שורטי של כרמית פדן

לפני כשבועיים פורסם דבר חיבורו של מסמך שכותרתו "מדיניות בנושא בנות זוג של חללי צה"ל". מסמך זה כולל נהלים המסדירים את מעמדן של מי ששכלו את בן או בת זוגן ולא היו קשורים בקשר נישואין באותה עת. מעתה יקבלו את בשורת האסון מקצין נפגעים, יזכו לימי חופשה בעת האבל ולליווי נפשי צמוד. על המסמך חתומה אל"מ ג'וזלין בש, ראש מחלקת נפגעים בצה"ל. המאבק להכרה בבנות זוג של חללי צה"ל מתנהל שנים ארוכות ללא הצלחה. מה שהביא לשינוי היה, ככל הנראה, מחאתן של החברות השכולות שאיבדו את יקיריהן ב"צוק איתן" והתמיכה אותה הצליחו לגייס בקרב חברות וחברי כנסת. לכאורה, מדובר כאן בצעד נוסף להסדרת סוגיות הקשורות לשכול בצה"ל ותו לא אך למעשה מדובר בהרבה יותר מכך. מקרה זה הוא דוגמה למידה שבה צה"ל, כמוסד מדינתי, מתאים את...

גזר הדין במשפט "החייל היורה מחברון" ניתן היום. נגזרותיו של אירוע זה תמשכנה ללוות את צה"ל ואת החברה הישראלית גם בעתיד, כשאחת מהן מתקשרת לאתגר מנהיגותי משמעותי המונח לפתחם של מפקדים, שבא לידי ביטוי ביתר שאת בזירת האירוע בחברון: תיווך המציאות לפקודיהם. תפקידם של מפקדים בתיווך "המציאות" כולל שני היבטים – קוגניטיבי ורגשי – לאורכו של אירוע, מהערכת המצב הראשונית שהם יוצרים עבור פקודיהם (ועבור עצמם) בסיטואציה נתונה ועד תמונות המצב שהם יוצרים תוך כדי ואחרי פעולה. תמונות מצב אלה מתחלפות תדיר כתולדה לאופן התפתחות הסיטואציה הלכה למעשה. באמצעות הערכת מצב ותמונות מצב מפקדים יוצרים פרשנות למציאות, ובכך הם משמשים כ"פריזמה" עבור פקודיהם להבנת המציאות. תהליך תיווך המציאות מאפשר למפקדים להשפיע על תפישת...

שבוע חלף מאז הופץ סרטון בו חייל מחטיבת "כפיר" יורה במחבל מנוטרל. מרגע זה, וביתר שאת מאז הישמע דבר מעצרו של החייל והסעיף האפשרי שהתגבש נגד מעשיו, החברה הישראלית סוערת: פוליטיקאים התבטאו ומתבטאים באופן בוטה נגד הפרקליטות הצבאית ומתקיפים את הרמטכ"ל באופן ישיר; עיתונאים ופרשנים דנים במקרה כמו היו מומחים להוראות פתיחה באש ולערכי צה"ל; התקפה חריפה על מפקדי צה"ל מתנהלת ברשתות החברתיות ובאתרי החדשות. תמצית מזוקקת להלך הרוח השורר בקרב חלקים מהציבור נראתה ב-29 במרס מחוץ לבית הדין הצבאי בקסטינה, עת התקבצו מפגינים וקראו קריאות תמיכה בחייל ובמעשיו, בליווי מתוזמן היטב ומתוקשר של פוליטיקאים. הפרשה מצויה בראשיתה וסביר כי תהיינה בה עוד התפתחויות ויילמדו ממנה לקחים רבים בתוך הצבא ומחוצה לו. אולם, כבר כעת...

