הכנס השנתי ה-14 - היום השלישי - המכון למחקרי ביטחון לאומי

היום השלישי

היום השלישי המלא

מושבים

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל.) עמוס ידלין, הציג בכנס השנתי הבינלאומי ה- 14 של המכון  את עיקרי ההערכה האסטרטגית השנתית לישראל, שגובשה במכון, לשנת 2021. האלוף ידלין פתח את סקירת ההערכה בהדגשת יעדי העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת, וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה".

בהמשך פירט את מאזן הביטחון הלאומי, כפי שהתפתח בשנת 2020.

בצד הזכות נרשמו במהלך השנה מספר התפתחויות חשובות:  נחתמו "הסכמי אברהם", שהיוו לדבריו "פריצת דרך היסטורית ביחסים בין ישראל לבין מדינות ערב – פוטנציאל לשלום חם, וללא ווטו פלשתיני". עוד הוסיף כי "הייתה זו גם שנה שקטה יחסית בגבולות ישראל, שבמהלכה נפגעו חיילים ואזרחים מעטים ביותר בהשוואה לשנים קודמות. אויביה הישירים של ישראל נפגעו ממגפת הקורונה והמשבר הכלכלי שנלווה אליה במידה חמורה יחסית". בנוסף, ידלין הזכיר כי בראשית שנת 2020 נהרג קאסם סולימאני ולקראת סוף השנה נהרג מוחסן פח'ריזאדה – שני גנרלים במשמרות המהפכה של איראן, שהובילו את המאמצים המאיימים ביותר על ישראל: ההתבססות האיראנית בסוריה ובלבנון ולוחמת השלוחים ברחבי המזרח התיכון, במקביל לקידום תכנית הגרעין הצבאית.  

בה בעת, ב-2020 חלה הרעה במאזן הביטחון הלאומי בחמישה מישורים: (1) בישראל שורר משבר פוליטי מתמשך, שלדברי ידלין גורם פגיעה עמוקה באמון הציבור במוסדות השלטון, בסולידריות החברתית ובחוסן הלאומי; (2) מגפת הקורונה יצרה משבר רב-ממדי – בריאותי, כלכלי וחברתי, שאף החריף את נזקי המשבר הפוליטי; (3) איראן אמנם לא פרשה מהסכם הגרעין אך היא מפרה אותו בשיטתיות ובסוף 2020 נמצאה קרובה לסף הגרעיני יותר מאשר בתחילת השנה; (4) נמשכת השחיקה ביתרון הצבאי האיכותי הישראלי – גם מול איראן, הרוכשת טכנולוגיות שהיו בעבר ברשות ישראל בלבד וגם מול מדינות ערביות באזור, שאושרה מכירת נשק איכותי להן מארצות הברית, במסגרת "הסכמי אברהם" ומעבר להם; (5) עם תום ממשל טראמפ מסתיימות ארבע שנים, שבמהלכן זכתה ישראל בגיבוי מדיני מלא מארצות הברית – מדיניות ה"מקסימום לחץ" על איראן, פרסום תוכנית השלום הפרו-ישראלית של טראמפ, ובשינוי הפרדיגמה המדינית באזור.

ידלין הדגיש כי בעקבות השיתוק הפוליטי בישראל, העדר תקציב מאושר וחילופי שרים תכופים במשרד הביטחון (ארבעה בשנתיים והחמישי בדרך), ובנוסף:  "בניין הכוח של ישראל נפגע, תפיסות ביטחון ומדיניות ביטחון אינן מעודכנות וצה"ל מתנהל זה מספר שנים ללא תוכנית רב-שנתית מאושרת".

לאור התפתחויות אלו, ידלין הדגיש כי "בפתח שנת 2021 נכון להציב למדינת ישראל יעדים חשובים": 1) שיקום כלכלי וחברתי פנימי לאחר שנראה את האור בקצה המגפה; 2) הערכות להמשך ההתקדמות הגרעינית האיראנית והתבססותה בסוריה, עיראק ותימן, 3) מענה לאתגר ההסלמה מול חיזבאללה בפרט בהקשר פרויקט דיוק הטילים;  4) ביסוס יחסים תקינים ואיתנים עם ממשל ביידן ושמירה על הברית האסטרטגית החזקה עם ארצות הברית;  5) הרחבת מעגל השלום והנורמליזציה בין ישראל לבין שכנותיה; 6) חיזוק יתרונותיה הצבאיים והטכנולוגיים של ישראל.

מול אלו מנה ידלין את המלצות המכון למדיניות בתחומים העיקריים

האיום הצבאי הנשקף מאיראן ובעלות בריתה

  1. מול חתירת איראן ליכולת גרעין צבאית יש להיערך להידברות הצפויה בין ממשל הנשיא ביידן והקהילה הבינלאומית לבין איראן, ולהגדיר את האינטרסים החיוניים של ישראל במסגרת הסכם משופר ביחס להסכם מ-2015 (JCPOA) תוך התמקדות בהארכה משמעותית של ה"סנסט", בפיקוח מקיף, ובהגבלת המחקר והפיתוחבנוסף, נדרש "הסכם מקביל" בין ישראל לארצות הברית על מדיניות משותפת נגד איראן בפעילותה האזורית ואסטרטגיה מתואמת להתמודדות אם תמשיך זחילתה לגרעין. ובה בעת, יש להחזיק אופציה התקפית אמינה מול איראן ולהגיע להבנות עם ארצות הברית לגבי התנאים לפעולה צבאית לסיכול ההתקדמות לפצצה גרעינית.
  2. יש להמשיך לפעול נגד ההתבססות האיראנית בסוריה ונגד פרויקט דיוק הטילים שאיראן מובילה בלבנון ובאזור. במסגרת המערכה שבין המלחמות (מב"מ) נדרשת בחינת התאמתן של שיטות, זירות וקצב הפעולות.

על צה"ל להיערך במסגרת בניין הכוח והתוכניות האופרטיביות להגנה ולהתקפה, לאפשרות של מלחמה דו-חזיתית – "מלחמת הצפון" – כאיום ייחוס עיקרי, ומלחמה בדרום כאיום משני, וזאת אחרי שנים רבות שבהם הכירו ממשלת ישראל והציבור הישראלי עימותים בחזית אחת: רצועת עזה או לבנון.  יש לצמצם את פערי הציפיות בציבור לגבי מאפייניה של מלחמה עתידית ותוצאותיה האפשריות. בה בעת, יש ליזום מאמץ מדיני וביטחוני על מנת למנוע את המלחמה.

 

אשר לזירה הבינלאומית והאזורית

  1. יש לגבש מדיניות מותאמת לממשל החדש בארצות הברית ולאמץ מולו גישה שאינה לעומתית, המתחשבת באידיאולוגיה, בערכים ובקווים האדומים של שני הצדדים. יש להידבר עם ממשל ביידן במטרה לצמצם אי-הסכמות אפשריות ולמצות אינטרסים משותפים (בדגש על האתגרים שמציבים איראן וחיזבאללה, יחסי ישראל עם סין, שימור העליונות הטכנולוגית של ארצות הברית ויתרונה האיכותי של ישראל וההתייחסות לסוגיה הפלסטינית).
  2. יש להתאים את המדיניות הישראלית לתחרות הבין-מעצמתית בעידן הקורונה ופוסט-קורונה, לחתור ל"ברית חדשנות טכנולוגית" עם ארצות הברית, ולנהל את היחסים עם סין בתיאום עם הממשל האמריקאי ותוך התחשבות ברגישויותיו. נדרש לשפר את ניהול הסיכונים מולה; לגבי רוסיה – יש לשמר את ערוצי השיח עם מוסקבה, את חופש הפעולה שהיא מותירה לישראל בסוריה, ובמידת האפשר גם את התיאום האסטרטגי עימה – למרות אינטרסים ועמדות שונים בהקשרי סוריה, איראן, לבנון והסכסוך הישראלי-פלסטיני. בנוסף, יש לנסות שוב לשפר את היחסים עם אירופה.
  3. על ישראל לפעול להרחבת מגמת הנורמליזציה בינה לבין מדינות ערביות ומוסלמיות פרגמטיות, ובראשן ערב הסעודית ואינדונזיה. המהלכים מול סודאן ומרוקו לא מוצו ויש לוודא שתמורת מה שקיבלו מארה"ב הן אכן מנרמלות את היחסים. לאחר שישראל כבר מיצתה את קלף השהיית הסיפוח, יש לפעול לשילוב מצרים, ירדן וגם הרשות הפלסטינית בשיתופי הפעולה האזוריים, ולמנף את הנורמליזציה לשיקום היחסים עם ירדן. טורקיה אינה איום צבאי, ובמקביל לאתגרים שהיא מציבה בהר הבית ולתמיכתה בחמאס היא מנהלת עם ישראל יחסים כלכליים נרחבים. יש לנהל את היחסים עימה תוך מינוף עמדת ממשל ביידן מולה טורקיה על מנת לנסות ולשפר את היחסים בין המדינות.

