בשבת, 8 בנובמבר, יום לפני ציון ליל הבדולח, מספר קבוצות אנטי-ישראליות מחו במטרה להחרים מסעדות בבעלות ישראלית ויהודית ולהוציא ״עסקים ציוניים״ מפילדלפיה. כמחצית מהעסקים המוחרמים שייכים ליהודים אמריקאים שאינם אזרחים של ישראל.
האירוע ראוי לציון משתי סיבות. ראשית, הסניף המקומי של הדמוקרטים הסוציאליסטים של אמריקה (DSA) תמך בהפגנה, בעודו מגנה אנטישמיות אך מתעלם מכך שהמארגנים השתמשו במילה ״ציונים״ (zios) כמילת גנאי בפרסומיהם. שנית, בניגוד למה שראינו במחאות באוניברסיטאות בשלוש השנים האחרונות, בהן מוחי הנגד הופיעו במספרים זניחים בהשוואה למפגינים האנטי-ישראלים, הפעם הקהילה היהודית התארגנה והגיבה ביעילות; כשהם מופרדים בידי כוח משטרתי, 200 מפגינים פרו-ישראלים ופרו-יהודים התייצבו מול כ-300 מפגינים אנטי-ישראלים ואנטישמים עוטי מסיכה. המסעדות שהוחרמו, בינתיים, לא הצליחו לעמוד בעומס של התורים הארוכים של מוחי-הנגד שרצו לתמוך בהן.
האירוע מדגים את הדרך בה ארגונים אנטי-ציוניים מסמנים יהודים אמריקאים ומאשימים אותם במעשיה של ישראל, במה שמוגדר כאנטישמיות לפי ההגדרה של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA). יתרה מכך, זה מראה כיצד הארגונים הללו מצליחים ליצור קואליציות עם ארגונים שבדרך כלל מחויבים לרב תרבותיות, אך שמוכנים להפלות נגד יהודים.
למרות זאת, יש סיבות להיות אופטימיים. הקהילה היהודית המקומית הגיבה בצורה יעילה ולמרות התחזקות האנטי-ציונות בשיח הציבורי והפוליטי, פוליטיקאים דמוקרטים לא היססו לגנות את ניסיון החרם. ראש עיריית פילדלפיה, לצד היועץ המשפטי ומושל פנסילבניה גינו את החרם כמעשה אנטישמי, במה שיכול להיראות כמחויבות מתמשכת של נושאי משרה – דמוקרטים ורפובליקנים – להגן על אזרחים יהודים.
בשבת, 8 בנובמבר, יום לפני ציון ליל הבדולח, מספר קבוצות אנטי-ישראליות מחו במטרה להחרים מסעדות בבעלות ישראלית ויהודית ולהוציא ״עסקים ציוניים״ מפילדלפיה. כמחצית מהעסקים המוחרמים שייכים ליהודים אמריקאים שאינם אזרחים של ישראל.
האירוע ראוי לציון משתי סיבות. ראשית, הסניף המקומי של הדמוקרטים הסוציאליסטים של אמריקה (DSA) תמך בהפגנה, בעודו מגנה אנטישמיות אך מתעלם מכך שהמארגנים השתמשו במילה ״ציונים״ (zios) כמילת גנאי בפרסומיהם. שנית, בניגוד למה שראינו במחאות באוניברסיטאות בשלוש השנים האחרונות, בהן מוחי הנגד הופיעו במספרים זניחים בהשוואה למפגינים האנטי-ישראלים, הפעם הקהילה היהודית התארגנה והגיבה ביעילות; כשהם מופרדים בידי כוח משטרתי, 200 מפגינים פרו-ישראלים ופרו-יהודים התייצבו מול כ-300 מפגינים אנטי-ישראלים ואנטישמים עוטי מסיכה. המסעדות שהוחרמו, בינתיים, לא הצליחו לעמוד בעומס של התורים הארוכים של מוחי-הנגד שרצו לתמוך בהן.
האירוע מדגים את הדרך בה ארגונים אנטי-ציוניים מסמנים יהודים אמריקאים ומאשימים אותם במעשיה של ישראל, במה שמוגדר כאנטישמיות לפי ההגדרה של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA). יתרה מכך, זה מראה כיצד הארגונים הללו מצליחים ליצור קואליציות עם ארגונים שבדרך כלל מחויבים לרב תרבותיות, אך שמוכנים להפלות נגד יהודים.
למרות זאת, יש סיבות להיות אופטימיים. הקהילה היהודית המקומית הגיבה בצורה יעילה ולמרות התחזקות האנטי-ציונות בשיח הציבורי והפוליטי, פוליטיקאים דמוקרטים לא היססו לגנות את ניסיון החרם. ראש עיריית פילדלפיה, לצד היועץ המשפטי ומושל פנסילבניה גינו את החרם כמעשה אנטישמי, במה שיכול להיראות כמחויבות מתמשכת של נושאי משרה – דמוקרטים ורפובליקנים – להגן על אזרחים יהודים.