעמודים ספציפיים במקור לועזי, יש להשתמש ב-p. לעמוד בודד וב-pp. לשני עמודים או יותר (לדוגמה: Jones, 1986, pp. 34-36; Smith, 1979, p. 234). אין להפריד את השנה ממספרי העמודים בנקודתיים. בהפניה למקור עברי, רישום מספרי העמודים זהה בשני המקרים - עמ' (לדוגמה: תדהר, 1996 ,עמ' 17; תירוש, 1994 ,עמ' 23-21).
4. ציטוטים ארוכים (40 מילים או יותר) יובאו כפסקה נפרדת ומוזחת (indented) ללא מירכאות.
5. אם להפניה אחת המופיעה בסוגריים יש כמה מחברים, יש להשתמש בסימן & לפני השם האחרון, ולא במילה and. לדוגמה (Brom & Elran, 2007).
6. פסיק יוטל לפני שם אחרון בלועזית, אך לא בעברית (לדוגמה: ברטי, דקל וקורץ,2018  לעומת Berti, Dekel, and Kurz, 2017).
7. אם יש שני מחברים שונים, בעלי אותו שם משפחה, יש לרשום בטקסט גם את האות הראשונה של שמם הפרטי, לפני שם המשפחה, אף אם פרסומיהם אינם מאותה שנה.
8. אם יש שני מחברים לפריט, יש להזכיר את שניהם בכל הפניה; אם יש שלושה, ארבעה או חמישה, יש להזכיר את כולם בהפניה הראשונה, ומן ההפניה השנייה ואילך יש לכתוב את שם המחבר הראשון בתוספת " et al.". אם יש שישהמחברים או יותר, יש לרשום את שם המחבר הראשון בתוספת "et al." כבר בהפניה הראשונה (ברשימת המקורות, מחבר שביעי והלאה יירשמו כ- "et al."
9. אם יש שני פרסומים או יותר של אותו מחבר מאותה שנה, יש להוסיף א (בעברית) או a (באנגלית) לפרסום הראשון, ב או b לפרסום השני, וכך הלאה (בן מאיר, 1995 א, 1995, ב; Ben Meir, 1997a, 1997b) בהתאם לרישום ברשימת המקורות. אם יש שני פרסומים של אותו מחבר מאותה שנה אך אחד בעברית ואחד בלועזית, אין להוסיף להם אותיות.
10. תקשורת אישית (personal communication) תצוין בטקסט, עם תאריך מדויק ככל האפשר, ולא ברשימת המקורות, כיוון שזהו מקור שאיננו ניתן לאחזור. לעומת זאת, ציטוט מתקשורת אלקטרונית (e-mail) או ממאגרי מידע ממוחשבים מחייב אזכור ברשימת המקורות, כמודגם בפירוט בעמודים 281-268 במדריך APA.

ב. רשימת המקורות

1. דרוש רישום מלא של פרטי המקורות (בספר: שם ההוצאה ומקומה; במאמר או בפרק בקובץ ערוך: מספרי עמודים).
2. יש לרשום עבור כל המחברים, לאחר כל שם משפחה, את ראשי התיבות של השם הפרטי, ואחר כך, בסוגריים, את שנת הפרסום. אם הפריט הוא ספר ערוך יש להוסיף (עורך.) או  (Ed.) לפני שנת הפרסום. אם הפריט הוא מאמר בספר ערוך, יש לרשום את ראשי התיבות של שמות העורכים לפני שם המשפחה (ראשי תיבות בעברית נכתבים עם גרש או גרשיים, ולא עם נקודה; למשל כספי, מ' ולא כספי, מ.; עגנון, ש"י ולא עגנון, שי).
3. יש להדגיש באות שמנה (bold) בעברית וב- italic באנגלית את כל שמות הפרסומים: כתב עת (כולל מספר כרך), ספרים, הרצאות שניתנו בכנסים, כותרות של עבודות מ"א ודוקטורט, כתבי יד שלא פורסמו, שמות סרטים, הקלטות ותוכנות מחשב.
4. לגבי הרצאות ומאמרים שהוגשו בכנסים, יש לרשום לאחר השנה את החודש שבו התקיים הכנס.
5. לגבי כתב עת, אין לכתוב מספר חוברת בתוך כרך, אלא אם מספור העמודים מתחיל מ-1 בכל חוברת בנפרד, ואין לרשום pp. לפני ציון מספרי העמודים של המאמר.
6. לפני שם מחבר (או עורך) אחרון יופיע הסימן &, ולא המילה and.
7. אין להשתמש במירכאות בצִדי כותרות ספרים, פרקים או מאמרים.
8. יש להקפיד על רישום אלף ביתי מדויק. הֵ"א הידיעה והמילה "The" אינן נחשבות. כאשר יש כמה פרסומים של אותו מחבר מאותה שנה יש לרשום אותם לפי סדר ABC של המילה העיקרית הראשונה של הכותרת, ולהוסיף בצמוד לשנת הפרסום אות מזהה  (א, ב... או a , b ...) החל מן הראשון שבהם.
9. קישוריות (כתובות URL), המשמשות עזר לקורא לאתר את פריט המידע, אינן עומדות בפני עצמן. קודם להן יש להציג את הסימוכין המלאים של פריט המידע.

