תאילנד נחשבת זה שנים ליעד אהוב על ישראלים, והיחסים בין המדינות התאפיינו בקשרים חיוביים. אולם בחודשים האחרונים גבר השיח האנטי־ישראלי במדינה, שהתבטא בהפגנות נגד תיירים ישראלים ופעילות חב״ד, בעיקר בפוקט ובבנגקוק. לאחרונה, בצעד חריג, נשללה גם אזרחותו התאילנדית של הרב יוסף חיים קנטור, מראשי שליחי חב״ד במדינה, בשל הפרת תנאי ההתאזרחות הקשורים לאזרחותו הכפולה. על רקע התגברות מסע הדה־לגיטימציה נגד ישראל מאז ה־7 באוקטובר, התפתחויות אלו מעלות את השאלה האם הביקורת על ישראל מתרחבת גם להתנגדות לנוכחותם של מוסדות יהודיים המזוהים עמה, במדינה כמו תאילנד.
בדומה למיעוטים מוסלמיים במערב, גם גורמים מקרב הקהילה המוסלמית בתאילנד, המהווה כ־5% מהאוכלוסייה, השתתפו במחאות נגד ישראלים ומוסדות חב״ד על רקע המלחמה בעזה. אך בניגוד למערב, שבו המחאות נגד ישראל קשורות בעיקר לאקטיביזם סביב הסוגיה הפלסטינית, בתאילנד הן מורכבות יותר ומשקפות שילוב של כמה גורמים: ביקורת על התנהגותם של חלק מהתיירים ואנשי העסקים הישראלים, התחזקות הרגשות הלאומיים בעקבות סכסוכי הגבול עם קמבודיה ב־2025 והשפעת המלחמה בעזה על דעת הקהל.
ב־10 בספטמבר וב־31 באוקטובר, לדוגמה, התקיימו שתי הפגנות בולטות, מול שגרירות ישראל בבנגקוק ובאי פוקט, בהובלת הפעיל הלאומני סונדי לימתונגקון, ממנהיגי תנועת ״החולצות הצהובות״ בשנות האלפיים, שבה דרשו המפגינים לקצר את הפטור מוויזה לישראלים ולסלק עסקים וארגונים זרים מהמדינה. עם זאת, היקף המחאות נותר מוגבל, ובגדולה שבהן, בבנגקוק, השתתפו כ־500 איש בלבד. מרבית הביקורת מתמקדת באזורי תיירות שבהם התגלעו חיכוכים בין ישראלים למקומיים, בעיקר בפאי שבצפון המדינה, בפוקט ובאיים בדרום.
חשוב לציין, כי אף שמגמות אלו עשויות להעיד על התרחבות השיח האנטי־ישראלי לזירות מרוחקות, אין בשלילת אזרחותו של הרב קנטור להוכיח שממשלת תאילנד אכן בוחרת לאמץ מדיניות אנטי־ישראלית. בשנה האחרונה ממשלת תאילנד סילקה משטחה גם תיירים ואנשי עסקים בעלי אזרחות שאינה ישראלית, לאחר שניהלו חברות קש, הסתכסכו עם מקומיים או תיירים אחרים, או שעסקו בפעילות פלילית כמו סחר בנשק ובסמים —מדיניות שכללה גם את קיצור הפטור מויזה ל-30 יום ל-59 מדינות נוספות, וביניהן ארצות הברית, אוסטרליה ובריטניה. כך שלאור כל זאת, מוקדם עדיין לקבוע האם אכן מדובר בשינויים מהותיים במדיניותה של תאילנד כלפי ישראל.
תאילנד נחשבת זה שנים ליעד אהוב על ישראלים, והיחסים בין המדינות התאפיינו בקשרים חיוביים. אולם בחודשים האחרונים גבר השיח האנטי־ישראלי במדינה, שהתבטא בהפגנות נגד תיירים ישראלים ופעילות חב״ד, בעיקר בפוקט ובבנגקוק. לאחרונה, בצעד חריג, נשללה גם אזרחותו התאילנדית של הרב יוסף חיים קנטור, מראשי שליחי חב״ד במדינה, בשל הפרת תנאי ההתאזרחות הקשורים לאזרחותו הכפולה. על רקע התגברות מסע הדה־לגיטימציה נגד ישראל מאז ה־7 באוקטובר, התפתחויות אלו מעלות את השאלה האם הביקורת על ישראל מתרחבת גם להתנגדות לנוכחותם של מוסדות יהודיים המזוהים עמה, במדינה כמו תאילנד.
בדומה למיעוטים מוסלמיים במערב, גם גורמים מקרב הקהילה המוסלמית בתאילנד, המהווה כ־5% מהאוכלוסייה, השתתפו במחאות נגד ישראלים ומוסדות חב״ד על רקע המלחמה בעזה. אך בניגוד למערב, שבו המחאות נגד ישראל קשורות בעיקר לאקטיביזם סביב הסוגיה הפלסטינית, בתאילנד הן מורכבות יותר ומשקפות שילוב של כמה גורמים: ביקורת על התנהגותם של חלק מהתיירים ואנשי העסקים הישראלים, התחזקות הרגשות הלאומיים בעקבות סכסוכי הגבול עם קמבודיה ב־2025 והשפעת המלחמה בעזה על דעת הקהל.
ב־10 בספטמבר וב־31 באוקטובר, לדוגמה, התקיימו שתי הפגנות בולטות, מול שגרירות ישראל בבנגקוק ובאי פוקט, בהובלת הפעיל הלאומני סונדי לימתונגקון, ממנהיגי תנועת ״החולצות הצהובות״ בשנות האלפיים, שבה דרשו המפגינים לקצר את הפטור מוויזה לישראלים ולסלק עסקים וארגונים זרים מהמדינה. עם זאת, היקף המחאות נותר מוגבל, ובגדולה שבהן, בבנגקוק, השתתפו כ־500 איש בלבד. מרבית הביקורת מתמקדת באזורי תיירות שבהם התגלעו חיכוכים בין ישראלים למקומיים, בעיקר בפאי שבצפון המדינה, בפוקט ובאיים בדרום.
חשוב לציין, כי אף שמגמות אלו עשויות להעיד על התרחבות השיח האנטי־ישראלי לזירות מרוחקות, אין בשלילת אזרחותו של הרב קנטור להוכיח שממשלת תאילנד אכן בוחרת לאמץ מדיניות אנטי־ישראלית. בשנה האחרונה ממשלת תאילנד סילקה משטחה גם תיירים ואנשי עסקים בעלי אזרחות שאינה ישראלית, לאחר שניהלו חברות קש, הסתכסכו עם מקומיים או תיירים אחרים, או שעסקו בפעילות פלילית כמו סחר בנשק ובסמים —מדיניות שכללה גם את קיצור הפטור מויזה ל-30 יום ל-59 מדינות נוספות, וביניהן ארצות הברית, אוסטרליה ובריטניה. כך שלאור כל זאת, מוקדם עדיין לקבוע האם אכן מדובר בשינויים מהותיים במדיניותה של תאילנד כלפי ישראל.