מושבים
צה"ל מוכן לכל אתגר, כולל תקיפת הגרעין באיראן, ומי שיעז לפגוע בנו יספוג מכה קשה ביותר.
בנאומו בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי ביקש הרמטכ"ל, אביב כוכבי, לתאר את המצב האסטרטגי והאופרטיבי, להציג בקווים כלליים את המענה של המבצעי של צה"ל והפעלת הכוח, להתייחס לאתגר הגרעין האיראני ולאתגרי התקופה ובמרכזם מגפת הקורונה.
בשבוע אחד, אמר, צה"ל עשוי לפעול בעוצמה נרחבת במדינת אויב א', אתר ייצור ואמצעי לחימה, במקביל לתקוף יעדים ברצועת עזה. בין לבין ביצענו בזירה ב' פעולת קומנדו, ואז שבנו ותקפנו במדינת האויב הראשונה וסיכלנו העברת אמל"ח. במקביל כל השבוע ביצענו פעולות ומעצרים באיו"ש והגנו ופעלנו בסייבר. זה חייב מודיעין מדויק ויכולות בכל המעגלים והיו בהם סיכונים רבים.
צה"ל, הסביר הרמטכ"ל, פועל בשש זירות ושישה ממדים. סוריה, לבנון, עזה, איו"ש ועוד, הממדים: הם אוויר, ים, יבשה, תודעה, ספקטרום וסייבר. זה חסר תקדים שמדינה צריכה לפעול בכל הממדים והזירות כל הזמן. זה מצריך תיעדוף, רמת ערנות, ויכולות ומודיעין. למעט איראן, כולן זירות שבהן אין המשילות או שהיא חלקית בלבד. בלבנון, למשל, מי שקובע את סדר היום הביטחוני זה חזבאללה ולא ממשלת לבנון. זה לוקח מישראל את חופש הפעולה להפעיל מנופים שהיינו מפעילים על מדינות ריבוניות. יתרה מכך, סביב ישראל מאבקים רבים. בלוב, בלבנון, בסוריה היעדר משילות בעיראק מאפשר לאיראן לפעול שם, להעביר שם אמל"ח.
"אתאר מה חושבים אויבינו עלינו. הם תופסים אותנו כבעלי יכולת מודיעינית גבוהה ואת עצמם כחדירים מודיעינית. ישראל נתפסת כמי שמבצעת פעילות ברמה גבוהה במזה"ת. ישראל נתפסת כמי שיודעת ומצליחה להגן על עצמה, היא פעלתנית, יוזמת ומסכלת", אמר. כל זה מחזק מאוד את ההרתעה הישראלית.
המצב הביטחוני במגמת שיפור וההרתעה התחזקה. ככלל אין עניין בקרב אויבינו ליזום פעילות התקפית. רק תגובתית. אנחנו לא מזהים כרגע שאף אחד מאויבינו מתכוון או רוצה או שוקל ליזום מלחמה או מבצע נרחב כנגד ישראל. "הם צודקים", אמר, "אנחנו נמצאים מודיעינית בהרבה מקומות ומבצעית יש לנו חופש פעולה נרחב במזה"ת". זה לא מובן מאליו, וזה מייצר עמדה אסטרטגית חזקה.
ישראל וצה"ל מחזקים את קשריהם והבריתות. בדגש על הקשר עם האמריקאים. רמת האינטימיות עם ארה"ב גבוהה מאוד. גם עם רוסיה, וזה לא מובן מאליו, יש תיאום מבצעי. גם עם מצרים וירדן יש קשרים חזקים. מול הציר השיעי מאיראן, עיראק, סוריה ולבנון, התהוותה ברית אזורית רובסטית חזקה מיוון ועד למדינות המפרץ ובתווך ישראל. האיראנים רואים בכך סוג של לפיתה רעיונית ואסטרטגית.