ביום שישי, 8.1.2016, שבוע לאחר הפיגוע בתל אביב, הושלם המצוד אחר המחבל נשאת מלחם. הוא אותר וחוסל בתום מאמץ משותף של משטרת ישראל ושב"כ. סיומו של המצוד אחר מלחם מאפשר לדון כעת בסוגיות מהותיות שנוגעות לתפקוד ההנהגה ומערכת הביטחון באירוע ובפרט בזו של המשטרה. נקודה מרכזית העומדת לבחינה היא אופן עדכון הציבור בפרשה ובהתפתחותה. אי־הוודאות ששררה מיד לאחר הפיגוע, וגם במהלך השבוע שאחריו, הפרה במידה לא מבוטלת את שגרת החיים האזרחית. זאת במיוחד בקרב תושבי תל אביב לנוכח הידיעה כי "מסתובב מחבל חופשי וחמוש ברחובות". חשש זה אמנם שכך, כפי שניתן לצפות מציבור החי את חייו ב"שגרת פיגועים", אך לא פג לגמרי עד לחיסולו של המחבל. תושבים אלה, ובהם הורים רבים, המתינו "לשמוע מישהו מוסמך שיודע". זאת, כפי שהתבטא אחד האבות...

בתחילת חודש אוגוסט העלו חיילים מגדוד 50 של חטיבת הנח"ל, שהוצב בבקעת הירדן, פוסט בפייסבוק בו הם מתלוננים על "שנתקעו בלי מזגנים בחום הכבד", ולכן נאלצו לשהות בשמש הקופחת מחוץ לחדריהם הלוהטים. זאת בעוד פלוגת המפקדה, כולל מפקד וסגן מפקד הגדוד, המשיכו ליהנות מן המזגן בחדרם. הפוסט עורר תגובות של אזרחים רבים, וביניהם גם חיילים ומפקדים לשעבר, ופורסם באמצעי התקשורת הכתובה והאינטרנטית. כתגובה לפרסום התלונה בפייסבוק החליט מפקד הגדוד לאחר כשבוע להדיח את החובש הפלוגתי הנמנה עם סגל המפקדים שהעלה את הפוסט, ולרתק שניים מבין הלוחמים שצולמו ללא חולצות. מקרה זה כבר ירד מן הכותרות אך הוא מצטרף לשורת מקרים אחרים בהם חיילים מביעים את מחאתם על מפקדיהם או על המערכת הצבאית ברשתות החברתיות. הוא העלה שוב את השאלה...

סדר היום הציבורי בישראל בעת האחרונה עוסק במגוון סוגיות ביטחוניות: הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, דו"ח ועדת לוקר ותקציב הביטחון, האפשרות לחידוש המשא ומתן הישראלי-פלסטיני והטרור המתגבר. סוגיות אלה עולות תדיר בשיח הציבורי בישראל, אך נשאלת השאלה אם השיח שמתקיים אודותיהם, כמו גם על סוגיות ביטחוניות אחרות, מאפשר דיון פתוח הבוחן אותן ממספר נקודות מבט? כנס שהתקיים ב-INSS תחת הכותרת "הבניית מושג הביטחון במשא ומתן עם הפלסטינים" עשוי ללמד משהו על האופן בו מתקיים שיח ציבורי בישראל בסוגיות ביטחון. יש להקדים ולומר כי העמדה התיאורטית שהובלעה בכותרת הכנס נוגעת לתיאוריית ההבניה החברתית. תיאוריה זו חושפת את התהליכים הפועלים בהתנהגות החברתית-תרבותית של בני אדם המתרחשת באינטראקציה ביניהם. על פיה לתופעות,...

אחת מהפעולות הציבוריות הראשונות של ה"תנועה למען עתיד הנגב המערבי" התקיימה באמצע חודש אוגוסט 2014 – בעיצומו של מבצע "צוק איתן". פעילי התנועה חילקו בתחנת הרכבת באשקלון כרטיסי נסיעה עליהם נכתב "שום מקום". זאת, כתגובה להפסקת תנועת הרכבות מתחנת הרכבת באשקלון דרומה לשדרות אשר כביכול הייתה תחנה ל"שום מקום" וכדימוי למדיניות ממשלת ישראל ביישובי "עוטף עזה". פעילות זו של התנועה קמה מתוך מצוקה אישית ומקומית של אזרחים ביישובי "עוטף עזה", אך היא שואפת לבסס את עצמה כתנועה חברתית רחבה בעלת מסר חברתי ופוליטי שאינו מקומי בלבד – מסר לפיו "ביטחון אזורי אמיתי ייכון רק באמצעות הסדר מדיני". לפיכך, התנועה שואפת להציב אלטרנטיבה לשיח הפוליטי הכלל ארצי ולתפישה הביטחונית המסורתית לפיה ניהול העימות עם הפלסטינים (ולא...