בריטניה מרחיבה את הסנקציות על גורמים ישראליים: צעד נקודתי או שינוי משמעותי? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים בריטניה מרחיבה את הסנקציות על גורמים ישראליים: צעד נקודתי או שינוי משמעותי?

בריטניה מרחיבה את הסנקציות על גורמים ישראליים: צעד נקודתי או שינוי משמעותי?
תמי קנר
18 בנובמבר, 2026

בריטניה הודיעה אתמול (17 בנובמבר 2026) על הטלת סנקציות על שמונה חברות ישראליות העוסקות בתכנון, בבנייה, בפיתוח ובשיווק פרויקטים בהתנחלויות בגדה המערבית, וכן על ארגון "צו 9", שפעל לחסימת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים ופסילה מכהונה כדירקטורים, ומגבילות קשרים פיננסיים ועסקיים עם הגופים שהוכרזו מצד גורמים הכפופים לדין הבריטי. ההחלטה מסמנת החמרה נוספת במדיניות הבריטית כלפי פעילות ישראל בשטחים והתפתחות משמעותית באופי הסנקציות ובבסיס המשפטי להפעלתן.

מה חדש במהלך הבריטי?

החידוש אינו בעצם הטלת סנקציות על גורמים ישראליים, צעד שבריטניה נקטה גם בעבר, אלא במיקוד שלהן. בניגוד לסנקציות קודמות שהתמקדו במתנחלים אלימים וגורמים שסייעו או תמכו בהם, הפעם הסנקציות מכוונות לחברות המעורבות בהרחבת ההתנחלויות, כולל חברות הפועלות מתוך ישראל ומספקות שירותים לפרויקטים בהתנחלויות.

ההחלטה אינה תפנית מפתיעה, אלא מימוש של מדיניות שעליה הצהירה בריטניה. בספטמבר הודיעה הממשלה על כוונתה לפעול נגד חברות התורמות להרחבת ההתנחלויות, באוקטובר הרחיבה את משטר הסנקציות בתחום זכויות האדם כך שיחול גם על הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ברחבי העולם, ואתמול היא הפעילה לראשונה את הסמכויות החדשות המרחיבות את מעגל הגורמים והפעילויות החשופים לסנקציות

מדוע דווקא עכשיו?

העיתוי אינו מקרי. הסנקציות הוכרזו יומיים בלבד לפני פתיחת ההצעות למכרזי הבנייה בפרויקט E1, במטרה להרתיע חברות מלהשתתף במכרז ולהשפיע על החלטות עסקיות עוד לפני תחילת הבנייה.

ברקע ההחלטה עומדת ביקורת בריטית חריפה על מדיניות ממשלת ישראל המסכנת את פתרון שתי המדינות. לטענת בריטניה הממשלה לא רק נמנעה מבלימת הרחבת ההתנחלויות, אלא אף עודדה אותה והובילה לשיא חסר תקדים במספר ההתנחלויות שקמו בארבע שנות כהונתה.

המסר הבריטי לישראל ברור: המשך הרחבת ההתנחלויות, ובפרט קידום הבניה ב- E1, ייענה לא רק בגינויים מדיניים, אלא גם בצעדי ענישה.

האם צפויים צעדים נוספים?

במקביל בריטניה מקדמת חקיקה נפרדת לאיסור יבוא מוצרים מההתנחלויות ולהגבלת שירותי פרסום נכסים המצויים בהן. החקיקה טרם נכנסה לתוקף, אך היא מסמנת אפשרות למעבר להגבלות רחבות יותר על פעילות כלכלית הקשורה להתנחלויות.

בכך מחדדת בריטניה את ההבחנה בין קשרי המסחר שהיא מבקשת להמשיך לקיים עם ישראל בתחומי הקו הירוק לבין פעילות עסקית בהתנחלויות.

מהן המשמעויות עבור ישראל?

בטווח המיידי מדובר בסנקציות ממוקדות, שהשפעתן תלויה במידת חשיפתן של אותן חברות לנכסים, למימון ולקשרים עסקיים הכפופים לדין הבריטי. עם זאת, בנקים, משקיעים, יזמים ונותני שירותים עלולים להעריך מחדש את מעורבותם בפרויקטים בהתנחלויות בשל סיכונים משפטיים, פיננסיים ותדמיתיים.

בהיבט הרחב יותר, המהלך מסמן מעבר מסנקציות אישיות לכלי לחץ המכוון כלפי המנגנונים והתשתיות התומכים בהתרחבות ההתנחלויות.

ככל שבריטניה תרחיב את מעגל הסנקציות גם לגופים המממנים ומאפשרים את פעילות ההתנחלויות, ובהם בנקים וחברות גדולות במשק הישראלי, יהיו לכך השלכות כלכליות משמעותיות.

יתרה מזו, הכללת ארגון "צו 9" מצביעה על נכונות בריטניה להשתמש במשטר הסנקציות המורחב גם בהקשרים הומניטריים, ולא רק נגד פעילות הקשורה להתנחלויות.

בכך נוצרים שני מוקדי לחץ נפרדים המופעלים על ישראל: ההתנחלויות והסיוע ההומניטרי לעזה, המגדלים את מרחב הסיכון המופעלים באמצעות אותו משטר סנקציות מורחב.

מעבר להשלכותיהן המעשיות המצומצמות, הסנקציות ממחישות פער הולך ומעמיק: בעוד שישראל מניחה כי ניתן להרחיב את ההתנחלויות ולשמר את השליטה בשטחים ללא אופק מדיני, בריטניה מבהירה כי לא תשלים עוד עם מדיניות זו ועוברות מגינויים לצעדים מעשיים.

השאלה כעת היא עד כמה רחוק תהיה מוכנה ללכת, והאם מדינות נוספות ילכו בעקבותיה.

נושאים: אנטישמיות ודה-לגיטימציה
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
המכון למחקרי
ביטחון לאומי
הצהרת סן פרנסיסקו: עוד חזית בתחרות בין ארה"ב לסין
18.11.2026
המכון למחקרי
ביטחון לאומי
לייזר סיני מונחה AI: מוצר צריכה במסווה של אמצעי לפגיעה בנחילים תוקפים?
16.11.2026
המכון למחקרי
ביטחון לאומי
הגברת המעורבות הטורקית בלבנון: ביקור בילאל ארדואן כקדימון לבאות
15.11.2026

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.