אחרי מתקפת הכטב"מים: היכן עומד נשק הלייזר הטקטי – והאם הוא יכול להתמודד עם האיום? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים אחרי מתקפת הכטב"מים: היכן עומד נשק הלייזר הטקטי – והאם הוא יכול להתמודד עם האיום?

אחרי מתקפת הכטב"מים: היכן עומד נשק הלייזר הטקטי – והאם הוא יכול להתמודד עם האיום?
יהושע קליסקי
30 באפריל, 2024

המתקפה האיראנית של הטילים וכטב"מים על ישראל ב-14 במאי מציפה שוב את נושא השימושים האפשריים בנשק לייזר כנגד איומים אוויריים.

נשק הלייזר שבו אנו דנים הוא נשק טקטי בהספק של 300-100 קילוואט. לנשק זה יש יתרונות ברורים נגד איומים הנורים מטווח קצר ובגובה נמוך. איומים אלו הם לדוגמה פצצות מרגמה או רקטות קצרות טווח כמו הבורכאן, שבו משתמש החיזבאללה לעתים קרובות, רחפנים או כטב"מים.

קרן הלייזר הינה חימוש מדויק, בלתי מתכלה, המגיעה למטרה הנמצאת במרחק ממוצע של קילומטרים ספורים במליונית השניה ומשמידה את המטרה בזמן מסוים, כתלות בהספק הלייזר ובחומר ממנו עשויה המטרה. יש לזכור כי לנשק הלייזר מגרעת בסיסית שנובעת מתנאים סביבתיים כגון עננות, אובך, גשם או עשן – דבר הגורם להנחתה משמעותית של ההספק במעבר באטמוספירה ועל כן למגבלות בהפעלה המבצעית.

המערכת המפותחת בישראל (אשר תהיה מבצעית בעוד שנה-שנה וחצי כנראה) הינה בעלת יכולות בקרה, גילוי ומעקב ייחודיות המאפשרות העסקת מספר איומים בטווח זמנים קצר בתוספת יכולות להתגבר על עוותים אופטיים כתוצאה ממערבולות באטמוספירה, דבר המקנה למערכת פוטנציאל הצלחה ניכר בהגנה על מטרות וכוחות צבא מפני איומים אוויריים שונים.

מערכות דומות בהספקים של 120-60 קילוואט מפותחות במקביל במספר מדינות. עפ"י פירסומים רשמיים, הפיתוח בארה"ב נעשה ע"י מס' חברות. כך למשל, לוקהיד מרטין והצי האמריקני מפתחים מערכות לייזר להגנת כלי שייט של הצי. פיתוח נוסף של הצי האמריקאי בארכיטקטורה שונה, נועד לפתח מערכת לייזר הגנתית בת 300 קילוואט. במקביל דווח על ניסויים מוצלחים בנשק לייזר (DragonFire) להגנת ספינות, פרי פיתוח של משרד ההגנה הבריטי, עם פריסה אפשרית של המערכת באוקראינה לשם התמודדות עם איומים אוויריים. בספטמבר 2023 נפרסו לבחינה מבצעית בעיראק שלוש מערכות לייזר תוצרת חברת RTX, מורכבות על גבי רכב קרבי סטרייקר, בהספק של 50 קילוואט להגנת כוחות היבשה של ארה"ב מפני איומי כטב"מים, רחפנים ופגזי ארטילריה.

נדגיש כי מערכת לייזר להגנה מפני איומים אוויריים מהווה שכבת הגנה נוספת במעטפת ההגנה הקינטית שברשות צה"ל ואיננה מבטיחה הגנה הרמטית.

לסיכום, נשק לייזר טקטי נראה כפיתרון אופטימאלי כנגד איומי רחפנים מתאבדים או כטב"מים, כאשר מערכות משולבות של לייזר ומשדר רב עוצמה של גלי מיקרו נראים יעילים ביותר נגד איום אווירי, במיוחד כנגד נחילי כטב"מים ורחפנים.

נושאים: טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
בין ביקורת חריפה לתמיכה ברורה: האיחוד האירופי חלוק ביחסו להמשך המערכה בעזה
15 במאי, 2025
ההסכם בין ארה"ב לסין: כל מה שצריך לדעת
15 במאי, 2025
ארה"ב וסוריה: תחילתה של דרך חדשה?
14 במאי, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.