 

בהקשרי הזירה הפלסטינית

  1. המנופים ואמצעי הלחץ הפלסטינים המסורתיים מול ישראל איבדו מכוחם: התמיכה הערבית בהם נחלשה ונשלל מהם הווטו על נורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות. בזירה הפלסטינית עצמה ניכרת הכרה בכך שהמאבק האלים בישראל אינו אפקטיבי ואף מזיק. עם זאת, צפוי שהפלסטינים ינסו לחדש "אינתיפדה מדינית" ולקדם את פעילותם נגד ישראל בבית  הדין הבינלאומי.
  2. אינטרס ישראלי הוא לשמר את אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ולא להתדרדר למציאות של מדינה אחת. ולכן יש לנסות לחדש התהליך המדיני ולקדם הסדר עם הפלסטינים. ואם התקדמות בכיוון זה אינה אפשרית, אזי לגבש ולהוביל מדיניות שתשמר אופציות ותשפר תנאים להתקדמות בעתיד, וזאת מבלי להתפשר בסוגיות ביטחון. בנסיבות הנוכחיות, יש לחזק את הרשות הפלסטינית, ולחתור ל"הסדרי מעבר", שייצרו תנאים למציאות של שתי מדינות (מתווה INSS). חשוב למנף את חילופי הממשל בארצות הברית ואת תהליך הנורמליזציה האזורי למהלך של חידוש התהליך המדיני, שגם אם לא יצלח – יעניק לגיטימציה ל"הסדרי המעבר" ויסייע ליישומם.
  3. במקביל להדגשת הרשות הפלסטינית כבן השיח של ישראל, יש לסמן את חמאס ככתובת אחראית זמנית ברצועת עזה ולגבש עימו הפסקת אש ממושכת, תמורת שיפור מצב האוכלוסייה והתשתיות האזרחיות ברצועה ותוך מאמץ לבלום את התעצמותו הצבאית. אם בכל זאת נגרר לעימות, יש למקד את המהלך הצה"לי בפגיעה קשה מאוד בזרוע הצבאית של הארגון ובארגוני הטרור האחרים ברצועה.

ואל מול הזירה הפנימית

  1. נדרש לתת עדיפות גבוהה לניהול מקצועי ומבוזר של המשבר על היבטיו השונים – הבריאותי-כלכלי-חברתי; חיוני לגבש מהר ככול שניתן אחרי הבחירות תקציב מדינה עדכני יש להוביל מאמץ לאומי מרוכז להתאוששות כלכלית וחברתית, תוך קירוב בין מגזרים וצמצום פערים, ולמסד מנגנון ודפוסי פעולה להתמודדות עם משברים מורכבים שאינם ביטחוניים גרידא. יש לעשות את המיטב והמרב לחזק את אמון הצבור בממשלה, במערכת אכיפת החוק, בתי המשפט המשטרה וצה"ל
  2. צה"ל סובל מהמשבר הפוליטי ומאי-ודאות משאבית, שלא מאפשרים תכנון וביצוע סדור לבניין כוח והערכות לאתגרים עתידיים. יש לסכם ולתקצב תכנית רב-שנתית (תר"ש) לצה"ל במגבלות התקציביות של משבר הקורונה; חובה לממש את תוכנית ההתעצמות במט"ח סיוע האמריקאי, שהחלטות חיוניות לגביה נדחות כבר שלוש שנים; יש להקפיד על הרחקת צה"ל ומערכת הביטחון כולה מהמאבק הפוליטי בישראל.
  3. היתרון האיכותי של ישראל הוא רכיב מרכזי בביטחונה. יש לסכם עם ארצות הברית כללים ותוכניות לשימור יתרונה האיכותי הצבאי והטכנולוגי של ישראל, ולחזק את היתרון היחסי של ישראל בתחום הסייבר וטכנולוגיות הבינה המלאכותית; יש לקדם תשתית תקשורת מתקדמת ברחבי הארץ, בדגש על חיבור הפריפריה למרכז.
  4. יהדות העולם – הפער המתרחב בין ישראל לבין הקהילות היהודיות ברחבי העולם, כעורף אסטרטגי למדינה, מחייב גיבוש מחודש של חזון משותף ודיאלוג כן, לשיפור הקשר ולהגברת האמון ההדדי. עקב המשברים העמוקים הפוקדים את הקהילות היהודיות בשנים האחרונות – דילמות של זהות, הזדהות עם מדינת ישראל והתבוללות, אנטישמיות ואלימות גואה, ובנוסף חולשה פיננסית – על ישראל לנקוט מהלכים שישקפו ערבות מצידה למצבן ולגורלן, כביטוי לייעודה כבית הלאומי לעם היהודי.

 

לסיכום, האלוף (מיל.) עמוס ידלין הדגיש כי:

"ישראל היא מדינה חזקה, הנהנית ממעמד של מעצמה אזורית בכל ממד חשוב: צבאי, מודיעיני, כלכלי, טכנולוגי ואנושי. אולם, משבר הקורונה חשף בה נקודות חולשה רבות: משבר פוליטי עמוק ונמשך, הבא לידי ביטוי במספר ממשלות שלא הוציאו ימיהן ובמערכות בחירות חוזרות ותכופות, שיתוק בעבודת הממשלה, המתנהלת ללא חזון ארוך טווח וללא תקציב, תהליך קבלת החלטות משובש ולא יעיל, ירידה באמון הציבור בהנהגה, העמקת הפערים בין ה"שבטים" השונים בחברה הישראלית, ופגיעה בסולידריות ובהזדהות של האזרחים עם המדינה ובינם לבין עצמם. ספציפית, המשבר הנוכחי הרחיב את הפערים בין האוכלוסיות החזקות והחלשות והעמיק את אי השוויון.

ללא ספק, מתחייב עיסוק בממד הפנימי של אתגרי הביטחון הלאומי, מבלי לשגות באשליה שהאתגרים החיצוניים נעלמו. האפשרות שמדינת ישראל תיתקל ב-2021 באתגר חיצוני היא בסבירות לא נמוכה. לאיראן "חשבון פתוח" מול ישראל, ויתכן שטהראן תפעל באגרסיביות מתוך הערכה שהממשל האמריקאי החדש ירפה מעליה את הלחץ. בכל החזיתות, ההרתעה של הישראל חזקה ואויביה אינם רוצים לפתוח במלחמה נגדה, אך הסיכוי להתדרדרות שתצא משליטה עדיין קיים ומחייב שימור רמת מוכנות גבוהה. גם הבעיה הפלסטינית לא נעלמה, ודווקא היחלשות מנופי הלחץ וההשפעה הפלסטינים, בצל שקיעת הנהגתם, עלולה לדרבן בקרב הפלסטינים אימוץ של אסטרטגיית חתירה למדינה האחת, המסוכנת לישראל.

המבוכה האסטרטגית בישראל בעת הנוכחית, ובהקשר זה היעדר קשב לגיבוש ועדכון תפיסות ביטחון, מדיניות כלכלית וחברתית, וכן לצורך לתיקון וחיזוק מערכות השלטון והמשפט, מחייבת את מכוני המחקר והחברה האזרחית לשמור על הגחלת ולהמשיך להזין את המערכת המקצועית, הפוליטית ואת הציבור בתפיסות ובתובנות עדכניות ובהמלצות למדיניות, המתמודדות טוב יותר עם האיומים, בין היתר על בסיס מיצוי הזדמנויות לחיזוק ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל".

בכנס הבינלאומי השנתי ה-14 של ה-INSS נערך הדיון "מבט פנימה: איך מבריאים את ישראל?", בהנחיית עמליה דואק ובהשתתפות עו"ד אמי פלמור, ד"ר כרמית פדן, ד"ר לייה מורן-גלעד, שירה גרינברג-גלבווסר ופרופ' סיגל סדצקי.

עיקרים: משבר הקורונה חשף את החוליים והחולשות של החברה הישראלית טרם פרצה המגפה. תהליך ההבראה אינו מחייב טיפול רק בממד הבריאותי והכלכלי אלא גם בתחומים החברתיים ורווחתיים; בצמצום אי השוויון במדינה, והצורך לתת מענה לאוכלוסיות החלשות, אשר חוו פגיעה משמעותית יותר; בשיפור ואפקטיביות המשילות; בצמצום ריכוזיות הממשלה והורדת סמכויות לרשויות ולקהילות; בחיזוק הסמכות הבסיסית עליה בנויה הדמוקרטיה; ביכולת לקיים הידברות בין הקבוצות בחברה הישראלית, תוך התחשבות הדדית והדאגה לאחר.

פרופ' סדצקי ציינה כי לא הופתעה מהמרכזיות וההשפעה של נושא בריאות הציבור על המצב הלאומי בכללותו, וכי משרד הבריאות התכונן לתרחישי חירום דומים, כפי שארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ לעשות.

גב' גרינברג-גלבווסר ציינה כי בראייה לאחור ניתן לראות שהסגרים שהטילה הממשלה הצליחו לאזן בין השיקול הכלכלי והבריאותי, כך שהוגבלה הפעילות בתחומים המדביקים ביותר, אשר מתאפיינים בפריון נמוך, והתאפשרה הפעילות בתחומים בעלי פריון גבוה, באופן שמשפיע בצורה הרחבה ביותר על התוצר במשק. כלקח לעתיד ציינה כי יש לנהל שיח משתף בין משרדי הממשלה, מתוך ראייה רחבה של כלל הגורמים, על מנת לקבל את ההחלטות האופטימליות ביותר.

עו"ד פלמור התייחסה לפגיעה בדמוקרטיה וציינה כי היא מחלחלת גם לתחום בריאות הציבור והכלכלה. כאשר יש ערעור על הסמכות הבסיסית עליה בנויה הדמוקרטיה, ובפרט בחברה מקוטבת ובזמן משבר אמון נרחב, הדבר מוביל לחוסר שיתוף פעולה מצד חלקים בציבור הישראלי. הדבר מתבטא, בין היתר, בתקיפת שוטרים, אי סגירת מוסדות לימוד, הפרת חובת בידוד וערעור סמכות המשטרה לאכוף את ההנחיות.

