הכנס הבינלאומי השנתי ה-13 - סיכומי מושבים

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערכה שיחה בין אלוף (מיל.) עמוס ידלין לבין אלוף אהרון חליוה, ראש אגף המבצעים בצה"ל. אלוף חליוה התייחס בתחילת דבריו לדור המתגייסים החדש ואמר כי "הדור הצעיר יותר כיום טוב לאין ערוך מבעבר, והמפקדים שאני פוגש טובים לאין ערוך מהאופן שבו אני הייתי כמפקד. הם סקרנים יותר, מבינים יותר ואשרי העם שאלה מפקדיו. הרמטכ"ל טבע אמירה שמבטאת הכול – 'יקר האדם', ואכן יקר האדם. כשאני מבקר ב-8200, באגף התקשוב, בחיל האוויר ובכוחות היבשה אני פוגש אנשים המבינים שליחות מהי. אדם קם בבוקר ומחפש משמעות, ויחד עם המשמעות ראוי ונכון שניתן את התנאים הטובים לאנשינו".

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערך הדיון "המאבק על דמותה הציונית של ישראל", בהנחיית אל"מ (מיל.) עו"ד פנינה שרביט-ברוך ובהשתתפות עו"ד טליה ששון, ד"ר אסף מלאך, סא"ל (מיל.) אביטל ליבוביץ' וד"ר ליאור אלפרוביץ'.

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערכה שיחה בין יו"ר יש עתיד וחבר הנהגת מפלגת כחול-לבן, יאיר לפיד, לעיתונאית טל שלו. בתחילת דבריו התייחס לפיד לתוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ואמר כי "מדובר בתוכנית מצוינת לישראל, המניחה את כל הדרישות הביטחוניות שלנו ויוצרת אפשרות לגשת אחרת לקונפליקט. העובדה שהחזרנו למגרש המדיני גם את האפשרות של שתי מדינות, רצון לפעול, בסיס למשא ומתן ועם הזמן גם תקווה לפלסטינים – אלו דברים טובים".

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערכה שיחה בין יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לעיתונאית טל שלו. ליברמן התייחס לתוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ואמר: "הנשיא טראמפ הוכיח פעם נוספת שהוא ידיד אמת של ישראל, וזו תוכנית שלוקחת בחשבון את כל האינטרסים הישראליים. אני שמח שהעיקרון שדיברתי עליו – הסדר עם הפלסטינים שחייב להיות מבוסס על חילופי שטחים ואוכלוסיות – נכנס לתוכנית טראמפ. דיברתי עם גרינבלט על כמה הדבר חשוב".

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערכה שיחה ביו יו"ר מרצ ניצן הורוביץ לעיתונאית טל שלו. הורוביץ התייחס תחילה לתוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. "אני לא רואה איך ייצא מזה הסכם או איזשהו שלום", אמר. "אפילו טראמפ אומר שצריך להגיע לעמק השווה – יש שם דברים שאף פלסטיני לא יקבל".

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערכה שיחה בין שר העלייה והקליטה יואב גלנט לעיתונאית טל שלו. גלנט התייחס לאפשרות של סיפוח יהודה ושומרון, צפון ים המלח והבקעה בעקבות תוכנית טראמפ, ואמר כי "אני שומע ויודע שזה נושא שיש עליו קונצנזוס לאומי רחב, במיוחד להחלת ריבונות בבקעת הירדן. הייתי מגדיר זאת כך – החלטות מדיניות לא מקבלים בניחותא ולא בקונצנזוס בינלאומי. יש רגעי הזדמנות בלתי חוזרים בחיי אומה שבהם נדרשת מנהיגות והכרעה".

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערך הדיון "הציבור הערבי בישראל – השתלבות מול התבדלות", בהנחיית תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר אלרן, ובהשתתפות ד"ר מוחמד אלנברי, פרופ' מוחמד עיסאווי ועולא נג'מי יוסף.

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערך הדיון "הסתכלות על ישראל מהעולם הערבי", בהנחיית ד"ר שרה פוייר ובהשתתפות השגרירה ברברה ליף והשגרירה דיינה של סמית'.

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערכה שיחה בין המתאם המיוחד של האו"ם לתהליך השלום, מר ניקולאי מלאדנוב, לבין תא"ל (מיל.) אודי דקל, תחת הכותרת "פתרונות לעזה".