ג. יש להקפיד הקפדה יתרה על הדברים הבאים:

1. זהות באיות שמות מחברים ובשנת פרסום בין ההפניה בטקסט לבין רשימת המקורות. בעת עריכת כתב היד, רשימת המקורות תהא הקובעת, ועל המחברים יהיה לוודא את נכונות הפרטים בעת ההגהה.
2. הופעת המקורות: יש לוודא שכל הפניה הנזכרת בטקסט מצויה ברשימת המקורות, ולהפך. פריטים שאינם מופיעים הן בטקסט והן ברשימת המקורות, יימחקו.

ד. להלן דוגמאות לאופן הרישום של סוגי המקורות הנפוצים:

1. בטקסט: שפיר, אלדר וגלעדי (1992) וכן ג'ונסון, לוין ובארנבי (Johnson, Levine, & Barnaby, 1987).

   שימו לב: כשיש כמה הפניות בלועזית, סדר ABC יהיה משמאל לימין. כלומר, לאחר פתיחת סוגריים (סוגר ימני בכתב עברי) יש לעבור לכתיבה משמאל לימין, לרשום את כל ההפניות בלועזית, לחזור לכתיבה בעברית מימין לשמאל, ולסיים בסוגר שמאלי בכתב עברי.

2. ברשימת המקורות יש להשתמש בפסקה תלויה, דהיינו שורה ראשונה מתחילת השורה ושאר השורות באותו פריט מוזחות ב-0.5 ס"מ. יש לעשות זאת על ידי תכונת עיצוב פסקה (אין לעבור שורה בתוך פריט על ידי הקשת ENTER ואין להזיח באמצעות מקש הרווח). 

   (א) מאמר בכתב עת:

   שר, ג', אופק, ל' ווינטר, א' (2017). מסמך העקרונות של חמאס: הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו? עדכן אסטרטגי, 20 (2), 85-73.

   Sher, G., Ofek, L., & Winter, O. (2017). The Hamas Document of Principles: Can a Leopard Change Its Spots? Strategic Assessment, 20 (2), 85-98.

   (ב) ספר:

   ליבליך, א' ואלתרמן, א' (2017). המשפט ההומניטרי הבין-לאומי בעימותים מזוינים על-לאומיים ואסימטריים: אתגרים עכשוויים מרכזיים. תל אביב: המכון למחקרי ביטחון לאומי.

   Lieblich, E. & Alterman, O. (2015). Transnational Asymmetric Armed Conflict under International Humanitarian Law: Key Contemporary Challenges. Tel Aviv: Institute for National Security Studies.

   (ג) ספר ערוך:

   ברום, ש' ואלרן, מ' (עורכים). (2007). מלחמת לבנון השנייה: היבטים אסטרטגיים. תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד.

   Brom, S. & Elran, M. (Eds.). (2007). The Second Lebanon War: Strategic Perspectives. Tel aviv: Institute for National Security Studies.

   (ד) פרק בתוך ספר ערוך:

   סיבוני, ג' ובן-יעקב, ש' (2017). לוחמת יבשה מוכוונת מודיעין. בתוך ש' ברום ומ' אלרן (עורכים), מלחמת לבנון השנייה: היבטים אסטרטגיים (עמ' 83-75). תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד.

   Zisser, E. (2007). The Battle for Lebanon: Lebanon and Syria in the Wake of the War. In S. Brom & M. Elran (Eds.). The Second Lebanon War: Strategic Perspectives (pp. 135-149). Tel aviv: Institute for National Security Studies.

   (ה) מאמר מקוון (עיתון):

   הראל, ע' ויששכרוף, א' (30 במארס, 2012). בצה"ל מזהירים מהחרפת העימותים: האינתיפאדה השלישית בדרך? הארץ. נלקח מתוך https://www.haaretz.co.il/magazine/1.1675277.

   Rogers, C. (2011, November 26). Smartphone could replace wallets. The Dominion Post. Retrieved from http://www.stuff.co.nz/technology/gadgets/6038621/Smartphone-could-replace-wallets.

