נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, אירח היום בשרם א-שיח' פסגה משולשת עם ר"מ ישראל, נפתלי בנט, ויורש העצר של איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד. דובר הנשיאות המצרית ציין כי הפגישה עסקה באנרגיה, ביציבות השווקים ובביטחון מזון, לצד התפתחויות בינלאומיות ואזוריות אחרות.
פרשנים מצרים ציינו כי הפגישה משקפת את האינטרס בגיבוש בריתות אזוריות חדשות נוכח צמצום מעורבותה של ארה"ב באזור ואת הצורך של המדינות לדאוג יחדיו לענייניהן הביטחוניים והכלכליים המשותפים, בהעדר מעצמה עולמית שניתן להישען עליה. ואומנם, תמונת שלושת המנהיגים, במרכזם הנשיא המצרי, מסמלת את התגבשותו של ציר פעולה אזורי החולק דאגות ואינטרסים משותפים בכמה סוגיות:
ראשית, הגרעין האיראני. שלוש המדינות מעוניינות להציג לממשל האמריקני חזית מגובשת לקראת חזרה אפשרית להסכם הגרעין. בעוד ההסתייגות הישראלית והאמירותית מכמה מסעיפי ההסכם מובעות בריש גליי, מצרים מעוניינת גם היא בהגברת התיאום הביטחוני ובמניעת התלקחות אלימה. חששה העיקרי של קהיר נוגע להתגברות הפעילות החתרנית של איראן בחסות ההסכם המסתמן, ובפרט זו החות'ית שמוכוונת נגד בעלות בריתה במפרץ ועלולה לשבש את השיט לתעלת סואץ, המשמשת עבורה מקור הכנסה חשוב למטבע זר.
שנית, המלחמה באוקראינה. על אף ששלוש המדינות רואות עצמן כבעלות ברית של וושינגטון, הן משתדלות לשמור על מרחב תמרון לגיטימי בין הגושים לאור האינטרסים הביטחוניים והכלכליים הישירים שלהן מול מוסקבה. מצרים, לדוגמא, ייבאה עד המלחמה כחמישים אחוז מהחיטה שלה מרוסיה, התבססה על תיירות רוסית ושמה את יהבה על שורה של פרויקטים כלכליים רוסיים בשטחה - החל מתחנת הכוח בדבעה ועד אזור התעשייה בתעלת סואץ. כל זאת בנוסף לשיתוף הפעולה הרוסי-מצרי בזירה הלובית, ולחשיבות שמייחסת מצרים לעמדת רוסיה במשבר סכר התחייה.
שלישית, שמירת היציבות במצרים ובאזור. האזרח המצרי נתון מאז פרוץ המלחמה באוקראינה לקשיים כלכליים חמורים, בהם ירידה של מעל 10% בערך הלירה המצרית ועלייה חדה במחירי המזון והאנרגיה, אשר עלולים לעורר תסיסה פוליטית וחברתית. ישראל נרתמה כבר בשבוע שעבר לסייע למצרים לפצות על אובדן התיירות מרוסיה ואוקראינה, כאשר סוכם על פתיחת קו תעופה חדש בין תל אביב לשרם א-שיח'. אבו-דאבי הודיעה אף היא על השקעת שני מיליארד דולר בחברות מצריות. שתי המדינות אף עשויות להתייצב לצד מצרים במאמציה לגייס מענקים מגופים פיננסיים בינ"ל כמו קרן המטבע.
נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, אירח היום בשרם א-שיח' פסגה משולשת עם ר"מ ישראל, נפתלי בנט, ויורש העצר של איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד. דובר הנשיאות המצרית ציין כי הפגישה עסקה באנרגיה, ביציבות השווקים ובביטחון מזון, לצד התפתחויות בינלאומיות ואזוריות אחרות.
פרשנים מצרים ציינו כי הפגישה משקפת את האינטרס בגיבוש בריתות אזוריות חדשות נוכח צמצום מעורבותה של ארה"ב באזור ואת הצורך של המדינות לדאוג יחדיו לענייניהן הביטחוניים והכלכליים המשותפים, בהעדר מעצמה עולמית שניתן להישען עליה. ואומנם, תמונת שלושת המנהיגים, במרכזם הנשיא המצרי, מסמלת את התגבשותו של ציר פעולה אזורי החולק דאגות ואינטרסים משותפים בכמה סוגיות:
ראשית, הגרעין האיראני. שלוש המדינות מעוניינות להציג לממשל האמריקני חזית מגובשת לקראת חזרה אפשרית להסכם הגרעין. בעוד ההסתייגות הישראלית והאמירותית מכמה מסעיפי ההסכם מובעות בריש גליי, מצרים מעוניינת גם היא בהגברת התיאום הביטחוני ובמניעת התלקחות אלימה. חששה העיקרי של קהיר נוגע להתגברות הפעילות החתרנית של איראן בחסות ההסכם המסתמן, ובפרט זו החות'ית שמוכוונת נגד בעלות בריתה במפרץ ועלולה לשבש את השיט לתעלת סואץ, המשמשת עבורה מקור הכנסה חשוב למטבע זר.
שנית, המלחמה באוקראינה. על אף ששלוש המדינות רואות עצמן כבעלות ברית של וושינגטון, הן משתדלות לשמור על מרחב תמרון לגיטימי בין הגושים לאור האינטרסים הביטחוניים והכלכליים הישירים שלהן מול מוסקבה. מצרים, לדוגמא, ייבאה עד המלחמה כחמישים אחוז מהחיטה שלה מרוסיה, התבססה על תיירות רוסית ושמה את יהבה על שורה של פרויקטים כלכליים רוסיים בשטחה - החל מתחנת הכוח בדבעה ועד אזור התעשייה בתעלת סואץ. כל זאת בנוסף לשיתוף הפעולה הרוסי-מצרי בזירה הלובית, ולחשיבות שמייחסת מצרים לעמדת רוסיה במשבר סכר התחייה.
שלישית, שמירת היציבות במצרים ובאזור. האזרח המצרי נתון מאז פרוץ המלחמה באוקראינה לקשיים כלכליים חמורים, בהם ירידה של מעל 10% בערך הלירה המצרית ועלייה חדה במחירי המזון והאנרגיה, אשר עלולים לעורר תסיסה פוליטית וחברתית. ישראל נרתמה כבר בשבוע שעבר לסייע למצרים לפצות על אובדן התיירות מרוסיה ואוקראינה, כאשר סוכם על פתיחת קו תעופה חדש בין תל אביב לשרם א-שיח'. אבו-דאבי הודיעה אף היא על השקעת שני מיליארד דולר בחברות מצריות. שתי המדינות אף עשויות להתייצב לצד מצרים במאמציה לגייס מענקים מגופים פיננסיים בינ"ל כמו קרן המטבע.