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערך הדיון "המפתחות לזירה הפלסטינית", בהנחיית תא"ל (מיל.) אודי דקל ובהשתתפות ד"ר רונית מרזן, ד"ר קובי מיכאל, אלוף (מיל.) גרשון הכהן והשגריר דן שפירו.

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערכה שיחה בין שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ לבין השגריר ד"ר עודד ערן. שטייניץ התייחס בשיחה לסוגיית הגז הטבעי ואמר: "מהפכת הגז הטבעי היא בעלת משמעות היסטורית בישראל, כלכלית, גיאופוליטית ובעיקר מאפשרת לנו להוריד למינימום את זיהום האוויר לעשרות השנים הקרובות".

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערכה שיחה בנושא ההערכה האסטרטגית לישראל של ה-INSS לשנת 2020, בין ראש המכון אלוף (מיל.) עמוס ידלין לבין יואב לימור.

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערך הדיון "אנטישמיות: בעיה עולמית", בהנחיית עדי קנטור ובהשתתפות פרופ' יהודה באואר וד"ר שרון נזריאן. פרופ' באואר העלה שתי סיבות מרכזיות שבגינן האנטישמיות זוקפת ראשה בימים אלה: 1. הסיבה ההיסטורית – התרבות היהודית שונה מתרבויות שסבבו אותה, והאנטישמיות הופיעה עוד לפני הנצרות. השנאה הזו תמיד קיימת 2. הירידה בילודה בכל העולם הצפוני – בעולם הצפוני ישנה הגירה ממקומות כמו אפריקה והמזרח התיכון. נזריאן הצביעה על סקר חדש שמראה כי בארצות הברית אין עליה באנטישמיות, והמצב נשאר יציב. "האנטישמים תמיד היו שם, אך הם נועזים יותר בימינו ומביעים את דעותיהם בריש גלי", הבהירה.

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערך הדיון "איראן – ארצות הברית: הסלמה או משא ומתן?", בהנחיית סימה שיין ובהשתתפות ד"ר מייקל דורן, גב' הולי דגראס, השגריר אריק דנון ואלוף (מיל.) גיורא איילנד. דגראס התייחסה בתחילת המושב לביטול הסכם הגרעין ואמרה כי "טראמפ לא אהב את אובמה ורצה עסקה חדשה רק כדי למחוק את מורשתו. דוראן התייחס גם הוא לחיסול סולימאני ואמר כי "כל המערכת האיראנית תחת לחץ. התגובה שלהם הייתה להוציא את ארצות הברית מעיראק וזה דווקא גרם לטראמפ לחשוב על תוכנית ולהתנקש בסולימאני. איילנד התייחס ליעדים שהשגיו הסנקציות האמריקניות על איראן ואמר כי "המצב היום הוא רחוק מלהיות טוב. אם המטרה של הסנקציות שהוטלו על איראן היא להרחיק אותה מנשק גרעיני, נראה כי מה שמתרחש הוא בדיוק ההפך.

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערכה שיחה בין סגן עוזר מזכיר המדינה האמריקאי לאיומים פיננסים וסנקציות, דיוויד פיימן, לבין ד"ר רז צימט, תחת הכותרת "הסנקציות של הממשל האמריקאי ב-2020: שיקולים וסדרי עדיפויות". הדיון נסב סביב העיצומים שממשל טראמפ הטיל על איראן, מידת הצלחתן, והסנקציות שצפויות להיות מוטלות בשנה הבאה.

יו"ר כחול לבן, חה"כ בני גנץ, נעל את היום הראשון של הכנס הבינלאומי השנתי ה-13: אני מודה לנשיא טראמפ שאליו הגעתי לפגישה מיוחדת וחסרת תקדים. המטרה שלנו היא פשוטה – אנו רוצים את מדינת ישראל כמדינה בטוחה, יהודית ודמוקרטית, והיפרדות בטוחה מהפלסטינים היא הדבר הדרוש לשם כך. אפעל למימוש התכנית על כלל סעיפיה תוך שיתוף פעולה עם מדינות האזור. הנהגה פלסטינית אחראית תקבל את עקרונות התכנית ותיכנס למשא ומתן. ההנהגה הפלסטינית הפכה לסרבנית. אני קורא לכם: אל תפספסו עוד הזדמנות לשלום.

