ביום ראשון נפתחה ועידת האקלים בגלזגו, אליה הגיעו נציגים מכ-200 מדינות, ביניהם 170 ראשי מדינות. אתמול נאם ראש הממשלה בנט בוועדה והצהיר כי "ישראל נמצאת בתחילתה של מהפכה בנושא שינויי אקלים". ביום שישי האחרון, שלושה ימים לפני פתיחתה של הוועידה הבינלאומית, ישראל הכריזה על היעד החדש של אפס פליטות עד 2050.
מדובר ביעד שבא להשתוות להתחייבויות של מדינות רבות ונוספות, ועל כך יש לשבח את הממשלה החדשה, שעד כה ניכר כי יש לה כוונות אמיתיות לנקוט שורה של פעולות אקלימיות לבלימת ההתחממות הגלובלית. עם זאת, ישראל תידרש להרבה מעבר להצהרת כוונות, וחובת ההוכחה היא על הממשלה הנוכחית שתצטרך להדביק הרבה פערים. הבעיה הגדולה היא שלישראל אין עדיין תוכנית פעולה לאומית מתוקצבת להשגת היעדים, ועל פי דו"ח מבקר המדינה שזכה לתהודה רבה, ההתמודדות של הגופים הרלוונטיים בישראל עם משבר האקלים "נעה בטווח שבין 'פיגור' לאפס".
בין גופים אלו, נמצאים גם גופי הביטחון, שעל פי דו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת שפורסם ביוני האחרון, המידע שהתקבל ממשרד הביטחון בכל הנוגע להיערכות לשינויי האקלים כולל "תיאורים אשר התאפיינו בכלליות והתמקדו בשלב הערכת ההשלכות האפשריות של שינויי האקלים" ולא ניתן ללמוד מהם "פרטים קונקרטיים על ההיערכות בפועל של מערכת הביטחון לסיכונים האמורים". מאז פורסם הדו"ח, צה"ל הקים מנהלת אקלים ששוקדת ולומדת את הנושא היטב. לאחרונה גם הכירו ראש הממשלה וראש המל"ל במשבר האקלים כסוגיה של ביטחון לאומי.
אם כך, המגמות הן אפוא חיוביות ובהחלט ניתן להרגיש רוחות של שינויי, אולם המעבר מדיבורים למעשים חייב להיות מהיר על מנת שיהיה אפקטיבי. ואם להשתמש בז'רגון הגרטאי, צריך להפסיק עם הבלה בלה בלה ולצאת לעבודה!
ביום ראשון נפתחה ועידת האקלים בגלזגו, אליה הגיעו נציגים מכ-200 מדינות, ביניהם 170 ראשי מדינות. אתמול נאם ראש הממשלה בנט בוועדה והצהיר כי "ישראל נמצאת בתחילתה של מהפכה בנושא שינויי אקלים". ביום שישי האחרון, שלושה ימים לפני פתיחתה של הוועידה הבינלאומית, ישראל הכריזה על היעד החדש של אפס פליטות עד 2050.
מדובר ביעד שבא להשתוות להתחייבויות של מדינות רבות ונוספות, ועל כך יש לשבח את הממשלה החדשה, שעד כה ניכר כי יש לה כוונות אמיתיות לנקוט שורה של פעולות אקלימיות לבלימת ההתחממות הגלובלית. עם זאת, ישראל תידרש להרבה מעבר להצהרת כוונות, וחובת ההוכחה היא על הממשלה הנוכחית שתצטרך להדביק הרבה פערים. הבעיה הגדולה היא שלישראל אין עדיין תוכנית פעולה לאומית מתוקצבת להשגת היעדים, ועל פי דו"ח מבקר המדינה שזכה לתהודה רבה, ההתמודדות של הגופים הרלוונטיים בישראל עם משבר האקלים "נעה בטווח שבין 'פיגור' לאפס".
בין גופים אלו, נמצאים גם גופי הביטחון, שעל פי דו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת שפורסם ביוני האחרון, המידע שהתקבל ממשרד הביטחון בכל הנוגע להיערכות לשינויי האקלים כולל "תיאורים אשר התאפיינו בכלליות והתמקדו בשלב הערכת ההשלכות האפשריות של שינויי האקלים" ולא ניתן ללמוד מהם "פרטים קונקרטיים על ההיערכות בפועל של מערכת הביטחון לסיכונים האמורים". מאז פורסם הדו"ח, צה"ל הקים מנהלת אקלים ששוקדת ולומדת את הנושא היטב. לאחרונה גם הכירו ראש הממשלה וראש המל"ל במשבר האקלים כסוגיה של ביטחון לאומי.
אם כך, המגמות הן אפוא חיוביות ובהחלט ניתן להרגיש רוחות של שינויי, אולם המעבר מדיבורים למעשים חייב להיות מהיר על מנת שיהיה אפקטיבי. ואם להשתמש בז'רגון הגרטאי, צריך להפסיק עם הבלה בלה בלה ולצאת לעבודה!