כרטיס אדום מחברת הדירוג מודי'ס, והיד עוד נטויה / מנואל טרכטנברג
לפני 36 שנה ישראל נכללה לראשונה בין המדינות שמדורגות כלכלית ע"י חברות הדירוג החשובות בעולם (הראשונה הייתה S&P, אחריה מודי'ס ופיץ'), ומאז הדירוגים של המשק הישראלי רק הלכו והשתפרו, לעולם לא ירדו. ב-8/2/24 חברת מודיס הודיעה על הורדת הדירוג, וגם קבעה תחזית שלילית (negative outlook) להמשך, כלומר, שיש סיכוי שהדירוג ירד עוד בעתיד הלא רחוק. זו מכה קשה לא רק בהקשר הכלכלי, שהרי אנחנו חיים בעולם שבו אין הפרדות – ההיבט הביטחוני, המדיני, הכלכלי, הפוליטי והחברתי חוברים יחדיו וקובעים בצוותא את גורלן של מדינות.
אכן, הדוח של מודי'ס מתייחס בהרחבה לא רק למלחמה והשלכותיה הכלכליות, אלא להיבטים אחרים שמייצרים כמכלול את התמונה השלילית שהובילה להחלטה: העדר אופק מדיני או תכנית ברורה ל"יום שאחרי"; הכתף הקרה שממשלת ישראל הפנתה להצעה של ארה"ב ומדינות מתונות באזור ל"עסקה גדולה" לרבות נורמליזציה עם סעודיה; חוסר היציבות הפוליטית, בפרט עם התפרקותו הצפויה של קבינט המלחמה, שתלווה בחידוש הקיטוב הפוליטי התסיסה החברתית; היחלשות מוסדות המדינה ובפרט הרשות המבצעת והמחוקקת; כל אלה צוינו מפורשות בדו"ח כגורמים המגבירים את אי הוודאות והסיכונים המתלווים לכך, ועל כן מטילים ספק ביכולתה של ישראל להתאושש מהסבך בו היא נתונה.
מהעבר השני הדוח משבח את החוסן של המשק הישראלי, את העצמאות של מערכת המשפט ושל בית המשפט העליון אשר ביחד עם החברה האזרחית מנעו את הרפורמה המשפטית, את מדיניותו של בנק ישראל ואת היציבות של המערכת הבנקאית (ראוי להזכיר שכל אלה שימשו עד לא מזמן כשק חבטות במגרש הפוליטי).
המשמעות של הורדת הדירוג היא שהכלכלה הישראלית נתפסת כמסוכנת יותר, פרמיית הסיכון על חובותיה של המדינה תעלה בהתאם (אם כי בחלקו זה כבר קרה, הורדת הדירוג רק מתקפת זאת), ועל כן תשלומי הרבית יתפסו נתח גדל יותר מתקציב המדינה על חשבון תקציבים אחרים, מביטחון ועד חינוך ובריאות. יתרה מזאת, גם הפירמות הישראליות ישלמו יותר על הלוואותיהן, בטח אלו שפועלות בשווקים בינלאומיים. מכאן שלהורדת הדירוג יש השלכות כלכליות ממשיות, ופוגעת ברווחה של כולנו.
הדוח מביע גם חשש כבד לגבי החזית הצפונית, מצטט הערכות של משרד האוצר על התכווצות התוצר הלאומי ב-1.5% (קרי, צמיחה שלילית) במקרה שתתפתח מלחמה מול חיזבאללה, ומזהיר בפני השלכות הרות גורל מתרחיש כזה.
חשוב לציין שחברות הדירוג עוקבות באדיקות ובאופן שוטף אחרי מה שמתרחש כאן, שוב, לא רק בפן הכלכלי הצרוף אלא מכל היבט שמשליך גם על הכלכלה, ועל כן אין דרך להסתיר או ליפות את התמונה כלפיהן. במובן זה דוחות אלה משמשים כמראה בה משתקפת המציאות בישראל ללא פילטרים וללא התחכמויות, וכך היא מופצת בעולם. וכן, זה משפיע, בפרט על שחקנים כלכליים שיושבים על הגדר אל מול חלופות השקעה במדינות אחרות, ומופתעים לאחרונה לרעה ממה שמתרחש בישראל. מוטב שגם אנחנו נתייחס לתמונה זאת ברצינות הראויה, וניקח זאת בחשבון משבאים להחליט החלטות כבדות משקל על המהלכים הבאים. השיקול הכלכלי לעולם לא יהיה ולא צריך להיות השיקול המכריע אל מול השיקול הביטחוני, אבל אסור שיעדר מן הדיון – אחרי הכול, אנחנו רוצים לא רק לנצח (יהיה הפירוש של ניצחון אשר יהיה), אלא גם לקיים חיים משגשגים ואיכותיים ביום שאחרי.