ד"ר מורן גלעד הדגישה את הקורונה החברתית – אנו נחשפים כל העת לשיח בנוגע להשלכות הכלכליות והרפואיות, ולא על ההשלכות החברתיות והרווחתיות של הקורונה. למדנו שהקורונה לא רק שיצרה בעיות חברתיות חדשות אלא בעיקר העצימה בעיות חברתיות קיימות. שגרת החיים הופרה והוחמרו תופעות, חולשות ופערים שהיו קיימים עוד קודם למגפה הן בחברה והן במערכות המטפלות בה. ישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב של אי שיווין בתחומים רבים. לדוגמא, בעניין המגדרי המשבר העצים את אי השוויון. ואכן בסקר שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי עולה כי נשים חשות שנפגעו הרבה יותר מגברים מהמשבר, לא רק בתחום הכלכלי והבריאותי, אלא בעיקר בתחום הנפשי (44% בקרב נשים לעומת 34% בגברים), נשים אף הביעו רמת מוטרדות גבוהה יותר בהשוואה לגברים בייחס לעתיד.

ד"ר פדן התייחסה להעדר סולידריות החברתית בציבור הישראלי וציינה כי חוסר הדאגה לאחר, שבא לידי ביטוי בהתקהלויות והפרת ההנחיות, מבטא היפוך של ערבות הדדית. העדר הסולידריות החברתית קדם למשבר הקורונה, וכדי לשקם אותו יש לקבוע מסגרת חדשה להגדרת הטוב החברתי המשותף, שיוכל לגרום להזדהות של כלל חלקי החברה הישראלית. זאת, נוכח העובדה כי הטוב החברתי המשותף, אשר גולם בעבר בשירות הצבאי, הלך ונשחק, וטרם הגדרנו כחברה עקרון מארגן חדש. פרופ' סדצקי סברה כי חוסר הלכידות החברתית לא נובע רק מהבעיה הסקטוריאלית והיכולת להתאחד. שכן, בתחילת המגפה החברה הישראלית בכללותה צייתה להנחיות. ההפרות הנרחבות כיום, שמבטאות את חוסר הלכידות החברתית, נובעות גם מההנחיות עצמן, ומהשאלה עד כמה הציבור תופס אותן כברורות, אחידות וצודקות. ד"ר מורן-גלעד סברה כי המסגור המלחמתי להתמודדות עם המגפה פגע בסולידריות החברתית והעמיק את הקיטוב, שכן הוא הוביל לתיוג קהילות מסוימות כ"אויבים" ו"מפיצי מחלות".

גב' גרינברג-גלבווסר ציינה כי ישראל נכנסה למשבר במצב כלכלי טוב ויחס חוב-תוצר של 60%, והוציאה כספים כדי לעזור למשק להתאושש, כפי שנעשה במדינות נוספות. הסיוע הממשלתי, רובו ככולו, ניתן בהתאם להמלצות גורמי המקצוע, באופן ממוקד ודיפרנציאלי למגזרים שנפגעו מהמשבר. בהקשר זה ציינה כי הפגיעה בצמיחה בישראל בשנה החולפת הייתה נמוכה יותר מהפגיעה במדינות ה-OECD, ועמדה על שיעור של 3.3%. בנוסף, המרחב הפיסקאלי הוא קריטי לישראל, שיכולה לחוות גם משברים גיאופוליטיים מקומיים, ויש לקבוע יעד ארוך טווח של הורדת יחס החוב-תוצר. עו"ד פלמור הדגישה את התפקיד של הדרג המקצועי במלחמה למען תחומים נוספים שנפגעו במגפה, כגון עלייה באלימות כלפי נשים ופגיעה בהתפתחות ילדים, כך שיקבלו מענה בתקציב הבא. לשם כך, על הדרג המדיני להתעלות מעל לשיקולים פוליטיים צרים, ולקבל החלטות ענייניות שהציבור יוכל לכבד. גב' גרינברג-גלבווסר ציינה כי המשבר הגביר את הצורך בצמצום אי השוויון במדינה, וכי התקציב הבא צריך לתת מענה לאוכלוסיות החלשות, אשר חוו פגיעה משמעותית יותר, באופן שיוכלו להשתלב בפריון גבוה יותר בשוק העבודה. פרופ' סדצקי סברה כי יש צורך לחזק את מערכות הבריאות והחינוך על מנת להתמודד בצורה טובה יותר עם השגרה הקרובה החדשה, וכן כי למהלך זה יהיה אפקט ארוך טווח שישפיע עליהן להיבנות טוב יותר מערכתית. ד"ר פדן  גרסה כי לשם הענות הציבור להנחיות נדרש אמון הציבור בהנהגה. כאשר קיים אמון, מהלכים חברתיים אלו יכולים להתממש בצורה חלקה יותר.

ד"ר פדן סיכמה כי קיים קשר בלתי נפרד בין המצב החברתי לביטחון הלאומי. ביטחון לאומי מבטא את היחס בין האיומים החיצוניים והפנימיים שניצבים בפני המדינה, לבין היכולת שלה להתמודד איתם בהצלחה. במגפת הקורונה הייתה פגיעה במספר מרכיבים חברתיים בישראל – ירידה דרסטית באמון הציבור בהנהגה; המשבר הפוליטי שמתבטא בהליכה לבחירות רביעיות, וההנחה הרווחת שניהול המשבר מונחה שיקולים פוליטיים צרים; פגיעה כלכלית קשה בעיקר בעשירונים 6-3, שהעמיקה את אי השוויון בישראל; ופגיעה נפשית ושחיקה בקרב כ-40% מהאוכלוסייה. מרכיבים אלו פוגעים בשגרת החיים של הציבור הישראלי ובמשק, ומחלישים את היכולת של מדינת ישראל להתמודד עם האיום המתמשך שניצב ממגפת הקורונה, ולכן פוגעים בביטחון הלאומי.  

 

 

 

משבר הקורונה היה עבור ישראל ומקבלי ההחלטות בבחינת "קרנף אפור" – ידענו כי יתקוף אותנו אירוע אפידמיולוגי מסוג זה, הוא דהר לקראתנו, אך לא התעוררנו בזמן והוא נגח וממשיך ונוגח בנו. כל החוקרים והעוסקים באפדימיולוגיה ידעו לצפות כי מגפה בו תבוא, השאלה הייתה רק – מתי. הכינו "תיקים", הקימו וועדות, אך לא בנו את הכוח והיכולות הנדרשות להתמודד עם המשבר. 

שורה של קרנפים נוספים שועטים לעברנו ואנו מעדיפים להסיט את המבט ולא להיערך כנדרש לקראתם. החלטנו לשתף אתכם בקרנפים הבאים: מובלעות אוטונומיות ללא משילות, שינוי אקלים קיצוני, רעידת אדמה, ופיתוח בלתי מבוקר של בינה מלאכותית

בכנס הבינלאומי השנתי ה-14 של ה- INSS נערכה שיחה בין תת אלוף (מיל.) מאיר אלרן לבין האלוף אורי גורדין, מפקד פיקוד העורף.

האלוף גורדין התייחס בתחילת דבריו לתחושותיו בנוגע למעבר מהפיקוד אל פיקוד העורף: "התחושה הראשונה היא עוצמה. זכיתי להוביל את הפיקוד בתקופה משמעותית, אינטנסיבית עם הפעלה רחבה של המערכת והדבר מייצר תחושת עוצמה מאוד גדולה של מערכת חזקה ורוביסטית, שכן מדובר באירוע חירומי ללא תקדים במובן של הפעלת הפיקוד. תחושת העוצמה נובעת בנוסף מהאנשים המסורים, רובם אנשי מילואים שמשרתים כבר ימים ארוכים, פועלים במרחב האזרחי במסירות גבוהה מאוד וחלקם איבדו את מקומות העבודה בעקבות השירות, הדבר ממלא בתחושת סיפוק ויכולת גדולה. לצד אלה תחושה משמעותית של ענווה שאני יכול למנות לגביה לפחות שלושה רבדים: הרובד הראשון הוא ענווה ממערכת חדשה ולא מוכרת של מרחב אזרחי, עם תרבויות שונות ועםDNA  שונה שצריך ללמוד אותו. החלק השני הוא המצב שבו אתה פועל ולא תמיד מצליח, מה שיכול לייצר תסכולים אולם דורש כל הזמן התאמה של הפעולה אל מול העשייה. המרכיב השלישי הוא שלא הכול בידיים שלנו, האחריות על בריאות תושבי ישראל היא על מערכת הבריאות ועל קופות החולים, האחריות על אכיפה היא של משטרת ישראל וקצת של הרשויות המקומיות ואני יכול להמשיך עם הסמכויות השונות, וגם כאן אפשר לחוות תסכול גדול כי הדברים לא בשליטתך, או לשתף פעולה וליצור מטרה ועבודה משותפת לכדי אפקטיביות". עוד אמר "תחושה אחרונה היא תחושת הסיפוק, תחושה שהפיקוד כולו מצליח להשפיע באופן משמעותי על המדינה, על אזרחי ישראל ועל ההתמודדות של האזרחים עם מצב החירום האזרחי הזה."