לתפיסת הרמטכ"ל, מעל לכל מבחן ההגנה ומבחן הביטחון. לפי בחינה זו צה"ל סיפק הגנה וביטחון לישראל, והשנה היתה בטוחה מאוד, "וזה לא קורה מעצמו". עם זאת הרמטכ"ל הצביע על שינוי שבמוקד שלו מצויים צבאות טרור (חמאס חזבאללה). הם צבאות כי יש ברשותם ציוד צבאי והפעילות שלהם צבאית לחלוטין. והם טרור כי הם מסתתרים בתוך השטח העירוני ומטרתם פגיעה בעורף האזרחי הישראלי. ההיקף של הרקטות, הדיוק וראשי הקרב גדלו כולם. בנוסף יש לחמאס וחזבאללה כוחות לפשיטה בישראל וברשותם אמל"ח מתקדם כמו טילי שיוט.
בהתייחסו למענה המבצעי של צה"ל אמר כי המערכה בין המלחמות (המב"מ) תימשך. דאעש לא נעלם מהמזה"ת. לא מסיני, לא מירדן ולא ממצרים. המענה המבצעי של צה"ל, אמר, ממוקד במניעת התבססות של הציר הרדיקלי בזירה צפונית, בשיפור המוכנות לפעילות באיראן, במניעת התעצמות בנשק מדויק, ובהגנה על הגבולות.
על צה"ל להתכונן למלחמה ולנצח ולבנות כוח רלבנטי. מבחינת הגנה היתה שנה מוצלחת. רצועת עזה היא דוגמה לשילוב מוצלח של כוח צבאי ומדיניות אזרחית. הגענו לשם דרך מבצעים יעילים (מבצע "חגורה שחורה", למשל) ופגיעה במטרות התעצמות ואיכות של ג'יהאד אסלאמי וחמאס. ולצד זה פעילות אזרחית שכללה יותר מסחר וייצוא וסיוע קטארי. ביטחון זה לא רק הפעלת כוח. ביטחון זה מקלות וגזרים. לגזרים יש תנאי. אם לא יוחזרו השבויים והנעדרים לא יינתנו יותר הקלות. "על זה נתעקש", אמר.
המב"מ היא מלחמת מנע שנועדה להרחיק את המלחמה. בשנת 2020 "תקפנו מעל חמש מאות מטרות, אבל יש עוד מבצעים שאינם תקיפת מטרות. הם מבצעים מסוג אחר", ציין הרמטכ"ל.
בתחום ההכנות למלחמה, אמר, "השיא של השנה יהיה חודש מלחמה". יהיה זה תרגול בעומס גדול בכל הזירות. נושא נוסף שאליו התייחס, הוא פרויקט "הגדוד כאתרוג". המטרה להשלים את יחידות הקצה של צה"ל "שנכנסות לסמטה בשג'עייה ונבטיה" ולחזק אותן באמל"ח, בקישוריות ולרתום להן יכולות מטכ"ליות.
בשנת 2019 קיים צה"ל בהובלת הרמטכ"ל תהליך נוקב על השינוי הדרוש לצה"ל להשגת ניצחון מובהק. "גיבשנו", אמר, "תפיסת הפעלה לניצחון שהיא המצפן של התר"ש (תכנית רב-שנתית)". בראש התפיסה התחבולה ורוח הלחימה. אבל בגלל שהאויב פועל מלב אוכלוסייה ומאיים על העורף יש לחשוף ולהשמיד את יכולות האויב בהיקף נרחב. המשמעות היא הרבה יותר מודיעין בזמן אמת והרבה יותר יכולות שיוזרמו ליחידות קצה, חיבור הכוחות שבשטח. כך למשל, שלומי המ"מ בשטח, ידבר עם כלי הטיס המאויש מרחוק (כטמ"מ), עם הטנק ועם חמ"ל 8200. כך תיווצר אפקטיביות מבצעית גבוהה יותר
כדי לממש את הכוח ההתקפי, אמר, חייבים תנאים ולגיטימציה. הפרדיגמה שיש לשנות כדי להפעיל את הכוח הצבאי בעידן שדה הקרב במרחב האורבני. האויב מתכוון לירות על מטולה ועפולה וביזר את יכולותיו בכפרים וברצועת עזה בלב האוכלוסייה האזרחית. יש להתאים את דפוסי הלחימה והדין הבין-לאומי לאתגר. בלב התכניות של צה"ל כושר החשיפה והתקיפה של האויב. בכל בית חמישי בלבנון זה מחסן טילים\ חמ"ל\ מפקדה. "אנחנו לא מתכוונים להיפרד מערכי צה"ל והדין הבין לאומי", הדגיש, אבל אלו נועדו גם לאפשר לצבא להגן על אזרחי ישראל. צה"ל, אמר, יתקוף מטרות צבאיות, ורק כאלו.
