פודקאסט

בימים האחרונים גוברות המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק על ישראל, והן אף מאיימות להצטרף לתגובת איראן על התקיפה האווירית שביצעה ישראל. בפרק זה של פודקאסטרטגי המנחה ירון שניידר, המומחה לזירה העיראקית, עובר לכיסא המרואיין ודן במליציות השיעיות שמאיימות על ישראל ממזרח. לאיזה צורך הוקמו וכיצד השתלבו המיליציות בעיראק בציר השיעי בהובלת איראן? מה מאפיין את יחסי המיליציות עם השלטון הנוכחי בבגדאד ומדוע ראש הממשלה והצבא מהססים או אף נמנעים מלפעול נגד המיליציות האלה, נוכח התקיפות המכוונות נגד ישראל? כיצד משפיעה הנוכחות האמריקאית בעיראק על פעילות המיליציות האלה מאז הקמתן וכיצד זה בא לידי ביטוי במלחמה? מהן דרכי התגובה האפשריות נגד המיליציות בעיראק, בתיאום ובשילוב מאמצים בין ישראל לארה״ב?

אודי דקל ומור יהלום מציגים את עיקרי הנושאים ואת הדוברים והדוברות שיגיעו לכנס השנתי הבינלאומי ה-13 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, העומד השנה בסימן: "מבט אל העשור הבא". מהם האתגרים והתרחישים שייבחנו במושבים ובמשחק המלחמה שייערך במסגרת הכנס? על מה יש לשים את הדגש בעשור הקרוב וכיצד צריכה מדינת ישראל להיערך אליו?

קובי מיכאל ומורן דייטש מתארחים בפודקאסט לרגל פרסום הגיליון הראשון של כתב העת "עדכן אסטרטגי" במתכונתו החדשה. מה השינויים שחלו בתוכן של כתב העת ולאיזה קהל קוראים הוא מיועד? בהמשך הראיון מציגה מורן דייטש את עיקרי המאמר שחיברה עם כרמית ולנסי ושמתפרסם בגיליון החדש בעניין פרספקטיבה כמותית לחקר סכסוכים במזרח התיכון: מה מאפיין את היקפם, סוג השחקנים הנוטלים בהם חלק, דרכי התפתחותם ודרכי הסיום שלהם?

עם פרסום הדו"ח השנתי של פיגועי ההתאבדות בעולם ב-2019, שמפיקה התכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי, התארחו ראש התכנית יורם שוייצר ועוזר המחקר אביעד מנדלבאום לשיחה בנושא. הם ניתחו את תמונת המצב של פיגועי ההתאבדות, בדגש על פעילותם של ארגוני הטרור מזרם הסלפיה-ג'האדיה, והציגו את עיקרי הנתונים והמשמעויות מהשנה החולפת. מה מסביר את מגמת הירידה בהיקף פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם ומדוע ארגוני הטרור עדיין רואים בו אמצעי יעיל להשגת מטרותיהם?

אלדד שביט בניתוח עומק של השלכות התקיפות במחסני הנשק בעיראק. סדרת התקיפות המסתוריות שכוונה נגד אמצעי לחימה שאוחסנו בחסות המשטר האיראני, הובילה לגל של ביקורות ואיומים בתוך עיראק נגד הממשל האמריקאי ונוכחותו הצבאית בעיראק. מה נאמר באופן רשמי על ידי הפנטגון על התקיפות ומה צוטט בכלי התקשורת הזרים, בנוגע לגורם האחראי על התקיפות? מה הסיכוי שהאיומים יובילו לפגיעה ממשית בכוחות האמריקאים בעיראק? לאן הדינמיקה של האירועים יכולה להוביל וכיצד עשויה להשפיע על חופש הפעולה של ישראל?

בעקבות הפיצוצים המסתוריים בעת האחרונה במחסני המיליציות השיעיות הפרו-אירניות בעיראק, שיוחסו לארצות הברית ולישראל, אורית פרלוב מנתחת את השיח הפנימי בעיראק דרך הרשתות. לראשונה, גורמי מודיעין אמריקאים צוטטו כמי שהודו שישראל היא שפועלת בשטח עיראק כדי להשמיד משלוחי נשק מאיראן, בדומה לפעילות הצבאית נגד ההתבססות האיראנית בסוריה. מה חושב על כך הציבור העיראקי ולמה חלק מן התגובות מופנות דווקא פנימה, כביקורת על השלטון? ומה חושבים בעיראק על הפעילות הצבאית האיראנית בשטח המדינה?

יורם שוייצר מסכם את חמש שנות פעילותה של המדינה האסלאמית (דאע"ש) מאז ההכרזה על הקמת הח'ליפות. במהלך התקופה הארגון הצליח לכבוש שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק, לבצע פיגועים ברחבי העולם וגם לעבור שינויים – במבנה שלו, בפריסה שלו וברעיונות שהוא משווק. לקראת כנס שייערך במכון ב-11 ביולי ויעסוק בסלפיה-ג'האדיה, שוייצר בוחן כיצד משפיעה תבוסת המדינה האסלאמית על המחנה ועל המציאות במזרח התיכון, לאן הולך מכאן הארגון וגם מה ניתן לומר על פיגועי התאבדות בעולם במחצית הראשונה של 2019.

אלדד שביט מנתח את ההצהרות האחרונות של הנשיא טראמפ בדבר השארת הכוחות האמריקאים בעיראק. כיצד טראמפ מסביר את ההחלטה, בשונה מהחלטתו לגבי סוריה, ומדוע היא מעוררת התנגדות בעיראק – חרף הציפייה האמריקאית שעיראק תהיה שותפה לסנקציות המוטלות על איראן? מה ניתן להבין מכך לגבי הפעילות האיראנית בעיראק, אגב ההערכה האחרונה של אמ"ן, בה נכתב שהתגברה חשיבותה של עיראק מבחינה מודיעינית, ומה חשוב שישראל תסיק מההתפתחויות האלה?

תומר פדלון מציג זווית פחות מוכרת של חידוש הסנקציות האמריקאיות על איראן – ההשפעה הישירה שחווה כתוצאה מכך עיראק. בעידן הגלובלי הזיקות בין כלכלות של מדינות שונות הופכות הדוקות יותר ושינוי באחת משליכה על רעותה. זהו המקרה של איראן ועיראק. פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין והפעלת הסבב הראשון בסנקציות כבר פגעו באופן משמעותי בתיירות לעיראק ובהשקעות בבנקים האיראניים. מאז אפריל 2018 איבד הריאל האיראני חצי משוויו מול הדולר ואזרחים איראניים רבים ביטלו עקב זאת את טיולי הדת המתוכננים בעיראק. הפגיעה בתיירות ובהשקעות של אזרחים עיראקיים בעקבות הסנקציות על איראן מעוררת חשש כבד בעיראק מפני אי-יציבות כלכלית. ארצות הברית מצדה צריכה לחשוב על מענה לאתגר הכלכלי הניצב בפני עיראק, אך גם לא לזנוח את האתגר הפוליטי הקשור במדינה זו.