על הלקחים העיקריים והחיוביים בפעילות פיקוד העורף במשבר הקורונה אמר גורדין: "הראשון וכמעט הכי משמעותי הוא שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות, העבודה המשותפת שלנו איתם היא אחד מהדברים המשמעותיים ביותר ביכולת ההשפעה על המרחב האזרחי. הדוגמה הכי פשוטה היא שהעברנו לרשויות המקומיות את כל המידע של תחלואת הקורונה, כך סיפקנו מערכת שמאפשרת הסתכלות של מצב התחלואה על פי שכונות ורחובות אצלם ברשות, הדבר אפשר להן פעולה יותר מוכוונת ואפקטיבית למול אותו מרחב של הרשות עצמה". עוד אמר "הדבר השני שהיה מאוד משמעותי בחוויה שלי היא בניית גשרים עם מגזרים שלא נמצאים במרכז החברה הישראלית. למשל, הקמנו במזרח ירושלים מרכז שליטה שמסייע לעירייה לייצר קשר ולהכווין את הפעולות לבלימת המגיפה במזרח ירושלים. דוגמה נוספת, פנו אלינו לא מעט חרדים בשל הרצון לשירות מילואים פעיל, קיימנו הכשרה לאותם בחורים במשימות של פיקוד העורף בקהילה עצמה." עוד אמר "הדבר השלישי שאני גאה בו באופן שהפיקוד עובד היא יכולת ההשתנות וההתאמה לאורך המגיפה הזאת."

בנוגע לחסמים או לבעיות שהפיקוד נתקל בהם אמר גורדין: "החסם או הקושי הכי משמעותי בניהול המשבר הזה הוא המשך שלו, מדינת ישראל מורגלת בטיפול במשברים אקוטיים וקצרים, הימשכותו של המשבר מובילה לקושי חסר תקדים. החסם השני הוא שהפיקוד שלנו מושתת מילואים, מצד אחד מדובר ביתרון שכן הידע והרציפות מול המרחב נשמרים ומאידך, שירות הכולל ריבוי ימי מילואים בשנה הוא אתגר מאוד גדול. בתוך כך, לעיתים קיימים מפגשים לא נעימים עם ציבור זועם והדבר מייצר הרבה עומס. אנחנו עוסקים בסיוע נפשי למסייעים. קושי נוסף נוגע לאמון הציבור ושיתוף הפעולה עם ההנחיות."

בנוגע למידת המוכנות של פיקוד העורף אמר גורדין: "מגפת הקורונה מלמדת אותנו שפיקוד העורף הוא פיקוד חזק שערוך לאתגרי החירום באשר הם חירום, אם נפעיל את השיטות והכלים הרלוונטיים במרחב האזרחי נדע להתאים את הפעולה, האם יהיו לנו את כל הכלים מוכנים? אני לא יודע. מפקדת 'אלון' לקטיעת שרשראות ההדבקה היא דוגמה לידע שלא היה קיים בפיקוד העורף או בארץ והיא נבנתה בזמן קצר מאוד- שלושה חודשים, עם יכולת רחבה ואפקטיבית לקטיעת שרשראות ההדבקה. אנחנו כל הזמן 'משחיזים את הכלי הזה', אנחנו כל הזמן עובדים על מנת לשפר את אפקטיביות המערכות.

על שיתוף הפעולה עם משרד הבריאות אמר גורדין: "אנחנו עובדים בשיתוף מאוד משמעותי עם משרד הבריאות, יש חיכוכים וויכוחים לאורך הדרך אבל אני חושב שבסך הכול יש שיתוף פעולה מאוד רחב. למשל, לשכות הבריאות המחוזיות מנהלות את החקירות תחת מפקדת 'אלון' אל מול חוקרים בשטח, רשויות וחיילים.

על הלקח העיקרי בנוגע לתפקידו של צה"ל במשברים אזרחיים ובמסגרתו פיקוד העורף אמר גורדין: "היום ברור לגמרי שבכל מלחמה, המרחב האזרחי- העורף יהיה החזית השנייה במלחמה, נפגוש בו פחות אויב אבל נפגוש בו יותר תוצרים של האויב. במובן הזה האתגר בעורף יהיה מאוד גדול, בכדי להשיג את ההישגים במרחב הזה נדרש מאיתנו שיתוף הפעולה עם הרשויות, נדרשת מערכת שמחברת את כולם ביחד עם משרדי הממשלה, נדרש מאיתנו לרתום ולגייס את כלל המשאבים בקהילה. אני חושב שהגוף היחיד שמקבל וזוכה לאמונם של האזרחים ושל כל המערכות הוא צה"ל ובתוך זה פיקוד העורף. אני חושב שאחרי שהתגייסנו לעזרה במשבר הקורונה, האזרח יצפה מאיתנו שנתייצב לסיוע ובוודאי באירועי משבר."

ההחלטה הכי קשה שחייבה חשיבה, ריכוז ומתן מענה היא לדבריו של גורדין: "ההחלטה על הקמת מפקדת 'אלון' הייתה מאוד משמעותית, הייתי צריך את השקט בכדי להבין מה הפתרון הנכון לבעיה. זה נכון גם לגבי ההחלטה להרחיב את המענה בתוך הרשויות המקומיות, גם החלטה זו דרשה עיסוק רב ושכנוע."

בתום היום האחרון של הכנס השנתי ה-14 במכון למחקרי ביטחון לאומי, השתתפו בכירי החוקרים במכון על בפאנל "הכה את המומחה" וענו על שאלות הצופים. בפאנל השתתפו סגן ראש המכון למחקר, תא"ל (מיל.) איתי ברון, ועו"ד  פנינה שרביט-ברוך, ראש התוכנית למשפט בינלאומי וביטחון לאומי. את הדיון הנחה תא"ל (מיל.) אודי דקל, מנהל המכון.

האם ישראל מתכוננת לאפשרות שנגיף הקורונה ימשיך ללוות אותנו בשנים הבאות? מה צריך לעשות כדי שנוכל להתמודד עם הנגיף הזה לאורך זמן, עד כמה הוא ישנה את אורחות חיינו ואת אופן התמודדותנו?

פנינה שרביט-ברוך ענתה שיש לעבוד מול שני תרחישים: הראשון הוא שהחיסון יהיה יעיל והמגפה תיעלם בטווח הנראה לעין, והשני שהמגפה ממשיכה, מתפתחות מוטציות ויעילות החיסון מוגבלת בזמן. ככל שעובר הזמן, התרחיש השני לא נראה בלתי-סביר, ולכן רצוי שמדינת ישראל תיערך לכך. הציבור הישראלי ומקבלי ההחלטות צריכים להתמודד עם השינויים ארוכי הטווח שנגזרים מהחיים עם המגפה, ולייצר מציאות שבה החיים לא מפסיקים, וממשיכים להתמודד גם עם הבעיות האחרות שעומדות לפתחנו, אך בו בעת פועלים לצמצום התפשטות המגפה והדאגה לבריאות הציבור.

פנינה הציגה מספר עקרונות מנחים לגשר על הפער באמון הציבור בהנהגה: להחמרה בריחוק פיזי; כיבוד זכויות הפרט – הגבלת חירויות הפרט רק כשאין מנוס ובצורה מצומצמת ככל האפשר; איזון בין הסיכון הבריאותי וסיכונים אחרים –כלכלי, חברתי, נפשי וחינוכי; הוגנות ואחידות בהטלת ההגבלות והימנעות מאבחנות לא ברורות; הסברת הגיון ההגבלות באופן ברור ושקוף; פשטות ועקביות; הטלת הגבלות הניתנות לאכיפה וניתן לעמוד בהן למשך הזמן הנדרש; מתן חופש בחירה לאינדבידואל כאשר מטרת ההגבלה היא להגן עליו; התייחסות למגזרים שונים; התחשבות בצרכים מיוחדים; בחינה מתמדת של ההשלכות של ההגבלות.

האם הכישלון המתמשך בניהול המשבר הבריאותי מעיד על כישלון דומה צפוי בניהול משבר ביטחוני?

איתי ברון השיב שניתן להתייחס לשאלה בשני הבטים – מקבלי ההחלטות והציבור הרחב. בנוגע למקבלי ההחלטות, לכאורה בתחום הביטחוני ישנה מערכת ממוסדת ומתורגלת המוכנה להתמודדות עם משברים ברובד האסטרטגי, אופרטיבי וטקטי, עם דוקטרינה ברורה. עם זאת, הקשיים בתהליכי קבלת ההחלטות בקורונה משקפים תופעה רחבה יותר. גם בחדרי הביטחון הלאומי, בקבינט המדיני-ביטחוני ובקבינט של הרמטכ"ל, סובלים מקושי הולך וגובר לברר את המציאות, להבין אותה ולקבל החלטות. לתוך החדרים האלה נכנסים שיקולים פוליטיים, טכנולוגיים, חברתיים וכלכליים, והקושי שהורגש בניהול הקורונה לקבל החלטות ולבצען עלול להיות משוחזר גם במשבר ביטחוני. אתגר משמעותי הוא ריבוי המציאויות שבאות לידי ביטוי באוסף של סיפורים, הצורך בזיכוך הבעיה, ניתוחה ומציאת פתרון הולם.

מול הציבור, נשאלת השאלה אם הוא יגיב למשבר ביטחוני כמו שהגיב למשבר הקורונה, או שיגלה יותר צייתנות. אמנם חלו בשינויים בחברה הישראלית והיא כבר איננה מגויסת כפי שהייתה במלחמות העבר, אך חשוב לקחת בחשבון את ההקשר של המלחמה והסיבה ללחימה, ובעיקר אם מדובר במלחמת אין-ברירה שנכפתה עלינו. גם אורך המערכה משפיע על דריכות הציבור, אך כפי שראינו באינתיפאדה השנייה, הציבור הישראלי יכול לשמור על משמעת גבוהה לאורך זמן. עם זאת, המשבר החברתי-ציבורי אינו הגדול ביותר בתולדות המדינה והוא דומה למשבר המתחוללים כעת בדמוקרטיות מערביות אחרות. אם כך, הקושי המרכזי הצפוי להתרחש במשבר הביטחוני הבא כפי הנראה יתרכז ברובד קבלת ההחלטות.

