פודקאסט

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבטיח ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מטוסי 35-F, ובן סלמאן מצדו הבטיח השקעה של טריליון דולר בארה"ב. האם זה אומר שאלה יקבלו ואלה יתנו? ואיפה באמת עומד עניין הנורמליזציה? בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירים ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון, ואל"מ במיל' אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, שטראמפ שמר לעצמו שני קלפים משמעותיים בשרוול. הם אומרים גם שישראל חייבת להיזהר מלהפוך לנטל במקום לנכס בהקשר החזון של הנשיא האמריקני למזרח התיכון.

הסכם השלום של טראמפ והמתווה שגובש ל"יום שאחרי" הושגו במעורבות משמעותית של קטר וטורקיה. כפועל יוצא, ובגלל התנגשות אינטרסים מסוימים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לקחו צעד אחורה בשבועות האחרונים. אלא שאין לראות בכך ויתור על הובלתן של מדינות אלה בשיקום עזה. עדיין לא. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון, את האינטרסים, התחרות, והדרישות של הצדדים.

ראש ממשלת קטר, שייח' מוחמד בן עבד א-רחמן אל ת'אני, הכחיש כי התקבל במדינה עדכון מראש על כוונתה של ישראל לתקוף את בכירי הלשכה המדינית של חמאס בשטחה. את המתקפה, שתוצאותיה טרם ברורות נכון לרגע ההקלטה שלנו, הוא כינה "בוגדנית". אל ת׳אני כינה את ישראל – ״שחקן סורר שמתנהל באנרכיה פוליטית מתמשכת באזור ומפר את ריבונותן של מדינות שם" ואמר שקטר שומרת לעצמה את הזכות להגיב. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסביר ד"ר יואל גונז'סקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי, את המשמעותיות של תקיפה ישראלית על אדמת קטר, ומונה את ההשלכות הפוטנציאליות של מהלך כזה, לא רק בהקשר המשולש של קטר, ארה"ב וישראל, אלא גם עבור שאר מדינות המפרץ. בנוסף, לרגל ציון חמש שנים להסכמי אברהם, ידבר על החלשת ההסכמים ומה עלול לגרום להם נזק דרמטי.

בערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר, טראמפ החליף את הערכים בדילים עסקיים כמרכיב מוביל במדיניות החוץ של ארה"ב. כפועל יוצא, מוקד האינטרסים במזה"ת זז ממקומו המסורתי. את הדברים חובה יהיה לבחון בטווח הבינוני-ארוך, אבל כבר עכשיו ניתן לזהות את האתגרים – ולא פחות חשוב – את ההזדמנויות, שעומדים בפני ישראל במציאות החדשה שיוצר נשיא ארה"ב. בפרק החמישי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף משנה במילואים אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, והדס לורבר, מנהלת פרויקט ישראל-ארה"ב, משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס ומציעים שורה של מסקנות מעניינות לביקור של טראמפ במדינות המפרץ.

שבוע לפני הכנס השנתי הבינלאומי של המכון, ומתוך הסתכלות בוחנת לשנה שחלפה, קיימו ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, ומנהל הכנס, בן ירושלמי, שיחה פתוחה על המצב המדיני-ביטחוני, מה השגנו ומה החמצנו, תובנות ומסקנות מהשנה האחרונה ומחשבות להמשך, בין פסימיות לאופטימיות מחייבת. להרשמה לכנס השנתי: https://www.bmp.co.il/inss-2025

פרק 298  

ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, בשיחה על שילוב המאמצים שיאפשר את הכרעת חמאס: על אילו שלבים מדלגת התוכנית המדינית שהציג נשיא ארצות הבית ביידן בנאומו בערב שבת – הכוללת מתווה להשבת החטופים והפסקת המלחמה?

פרק 278

פרק 265

ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, ומנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה מיוחדת על המחלוקות והדילמות שיעמדו במרכז סדר היום הפנימי, המדיני והביטחוני של ישראל אחרי החגים, כפי שמסתמן כעת: בראש סדר היום – המשבר הפנימי, עם חידוש הדיונים בבג״ץ והחקיקה שמקדמת הקואליציה (ובפרט: ״חוק הגיוס״): איזה מחיר גובה המשך המשבר הפנימי והאם מסתמנת דרך להיחלץ ממנו או לחילופין – מבוי סתום והחרפה של המשבר, על השלכותיו המדיניות והכלכליות? בהקשר הצבאי, על רקע ההתרעות שפרסם המכון בהקשר זה, מהן המשמעויות הביטחוניות של החרפת המשבר בשורות הצבא? במישור המדיני – האם הסכם נורמליזציה עם סעודיה יוכל להוות נקודת מפנה – לא רק מבחינת מעמדה האזורי של ישראל, אלא גם במישור הפנימי, כלומר מהלך שיטרוף את הקלפים הפוליטיים ויוביל להפחתת המשבר מבית ודעיכתו? באילו תחנות עוברת הדרך להסכם נורמליזציה עם סעודיה, בשיתוף עם ארה״ב, ומהן הדילמות המדיניות והבטחוניות הכרוכות בה? מהן הדרישות הסעודיות מארה״ב, לרבות סוגיית העשרת האורניום, הציפיות הסעודיות מישראל לבצע צעדים מדיניים כלפי הפלסטינים, ומה מעורר חוסר ודאות וקושי להגיע להסכם בין ישראל, ארה״ב וסעודיה? וגם – מה מצבה של ישראל מול הציר האיראני ובזירה הפלסטינית, נוכח אירועי השנה שחלפה וההסלמה של השבועות האחרונים באיו״ש ובגבול רצועת עזה? ולסיום, במבט לאחור על 50 השנים שחלפו מאז מלחמת יום הכיפורים, המשבר הפנימי שחוללה וההתפתכחות שבעקבותיו – אילו לקחים מהתמודדות עם האירוע המכונן הזה צריכה ליישם ישראל כיום, כדי לצלוח את המשבר המתהווה?