ימים ספורים לפני הבחירות בישראל הודיע שירות הביטחון הכללי כי במסגרת פעילות משותפת עם מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה וועדת הבחירות המרכזית, אותרו והוסרו חשבונות ברשתות החברתיות ששימשו לפעילות השפעה זרה. בין היתר הוסרו שני חשבונות X (לשעבר טוויטר) מרכזיים במבצעי ההשפעה: מרים קוזק, פרופיל איראני שצבר כ־20 אלף עוקבים, ועזאדין דווידאר, מפעיל קמפיין ״איסנאד״ המיוחס לאחים המוסלמים. מדובר בצעד חשוב להגנה על טוהר הבחירות והשיח הציבורי מפני ניסיונות התערבות זרים, אך הניסיון הבינלאומי מלמד כי הסרת חשבונות אינה בהכרח סוף הסיפור.
כך למשל, במחצית הראשונה של 2026 הסירה חברת Meta רשת השפעה איראנית שפעלה בפייסבוק ובאינסטגרם ופנתה לקהלים בארצות הברית ובעיראק. מפעילי הרשת ניסו לשקם את התשתית שנפגעה, והפעם בשיטה אחרת: במקום להשקיע בבניית פרסונות פיקטיביות מפורטות ואמינות, עברו ליצירה מהירה של חשבונות רבים. Meta זיהתה והסירה גם את החשבונות החדשים.
במקרה נוסף, לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2024, לאחר שהרשויות החרימו מעל ל-30 דומיינים ששימשו את מבצע ההשפעה הרוסי Doppelganger, הוקמו בתוך יממה כ-12 אתרים חדשים או משוחזרים שנועדו להחליף את התשתיות שנפגעו. מחקר של DFRLab מצא כי פעילות הפצת התכנים נמשכה בקצב דומה לזה שקדם לפעולת האכיפה.
בשני המקרים ניכרה יכולתם של מפעילי המבצעים להסתגל לפעולות סיכול, לשקם תשתיות שנפגעו ואף לשנות דפוסי הפעולה.
ומה המשמעות עבור ישראל?
במחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי זוהתה פעילות השפעה מצד איראן, רשת איסנאד ומבצע ההשפעה הרוסי Doppelganger. פעילות זו מנצלת את תקופת הבחירות כדי להעמיק שסעים חברתיים ולשחוק את אמון הציבור במוסדות המדינה ובתהליך הדמוקרטי. לכן, אין לשלול ניסיונות לחדש פעילות שסוכלה באמצעות חשבונות חלופיים, שינוי זהויות או מעבר לערוצי הפצה אחרים. עם זאת, בהיעדר מידע פומבי על מפעילי החשבונות שהוסרו בישראל, לא ניתן לייחס אותם לגורם זר מסוים או לקבוע כי צפויה תגובה איראנית ישירה.
האתגר המרכזי כעת הוא להבטיח שהסרת החשבונות לא תהיה פעולה נקודתית בלבד, אלא חלק ממאמץ מתמשך להגנה על מרחב המידע הישראלי. מאמץ כזה צריך להישען על שלושה מרכיבים משלימים: ניטור רציף וזיהוי מקדים של רשתות וחשבונות חשודים, העמקת שיתוף הפעולה בין גופי המדינה, הפלטפורמות וארגוני החברה האזרחית העוסקים בניטור ובמחקר וחיזוק האוריינות הדיגיטלית והמודעות הציבורית.
הסרת החשבונות היא הישג חשוב, אך ההגנה על מרחב המידע הדמוקרטי מחייבת מאמץ מתמשך, זיהוי מהיר של פעילות מתחדשת, שיתוף פעולה וצריכת מידע ביקורתית.
ימים ספורים לפני הבחירות בישראל הודיע שירות הביטחון הכללי כי במסגרת פעילות משותפת עם מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה וועדת הבחירות המרכזית, אותרו והוסרו חשבונות ברשתות החברתיות ששימשו לפעילות השפעה זרה. בין היתר הוסרו שני חשבונות X (לשעבר טוויטר) מרכזיים במבצעי ההשפעה: מרים קוזק, פרופיל איראני שצבר כ־20 אלף עוקבים, ועזאדין דווידאר, מפעיל קמפיין ״איסנאד״ המיוחס לאחים המוסלמים. מדובר בצעד חשוב להגנה על טוהר הבחירות והשיח הציבורי מפני ניסיונות התערבות זרים, אך הניסיון הבינלאומי מלמד כי הסרת חשבונות אינה בהכרח סוף הסיפור.
כך למשל, במחצית הראשונה של 2026 הסירה חברת Meta רשת השפעה איראנית שפעלה בפייסבוק ובאינסטגרם ופנתה לקהלים בארצות הברית ובעיראק. מפעילי הרשת ניסו לשקם את התשתית שנפגעה, והפעם בשיטה אחרת: במקום להשקיע בבניית פרסונות פיקטיביות מפורטות ואמינות, עברו ליצירה מהירה של חשבונות רבים. Meta זיהתה והסירה גם את החשבונות החדשים.
במקרה נוסף, לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2024, לאחר שהרשויות החרימו מעל ל-30 דומיינים ששימשו את מבצע ההשפעה הרוסי Doppelganger, הוקמו בתוך יממה כ-12 אתרים חדשים או משוחזרים שנועדו להחליף את התשתיות שנפגעו. מחקר של DFRLab מצא כי פעילות הפצת התכנים נמשכה בקצב דומה לזה שקדם לפעולת האכיפה.
בשני המקרים ניכרה יכולתם של מפעילי המבצעים להסתגל לפעולות סיכול, לשקם תשתיות שנפגעו ואף לשנות דפוסי הפעולה.
ומה המשמעות עבור ישראל?
במחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי זוהתה פעילות השפעה מצד איראן, רשת איסנאד ומבצע ההשפעה הרוסי Doppelganger. פעילות זו מנצלת את תקופת הבחירות כדי להעמיק שסעים חברתיים ולשחוק את אמון הציבור במוסדות המדינה ובתהליך הדמוקרטי. לכן, אין לשלול ניסיונות לחדש פעילות שסוכלה באמצעות חשבונות חלופיים, שינוי זהויות או מעבר לערוצי הפצה אחרים. עם זאת, בהיעדר מידע פומבי על מפעילי החשבונות שהוסרו בישראל, לא ניתן לייחס אותם לגורם זר מסוים או לקבוע כי צפויה תגובה איראנית ישירה.
האתגר המרכזי כעת הוא להבטיח שהסרת החשבונות לא תהיה פעולה נקודתית בלבד, אלא חלק ממאמץ מתמשך להגנה על מרחב המידע הישראלי. מאמץ כזה צריך להישען על שלושה מרכיבים משלימים: ניטור רציף וזיהוי מקדים של רשתות וחשבונות חשודים, העמקת שיתוף הפעולה בין גופי המדינה, הפלטפורמות וארגוני החברה האזרחית העוסקים בניטור ובמחקר וחיזוק האוריינות הדיגיטלית והמודעות הציבורית.
הסרת החשבונות היא הישג חשוב, אך ההגנה על מרחב המידע הדמוקרטי מחייבת מאמץ מתמשך, זיהוי מהיר של פעילות מתחדשת, שיתוף פעולה וצריכת מידע ביקורתית.