מגמות בציבור הפלסטיני: תמיכה בהתקוממות עממית אלימה
אחד הכלים לאמוד את איום הטרור הינו האווירה הציבורית בחברה הפלסטינית ותמיכתה לשימוש באלימות ככלי התנגדות לישראל. בגרף זה בחנו את מגמת התמיכה בשימוש באלימות על בסיס סקרי דעת הקהל בציבור הפלסטיני. תמיכה גבוהה יכולה להצביע על נכונותם של יחידים לקחת חלק באירועים אלימים וכן להעיד על האווירה הציבורית וכיצד היא מוקיעה או מוקירה את המפגעים.
לפי הנתונים של המכון הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים בהובלתו של חליל שק'אקי (PCPSR), ניתן לראות לאורך חמש שנים עלייה מתונה בתמיכה בחזרה להתקוממות אלימה. אפשר לראות כי לאחר אירועי קיצון, כגון מבצע "שומר החומות" אשר אירע במאי 2021, ישנה עלייה חדה ברמת התמיכה של הציבור הפלסטיני בהתקוממות עממית. דוגמה נוספת לכך הינה לאחר אירועי 'צעדות השיבה' שהחלו בסוף מרץ 2018 וקפיצה של כ-25 אחוזים בתמיכה בשימוש באלימות בתקופה שבה אירועים אלימים בגבול רצועת עזה, הכוללים הרוגים ופצועים רבים, הפכו לדבר שבשגרה. כמו כן, במאי 2021 הממשל האמריקני הכיר בירושלים כבירת ישראל והכריז על העברת השגרירות.
למרות רף הטרור העולה ביהודה ושומרון בשנה האחרונה, ניכרת התייצבות ברמת התמיכה הפלסטינית בהתקוממות עממית. חשוב לציין שעל אף האווירה הציבורית, קיים פער בין תמיכה פסיבית לבין מוכנות להקרבה עצמית ולעימות עם כוחות צה"ל. ממעקב אחרי השיח ברשתות החברתיות הפלסטיניות עולה כי אין התגייסות של כלל הציבור להתקוממות עממית בשל הפיצולים בחברה הפלסטינית; העמידה מנגד של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, שנעדרים במוטיבציה להילחם בישראל; והיעדר תמיכה מצד עולם הערבי למהלך פלסטיני של טרור ואלימות.