פודקאסט

פרק 335

חוקרת טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, מסבירה את האירועים והמהלכים שהובילו למעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, כצעד נוסף של ארדואן לביסוס שלטונו ודיכוי האופוזיציה, ואת הפגנות המחאה שהתפרצו בעקבות זאת. בתוך כך, גליה מנתחת את התהליך שבמסגרתו הידרדרה טורקיה בהנהגת ארדואן לשלטון אוטוריטרי: כיצד טרפד ארדואן את האפשרות שייבחר לו מחליף, בלי לבטל את הבחירות? מה הלכי הרוח בקרב הציבור הטורקי, ובייחוד בקרב צעירים, על רקע מהלכים אלה והמצב הכלכלי החמור? מה טיב הקשרים בין ארדואן לטראמפ והאם הוא מקבל גיבוי מנשיא ארה״ב כעת? ועוד קודם לכן – מה עומד ברקע להחרפה ברטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן, והתבטאותו האחרונה בעניין ״השמדת ישראל״.

חוקרת המכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, בשיחה על השפעת הפלת שלטון אסד בטורקיה על יחסיה של ירושלים עם אנקרה, כמו גם עם הכורדים באזור האם טורקיה הפכה להיות השכנה החדשה דה-פקטו של ישראל? מהי באופן כללי הבעיה הכורדית ואיך היא מתבטאת בצפון-מזרח סוריה? מהן הגישות הקיימות בישראל לגבי הסוגייה הכורדית והאפשרות של כינון קשרים או חידוש הקשרים עם המיעוט הכורדי, על רקע ההתפתחויות בסוריה?

בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי דנה ראשת תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, עם המומחה לענייני איראן במכון ד"ר רז צימט והמומחית לענייני טורקיה במכון ד"ר גליה לינדנטראוס, על השפעות והשלכות נפילתו של משטר אסד בעקבות מתקפת הפתע של כוחות המורדים. בין היתר ידונו המומחים במאבקי הכוחות שמעצבים את המציאות בשטח, בעתידה של המדינה הסורית ושל האזור, וכמובן – באופן שבו כל זה משפיע על ישראל.

פרק 318

חוקרי המכון – ד"ר כרמית ולנסי, ד"ר גליה לינדנשטראוס והשגריר ארקדי מיל-מן – בשיחה על הדרך למתקפת הפתע, הסיבות להצלחת המורדים, הקשר למלחמת ״חרבות ברזל״ והמשמעויות וההשלכות עבור משטר אסד, טורקיה, רוסיה, איראן והציר בהובלתה וישראל.

חוקרי טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל, סוקרים את השלכות המלחמה על יחסי טורקיה-ישראל, את הפסקת הקשרים המסחריים ואת ההתבטאויות הקשות של ארדואן נגד ישראל בחודשים האחרונים, ומנתחים את הרקע להקצנה של ארדואן, וההקשרים הפנימיים והבינלאומיים המשפיעים על שיקוליו והחלטותיו. בנוסף, הם מסבירים את ההידרדרות הנמשכת ביחסי טורקיה-ישראל. מה עמדת טורקיה בקשר לשהותה של הנהגת חמאס בשטחה והאם הדיווחים על מעברה לשם, במקום קטר, נכונים? כיצד מתייחסים בטורקיה לכניסתו של טראמפ לבית הלבן? האם זה יכול לרכך את היחס העוין של טורקיה לישראל? בהקשר של המלחמה באוקראינה והמצב באירופה על רקע בחירת טראמפ: האם טורקיה חושבת מחדש על יחסיה עם הגושים השונים במערכת הבינלאומית? וגם: על המתחים המתעוררים בעת האחרונה בין טורקיה למדינות נוספות בזירת מזרח הים התיכון וכיצד נכון למדינות האזור להתנהל מול מנהיגות בלתי צפויה כשל ארדואן?