אין מדינה שמאוימת מכל כך הרבה רקטות מחזיתות שונות כמו ישראל. ביום פקודה – במלחמה – ייפלו פה הרבה מאוד טילים, וזה לא יהיה פשוט ומול האיום הזה צה"ל מתכוון להעמיד תקיפה נרחבת גם בשטחים פתוחים ווגם בשטחים עירוניים צפופים של האויב. זה יימנע פגיעה משמעותית באזרחי ישראל. בזכות מודיעין ויכולות התקפיות נצמצם את איום הטילים על ישראל. עשוי להיגרם נזק אגבי, אף שצה"ל יקפיד על הדין הבינלאומי ויזהיר את האוכלוסייה מראש, "ואני כבר עכשיו מזהיר את אזרחי עזה ולבנון ברגע שתחל מתיחות עזבו את המקום בו אתם נמצאים שעמוס בטילים ורקטות", הזהיר הרמטכ"ל.
ראש המכון, אלוף (מיל') עמוס ידלין, מראיין את שר החוץ הישראלי, רב-אלוף (מיל') גבי אשכנזי
בכנס השנתי הבינלאומי ה-14 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) נערך הדיון "מדברים נורמליזציה", בהנחיית אלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, ובהשתתפות שלושה שרי חוץ: רא"ל (מיל') גבי אשכנזי, שר החוץ הישראלי, דר' אנוואר גרגאש, שר המדינה לענייני חוץ של איחוד האמירויות הערביות ודר' עבד א-לטיף בן ראשד א-זיאני, שר החוץ של בחריין.
השרים התמקדו בשלוש סוגיות מרכזיות:
א. מחויבות מפרצית לקידום התהליך המדיני ישראלי-פלסטיני
השרים מאיחוד האמירויות ובחריין התייחסו לצורך בקידום התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני על בסיס פתרון שתי מדינות, והצביעו על כך כעניין מרכזי וחיוני ליציבות המזרח התיכון. דר' גרגאש אמר: "אנו מקווים שהסכמי אברהם יסייעו במאמצים של הקהילה הבינלאומית לקידום פתרון של שתי מדינות וכינון מדינה פלסטינית עצמאית ובת קיימא". באופן דומה, התבטא שר החוץ של בחריין: "אני מקווה שהמומנטום של הסכמי אברהם יתורגם להתקדמות מחודשת בפתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, על בסיס עיקרון שתי מדינות. הסכמי אברהם יוצרים תמריץ לכך ומהווים בלם חזק בפני צעדים העלולים להסיג את התהליך לאחור".
התייחסות השרים הערבים נועדה לבטא את המשך מחויבותם – הרטורית, לכל הפחות – לעניין הפלסטיני, ואת תקוותם כי דווקא באמצעות הסכמי אברהם ניתן יהיה להשיג התקדמות גם בתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני. כפי שאמר השר גרגאש, "שברנו את הקונספציה שלא ניתן להוביל לשינויים באזור. שלום ודיאלוג הם הכלים שלנו לנוע קדימה". כן, לדבריו, "לאחר 50-40 שנים הגענו למסקנה שהנתק עם ישראל אינו מועיל, וכי ניתן לתת מענה טוב יותר לאי ההסכמות עמה דרך שיח, מגע, בניית אמון ופשרות".
ב. קידום תהליך הנורמליזציה
שלושת השרים הביע רצון ומחויבות להתקדם בקצב מהיר במימוש פירות השלום והנורמליזציה, במגוון תחומים, כולל השקעות, עסקים, תיירות, טכנולוגיה, מיזמים משותפים ועוד. לדברי גרגאש, "אנו מעוניינים מאוד בצדדים רבים של הכלכלה הישראלית, ומעוניינים להביא תיירים ישראלים לאיחוד האמירויות… אנו עסוקים ביצירת משמעות לשלום עבור אנשים רגילים – חופש תנועה ויותר הזדמנויות". אל-זיאני הביע תקווה אף הוא לקידום קשרי העמים, אך הדגיש כי שלום חם דורש סבלנות, ומחייב את המדינות להשקיע ביצירת אקלים להתפתחות טבעית של היחסים בין החברות.