הורדת דירוג האשראי ורווחת אזרחי ישראל / מאיר אלרן ואסטבן קלור
ב-9 בפברואר הורידה סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס את דירוג האשראי של מדינת ישראל מ-A1 ל-A2, לראשונה בהיסטוריה. ההודעה כללה הצגת אופק שלילי לדירוג העתידי, שמשמעותה צפייה סבירה שהדירוג ירד פעם נוספת בעתיד, אם ישראל לא תעמוד בהמלצות החברה. סביר גם שחברות דירוג האשראי האחרות, Fitch ו-Standards & Poor’s, יגבשו המלצות דומות בקרוב.
מודי'ס מסבירה את הורדת הדירוג בעיקר בהשפעות הכלכליות של המלחמה ברצועת עזה והלחימה המתמשכת בגבול לבנון. לפי האומדנים האחרונים עלות המלחמה לשנים 2023 ו-2024 תגיע לכ-250 מיליארד שקל, יותר מ-10 אחוז מהתוצר. בנוסף, מודי'ס מציינת בצורה ברורה, כסיבה נוספת להחלטתה, את החולשה המדאיגה של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת וגם ההחלשה של כוחן הפיסקאלי מאז תחילת המלחמה. בנוסף מודי'ס מציינת את העובדה שהממשלה עדיין לא ניסחה תוכנית ארוכת טווח ברורה לסיום המלחמה ולשיקום הכלכלה.
הורדת דירוג האשראי הינה חמורה בשל הפגיעה הצפויה בעקבותיה ברווחת אזרחי ישראל. זאת, משום שכאשר דירוג האשראי של מדינה יורד, אגרות החוב שלה הופכות לפחות אטרקטיביות עבור המשקיעים וכך המדינה נאלצת לשלם ריבית גבוהה יותר עבור ההלוואות שלה. החוב של ישראל עומד היום על כ-1.1 טריליון ש״ח. כל אחוז עלייה בריבית על ההלוואות האלה שקול לתוספת תשלום של 11 מיליארד ש״ח. זהו סכום עצום, השקול למשל לכל תקציב הרווחה. הורדת האשראי גורמת לתשלום הריביות על ההלוואות במקום שזה יהיה מושקע ברווחת האזרחים (תשתיות, חינוך, בריאות, וכו׳). מעבר לכך, יש בהודעת מודי׳ס מסר שלילי ברור למשקיעים בינלאומיים, העלולים בעטיו להתרחק מהכלכלה הישראלית ולהפסיק להשקיע בחברות הישראליות. הדבר עלול לפגוע במיוחד בחברות ההייטק שעברו תקופה מאתגרת ב-2023 כתוצאה מההשלכות של המהפכה המשפטית. פגיעה נוספת בהייטק עלולה לערער את המערכת העסקית ולסכן את המשך צמיחתו של ענף זה בישראל.
כפי שמודי'ס מציינת, לא מאוחר עדיין לשנות כיוון ולמנוע הורדת דירוג נוספת. על ממשלת ישראל להתעשת, ולשנות את סדרי העדיפויות הלאומיות. תקציב 2024 חייב להסית את כל הכספים הסקטוריאליים לכיסוי ההוצאות הגבוהות של המלחמה ולמטרות התומכות בשיקום המשק והחברה ובמנועי צמיחה כלכלית. הדבר מחייב את הממשלה להציג לציבור תוכנית ברורה - בשונה מהתקציב שהוצג לכנסת - כיצד לממש יעדים חיוניים אלה, שהשגתם תבצר את ההישגים של ישראל בעקבות המלחמה.