המשתתפים ניתחו את משחק המלחמה שהוצג בפניהם. הגנרל פטראוס, כל הכוחות המרסנים שראינו פה – יותר מדי רציונליים, "נחנחים", מה השתנה? בעבר אירוע כזה שתיארנו פה, כולל סיכול סולימאני, יוביל להסלמה אזורית – מה קשה שאף אחד לא רוצה להילחם?

בעקבות סימולציה (משחק מלחמה) שנערכה מוקדם יותר היום ועסקה בתרחיש הסלמה בזירה הצפונית, התכנסו השחקנים לשלב השני בו הציגו את תובנותיהם.

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערך הדיון "סוריה – בחזרה לעתיד?", בהנחיית ד"ר ורה מיכלין-שפיר ובהשתתפות  ד"ר ג'ונתן ספייר, ד"ר ג'אן קסאפוגלו, גב' ג'ניפר קפרלה וד"ר כרמית ולנסי. הדיון נסב סביב המצב הצפוי בסוריה בעשור הקרוב. ד"ר ולנסי אמרה כי היא סבורה שבעשור הבא, סוריה תיכנס למלחמה אחרת, שניתן להבינה בכמה ממדים: ריבונות – המשטר יהיה חייב לשאת ולתת עם שחקנים חיצוניים כמו טורקיה, איראן ורוסיה, ומקומיים, כולל מנהיגי שבטים ומיליציות. ד"ר קסאפוגלו התייחס לעתיד סוריה מבחינת התוכנית איראנית והרוסית לעיצוב המרחב. ד"ר ספייר התייחס למעורבות האיראנית בסוריה והדגיש כי מדובר בהתערבות רחבה ועמוקה, הכוללת בניית תשתיות, בניית יכולות צבאיות וחימוש מיליציות, וניסיון לשנות את סוריה דמוגרפית ואידיאולוגית. קפרלה הדגישה כי חשוב להבחין בין הכיוון הרצוי למדיניות האמריקנית, לבין הכיוון הצפוי.

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערכה שיחה בין השגריר פרופ' איתמר רבינוביץ ופרופ' פרנסואה הייסבורג, תחת הכותרת "מדברים סוריה". פרופ' הייסבורג אמר כי לוב הופכת להיות "סוריה החדשה" בכל המובנים: רמת האלימות, השחקנים בשטח והעובדה שישנם שכירי חרב סורים על אדמת לוב. הייסבורג הדגיש כי שתי חברות נאט"ו, טורקיה ויוון, "מחזיקות בנו כבני ערובה". "הן משחקות בלוב בשני צדדים מנוגדים. עבור אירופה לוב היא אחת המדינות החשובות ביותר בשל ענייני ההגירה, הסוגייה מפלגת את היבשת".

גנרל (דימ.) ג'וזף ווטל, לשעבר מפקד פיקוד המרכז האמריקאי, נאם בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS. ווטל התייחס לאינטרסים האמריקניים במזרח התיכון, ועל השינויים שחווה האזור. "כל דיון בענייני האזור תמיד צריך לענות על האינטרסים האמריקניים", אמר ווטל בפתח דבריו. "ארצות הברית לא מעוניינת בכך שמדינות האזור יהוו פלטפורמה לתקיפת אזרחים אמריקניים. אנחנו רוצים למנוע הפצה של נשק להשמדה המונית ולקבל גישה למשאבי האזור ולקשרי המסחר. אנחנו רוצים להבטיח שחוסר יציבות באזור לא משפיע על האינטרסים האמריקניים או על אלה של בעלות בריתה של ארצות הברית, ובהן ישראל".

ח"כ גדעון סער נאם בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS, והתייחס לתוכנית השלום שהציג נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. סער שיבח את התוכנית, הצביע על שינוי התפיסה המתבטא בה, וקרא להחיל באופן מידי את הריבונות על יהודה ושומרון, בקעת הירדן וצפון ים המלח.

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערכה שיחה בין ח'דר סואעד לבין ד"ר שרה פוייר, תחת הכותרת "קולות מהמזרח התיכון". השיחה עסקה במאבק בין הציבור למנהיגים, דרך דעת הקהל של העם. השניים דנו בסקר שערך המכון, ובשאלה הנוגעת בסוגיית ההסדרה עם חמאס בעזה. סואעד אמר כי ישנה תמיכה גדולה בהסדרה. "הרוב בעד הסדרה כי רואים בזה את טובת הפלסטינים. בקרב הציבור הפלסטיני הייתה היענות גדולה והתוצאות מדגישות את הרצון בעבודה וחופש תנועה, כי ברגע שבני אדם מקבלים אופציה לעבוד ולנוע הם חיים חיים נורמלים ויכולים לספק את צרכיהם היום-יומיים". תוצאה נוספת מהסקר שעלתה בשיחה היא האופן השלילי שעליו מסתכל העולם הערבי על איראן.