מגפת הקורונה חשפה ליקויים פנימיים שמשפיעים על הביטחון הלאומי ועל יכולתה של ישראל להתמודד עם איומים חיצוניים. האם נכון להעביר תקציבים מהביטחון לתחומי פנים – כלכלה, רווחה, חינוך, בריאות?

לדברי איתי ברון, הכנס ניסה להתמודד עם השאלה הזאת ולהציע מסגרת משותפת שתאפשר לדון באיומים החיצוניים והפנימיים. כאשר תקום מסגרת כזו, היא תוכל לאזן בין הצרכים ולשקלל את התקציבים בהתאם. כפי שצוין בהערכה האסטרטגית של המכון לשנת 2021, מדינת ישראל צריכה לתת עדיפות לבעיות הפנים גם בתשומת הלב וגם במשאבים.

האם הדמוקרטיה הישראלית נתונה בסכנה בעקבות משבר הקורונה המתמשך?

פנינה שרביט-ברוך השיבה כי הדמוקרטיה הישראלית חווה כעת מספר משברים מעבר לקורונה – משבר פוליטי, חוקתי – והקורונה חידדה חלק מהסיכונים. הטיפול במגפה גרר פגיעה בחירויות בסיסיות, וישנו פוטנציאל נזק גדול, אך מערכת האיזונים והבלמים והפיקוח על הרשויות הצליחה לאזן את הפגיעות הללו. המגפה הבליטה את חשיבותם של שומרי הסף. הימצאותם של פקידים מקצועיים שאינם מינוי פוליטי ומחויבים לציבור ולא למי שמינה אותם, שומרת מבפנים שהממשלה לא תשתמש בכוחה לרעה. ישנם שומרי סף נוספים שאינם בתוך הרשות המבצעת, כגון הכנסת, שתפקדה במהלך המשבר כגורם מבקר והשפיעה על קבלת ההחלטות בעזרת הוועדות, וכן בתי המשפט, המהווים גורם חשוב בשמירה על הדמוקרטיה. קיומה של מערכת משפט עצמאית היא קריטית לשמירה על הדמוקרטיה.

האם אנחנו יכולים לראות תופעות, כפי שראינו בארצות הברית, שההמון מסתער על הכנסת או שאינו מקבל את תוצאות הבחירות? מה השפעתם של מהנדסי תודעה?

איתי ברון ענה, כאיש מודיעין לשעבר, שהמטרה אינה לצפות את העתיד אלא לחשוב עליו בצורה שעוזרת להתארגן בהתאם. עם זאת, ישנה תופעה של התערערות התשתית הבסיסית ששימשה לבירור המציאות, הבנתה וקבלת החלטות. בדמוקרטיה מערבית ליברלית, התשתית של שוק הרעיונות והיכולת להתווכח היא תשתית לאומית קריטית שאינה נופלת מתשתית האנרגיה, מים וסייבר. כיום, התשתית הזאת מתערערת, בין היתר כתוצאה ממבצעי השפעה שמתרחשים ברשתות החברתיות ובפלטפורמות דיגיטליות. האירוע בגבעת הקפיטול היה צלצול השכמה שהראה איך מילים יכולות לשכנע רבים ולהביא למעשים. הציבור צריך להבין שהדברים האלה יכולים לקרות, ושהם גם קרו בעבר, אבל תיבת התהודה ברשתות החברתיות מעצימה את היכולת לתקשר עם אנשים שחושבים באופן דומה ולקדם פעולה.

האם המדינה משתנה והמצב שאנו עדים לו מול החרדים מעיד על אובדן הסולידריות והמטרה המשותפת?

פנינה שרביט-ברוך השיבה שאמנם שסעים אינם תופעה חדשה בחברה הישראלית, אך ניכר שישנו אתגר הולך וגובר לסולידריות החברתית. הקורונה חידדה את הקושי מול החברה החרדית, שזה אינו נושא חדש, אך הוא מתרחב עם השנים, שכן האוכלוסיה החרדית גדלה ושומרת על בידול. חשוב לציין שישנם חרדים רבים שהקפידו ומקפידים על נהלי הקורונה ודואגים לשמור על עצמם, אבל ישנם רבנים שמתעלמים מהכללים ומסכנים גם את אלו שמקפידים על ההנחיות. הקורונה הראתה שאי אפשר להמשיך להתעלם מהנעשה בחברה החרדית. לעומת זאת, מול החברה הערבית, הקורונה הציפה הזדמנות להתקרבות.

אודי דקל סיכם את התובנות וההמלצות שעלו במהלך הכנס

  1. נדרש שינוי בסדר העדיפויות לכוון שיקום הכלכלה, חברה ורווחה.
  2. עולה צורך בצמצום ריכוזיות הממשלה – האצלת סמכויות לרמת מועצות מקומיות/קהילות.
  3. ביטחון תעסוקה הוא האתגר הכלכלי המרכזי – חיוני לנצל את המשבר להשבחת שוק העבודה ולהעלאת הפריון.
  4. נדרש להקים מנגנון לניהול משברים לאומיים (שאינו במסגרת הצבא), הפועל ברציפות וכולל רכיב תכנוני של בניית המוכנות למשבר הבא.
  5. נחישות הממשלה, המשטרה ומערכת המשפט בהנחלת חוק וסדר במבלעות הבלתי נשלטות (קהילות חרדים, יישובים ערביים, בדואים בנגב, נערי הגבעות…).
  6. חינוך במוקד והתאמתו המהירה לתנאי התקופה, לבטח אם נדרש לחיות בנוכחות קורונה תקופה ארוכה.
  7. טכנולוגיה – היא הגל הנושא של ישראל בכלכלה ובמעמד האזורי והעולמי. חשוב לחזק את היתרון היחסי של ישראל בתחום הסייבר והבינה המלאכותית. כמו כן, שימוש בדיגיטציה כמצמצמת פערים ומאפשרת נגישות.
  8. משילות – כושר ביצוע מוסדי; מחייבת יציבות שלטונית, כלכלית, חוקית ומשפטית. רצף הבחירות בישראל – לא מאפשר טיפול יסודי באף בעיה!!!!
  9. נדרשת לנו מנהיגות שביכולתה להחליט, לממש את החלטותיה ולשרוד.

 

 

    

אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת "ישראל ביתנו"

בתשובה לשאלה אם כשר האוצר היה מפנה חה"כ ליברמן תקציבים לנושאי הפנים על חשבון מערכת הביטחון, ענה שבתור שר אוצר הוא מודע לכך שמערכת הביטחון נמצאת במצב של מחנק תזרימי מתמשך ואין שום קורולציה בין תקציב הביטחון לרמת האיומים שאיתם אנחנו מתמודדים. תקציב הביטחון חייב להיות מתואם לאיומים שאיתם אנחנו מתמודדים, והם הולכים וגדלים. 

בתגובה לנאום הרמטכ"ל בערב הפתיחה של הכנס, ציין ליברמן ש"מה שחייב להטריד אותנו זה שמערכת היחסים בין הצמרת הביטחונית לצמרת המדינית מעולם לא הייתה כל כך עכורה. ראינו לכך דוגמה אחת – ראש הממשלה נוסע לסעודיה ולא הרמטכ"ל ולא ראש אמ"ן יודעים על כך מילה. נוסיף לזה שהקבינט הביטחוני, ועדת השרים להצטיידות, מחסור בתקציבים ותסכול בצמרת צה"ל – שום דבר לא מתפקד. כרגע האווירה הרבה  יותר גרועה מלפני יום הכיפורים. אני מציע כבר לכולנו, לכנסת ולוועדת חוץ וביטחון, למנות את ועדת אגרנט הבאה. כרגע, כשאנו שומעים את נסראללה מדבר על טילים מדויקים בנאום שמופנה כלפי ישראל ואומר "אנחנו יכולים להגיע לכל נקודה", אנו רואים התארגנות איראנית גם בעיראק, ראינו את הח'ותים פוגעים במתחם אראמקו בערב הסעודית, רואים מה קורה בסוריה, מה קורה עם חמאס? מה זאת הסדרה? זאת כניעה לטרור, זה אומר שחמאס יכול להתעצם באין מפריע."

בנוגע לאמירתו של הרמטכ"ל שההסכם הגרעין עם איראן הוא הסכם רע ואסור לחזור אליו, הגיב ליברמן: "מה שקורה היום זה שהאיראנים טסים כל הדרך לנשק גרעיני. הם עברו להעשרה של עשרים אחוז, מעבירים הכל לפורדו, מתחת לאדמה. כל מה שאנחנו רואים בתקשורת פתוחה. ההסכם לא משנה. עם הסכם, בלי הסכם, אף אחד לא משלה את עצמו – התחנה הסופית של האיראנים היא נשק גרעיני, היעד המרכזי שלהם זה ישראל, ובסופו של דבר אנחנו חייבים להתמודד עם האיום הזה לבד. הרמטכל מטבע הדברים עוסק בביטחון. לממשלה ולראש הממשלה ולצמרת המדינית יש קורונה ויש כלכלה, אבל הוא מוטרד מהאיום העיקרי, והאיום העיקרי מבחינתנו זה איראן. ללא איראן אין קיום לא לחזבאללה, לא חמאס ולא לג'יאהד האיסלאמי. לכן הרמטכל מציב בצדק בראש מעיניו את האיום האיראני ומדבר על זה. 

