עצם קיומו של הביקור של הנשיא יצחק הרצוג בטורקיה מעיד על שיפור היחסים בין המדינות. את הביקור יש לראות כחלק מהמאמצים של אנקרה בשנה האחרונה לשפר את היחסים עם מדינות באזור ולהחליש את הציר האנטי-טורקי שהתפתח בעקבות צעדים רביזיוניסטים קודמים של אנקרה.
יש להבין שמבחינה גיאופוליטית, כולל ההשלכות שכבר ניתן לזהות של המלחמה באוקראינה, יש לאנקרה שיקולים כבדי משקל שבגללם כדאי לה לשמור על יחסים תקינים עם ירושלים. טורקיה מקווה ששיפור היחסים עם ישראל יסייע לה מול וושינגטון בהעברת העסקה של רכישה ושדרוג של מטוסי F-16, להם היא זקוקה כבר בטווח הקרוב. המשבר הכלכלי בטורקיה שהחל לפני האירועים באוקראינה, ויחריף עוד לאור העלייה במחירי האנרגיה והדגנים, גם הוא גורם מדרבן להתקרבות הנוכחית. לשיפור היחסים בין המדינות נודעת חשיבות לא רק בשימור ופיתוח יחסי הסחר בין טורקיה וישראל (שהגיעו לשיא של כל הזמנים ב-2021 - 6.7 מיליארד דולר סחר הדדי) אלא הוא גם תורם ליכולתה של טורקיה להקרין תדמית של מתינות מדינית שמעודדת השקעות זרות. בנוסף, כפי שהתרחש במגעים סביב הסכם הנורמליזציה של 2016, הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן הביע שוב עניין בדיון עם ישראל על האפשרות של יצוא גז מישראל לטורקיה.
לצד זאת, יש להניח שאם תהיה התדרדרות משמעותית בזירה הישראלית-פלסטינית או ששיקולי הבחירות העתידיים של ארדואן יצריכו מבחינתו את קירור היחסים עם ישראל, הרי שייתכן ושוב יהיה משבר ביחסים. לאור זאת, הספקנות הישראלית וההיסוס בשנה האחרונה האם להיענות לחיזור הטורקי היו מוצדקים. בנוסף, אם ישראל מעוניינת בשיפור היחסים עם טורקיה, היא צריכה גם להתחשב בבעלות הברית האזוריות שלה, שלא כולן מרוצות מהמהלך.
לאור מורכבות זו עולה השאלה עד כמה ביקור הנשיא הרצוג יכול לתרום לשינוי של ממש ביחסים בין אנקרה לירושלים. את התשובות תוכלו לקבל בכנס "רוחות של שינוי: מה עתידם של יחסי ישראל טורקיה?" | לחצו כאן לכל הפרטים
עצם קיומו של הביקור של הנשיא יצחק הרצוג בטורקיה מעיד על שיפור היחסים בין המדינות. את הביקור יש לראות כחלק מהמאמצים של אנקרה בשנה האחרונה לשפר את היחסים עם מדינות באזור ולהחליש את הציר האנטי-טורקי שהתפתח בעקבות צעדים רביזיוניסטים קודמים של אנקרה.
יש להבין שמבחינה גיאופוליטית, כולל ההשלכות שכבר ניתן לזהות של המלחמה באוקראינה, יש לאנקרה שיקולים כבדי משקל שבגללם כדאי לה לשמור על יחסים תקינים עם ירושלים. טורקיה מקווה ששיפור היחסים עם ישראל יסייע לה מול וושינגטון בהעברת העסקה של רכישה ושדרוג של מטוסי F-16, להם היא זקוקה כבר בטווח הקרוב. המשבר הכלכלי בטורקיה שהחל לפני האירועים באוקראינה, ויחריף עוד לאור העלייה במחירי האנרגיה והדגנים, גם הוא גורם מדרבן להתקרבות הנוכחית. לשיפור היחסים בין המדינות נודעת חשיבות לא רק בשימור ופיתוח יחסי הסחר בין טורקיה וישראל (שהגיעו לשיא של כל הזמנים ב-2021 - 6.7 מיליארד דולר סחר הדדי) אלא הוא גם תורם ליכולתה של טורקיה להקרין תדמית של מתינות מדינית שמעודדת השקעות זרות. בנוסף, כפי שהתרחש במגעים סביב הסכם הנורמליזציה של 2016, הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן הביע שוב עניין בדיון עם ישראל על האפשרות של יצוא גז מישראל לטורקיה.
לצד זאת, יש להניח שאם תהיה התדרדרות משמעותית בזירה הישראלית-פלסטינית או ששיקולי הבחירות העתידיים של ארדואן יצריכו מבחינתו את קירור היחסים עם ישראל, הרי שייתכן ושוב יהיה משבר ביחסים. לאור זאת, הספקנות הישראלית וההיסוס בשנה האחרונה האם להיענות לחיזור הטורקי היו מוצדקים. בנוסף, אם ישראל מעוניינת בשיפור היחסים עם טורקיה, היא צריכה גם להתחשב בבעלות הברית האזוריות שלה, שלא כולן מרוצות מהמהלך.
לאור מורכבות זו עולה השאלה עד כמה ביקור הנשיא הרצוג יכול לתרום לשינוי של ממש ביחסים בין אנקרה לירושלים. את התשובות תוכלו לקבל בכנס "רוחות של שינוי: מה עתידם של יחסי ישראל טורקיה?" | לחצו כאן לכל הפרטים