קריאתו של נשיא אינדונזיה, פראבואו סוביאנטו, ל"שחרור פלסטין"(Free Palestine) , בכנס לציון מאה שנה למוסד האסלאמי "דארוסלאם גונטור" במזרח ג'אווה, נראית לכאורה כהחרפת יחס הממשל באינדונזיה כלפי ישראל. אמנם בחינתה בהקשר הפוליטי האינדונזי הרחב יותר, אינה מלמדת בהכרח על שינוי לרעה ביחס הממשל לישראל, אלא על שני ממדים המתקיימים במקביל.
התמיכה בפלסטינים ובעצמאות פלסטינית מושרשות עמוק בשיח הציבורי והפוליטי באינדונזיה, ואינה נחלתם של חוגים אסלאמיסטיים בלבד. בהקשר זה חשוב גם לעמוד על משמעותה המקומית של הקריאה "Free Palestine" המזוהה לרוב בשיח האינדונזי עם המושג Kemerdekaan Palestina – עצמאות פלסטינית. במובן זה, קריאתו של פראבואו באה בהלימה עם הדרישה להקמת מדינה פלסטינית, ואין להסיק ממנה כשלעצמה קריאה לביטולה של ישראל, זאת בשונה מאמירות של "מהים ועד הנהר פלסטין תשוחרר" המהדהדות במערב.
בנוסף, קריאתו זו של פראבואו אינה חדשה, והוא כבר קרא ל"שחרור פלסטין" עוד בשנת 2014 כשהתמודד לנשיאות. מנגד, לאורך השנים הוא הפגין גם גישה פרגמטית כלפי ישראל: בסוף שנת 2021, לדוגמה, דווח שפראבואו נפגש עם ראש המל"ל דאז, וגם צולם כשהוא משוחח עם דיפלומטים ישראלים בשולי כנס שהתקיים בבחריין. בנוסף, כאשר אוסטרליה שקלה בעבר להכיר בירושלים כבירת ישראל, פראבואו לא הביע התנגדות או מחה נגדה.
אי לכך, הופעתו האחרונה של פראבואו אינה סותרת את קריאתו בעצרת האו"ם בשנה שעברה לקידום פתרון שתי המדינות, תוך הדגשת חשיבות השמירה על ביטחונה של ישראל. מדובר בשתי אמירות המשלימות זו את זו ומהוות חלק ממתח מתמשך בגישתם של אינדונזיה בכלל ופראבואו בפרט: הזדהות פומבית וחד־משמעית עם השאיפה הפלסטינית לעצמאות, לצד פרגמטיות מדינית לכינון יחסים עתידיים עם ישראל, אם זו תהיה מוכנה להכיר במדינה פלסטינית.
קריאתו של נשיא אינדונזיה, פראבואו סוביאנטו, ל"שחרור פלסטין"(Free Palestine) , בכנס לציון מאה שנה למוסד האסלאמי "דארוסלאם גונטור" במזרח ג'אווה, נראית לכאורה כהחרפת יחס הממשל באינדונזיה כלפי ישראל. אמנם בחינתה בהקשר הפוליטי האינדונזי הרחב יותר, אינה מלמדת בהכרח על שינוי לרעה ביחס הממשל לישראל, אלא על שני ממדים המתקיימים במקביל.
התמיכה בפלסטינים ובעצמאות פלסטינית מושרשות עמוק בשיח הציבורי והפוליטי באינדונזיה, ואינה נחלתם של חוגים אסלאמיסטיים בלבד. בהקשר זה חשוב גם לעמוד על משמעותה המקומית של הקריאה "Free Palestine" המזוהה לרוב בשיח האינדונזי עם המושג Kemerdekaan Palestina – עצמאות פלסטינית. במובן זה, קריאתו של פראבואו באה בהלימה עם הדרישה להקמת מדינה פלסטינית, ואין להסיק ממנה כשלעצמה קריאה לביטולה של ישראל, זאת בשונה מאמירות של "מהים ועד הנהר פלסטין תשוחרר" המהדהדות במערב.
בנוסף, קריאתו זו של פראבואו אינה חדשה, והוא כבר קרא ל"שחרור פלסטין" עוד בשנת 2014 כשהתמודד לנשיאות. מנגד, לאורך השנים הוא הפגין גם גישה פרגמטית כלפי ישראל: בסוף שנת 2021, לדוגמה, דווח שפראבואו נפגש עם ראש המל"ל דאז, וגם צולם כשהוא משוחח עם דיפלומטים ישראלים בשולי כנס שהתקיים בבחריין. בנוסף, כאשר אוסטרליה שקלה בעבר להכיר בירושלים כבירת ישראל, פראבואו לא הביע התנגדות או מחה נגדה.
אי לכך, הופעתו האחרונה של פראבואו אינה סותרת את קריאתו בעצרת האו"ם בשנה שעברה לקידום פתרון שתי המדינות, תוך הדגשת חשיבות השמירה על ביטחונה של ישראל. מדובר בשתי אמירות המשלימות זו את זו ומהוות חלק ממתח מתמשך בגישתם של אינדונזיה בכלל ופראבואו בפרט: הזדהות פומבית וחד־משמעית עם השאיפה הפלסטינית לעצמאות, לצד פרגמטיות מדינית לכינון יחסים עתידיים עם ישראל, אם זו תהיה מוכנה להכיר במדינה פלסטינית.