בהתייחס להצהרות של ממשל ביידן על כניסה מחדש להסכם הגרעין, אמר ליברמן: "לממשל ביידן יש סדר עדיפויות משלו. הם מתעסקים בקורונה, כלכלה ואבטלה. אנחנו צריכים להידבר עם הממשל האמריקני, כל ממשל אמריקני, אבל לא צריך לעשות זאת מעל גלי האתר ולא בראיונות אלא בצינורות המקובלים. אנחנו ראינו הצהרה פומבית של הממשל החדש שמדבר על כך שבמידה והאיראנים חוזרים להסכם גם הם מוכנים לחזור. מה יקרה עם זה אני לא יודע. מה שאנחנו יודעים בפועל זה שהאיראנים ממשיכים בפעילות החתרנית שלהם במזרח התיכון, הם ממשיכים להצטייד בנשק יותר ויותר מאיים. הם מתכוננים למלחמה. שמענו את כל האיומים הגלויים והנחושים אחרי חיסול פחריזאדה מצד האיראנים, אבל לא שמעתי שהם ביטלו את הנקמה." כמו כן, הוסיף ש"אין קשר בין חופש הפעולה של צה"ל לעמדה האמריקנית. אנחנו תמיד מכבדים ומעריכים, העמדה האמריקנית מאוד מאוד חשובה, אבל בסופו של דבר ההחלטות בצהל מתקבלות על פי האינטרס הביטחוני הישראלי ומדי פעם יש חילוקי דעות, וזה טבעי."

בנוגע להקפאת מכירת ה-F35 לאיחוד האמירויות, ציין ליברמן שההסכם נחתם ביום האחרון של ממשל טראמפ, וממשל ביידן הקפיא או ביטל חלק גדול מהחלטות הנשיא הקודם – מאיכות הסביבה או הצטרפות לאמנת פריז ועד לעסקת הנשק עם המפרציות וסעודיה. 

נפתלי בנט, יו"ר מפלגה "ימינה" 

בנט התייחס לדבר הראשון שיעשה אם ייבחר לראשות הממשלה והוא להרגיע את העם ולהבהיר שאנו מנהלים פה מדינה עבור כולם "עם סדר עדיפות ברור להוציא אותנו ממשבר הקורונה", שיקום הכלכלה ברפורמות אגרסיביות ואיחוד העם, ובמקביל השדה הביטחוני ושיפור היחסים עם ארה"ב. 

בהתייחסו לנושא הביטחוני, אמר כי האיראנים "לא שוקטים על השמרים הם כל הזמן ממשיכים את המסע שלהם לעטוף אותנו בטרור ודי מצליחים". לדבריו, האיראנים יצרו טבעת מאוד עוצמתית של רקטות מלבנון עזה ואם היה תלוי בהם גם מסוריה. אנו לא יכולים להרפות מהמערכה הזאת. אני לא יכול לומר שיש כרגע איום בהול. בנט ציין שהוא מודאג דווקא מאיומים שבשקט נבנים כמו ההתעצמות של ארגון חיזבאללה.

בנט התייחס לנאום הרמטכ"ל אמר כי "כוכבי צודק. יש דברים שרואים בקומה ה-14 בקרייה ולא רואים בוושינגטון" והדגיש כי ישראל לא תשלים עם מסלול ודאי לפצצה, כפי שהסכם הגרעין עושה. "הייתי מצפה שהראשון שיגבה את כוכבי יהיה ראש הממשלה. לא הבנתי למה הוא לא התייצב. אז הנה אני אומר בצורה מאוד ברורה. אני מחזק את העמדה של כוכבי. הוא מבטא את הקונצנזוס הלאומי הישראלי. ובכלל, יש משהו מרענן בכך שהדרג המדיני והדרג הצבאי כלפי חוץ מדברים בקול אחד", אמר והוסיף כי "בכל תקופתי עם כוכבי היינו מתואמים וכך צריך להיות". בנט הוסיף כי כוכבי חוטף ביקורת מבלי שאף אחד שמגבה אותו "אני לא ראיתי באיראן אף פעם שדרג מדיני אומר א' ואז הצבא יוצא וחותר תחתיו".

בהתייחס לממשל החדש אמר בנט כי הנאום של כוכבי אכן נועדה להעביר מסר לאמריקאים שהאופציה הצבאית עדיין על השולחן. "המדיניות ככל שזה תלוי בו אם אני ראש ממשלה היא לא נגד ההסכם אלא תיקונים בהסכם. כלומר שלא תהיה שום דרך לא עכשיו, לא בעוד 5 ולא בעוד 7 שנים לאיראנים להגיע לפצצה" בנט הדגיש שעל ההסכם להתמקד בנושא בנשק, בקיום מנגנוני פיקוח אפקטיביים והפסקת ייצוא הטרור. "היציבות בעשורים הקרובים במזה"ת תלויה בהשגת הסכם טוב ולא הסכם רע"

בהתייחסו לבחירות אמר בנט כי הוא "לא נגד החרדים. אני נגד כניעה לפעולות לא נכונות של החרדים. אני לא בגישה של לפיד של שנאה לחרדים, אבל לא בגישה של ביבי של כניעה לחרדים". לפי בנט החרדים צריכים לעמוד בחוק. "מי שלא עומד בחוק הוא עבריין וצריך ללכת לכלא". בהתייחסו לעניין הקנסות בקורונה אמר כי "מנהל מוסד שהמוסד שלו נפתח נגד החוק להגיש נגדו כתב אישום פלילי".

יאיר לפיד, יו"ר מפלגת "יש עתיד",

בהתייחסו לדבר הראשון שיעשה אם יבחר לראשות הממשלה אמר שיגדיר אחרת מה זה ממשלה. "אין 18 שרים, אין שר לענייני מים, אין ראש ממשלה חליפי. אין אאודי 8. יש ממשלה שהציבור יכול להאמין לה, שקופה, לא 30 שנה סוגרים את קבינט הקורונה, שלטון חוק – הדברים הבסיסים של ממשלה בתור גוף יעיל שעובד בשביל האזרחים".

בהתייחסו לקורונה טען לפיד כי היא אירוע לא מנוהל כי אין לנו ממשלה מתפקדת שהציבור מאמין בה. "אנחנו היום עם 4604 מתים כשבקפריסין פה ליד 179 מתים. בשבוע האחרון בישראל מתו יותר אנשים מאשר כמה שמתו בקפריסין כל הקורונה. לפיד הוסיף כי "הקורונה חשפה את כל הריקבון המוחלט של המערכות הממשלתיות בעשור האחרון שבהם מדינת ישראל הפכה להיות מדינה לא מנוהלת. יש פה משרד יחסי ציבור במקום משרד  ראש ממשלה".

בהתייחסו לנאום הרמטכ"ל אמר כי "בשבוע ראשון של ממשל חדש, הסוג הזה של דיונים לא צריך להתנהל מול מצלמות אבל הוא כן צריך להתנהל. לפיד הוסיף כי אחת הבעיות הייתה שאחרי נאומו של נתניהו בקונגרס בשנת 2015 הייתה "שישראל הורחקה מהשולחן". "הצהרות פומביות שמרגיזות ממשל חדש זו לא הדרך להגיע ליד השולחן".  

בנושא הסכם הגרעין האיראני אמר לפיד כי "כדי שההסכם לא יהיה הסכם רע ויכלול שינוי מהותי, אנו צריכים להיות חלק מהתהליך. בשביל להיות חלק מהתהליך צריך לנהל דיון הגון, שקט ודיסקרטי עם הממשל החדש". לפיד הוסיף כי "אי אפשר להפוך את ישראל לסניף של המפלגה הרפובליקנית". לפיד טען כי "העובדה שהורחקנו מהשולחן בגלל שנתניהו יצר סכסוך מיותר עם הממשל הדמוקרטי הקודם הייתה טעות".

לפיד התייחס גם ליחסים עם המפרציות ואמר "שישראל לא רצתה שתהיה עסקת נשק עם האמירויות אלא קיבלה את זה כחלק מהסכמי אברהם". "כנשק מתקדם נכנס למזה"ת הוא במקודם או במאוחר מגיע לידיים הלא נכונות, אלא אם הוא בידיים ישראליות.

בהתייחסו לבחירות הקרבות אמר כי "מי שלא הולך לעבור את אחוז החסימה שלא ירוץ בסוף כי זו חוסר אחריות לאומי לשרוף קולות".

רון חולדאי, יו"ר מפלגת "הישראלים"

בתגובה לשאלה מה הדבר הראשון שיעשה אחרת בתור ראש ממשלת ישראל, ענה חולדאי שקודם כל צריך לעשות תוכנית איך לנהל את משבר הקורונה. ניהול המשבר דורש תוכנית סדורה ומקצועית שמטפלת בכלל הנושאים ששייכים למה שמדאיג את עם ישראל, שחי במציאות כאוטית. אי אפשר לנהל בלי תקציב ובלי תוכנית סדורה – גם קצרת טווח וגם ארוכת טווח, כדי לאנשים בארץ תקווה וכיוון.