השר אשכנזי ציין כי שלוש המדינות עומלות על ניסוח מעל 40 הסכמים שישמשו תשתית ליחסיהן במגוון נושאים. לדבריו, שבעים אלף ישראלים כבר ביקרו במדינות המפרץ מאז הסכמי אברהם ויותר מאלף חברות ישראליות ומפרציות נמצאות במגעים. אשכנזי אמר כי הוא מזהה מומנטום חיובי ורצון להתקדם הן בצד הפוליטי והן בצד האזרחי, ומדובר בתהליך היסטורי שמפוגג את הסכסוך הערבי-ישראלי הגדול.
ג. תיאום סביב האתגר האיראני – גרעין, תוכנית הטילים והשפעה אזורית שלילית
בדברי שרי החוץ בלטו ההסכמות והתיאום בין שלוש המדינות סביב ההתמודדות עם האתגר האיראני, הכולל – גרעין, טילים בליסטיים, תמיכה בטרור והתערבות שלילית במדינות האזור. שלושת השרים הסכימו לגבי התועלת בהצגת חזית ישראלית-ערבית אחידה מול ממשל ביידן, שעשויה למנוע ממנו חזרה להסכם הגרעין – JCPOA – במתכונתו הקודמת, מרובת החולשות והפערים, והעדר התייחסות למכלול האיומים האזוריים מצד איראן ושלוחיה. עוד הדגישו שרי איחוד האמירויות ובחריין, את חשיבות תיאום ושיתוף הפעולה עם ישראל כמנוף לקידום עמדתם מול הממשל החדש בוושינגטון.
גרגאש אמר: כאשר ממשל ביידן שוקל להיכנס מחדש ל-JCPOA, בין אם במתכונת משודרגת ובין אם מתוקנת, עליו להתחשב בנקודות הבאות: ראשית, איננו מודאגים רק מהגרעין אלא גם מהטילים הבליסטיים ומהמדיניות האזורית של איראן; שנית, הדרך היחידה להתקדם היא הסדרים מדיניים-דיפלומטיים. יש לתת לאיראן תמריצים להיות בטווח הארוך חלק ממרחב של יציבות ושגשוג; שלישית, אחד הכישלונות של ה-JCPOA היה העדר הקול האזורי".
א-זיאני התייחס לנושא אף הוא: אני רואה יתרונות רבים בכך שארצותינו יציגו בפני הממשל החדש בארה"ב קול אחד בנושאים של דאגה משותפת, בפרט בנושא איראן, תכניתה הגרעינית ותכנית הטילים שלה והשפעתה על האזור. עמדה אזורית משותפת תזכה להשפעה רבה יותר בארצות הברית. כל הסכם עתידי עם איראן צריך לשקף את המציאות החדשה באזור ולהיות מקובל על כלל מדינות האזור. עלינו להבטיח שכל הסכם חדש לא רק ידחה השגת יכולות גרעיניות מצד איראן, אלא גם יסיר מהשולחן את תקוותה להשיגן. בנוסף, עלינו לתת מענה לתוכנית הטילים האיראנית, לתמיכה שהיא מעניקה לשלוחים ולהתערבותה בענייני הפנים של מדינות האזור, כדי להשיג שלום ממושך ויציבות באזור.
השר אשכנזי, מצדו, אמר כי מדיניות ישראל בנושא האיראני צריכה לעמוד על שלוש רגליים: דיאלוג מקצועי ואינטימי עם ארה"ב; שמירה על אופציה צבאית אמינה על השולחן; ושכנוע את ארה"ב שאיראן גרעינית, החותרת להגמוניה אזורית, מהווה איום על יציבות וביטחון האזור כולו. לדבריו, "הסכמי אברהם חיזקו את הקול האזורי, והדבר מעניק משקל רב יותר לאזור בעיצוב פתרונות אפשריים לגבי האיום האיראני הגרעיני והטילי".


