פודקאסט

ד"ר אמילי לנדאו מנתחת את מפגש הפסגה השני בין מנהיגי ארצות הברית וצפון קוריאה. אם לשפוט לפי ההצהרות שהגיעו מסביבתם של דונלד טראמפ וקים ג'ונג און, הפסגה בוויטנאם, שהחלה בחיוכים ובנימה אופטימיות מול המצלמות, הסתיימה בפיצוץ. אבל לא בהכרח מדובר בכישלון דיפלומטי. מה היה התמריץ של כל אחד מהשניים להגיע לפסגה הזאת, בהנחה שהסיכוי שצפון קוריאה אכן תתפרק מגרעין הוא נמוך? האם צפון קוריאה מוכנה לממש את המחוות שהיא מתחייבת אליהן, או שמדובר במשחק דיפלומטי ללא כוונות כנות? מה אנחנו יכולים ללמוד מההיסטוריה של משא ומתן על תכנית הגרעין הצפון קוריאנית, עוד מימי קלינטון – האם ניתן להצביע על שינוי בטקטיקות של הצדדים לאורך השנים? ובראייה רחבה כיצד מנתחת הקהילה המחקרית את מדיניות החוץ של טראמפ בהקשר הצפון קוריאני, ובכלל?

ד"ר אמילי לנדאו עונה על השאלה החמה – האם הגיע לקיצו האיום הגרעיני הצפון קוריאני? בעקבות הפסגה ההיסטורית של דונלד טראמפ וקים ג'ונג און שהסתיימה בחתימה על מסמך הבנות כללי – האם הפגישה חשובה לביטחון העולמי בפועל או שמדובר בחגיגה תקשורתית מבוימת שנועדה לשמר את יוקרתן של שתי המדינות? במידה ויעמוד קים בהבטחותיו – כמה זמן אמור להימשך תהליך פירוק קוריאה הצפונית מנשק גרעיני? מהן ההשלכות הצפויות מעבר לקוריאה הצפונית – מה יכולה ללמוד איראן על הערך האסטרטגי של ניהול משא ומתן לאחר חציית הסף הגרעיני וכיצד צריכה ארה"ב להתנהל מולה?

ד"ר אמילי לנדאו, ראש התכנית לבקרת נשק וביטחון אזורי במכון, דיברה על עיקרי ההערכה האסטרטגית השנתית של המכון לגבי המשבר המתהווה עם צפון קוריאה ומצבו של הסכם הגרעין בין המעצמות הבינלאומיות לאיראן. בתוך כך, מהי הגישה הרצויה להתמודדות עם מדינה שמפתחת יכולות גרעיניות ומה יכולה או צריכה להיות מדיניותה של ישראל כלפי אותן מדינות.