תוצאות משאל העם בבריטניה בדבר יציאתה מהאיחוד האירופי משליכות על תחומים רבים. אחד המרכזיים שבהם הוא מדיניות המלחמה בטרור מבית, ובפרט איום הטרור מאזרחי בריטניה ממוצא מוסלמי. נושא זה תפס מקום מרכזי בקמפיין סביב משאל העם בקרב התומכים בהיפרדות מאירופה. אולם, ניתן להעריך כי דווקא מהלך ההיפרדות הוא זה שעשוי לפגוע ביכולתה של הממלכה המאוחדת להגן על עצמה מפני איומי טרור אלו.

במבט היסטורי רחב יותר, תוצאות המשאל מעוגנות במרכיב חשוב במדיניות החוץ הבריטית, הקיים מזה למעלה ממאה שנים - יצירת מעמד שווה עוצמה ובלתי תלוי מול יבשת אירופה. בסוף המאה ה-19 בריטניה הנהיגה מדיניות של "בדידות מזהרת", כזו שהעדיפה לא להתערב בענייניה של אירופה ולמקד את מאמציה בשמירה על האינטרסים של האימפריה. כך גם באמצע המאה ה-20, כשהשוק האירופי המשותף החל להתחזק ולצבור תאוצה, בריטניה הקימה את איגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA) כאזור סחר מתחרה.

בריטניה אמורה, בהתאם לתוצאות המשאל, להתחיל בתהליכי יציאה מהאיחוד האירופי, אך יחד עם זאת בפועל היא עדיין תמשיך להיות חברה בגופים אירופאיים שאינם חלק מהאיחוד והם בעלי חשיבות בענייני ביטחון ומדיניות חוץ. אחד כזה הוא הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, שהיא פעילה במליאתו ובוועדותיו השונות. הדיונים בוועדות אלו עוסקים במענה אסטרטגי לנושא הטרור מבית, המטריד את האזרחים הבריטיים, כשעל סדר יומן מגוון נושאים הקשורים אליו: יחס למיעוטים לאומיים, זכויות אדם ועוד.

גוף אחר הוא הוועדה נגד גזענות וחוסר סובלנות, המהווה חלק ממועצת אירופה (Council of Europe) שמחברת ומפיצה בשנים האחרונות דו"חות למלחמה בתופעות אלו במדינות האיחוד. הדו"חות מתפרסמים ביחס לכל מדינה החברה בארגון, ובהן גם בריטניה. הגוף לא מסתפק רק בפרסום הדו"חות, אלא הוא גם מוביל מהלך של יישומם באמצעות פנייה לממשלות ומעקב אחר הצעדים המתבצעים בשטח. מזכ"ל מועצת אירופה הצהיר, לאור תוצאות המשאל, כי יש להמשיך ולעבוד במשותף לטובת בריטניה ולטובת האיחוד האירופי.  כך, נראה כי המשך פעילותה של בריטניה (לפחות במועצה) לא צפויה להיפגע עקב העזיבה.