בתגובה לטענה שמשבר הקורונה היה הזדמנות עבור הרשויות הרשויות המקומיות לצמוח, אך זה לא קרה, ענה  חולדאי: "הרשויות המקומיות הן לא הגוף שמחייה או גומר עסקים, הן משרתות את העסקים ואת האזרחים. הרשויות המקומיות הוכיחו שלמרות המשבר, הן ממשיכות לשרת את האזרחים בכל ההיבטים, כולל במציאות הכאוטית הזאת – בחינוך, רווחה, ביוב וכבישים. המציאות הזאת שיש היום במדינת ישראל במדינת ישראל אוטונומיות שמתנהגות באופן עצמאי מכות בנו בכל הכיוונים. כאשר לא מטפלים לאורך שנים לא מטפלים במגזר החרדי ומאפשרים לו את כל האוטונמיה הזאת, מגיע היום שזה מכה גם במגזר החרדי וזה גורם לקורבנות גם במגזר החילוני. כשלאורך שנים לא נכנסים ולא מטפלים במגזר הערבי, בסוף זה מכה גם במגזר היהודי. בסוף זה מכה גם במגזר הערבי כי כולם צועקים למה בגללם צריך להיכנס לסגר. גם בשטחים ובהתנחלויות, נוער הגבעות, יש אי משילות ואי אכיפה מי שזורע רוח, קוצר סופה – בסוף זה מגיע אלינו, לתוך הרחובות שלנו ופוגע בכלל האזרחים. הדבר העיקרי והחשוב הוא – בכל משטר, כשיש משילות, גם בממשלה דמוקרטית, היא ממשלה ששולטת וצריכה לאכוף חוק בשיוויון על כולם."

בהתייחס לתחילת הכהונה של ממשל ביידן, אמר חולדאי: "סוף סוף נבחר נשיא שהוא אוהד ישראל לאורך שנים ושיש לו שליטה בשני בתי הקונגרס. הקודם לא ידע מה הוא רוצה, היה עם מדיניות מבולבלת, ובין לבין גם קרו דברים טובים יצאו דברים טובים -אני בירכתי את טראמפ כשהוא העביר את השגרירות לירושלים – אבל עם הממשל הזה אפשר יהיה לתכנן ולדבר ולעשות דברים גדולים משום שהוא ממשל יציב ויעבוד בצורה מסודרת  ולא יצייץ כל יום ציוץ שגורם לברוך."

בנוגע לאפשרות של חזרת ממשל ביידן להסכם הגרעין מ-2015, הגיב חולדאי שהעובדה הבסיסית היא שהשבירה של מערכת היחסים האמריקנית עם איראן והפסקת ההסכם הביאה את האיראנים מ-350 קילוגרם, שהיה צריך להיות לפי ההסכם, לשלושה טון אורניום מועשר. "לצעוק מעל הגשר, להגיד אני שופוני, זה לא עוזר." הוא הוסיף: "איראן היא האויב מספר אחד של ישראל בכל הגזרות. היא מנסה לייצר אחיזה בסוריה, וחיזבאללה הן שלוחיו של המשטר האיראני, ואי אפשר לחשוב שהצהרות יטפלו בזה. מי שרוצה לתקוף לא מצהיר שהוא הולך לתקוף. בין הסכם לבין מלחמה יש שדה רחב מאוד שבו צריך לטפל בשקט עם הממשל החדש בארצות הברית. העיקר הוא תיאום עמדות עם הממשל האמריקני, לדבר בשקט. על תקיפות לא מדברים – או שעושים אותה או שמדברים בשקט."

חולדאי התייחס לאמירתיו של הרמטכ"ל בערב הפתיחה של הכנס וציין שלדעתו איום התקיפה היה מיותר. הוא הוסיף שבנוגע לאופציה הצבאית, ישראל נמצאת מול אויב נחוש וחכם, ועם אסטרטגיה. הוא פועל רציונלית לשיטתו. "אנחנו לא נטפל בעניין הזה עם דיבורים ציבוריים, אנחנו צריכים לנהל את הדברים בשקט בין הכוחות השותפים. וזה לא רק ארצות הברית, זה גם מדינות אירופה. לאיראן יש טילים שיכולים להגיע לפריז. זה עניינה של אירופה לא פחות משל ארצות הברית ושלנו, ולכן הסיפור צריך להתנהל מתחת לשולחן."

כשנשאל על מצב המחנה הפוליטי שאיתו הוא נמנה והאפשרות של איחוד המפלגות, ענה חולדאי שהוא אינו מתרגש מסקרים. "יש לנו כאן טרגדיה של אגו של כל השותפים  במחנה אבל היא תיפתר תוך מספר ימים. אני עזבתי את תפקידי מפני שלא יכולתי יותר. אני איש הציבור הכי מנוסה בישראל היום ואני מעמיד את שירותי כדי להחליף את השלטון וכדי לייצר מפלגה – או אחת גדולה יחד עם יאיר לפיד או ליד יאיר לפיד. אם יאיר לפיד יאחד המחנה – מצוין, ואם לא, יש במרכז-שמאל מקום למפלגה גדולה שתביא לידי כך שמדינת ישראל לא תמשיך בדרך הנלוזה, כפי שהיא התנהלה עד היום. אני גם מוכן לשבת גם עם מירב מיכאלי ולהגיע איתה לעמק השווה. אני מוכן להיות מספר שתיים של מישהו אחר. אני סיימתי את תפקידי כראש עירייה אבל אני מתפטר ביום של הכנסת מפני שיש לי אחריות לעיר הזאת."

ניצן הורוביץ, יו"ר מפלגת "מרצ"

בהתייחסו לתיק בו חפץ אם תוקם ממשלה אמר הורוביץ כי הוא מעוניין בתיק החינוך. הורביץ אמר כי הוא "יעלה את שכר המורים הצעירים. יש לנו בעיה במערכת שהמורים הוותיקים מרוויחים בלי פרופורציה ביחס לצעירים. אני לא רוצה לפגוע בשכר של המורים הותיקים אבל אני רוצה שעוד אנשים טובים יגיעו למערכת"

הורוביץ התייחס לניהול משבר הקורונה ואמר כי "צריך לעשות סוף סוף את האכיפה הדיפרנציאלית שכולם מדברים עליה. הם קברו את מודל הרמזור ובגלל קומבינה פוליטית אנחנו שנה שלמה מתגלגלים לסגר וסגר שהם כלליים – בגלל שהממשלה מפחדת לעשות את הצעדים באזורים שיש בעיה, רוצה לומר ביישובים חרדיים". הורוביץ טען כי זה משום "הקומבינה של ביבי עם ראשי החרדים". הורוביץ הדגיש כי "מי שהכי נפגע ממשבר הקורונה זה דווקא החרדים. הם הקורבנות. הקו שלנו בראש ובראשונה עוזר לציבור החרדי שהוא זה שכובל על ההפרות האלה". הורוביץ הוסיף כי המנהיגים של החרדים בניגוד מפורש לחוק פותחים מוסדות וגורמים לתחלואה ומוות במגזר שלהם. "הקמפיין שלנו הוא בעד החרדים. מי שפועל בחוסר האחריות זה המנהיגים האלה וחברי הכנסת החרדים שפשוט מתנהלים כאילו אין מגפה בעולם."

בהתייחסו לממשל טראמפ אמר כי "מורשת טראמפ היא מזעזעת. האיש הזה מותיר אחריו חורבות. כל הקו שלו הסתה, שנאה, מהלכים נגד הדמוקרטיה." הורוביץ הוסיף כי יהודי ארה"ב סבלו בשנים האחרונות מההסתה של הבית הלבן. לדבריו, "מה שהיה חסר בעיקר זה דחיפה לתהליך השלום עם שכנינו הפלסטינים." והוסיף כי הוא "מקווה שביידן יחזור לזה ויתן דחיפה לתהליך השלום". הורוביץ טען כי למרות הכל זו צריכה להיות החלטה ישראלית האם לחזור לתהליך השלום.

בנושא האיראני אמר כי "זו טעות גדולה אם נגיע לעימות עם הממשל החדש מול איראן. טראמפ שגא שגיאה קשה ונתניהו עודד אותו בזה וגם הוא שגא שגיאה קשה כאשר ארה"ב יצאה מן ההסכם עם איראן. זה מה שקרב את איראן לפצצה. איראן עכשיו יותר קרובה לפצצה מאשר הייתה לו ההסכם היה בתוקף." עוד הוסיף כי הרמטכ"ל טעה באמירתו הפומבית נגד הסכם הגרעין. "על ישראל להיות בתיאום עם האמריקאים כד שהאינטרסים של ישראל ילקחו בחשבון בהסכם ולא להתנהג כמו איזה פרחח שינסה לחבל בזה כי זה גם לא יצליח.

בנושא הפוליטי אמר כי "מרצ היא מפלגה מאוד יציבה והיא שורשית והבייס עמוק" וקרא למי שלא עובר את אחוז החסימה לפרוש "מי שלא מגרד את אחוז החסימה שפשוט ילך הביתה."

מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת "העבודה"

"החלומות שלי זה ממשלת לא ימין. ממשלה שמתייחסת לאזרחיות ולאזרחים שלה בשוויון ואכפתיות ומטפלת בהם." "אנחנו לא מספיק מדברות ומדברים על האספקט הנפשי של הקורונה. צריך לטפל בכלכלה, בבריאות, צריך לטפל ברווחה. מיכאלי הוסיפה כי "לוקחים היום הרבה כסף ופשוט שמים אותו בדברים הלא נכונים." מיכאלי טענה כי "אם היו לוקחים את אותו הכסף והיו נותנים לבתי החולים שבאמת קורסים, זה כבר שימוש יותר נכון בכסף שעל פניו יש אותו. אפשר להביא כסף גם בלי לפגוע בתקציב הביטחון." מיכאלי הוסיפה כי "מה שברור הוא שצריך להשקיע כסף בחברה הישראלית. אנחנו מחלישות ומחלישים את הבסיס של הביטחון הלאומי הכי משמעותי שלנו שזה האזרחיות והאזרחים הישראלים".