כרטיס אדום מחברת הדירוג מודי'ס, והיד עוד נטויה / מנואל טרכטנברג
לפני 36 שנה ישראל נכללה לראשונה בין המדינות שמדורגות כלכלית ע"י חברות הדירוג החשובות בעולם (הראשונה הייתה S&P, אחריה מודי'ס ופיץ'), ומאז הדירוגים של המשק הישראלי רק הלכו והשתפרו, לעולם לא ירדו. ב-8/2/24 חברת מודיס הודיעה על הורדת הדירוג, וגם קבעה תחזית שלילית (negative outlook) להמשך, כלומר, שיש סיכוי שהדירוג ירד עוד בעתיד הלא רחוק. זו מכה קשה לא רק בהקשר הכלכלי, שהרי אנחנו חיים בעולם שבו אין הפרדות – ההיבט הביטחוני, המדיני, הכלכלי, הפוליטי והחברתי חוברים יחדיו וקובעים בצוותא את גורלן של מדינות.
אכן, הדוח של מודי'ס מתייחס בהרחבה לא רק למלחמה והשלכותיה הכלכליות, אלא להיבטים אחרים שמייצרים כמכלול את התמונה השלילית שהובילה להחלטה: העדר אופק מדיני או תכנית ברורה ל"יום שאחרי"; הכתף הקרה שממשלת ישראל הפנתה להצעה של ארה"ב ומדינות מתונות באזור ל"עסקה גדולה" לרבות נורמליזציה עם סעודיה; חוסר היציבות הפוליטית, בפרט עם התפרקותו הצפויה של קבינט המלחמה, שתלווה בחידוש הקיטוב הפוליטי התסיסה החברתית; היחלשות מוסדות המדינה ובפרט הרשות המבצעת והמחוקקת; כל אלה צוינו מפורשות בדו"ח כגורמים המגבירים את אי הוודאות והסיכונים המתלווים לכך, ועל כן מטילים ספק ביכולתה של ישראל להתאושש מהסבך בו היא נתונה.
מהעבר השני הדוח משבח את החוסן של המשק הישראלי, את העצמאות של מערכת המשפט ושל בית המשפט העליון אשר ביחד עם החברה האזרחית מנעו את הרפורמה המשפטית, את מדיניותו של בנק ישראל ואת היציבות של המערכת הבנקאית (ראוי להזכיר שכל אלה שימשו עד לא מזמן כשק חבטות במגרש הפוליטי).
המשמעות של הורדת הדירוג היא שהכלכלה הישראלית נתפסת כמסוכנת יותר, פרמיית הסיכון על חובותיה של המדינה תעלה בהתאם (אם כי בחלקו זה כבר קרה, הורדת הדירוג רק מתקפת זאת), ועל כן תשלומי הרבית יתפסו נתח גדל יותר מתקציב המדינה על חשבון תקציבים אחרים, מביטחון ועד חינוך ובריאות. יתרה מזאת, גם הפירמות הישראליות ישלמו יותר על הלוואותיהן, בטח אלו שפועלות בשווקים בינלאומיים. מכאן שלהורדת הדירוג יש השלכות כלכליות ממשיות, ופוגעת ברווחה של כולנו.
הדוח מביע גם חשש כבד לגבי החזית הצפונית, מצטט הערכות של משרד האוצר על התכווצות התוצר הלאומי ב-1.5% (קרי, צמיחה שלילית) במקרה שתתפתח מלחמה מול חיזבאללה, ומזהיר בפני השלכות הרות גורל מתרחיש כזה.
חשוב לציין שחברות הדירוג עוקבות באדיקות ובאופן שוטף אחרי מה שמתרחש כאן, שוב, לא רק בפן הכלכלי הצרוף אלא מכל היבט שמשליך גם על הכלכלה, ועל כן אין דרך להסתיר או ליפות את התמונה כלפיהן. במובן זה דוחות אלה משמשים כמראה בה משתקפת המציאות בישראל ללא פילטרים וללא התחכמויות, וכך היא מופצת בעולם. וכן, זה משפיע, בפרט על שחקנים כלכליים שיושבים על הגדר אל מול חלופות השקעה במדינות אחרות, ומופתעים לאחרונה לרעה ממה שמתרחש בישראל. מוטב שגם אנחנו נתייחס לתמונה זאת ברצינות הראויה, וניקח זאת בחשבון משבאים להחליט החלטות כבדות משקל על המהלכים הבאים. השיקול הכלכלי לעולם לא יהיה ולא צריך להיות השיקול המכריע אל מול השיקול הביטחוני, אבל אסור שיעדר מן הדיון – אחרי הכול, אנחנו רוצים לא רק לנצח (יהיה הפירוש של ניצחון אשר יהיה), אלא גם לקיים חיים משגשגים ואיכותיים ביום שאחרי.