ה. עניינים נוספים, טכניים ותוכניים

1. יש להשתמש ביישור שוליים בשני הצדדים.
2. אין להכניס רווח בין פסקאות. תחילת פסקה תהיה מוזחת (indented) ב-0.5 ס"מ. את ההזחה יש לבצע באמצעות תכונות עיצוב פסקה של התמלילן או על ידי TAB, ולא על ידי מקש הרווח. עם זאת, פסקה ראשונה שלאחר כותרת (כגון פסקה ראשונה של סעיף חדש) תתחיל בתחילת השורה, ללא הזחה.
3. בתיאור ספרות קודמת יש להשתמש בלשון עבר: בן מאיר (2001) "טען" ולא "טוען".
4. לשם הכנסת רווחים בין מילים או עמודות, בטקסט או בלוח, או לשם הזחה, אין להשתמש במקש הרווח. במקום זאת יש להשתמש במקש TAB או בפונקציות אחרות של עיצוב פסקה.
5. להדגשת כותרת, מילה וביטוי ישמש דפוס שמן (bold) בעברית ו-italic באנגלית. אין להשתמש בקו תחתי.
6. יש לבטא בִּסְפָרוֹת מספרים מ-10 ומעלה, מספרים המבטאים זמן (ילד בן 3, שנות ה-80, 35 דקות, 5 חודשים, למעט "אחד" או "אחת" שיירשמו כמילה); מספרים קטנים מ-10 אשר מושווים למספרים מ-10 ומעלה, מספרים המקדימים יחידת מידה (4 ס"מ, 12 מ"ג), מספרים המבטאים פונקציה מתמטית או סטטיסטית (5%, הוכפל ב-3), מספרי נבדקים, סכומים, דרגות בסולם (3 נבדקים, ציון 5 בסולם, בן 7 דרגות, שולמו 5 ש"ח), מספרים בסדרה, בפרק בספר, חלק בטבלה (ניסוי 3, לוח 2, שורה 5, פרק 9 [או פרק ט, לפי המקור], עמ' 41 [או עמ' מא, לפי המקור]), כל אחד מהמספרים ברשימה של ארבעה מספרים או יותר וכל המספרים בתקציר המאמר.
7. יש להמעיט בהערות שוליים. אם הערה כלשהי אינה נראית מספיק חשובה לטקסט, ייתכן שניתן לוותר עליה כליל. אין לרשום מקור ביבליוגרפי כהערת שוליים (אך אפשר לכלול הפניה למקור ביבליוגרפי בהערת שוליים, בדיוק כמו בטקסט).
8. ציטוטים ומירכאות: ככלל, לציטוטים או להבאת כינויים וביטויים מיוחדים יש להשתמש במירכאות כפולות – (" "). מירכאות בודדות (' ') ישמשו בתוך קטע הנתון כבר במירכאות כפולות, לציון קטע שהופיע במקור במירכאות כפולות. ציטוט העולה על 40 מילים יש להביא כפסקה נפרדת, מוזחת משני צדיה, ללא מירכאות.
9. שימוש בגרש בעברית: גרש (') או גרשים (") ישמשו רק לקיצור, כמו בשמות מחברים (ש' טשרניחובסקי, ש"י עגנון, צה"ל, ת"ד). כשאותיות אינן קיצור אלא מבטאות מיקום ברצף, הן תיכתבנה ללא כל תוספת. למשל: כיתה ג (ולא כיתה ג'), כרך כח (ולא כרך כ"ח; יש לשים לב לכך ברשימת המקורות), תהילים פרק קיט (ולא קי"ט), שלב א בניסוי (ולא שלב א').
10. אף כי אין המחברים נדרשים לשליטה בכללי כתיב חסר ניקוד בעברית, יש להשתמש בבודק האיות של התמלילן, למרות מגבלותיו (או בתחליף אנושי). הדבר יחסוך למערכת עבודה טכנית רבה אשר תעכב את הטיפול במאמר.
11. בעת ציון מונחים טכניים או מקצועיים שאינם מוכרים לכול, יש להוסיף בסוגריים את המונח הלועזי, באותיות קטנות. יש להשתמש ב-CAPITALS רק בשמות גופים ובקיצורי שמות כלי מדידה (FBI).
12. אין להגיש לעדכן אסטרטגי כתב יד שפורסם, עתיד להתפרסם, או מצוי בשיפוט בכתב עת אחר בעברית או באנגלית.
13. מומלץ לקרוא את כללי האתיקה של הפרסום המדעי המופיעים במהדורה החמישית של מדריך הפרסום של APA (סעיף 8.05, עמ' 355-348). במיוחד יש לשים לב לנושא מִּזְכֶּה הפרסום (publication credit) ספציפית, על סדר המחברים לשקף את התרומה היחסית שלהם מבחינה מדעית, ללא קשר למעמדם המקצועי. תרומה צנועה למחקר (כגון סיוע באיסוף הנתונים) או לכתיבה (כגון הדפסה או עריכת לשון), שאיננה בעלת ערך מדעי מהותי, אפשר לציין בהערת תודה. במאמר אשר לו כמה מְחַבְרִים, והמבוסס על עבודת גמר של תלמיד, יירשם בדרך כלל שם התלמיד כמחבר ראשון. על כל אחד מן המחברים לקרוא ולאשר את הנוסח הסופי של כתב היד לפני הגשתו לפרסום.