בהתייחסה להסכם הגרעין אמרה כי "מפלגת העבודה בראשותי תתמוך בהסכם מחודש שייעשה בדיאלוג עם מדינות המפרץ". מיכאלי הוסיפה כי "את הגרעין צריך לרסן. בגלל ההשפעה של נתניהו ארה"ב פרשה מהסכם הגרעין. העשרת האורניום משתוללת. איראן יותר קרובה לגרעין ממה שהיא הייתה אי פעם." מיכאלי אמרה כי הגרעין האיראני הוא כישלון מהדהד של נתניהו.

מיכאלי דיברה גם על היחסים עם הממשל האמריקאי החדש. "אחד האתגרים הכי משמעותיים של מדינת ישראל זה לחדש את הברית האסטרטגית עם ארה"ב. נתניהו סיכן את הברית הזאת." מיכאלי ציינה כי "לשמחתנו האריס וביידן לא עושים היום חשבונות עם ישראל. אסור לישראל להסתכן בזה שהם יעליבו ויפגעו במפלגה הדמוקרטית פעם שנייה ברציפות. מיכאלי קראה לישראל לנצל את הנוכחות היהודית בממשל ביידן בכדי לשקם את היחסים עם ארה"ב 

בהתייחסה לבחירות אמרה מיכאלי כי בישראל יש מסורת של לסגור רשימות ביום האחרון. "אני שומרת על ערוצים פתוחים עם כולם כל הזמן." היא הוסיפה כי יש לה מחויבות למנוע אובדן קולות בגוש אבל היא לא יכולה להתחייב על איך זה הולך להתממש.

לבסוף התייחסה לעובדה כי היא האישה היחידה העומדת כיום בראשות מפלגה. לדבריה, הייתה הצבעה נשית מובהקת במדינת ישראל פעמיים: כשציפי לבני הייתה מועמדת לראשות הממשלה וכשגולדה מאיר עמדה בראשות מפלגת העבודה. "שיח הזהויות במדינת ישראל הפך להיות דבר מחריד שגורם נזקים איומים. במקום להתמודד ביחד עם הקורונה ועם המשבר הכלכלי, את רואה שקבוצות משוסות זו בזו. האינטרסים המשותפים שלנו הרבה יותר רבים".

גדעון סער, יו"ר מפלגת "תקווה חדשה"

בתשובה לשאלה מה המשימה הראשונה שתהיה מונחת על שולחנו לו יתמנה לראש הממשלה, ענה סער שישנן שלוש משימות: משימה ראשונה היא להחזיר את אמון הציבור במערכת הפוליטית, אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, על ידי חקיקת הגבלת כהונת ראש  הממשלה, מקסימום שמונה שנים. המשימה השנייה היא הנושא הכלכלי – לשקם את הכלכלה ולהחזיר את הצמיחה. קודם כל צריך להעביר תקציב וחוק הסדרים שכולל רפורמות דרמטיות שיאפשרו חזרה לצמיחה – דיגיטציה של השירות הציבורי, מלחמה בבירוקרטיה. המשימה השלישית היא מגעים מול הממשל האמריקני, בדגש על נושא איראן וסוגיית הגרעין.

בנוגע לטענות בנוגע חוסר השיוויון באכיפת מגבלות הקורונה בין המגזרים ולשאלה אם ניתן שזה יהיה אחרת, בהתחשב בכוחם הפוליטי של החרדים, הגיב סער: "אינני יודע איזו קואליציה תהיה אחרי הבחירות. אני מקווה ומאמין שאני אוכל להרכיב ממשלה אחרי הבחירות, זו מטרתי, אבל הבעיה היא עם נתניהו, שהוא מנהל את הכול באופן שמכוון משיקולים אישיים ומאינטרסים אישיים. הייתה יכולה להיות פה ממשלה יציבה והוא, משיקולים אישיים, מחליט למנוע העברה של תקציב וללכת לבחירות רביעיות תוך שנתיים. תפקוד הממשלה נראה כמו קטטה בלתי פוסקת. הדבר הכי חשוב שאני אעשה – אני אייצב את המערכת הפוליטית על ידי הקמת ממשלה יציבה, וזה ייתן את האפשרות להתמודד באופן ענייני ורציני גם עם משבר הקורונה. צריכה להיות אכיפה שיוויונית של מגבלות הקורונה בכל המגזרים, בי"ס במגזר החרדי או חתונה במגזר הערבי. מדינה מתוקנת מבוססת על העקרון של שיוויון בפני החוק. יש עקרונות שהם מעל נוחות פוליטית. כשהייתי שר החינוך ב-2010 וראיתי בדוחות פיקוח שאין קיום חובות הליבה בבתי ספר מסוימים, קיצצתי את התקציבים למרות שהמפלגות החרדיות היו בקואליציה, למרות שהותקפתי על זה. ההבדל המשמעותי ביני ובין נתניהו הוא שאני מכבד את כולם, אבל אני לא  תלוי במפלגות החרדיות. נתניהו תלוי במפלגות החרדיות כי זו האפשרות היחידה שיש לו להקים קואליציה, וכך זה גם נראה."

סער נשאל מה יהיה היתרון האסטרטגי שלו מול ממשל ביידן, והוא הגיב שאינו פונה לממשל ביידן אלא לציבור הישראלי, ואילו העבודה מול הממשל תהיה אחרי שהציבור ייתן בו אמון. "אני חושב שיש לי יתרון. יש לי הכרות מעמיקה עם סוגיות הביטחון הלאומי וסוגיות המדיניות ואין לי משקעים קודמים שיפריעו לי לעבוד מול שתי המפלגות הגדולות בארצות, וספציפית מול ממשל בראשות הנשיא ביידן ואנשיו. אני אעשה את זה על יסוד עמידה על האינטרסים הלאומיים, לפי השקפת העולם שלי."

בהתייחס לנושא האיראני, סער אמר שחשוב להבין את היסוד המטרה המשותפת עם הממשל האמריקני, והיא מניעת הגעת איראן לנשק גרעיני. שירות לאינטרס הישראלי יהיה כאשר ישראל וארצות הברית יצליחו לייצר דיאלוג אפקטיבי, כדי לנסות שבכמה שיותר נושאים קריטיים אפשר יהיה לקרב בין העמדות. היעד הוא יעד משותף. הרמטכל אמר את עמדתו המקצועית שאסור לחזור להסכם המקורי מ-2015, זה לא רק לגיטימי אל זה גם נכון, אבל האם זה שולל כל סוג של הסכם? נתניהו עצמו טבע את הסיסמה שבתנאים מסוימים אפשר להגן על האינטרסים הלאומיים באמצעות הסכם, אבל השאלה באילו תנאים. יש קונצנזוס לא רק בישראל אל גם במזרח התיכון שחזרה להסכם הישן היא דבר רע. גם הממשל האמריקני לא יחזור בהכרח לאותה נקודה של 2015, גם הוא למד משהו. 

מול האפשרות שיתגלעו חילוקי דעות עם הממשל האמריקני בנושא הפלסטיני, ענה סער שכל הממשלות במדינת ישראל עמדו בחילוקי דעות עם רוב הממשלים האמריקאיים בסוגיית הבנייה בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. "כל הממשלות הישראליות מאז ששת הימים עמדו על העקרון של הזכות שלנו לחיות ולבנות בקהילות ביהודה ושומרון, וזה גם ישקף את עמדתי. אני לא חושב שהממשל החדש בא עם עמדת קצה, הוא ירצה לראות כוונות, איך אנחנו יכולים להקל על חיי היומיום של התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון, רעיונות פרגמטיים להתקדם. אני לא רואה מניעה לקיים דיון ענייני בסוגיות האלה. כל ראש ממשלה צריך להגדיר מה הם הדברים שעליהם הוא עומד, וקיים מצב שבו אתה בחילוקי דעות עם הממשל האמריקני, זה לא דבר חדש.

סער נשאל אם לנוכח מצבו בשקרים, ניתן לצפות לחיבור בינו לבין נפתלי בנט. סער הגיב "אני לא מתרגש מסקר כזה או אחר,  אני יודע שאני המועמד היחיד שיכול להביא יציבות ואחדות, ואני אקדיש את הזמן שנותר כדי להסביר את זה לישראלים, ואני משוכנע שהתוצאה תהיה בהתאם. לגבי חיבור, צריך לראות מה המטרה. המטרה שלי היא חילופי שלטון, לזה אני מחויב, ולצערי ימינה לא נמצאת במקום הזה. מי שמצביע ימינה מצביע להשאיר את נתניהו בשלטון. אני רוצה להחליף את נתניהו ולכן אני לא יכול ברשימה אחת. אחרי הבחירות אני רואה מקום לשיתוף פעולה, כמובן גם עם ימינה. אני ארכיב את הממשלה הבאה, אני לא פוסל אף שותף. כל ישראלי יודע שלפיד לא יכול להרכיב את הממשלה הבאה ולאחד את הציבור בישראל. אני מאמין שאני יכול לעשות את זה."