הורדת דירוג האשראי ורווחת אזרחי ישראל / מאיר אלרן ואסטבן קלור
ב-9 בפברואר הורידה סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס את דירוג האשראי של מדינת ישראל מ-A1 ל-A2, לראשונה בהיסטוריה. ההודעה כללה הצגת אופק שלילי לדירוג העתידי, שמשמעותה צפייה סבירה שהדירוג ירד פעם נוספת בעתיד, אם ישראל לא תעמוד בהמלצות החברה. סביר גם שחברות דירוג האשראי האחרות, Fitch ו-Standards & Poor’s, יגבשו המלצות דומות בקרוב.
מודי'ס מסבירה את הורדת הדירוג בעיקר בהשפעות הכלכליות של המלחמה ברצועת עזה והלחימה המתמשכת בגבול לבנון. לפי האומדנים האחרונים עלות המלחמה לשנים 2023 ו-2024 תגיע לכ-250 מיליארד שקל, יותר מ-10 אחוז מהתוצר. בנוסף, מודי'ס מציינת בצורה ברורה, כסיבה נוספת להחלטתה, את החולשה המדאיגה של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת וגם ההחלשה של כוחן הפיסקאלי מאז תחילת המלחמה. בנוסף מודי'ס מציינת את העובדה שהממשלה עדיין לא ניסחה תוכנית ארוכת טווח ברורה לסיום המלחמה ולשיקום הכלכלה.
הורדת דירוג האשראי הינה חמורה בשל הפגיעה הצפויה בעקבותיה ברווחת אזרחי ישראל. זאת, משום שכאשר דירוג האשראי של מדינה יורד, אגרות החוב שלה הופכות לפחות אטרקטיביות עבור המשקיעים וכך המדינה נאלצת לשלם ריבית גבוהה יותר עבור ההלוואות שלה. החוב של ישראל עומד היום על כ-1.1 טריליון ש״ח. כל אחוז עלייה בריבית על ההלוואות האלה שקול לתוספת תשלום של 11 מיליארד ש״ח. זהו סכום עצום, השקול למשל לכל תקציב הרווחה. הורדת האשראי גורמת לתשלום הריביות על ההלוואות במקום שזה יהיה מושקע ברווחת האזרחים (תשתיות, חינוך, בריאות, וכו׳). מעבר לכך, יש בהודעת מודי׳ס מסר שלילי ברור למשקיעים בינלאומיים, העלולים בעטיו להתרחק מהכלכלה הישראלית ולהפסיק להשקיע בחברות הישראליות. הדבר עלול לפגוע במיוחד בחברות ההייטק שעברו תקופה מאתגרת ב-2023 כתוצאה מההשלכות של המהפכה המשפטית. פגיעה נוספת בהייטק עלולה לערער את המערכת העסקית ולסכן את המשך צמיחתו של ענף זה בישראל.
כפי שמודי'ס מציינת, לא מאוחר עדיין לשנות כיוון ולמנוע הורדת דירוג נוספת. על ממשלת ישראל להתעשת, ולשנות את סדרי העדיפויות הלאומיות. תקציב 2024 חייב להסית את כל הכספים הסקטוריאליים לכיסוי ההוצאות הגבוהות של המלחמה ולמטרות התומכות בשיקום המשק והחברה ובמנועי צמיחה כלכלית. הדבר מחייב את הממשלה להציג לציבור תוכנית ברורה - בשונה מהתקציב שהוצג לכנסת - כיצד לממש יעדים חיוניים אלה, שהשגתם תבצר את ההישגים של ישראל בעקבות המלחמה.