פודקאסט

פרק 336

חוקרי המכון ד"ר תא"ל (במיל') אריאל היימן ופרופ' קובי מיכאל בוחנים את המינויים השכיחים של יוצאי חטיבת הצנחנים וסיירת מטכ״ל לתפקידים במטה הכללי של צה״ל, והשלכותיו האפשריות של דמיון זה בצמרת הצבא (״הטיית הדמיון״), במישור ההתנהגותי ובמישור הקוגניטיבי. מהי ״הטיית הדמיון״ בצבא ובכלל? מהן הבעיות הנובעות מהיעדר גיוון אנושי בצמרת צה״ל? האם יש לכך קשר למחדל ה-7/10? וכן, אילו צעדים עשויים לצמצם את ההטייה?

בעקבות פרסום ממצאי צוות הבדיקה בראשותו של אלוף (מיל') מוטי ברוך, המתייחסים לתרופפות המשמעת הצבאית במהלך ״חרבות ברזל״ ומצביעים על קשר בינה לבין תאונות מבצעיות וליקויים נקודתיים בפעילות הצבא, חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח, ד"ר עידית שפרן גיטלמן ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן – דנים במשמעויות התרופפות המשמעת בהקשר הרחב של המלחמה הממושכת וההסתמכות על מערך המילואים, וביחס להתנהלות הדרג המדיני והדרג הפיקודי, בשורות הצבא ובפעולות הלחימה בכלל. וגם: כיצד משתלבת סוגיית המשמעת הצבאית בדיון על ערכים ונורמות ומה המשמעות של אירועים משמעתיים לגבי אמון הציבור בצבא?

מאז תחילת המלחמה האריכה הממשלה כבר חמש פעמים את גיוס המילואים בצו 8, ולכאורה – אין ברירה, אך לכך משמעויות רחבות ומצטברות עבור המילואימניקים, משפחותיהם והציבור הישראלי בכלל. תא״ל (מיל') ד״ר אריאל היימן. חוקר בכיר במכון ולשעבר קצין המילואים הראשי, מנתח את הסוגיה על רבדיה השונים ומציג את מסקנותיו. מדוע כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה – כאשר הציבור הישראלי נמצא ב"שגרת מלחמה" – גיוס המילואים עדיין מתבצע בצו 8? מהי המשמעות הישירה עבור המגויסים ועבור הציבור בכלל? מה קובע החוק בנושא גיוס המילואים? אילו שינויים עשויים להקל על הנושאים בנטל העיקרי, של מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, ובידי מי נתונה ההחלטה? ולסיכום – מה צריך לקרות כעת כדי לעצור את השחיקה במצבם של חיילי המילואים?

יותר מרבע מיליון ישראלים התפנו מביתם בחזית הדרומית והצפונית. חוקר המכון, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מציג את תמונת המצב בנושא ובוחן את הסוגיות הבאות: מהן התכניות לפינוי שהיו קיימות בישראל לפני ה-7 באוקטובר ומה קרה בפועל? האם יש גוף שמתכלל את האירוע – על פי התכנון והלכה למעשה? מהם הקריטריונים שלפיהם יש לבחון מחדש את הנושא, כדי לתת מענה הולם לבעיות שהוצפו בעקבות הפינוי? לרגל יום השנה ה-45 לשלום בין ישראל למצרים, ד"ר דוד גוברין, שגרירה הקודם של ישראל במצרים והשגריר הנוכחי במרוקו, משוחח עם חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, על יחסיהן של שתי המדינות. בשיחה מסביר השגריר גוברין כיצד טלטלות "האביב הערבי" השפיעו על יחסי ישראל-מצרים בתקופת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, סוקר את התפתחות הקשרים בין מצרים לחמאס מאז השתלטות הארגון על עזה ב-2007 ומנתח את האינטרסים המצריים במעורבות בתיווך בין ישראל לחמאס. עוד מבהיר השגריר גוברין מדוע קרא לספרו החדש "שותפות בצל יריבות", כיצד ניתן להבין את הפער הקיים במצרים בין "השלום הרשמי" ל"שלום האזרחי", ומה ניתן ללמוד מחוויותיו השונות, ולעיתים אף המנוגדות, כשגריר ישראל בקהיר וברבאט.

יותר מרבע מיליון ישראלים התפנו מביתם בחזית הדרומית והצפונית. חוקר המכון, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מציג את תמונת המצב בנושא ובוחן את הסוגיות הבאות: מהן התכניות לפינוי שהיו קיימות בישראל לפני ה-7 באוקטובר ומה קרה בפועל? האם יש גוף שמתכלל את האירוע – על פי התכנון והלכה למעשה? מהם הקריטריונים שלפיהם יש לבחון מחדש את הנושא, כדי לתת מענה הולם לבעיות שהוצפו בעקבות הפינוי?

פרק 265

חוקרי הזירה הפנימית במכון למחקרי ביטחון לאומי – תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, ד"ר עידית גיטלמן-שפרן, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן ופרופ' מוחמד ותד – התכנסו כדי לדון בתובנותיהם מהשבועיים וחצי שחלפו מאז ה-7 באוקטובר, בכל הנוגע למצב בחברה הישראלית. כיצד השפיעה המערכה על היחסים שבין צבא וחברה – ואיך הדבר משתקף במערך המילואים? מה למדנו על התקשורת הישראלית ועל תפקידה בחירום? מה הן התחושות בחברה הערבית בישראל וכיצד משפיעים האירועים על היחסים בין היהודים לערבים בארץ? ואיך תיראה החברה שלנו ביום שאחרי המלחמה?

פרק 256