התקיפה שביצע צה"ל הלילה בתימן היא תגובה ראויה ומהווה עליית מדרגה בתגובות מצד ישראל לירי החות'י, אך היא לא מספיקה כדי לשנות את המציאות.
המציאות היא שמרגע שהכריזו החות'ים על מצור ימי נגד ישראל, הם בפועל הכריזו מלחמה. ראוי היה להסיר את המצור מהר ככל הניתן, ובאמצעות יכולות צה"ל בדגש על חיל הים. בשל העומס הרב על מערכת הביטחון, והרצון לתת סיכוי לקואליציה בין-לאומית לפעול מול החות'ים, נמנעה ישראל מלהגיב במשך חודשים רבים. רק לאחר שהצליחו לרצוח אזרח ישראלי, הגיעה התגובה הראשונה. מאז תקפה ישראל עוד פעמיים, ובכל המקרים מדובר בהשמדת תשתיות לאומיות של אנרגיה ומסחר.
מנגד, הקואליציה הבין-לאומית הרחבה מגבילה עצמה למול יכולות צבאיות של החות'ים, ועד לאחרונה זה היה רק לשם הסרת איומים והגנה על נתיבי השיט.
שני דברים נעדרו לחלוטין מהאופן שבו מנוהלת המערכה נגד החות'ים: תקיפת השולח, קרי פגיעה באיראן המממנת והרוח החיה שמאחורי החיצים מתימן. גם הקואליציה הבין-לאומית וגם ישראל מגיבות ישירות מול הפרוקסי ולא מול היד שמנענעת את העריסה. הדבר השני - אין השמדה של פיקוד ושליטה, וגריעה ניכרת של הכוח הצבאי. כלומר, אין מערכה נרחבת ומתמשכת להחלשת החות'ים באופן שמייצר לחץ מתגבר, כפי שנעשה מול שאר אויבי ישראל במלחמה הנוכחית.
מה נכון לעשות - יש לקיים מערכה מתמשכת ולא מבצע בודד. לצורך מערכה שכזו נדרשות יכולות מודיעין ותקיפה אחרות. אנו נדרשים לבנות את היכולת המבצעית שמאפשרת גמישות ודיוק גבוהים יותר. יכולות כאלו, במרחק שכזה מישראל, דורשות התארגנות אחרת. במילים אחרות: בבחירה שבין הגוף שיוביל את המערכה, בין חיל האוויר לחיל הים, יש יתרון גדול בתחומים הללו לחיל הים. בנוסף, מעבר ליכולות הטקטיות, אנו נדרשים למערכה צבאית שפועלת אל מול החות'ים כמערכת צבאית. כלומר, נדרשות שאלות מבצעיות שיאפשרו שינוי מהותי של המוטיבציה והיכולות החות'ים: מי המפקדים, כיצד מתנהלת הלוגיסטיקה, איזה יכולות מאפשרות את המימוש של המשך הירי הזה, כיצד ניתן לבודד את גזרת הפעולה של החות'ים מתימן, ואם אפשר לייצר איום ישיר על מפקדים בדרך שבה ישראל כבר הוכיחה את יכולותיה.
ברמה האסטרטגית, ברור שעסקת חטופים וסיום המלחמה בעזה יסיים את המלחמה מול החות'ים. גם בלי קשר לחות'ים, החזרת החטופים היא משימה ראויה ומוסרית. אך אין די בכך - ראוי להפגין עוצמה מסוג אחר מולם, כולל כזו הנוכחת בשטח על ידי חיל הים, כזו המסכלת מפקדים, שוחקת יכולות ומדגישה כי לסגר ימי על ישראל יש מחיר כבד. איננו יכולים להרשות לעצמנו פחות מכך.
המאמר פורסם לראשונה באתר N12
התקיפה שביצע צה"ל הלילה בתימן היא תגובה ראויה ומהווה עליית מדרגה בתגובות מצד ישראל לירי החות'י, אך היא לא מספיקה כדי לשנות את המציאות.
המציאות היא שמרגע שהכריזו החות'ים על מצור ימי נגד ישראל, הם בפועל הכריזו מלחמה. ראוי היה להסיר את המצור מהר ככל הניתן, ובאמצעות יכולות צה"ל בדגש על חיל הים. בשל העומס הרב על מערכת הביטחון, והרצון לתת סיכוי לקואליציה בין-לאומית לפעול מול החות'ים, נמנעה ישראל מלהגיב במשך חודשים רבים. רק לאחר שהצליחו לרצוח אזרח ישראלי, הגיעה התגובה הראשונה. מאז תקפה ישראל עוד פעמיים, ובכל המקרים מדובר בהשמדת תשתיות לאומיות של אנרגיה ומסחר.
מנגד, הקואליציה הבין-לאומית הרחבה מגבילה עצמה למול יכולות צבאיות של החות'ים, ועד לאחרונה זה היה רק לשם הסרת איומים והגנה על נתיבי השיט.
שני דברים נעדרו לחלוטין מהאופן שבו מנוהלת המערכה נגד החות'ים: תקיפת השולח, קרי פגיעה באיראן המממנת והרוח החיה שמאחורי החיצים מתימן. גם הקואליציה הבין-לאומית וגם ישראל מגיבות ישירות מול הפרוקסי ולא מול היד שמנענעת את העריסה. הדבר השני - אין השמדה של פיקוד ושליטה, וגריעה ניכרת של הכוח הצבאי. כלומר, אין מערכה נרחבת ומתמשכת להחלשת החות'ים באופן שמייצר לחץ מתגבר, כפי שנעשה מול שאר אויבי ישראל במלחמה הנוכחית.
מה נכון לעשות - יש לקיים מערכה מתמשכת ולא מבצע בודד. לצורך מערכה שכזו נדרשות יכולות מודיעין ותקיפה אחרות. אנו נדרשים לבנות את היכולת המבצעית שמאפשרת גמישות ודיוק גבוהים יותר. יכולות כאלו, במרחק שכזה מישראל, דורשות התארגנות אחרת. במילים אחרות: בבחירה שבין הגוף שיוביל את המערכה, בין חיל האוויר לחיל הים, יש יתרון גדול בתחומים הללו לחיל הים. בנוסף, מעבר ליכולות הטקטיות, אנו נדרשים למערכה צבאית שפועלת אל מול החות'ים כמערכת צבאית. כלומר, נדרשות שאלות מבצעיות שיאפשרו שינוי מהותי של המוטיבציה והיכולות החות'ים: מי המפקדים, כיצד מתנהלת הלוגיסטיקה, איזה יכולות מאפשרות את המימוש של המשך הירי הזה, כיצד ניתן לבודד את גזרת הפעולה של החות'ים מתימן, ואם אפשר לייצר איום ישיר על מפקדים בדרך שבה ישראל כבר הוכיחה את יכולותיה.
ברמה האסטרטגית, ברור שעסקת חטופים וסיום המלחמה בעזה יסיים את המלחמה מול החות'ים. גם בלי קשר לחות'ים, החזרת החטופים היא משימה ראויה ומוסרית. אך אין די בכך - ראוי להפגין עוצמה מסוג אחר מולם, כולל כזו הנוכחת בשטח על ידי חיל הים, כזו המסכלת מפקדים, שוחקת יכולות ומדגישה כי לסגר ימי על ישראל יש מחיר כבד. איננו יכולים להרשות לעצמנו פחות מכך.
המאמר פורסם לראשונה באתר N12