במהלך הכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שוחח מנהל המכון, תא"ל (מיל') אודי דקל עם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, אהוד ברק. בסוגיית הגרעין האיראני, ציין ברק שבהתחשב בכל ההשלכות והתרחישים האפשריים לתוצאות המשא ומתן עם איראן, אנו עלולים למצוא את עצמנו תוך חודשים בודדים במציאות שבה איראן היא מדינת סף גרעינית. לפיכך, אין לישראל ברירה אלא לנקוט בשתי פעולות: להמשיך לפעול למנוע זאת בעזרת דיפלומטיה, ובמקביל להתכונן למצב של איראן מדינת סף גרעינית. המשמעות היא שאיראן תחליט בלעדית מתי ברצונה להפוך לבעלת נשק גרעיני בפועל.

ברק הוסיף שהסכנה האמיתית בפצצה גרעינית בידי איראן היא לא בתקיפה גרעינית. כמו במקרה של צפון קוריאה, איראן לא צפויה להשתמש בפצצה, כי היא מבינה את ההשלכות של מהלך מסוג זה, אך בעזרת פצצה גרעינית איראן תשיג חסינות מפני מעורבות צבאית להפלת המשטר, תבסס מעין איזון אסטרטגי מול ישראל ותיתן עומק של גיבוי לפעילות שלוחיה במזרח התיכון. ברק הבהיר שמזה חמישים שנה ישראל עוסקת בהתכוננות למצב שבו אחד משכנינו במעגל הראשון או השני יגיע לגרעין. המשמעות של איראן גרעינית הוא קריסת משטר ה-NPT (האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני), אז כל דיקטטור יוכל לבנות לעצמו יכולת גרעינית וזה יכול להתגלגל לכך שעוד עשרים שנה, קבוצת טרור תחזיק במתקן גרעיני ותוכל לשלוח פצצה פשוטה בתוך מכולה לנמל של ניו יורק, רוטרדם או אשדוד.

בנוגע לשאלה על אפשרויות הפעולה של ישראל, ברק ענה שאם אין לישראל יכולת להפעיל מבצע כירורגי שידחה את איראן בשנתיים או שלוש שנים מפצצה, אז לא ברור אם נכון לתקוף באיראן, כי פעולה כזאת יכולה להפוך למקור הלגיטימיות של איראן לרוץ בכל הכוח אל הגרעין. ברק סיפר שגם כאשר הושמד הכור העיראקי והכור הסורי, לא ניתן היה להעריך את דחיית הגרעין ביותר משלוש שנים, משום שגם עיראק וגם סוריה יכלו לשלם עוד פרמיה לחברת הייצור ולבנות כור נוסף. בפועל הפעולה הישראלית מחקה את תוכניות הגרעין של אותן מדינות.

בנושא הפלסטיני, ברק הזהיר שחוסר היכולת להגיד במפורש לאן פניה של ישראל היא התחמקות משאלת יסוד לעתידנו. ישראל לא יכולה להיות בו זמנית יהודית ודמוקרטית וגם לשלוט שלטון קבע על הפלסטינים בכל שטחי יהודה ושומרון. הוא הדגיש שזו תהיה קריסת הפרויקט הציוני. לדעתו, ברגע שתכונן ממשלה יותר הומוגנית מהנוכחית, מחובתה לקבוע באופן חד וברור קו תיחום בתוך ארץ ישראל, על בסיס תוואי המכשול הביטחוני, שמערבית לו יישמר רוב יהודי מוצק לדורות. על בסיס זה, תסכים ישראל לדון על מדינה פלסטינית  מפורזת ובת קיימא, כאשר השליטה הביטחונית תשמר בידי ישראל בכל השטח.

בנושא אתגרי הפנים ובעיית המשילות, ברק אמר שמרות המדינה על אזרחיה הוא תנאי הכרחי לקיומה של חברה נורמלית ואת זה צריך להשליט ביד ברזל בכל פינה. המדינה אינה יכולה להשלים עם אלימות, ללא התחשבות בחוקי המדינה.

ברק סיכם שהוא אופטימי, ישראל היא המדינה החזקה צבאית וכלכלית באזורנו, לישראל יתרון איכותי וטכנולוגי, ועל קברניטי המדינה לנהוג בתבונה עם המערכת הפוליטית האמריקאית ויהדות ארה"ב על מנת לזכות בגיבוי ורשת ביטחון דיפלומטית.