ממשלת סין אישרה בשבוע שעבר את הקמתו של סכר הידרואלקטרי על נהר Yarlung Tsangpo במחוז האוטונומי של טיבט. הסכר, שבנייתו תושלם בעוד כעשר שנים, צפוי להיות הסכר ההידרואלקטרי הגדול בעולם, והוא יוכל לייצר הספק גדול פי שלושה מהסכר של שלושת הערוצים שבנתה סין על נהר היאנגצה.
למרות שהסכר המתוכנן מגדיל את השימוש של סין באנרגיה ירוקה, הוא מעורר התנגדות עזה בקרב גאולוגים ופעילי סביבה. הסכר נמצא באחד האזורים הפעילים בעולם מבחינה סייסמית ורעידות אדמה שמתרחשות באזור באופן תדיר יחסית יכולות לגרום לאסונות של מפולות והצפות. התנגדות נוספת באה מכיוון המיעוט הטיבטי וארגוני זכויות אדם, משום שלצורך הקמת הסכר ממשלת סין תיאלץ להעביר חלק מן האוכלוסיה אל אזורים אחרים בטיבט.
אולם ההשלכות המשמעותיות ביותר עלולות להיות מעבר לגבול. הודו, שכנתה של סין, מודאגת במיוחד מהקמת הסכר שכן הנהר זורם מסין להודו במדינת ארונאצ'ל פראדש (שם הוא נקרא ברהמפוטרה). בניית הסכר עלולה לגרום להצפות, בעיקר בזמן תקופת המונסון, ומאידך לזרימה מועטה של מים בעונות היבשות. אולם החשש הגדול יותר הוא גאופוליטי. עם הקמת הסכר סין תשלוט בכמות המים שמגיעה להודו ותוכל "לסגור את השאלטר" במקרה של הידרדרות היחסים או בשביל ליצור לחץ על הודו להתגמש בנושא שטחי הגבול שבמחלוקת.
עיתוי ההכרזה על הקמת הסכר בא דווקא בזמן של התקרבות בין הודו לסין. לפני כשבועיים נפגשו בבייג'ינג שר החוץ הסיני וואנג יי והיועץ לביטחון הלאומי של הודו אג'יט דובאל כדי למצוא פתרונות לסכסוכי הגבול בין המדינות באזור ההימלאיה. לכן גם אם הקמת הסכר עלולה להביא למתיחות מסויימת בין סין והודו, היא לא צפויה לגרום לטלטלה גדולה ביחסים בעתיד הקרוב. נראה ששתי המעצמות רוצות כרגע לחמם את היחסים עקב שיתופי הפעולה הכלכליים והאסטרטגיים הנרחבים ביניהן. עם זאת, יש לבחון את הסוגייה בעוד כמה שנים, עת בניית הסכר תחל לתת את אותותיה על הסביבה.
ממשלת סין אישרה בשבוע שעבר את הקמתו של סכר הידרואלקטרי על נהר Yarlung Tsangpo במחוז האוטונומי של טיבט. הסכר, שבנייתו תושלם בעוד כעשר שנים, צפוי להיות הסכר ההידרואלקטרי הגדול בעולם, והוא יוכל לייצר הספק גדול פי שלושה מהסכר של שלושת הערוצים שבנתה סין על נהר היאנגצה.
למרות שהסכר המתוכנן מגדיל את השימוש של סין באנרגיה ירוקה, הוא מעורר התנגדות עזה בקרב גאולוגים ופעילי סביבה. הסכר נמצא באחד האזורים הפעילים בעולם מבחינה סייסמית ורעידות אדמה שמתרחשות באזור באופן תדיר יחסית יכולות לגרום לאסונות של מפולות והצפות. התנגדות נוספת באה מכיוון המיעוט הטיבטי וארגוני זכויות אדם, משום שלצורך הקמת הסכר ממשלת סין תיאלץ להעביר חלק מן האוכלוסיה אל אזורים אחרים בטיבט.
אולם ההשלכות המשמעותיות ביותר עלולות להיות מעבר לגבול. הודו, שכנתה של סין, מודאגת במיוחד מהקמת הסכר שכן הנהר זורם מסין להודו במדינת ארונאצ'ל פראדש (שם הוא נקרא ברהמפוטרה). בניית הסכר עלולה לגרום להצפות, בעיקר בזמן תקופת המונסון, ומאידך לזרימה מועטה של מים בעונות היבשות. אולם החשש הגדול יותר הוא גאופוליטי. עם הקמת הסכר סין תשלוט בכמות המים שמגיעה להודו ותוכל "לסגור את השאלטר" במקרה של הידרדרות היחסים או בשביל ליצור לחץ על הודו להתגמש בנושא שטחי הגבול שבמחלוקת.
עיתוי ההכרזה על הקמת הסכר בא דווקא בזמן של התקרבות בין הודו לסין. לפני כשבועיים נפגשו בבייג'ינג שר החוץ הסיני וואנג יי והיועץ לביטחון הלאומי של הודו אג'יט דובאל כדי למצוא פתרונות לסכסוכי הגבול בין המדינות באזור ההימלאיה. לכן גם אם הקמת הסכר עלולה להביא למתיחות מסויימת בין סין והודו, היא לא צפויה לגרום לטלטלה גדולה ביחסים בעתיד הקרוב. נראה ששתי המעצמות רוצות כרגע לחמם את היחסים עקב שיתופי הפעולה הכלכליים והאסטרטגיים הנרחבים ביניהן. עם זאת, יש לבחון את הסוגייה בעוד כמה שנים, עת בניית הסכר תחל לתת את אותותיה על הסביבה.