פודקאסט

ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, ומנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה מיוחדת על המחלוקות והדילמות שיעמדו במרכז סדר היום הפנימי, המדיני והביטחוני של ישראל אחרי החגים, כפי שמסתמן כעת: בראש סדר היום – המשבר הפנימי, עם חידוש הדיונים בבג״ץ והחקיקה שמקדמת הקואליציה (ובפרט: ״חוק הגיוס״): איזה מחיר גובה המשך המשבר הפנימי והאם מסתמנת דרך להיחלץ ממנו או לחילופין – מבוי סתום והחרפה של המשבר, על השלכותיו המדיניות והכלכליות? בהקשר הצבאי, על רקע ההתרעות שפרסם המכון בהקשר זה, מהן המשמעויות הביטחוניות של החרפת המשבר בשורות הצבא? במישור המדיני – האם הסכם נורמליזציה עם סעודיה יוכל להוות נקודת מפנה – לא רק מבחינת מעמדה האזורי של ישראל, אלא גם במישור הפנימי, כלומר מהלך שיטרוף את הקלפים הפוליטיים ויוביל להפחתת המשבר מבית ודעיכתו? באילו תחנות עוברת הדרך להסכם נורמליזציה עם סעודיה, בשיתוף עם ארה״ב, ומהן הדילמות המדיניות והבטחוניות הכרוכות בה? מהן הדרישות הסעודיות מארה״ב, לרבות סוגיית העשרת האורניום, הציפיות הסעודיות מישראל לבצע צעדים מדיניים כלפי הפלסטינים, ומה מעורר חוסר ודאות וקושי להגיע להסכם בין ישראל, ארה״ב וסעודיה? וגם – מה מצבה של ישראל מול הציר האיראני ובזירה הפלסטינית, נוכח אירועי השנה שחלפה וההסלמה של השבועות האחרונים באיו״ש ובגבול רצועת עזה? ולסיום, במבט לאחור על 50 השנים שחלפו מאז מלחמת יום הכיפורים, המשבר הפנימי שחוללה וההתפתכחות שבעקבותיו – אילו לקחים מהתמודדות עם האירוע המכונן הזה צריכה ליישם ישראל כיום, כדי לצלוח את המשבר המתהווה?

פרק 260

פרק 259

על רקע המשבר הפנימי המתהווה בישראל והחקיקה המלווה אותו, ניכרת פגיעה במעמד האישה, ובכלל זה הדרת נשים ופגיעה במרחב החופש שלהן, למשל – נערות בבגדים קצרים שהתבקשו לכסות את גופן במהלך נסיעה באוטובוס. נושא זה, לדברי חוקרי המכון אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך והח"כ לשעבר עפר שלח, אינו נוגע רק לסוגיות של שוויון מגדרי וזכויות נשים, אלא עשוי להשפיע לרעה על הכלכלה, היציבות והביטחון הלאומי של ישראל. באילו תחומים כבר חלה הרעה במעמדן של נשים, ביחס לשנים קודמות? כיצד התופעה קשורה לרפורמה/מהפכה משפטית? ובאיזה מובנים לסוגיית מעמד האישה בישראל יש השפעה על הביטחון הלאומי?

ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, והחוקר ד"ר תומר פדלון, דנים בהשלכות המשבר הפנימי, המחריף בעקבות ביטול עילת הסבירות, על הכלכלה. מה מסביר את סיפור ההצלחה של הכלכלה הישראלית מאז אמצע שנות ה-80 ובאילו גורמים מבחוץ היא תלויה? מה המשמעות של הודעות חברות דירוג האשראי? כיצד המצב הפוליטי אמור להשפיע על השקעות חוץ ישירות? האם כבר רואים פגיעה מסוימת בכלכלת ישראל והאם המקרה הישראלי הוא בר השוואה, בהקשר הכלכלי, לפולין ולהונגריה? והאם יש להשלכות הכלכליות של המשבר השפעה על הבטחון הלאומי של ישראל?

מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, מפרט על האיומים הביטחוניים העדכניים, ההשלכות של המשבר הפנימי על החישובים של אויבינו והמשמעויות של המשך המשבר לגבי לכידות הצבא ורכיב כוח האדם, בטווח הקצר ובטווח הארוך. מהן הזירות הנפיצות ביותר בתקופה זו – ומדוע דווקא הזירה הפלסטינית נמצאת בראש רשימה זו? במה מתבטא האיום האיראני על ישראל בתקופה הנוכחית והאם טהראן עלולה להרים עוד יותר את ראשה? האם הביטחון הגובר של חזבאללה אכן מעמיד אותנו על סיפה של מלחמה בצפון? כיצד משפיעה החקיקה האחרונה על הצבא ועל כשירותו? האם הנזק שנעשה עד כה הפיך? וגם – האם המשבר ביחסים עם ארה"ב אכן חמור יותר ממשברי העבר מול וושינגטון?

פרק 256

ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקרים הבכירים הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ותא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן בשיחה מיוחדת על השלכות ביטול עילת הסבירות. מהן המשמעויות של החקיקה שאירעה אתמול ומחאת הענק שבאה בעקבותיה? האם אכן מדובר ב"קץ הדמוקרטיה"? ואיך ייראה העתיד הקרוב שלנו – מבחינה ביטחונית, כלכלית, חברתית, פוליטית ומשפטית? מהם האתגרים המרכזיים העומדים בפנינו – והאם ישנן הזדמנויות?

מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקרי המכון הבכירים – ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן, לשעבר קצין המילואים הראשי בצה"ל; ד"ר עידית שפרן גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח – בדיון מיוחד על השפעתה הרחבה של מחאת אנשי המילואים על הביטחון הלאומי של ישראל, על צה"ל ועל החברה הישראלית.