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערך הדיון "מבט מוושינגטון וירושלים", בהנחיית ד"ר ענת קורץ ובהשתתפות מר דיוויד שנקר, עוזר מזכיר המדינה האמריקני למזרח התיכון, ומר זהר פלטי, ראש אגף ביטחוני מדיני במשרד הביטחון. השיחה עסקה במזרח התיכון בעתיד הקרוב בפרספקטיבה אמריקנית וישראלית.

גב' ארין מוסלי, סגנית נשיאה לפיתוח עסקי ואסטרטגיה בלוקהיד מרטין אירונאווטיקס, התייחסה בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS לעתיד הלוחמה באוויר. מוסלי פתחה את דבריה בציון חשיבות היחסים בין ישראל לארצות הברית. לדבריה, הסיבה המרכזית לצורך בעוצמה אווירית היא הרתעה. "כדי להשיג זאת אנו זקוקים לעבודה סימלוטנית בכל התחומים", הבהירה. בהמשך, מוסלי הציגה תמונה של להק מטוסים הכולל את מטוסי חילות האוויר של ארצות הברית, בריטניה וישראל – כהוכחה לשיתוף פעולה בין הצדדים.

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערך הדיון בנושא "טכנולוגיות חדשניות וביטחון לאומי", בהנחיית מר יהונתן אדירי ובהשתתפות ד"ר לירן ענתבי, פרופ' אורי שני, ד"ר עידו בצלת, תא"ל (מיל.) נדב צפריר, וד"ר נדיה שדלו, לשעבר סגנית היועץ האמריקאי לביטחון לאומי.

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS נערך הדיון "פייק ניוז בעידן של פוסט אמת" בהנחיית גב' ענבל אורפז ובהשתתפות ד"ר תהילה שוורץ אלטושלר, ד"ר לירז מרגלית, ותא"ל (מיל.) איתי ברון.

ה.ר. מקמסטר, לשעבר היועץ לביטחון לאומי, נאם בכנס הבינלאומי השנתי של ה-INSS, והתייחס ליחסים בין סין למערב. מקמסטר תקף את התנהלות הממשל הסיני תחת הנהגתו של הנשיא שי ג'ינפינג, הזהיר מהשלכות הפעולות של המדינה הקומוניסטית והציג את דרכי ההתמודדות שעל המערב לנקוט מול האיום המגיע ממזרח.

בפאנל בנושא "מעצמות בתחרות", בהנחיית השגריר ד"ר עודד ערן, חברי הפאנל דנו באירועים שלדעתם ישפיעו על העשור הקרוב.

תת שר החוץ הגרמני, השגריר אנדראס מיכאליס, דיבר בכנס ובין היתר אמר כי ממלחמת העולם השנייה העולם זועזע מכוחות גדולים שהיו להם כלכלה פורחת ויכולות ליצור קשרים נרחבים. בעידן הנוכחי זה יהיה אולי פחות משמעותי. רוסיה ואיראן הן דוגמאות טובות לכך – מדינות לא אהודות ברחבי העולם עם כלכלות לא חזקות. כך גם צפון קוריאה וטורקיה. אלה שחקנים משפיעים מאוד ברחבי העולם לאור הנחישות שלהם לפעול. הם משפיעים הרבה יותר ממה שגודלם כביכול היה יכול לאפשר להם.

תומס פרידמן, עיתונאי ה"ניו יורק טיימס", נאם בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS, בהרצאה שנושאה: "מעולם שטוח, למהיר, לחכם, לעמוק". "אנחנו עוברים שינויים אדירים, טכנולוגיים ואקלימיים –  אנחנו בעיצומו של משהו בסדר גודל שמשלב את מהפכת הדפוס והמהפכה התעשייתית", אמר פרידמן בתחילת דבריו. "אנו נמצאים בעידן של שינוי מסגרות מסורתיות. זהו עידן של האצה שמשפיע מאוד על המערכת הפוליטית הפנימית".

שר הביטחון נפתלי בנט נאם בפתח הכנס הבינלאומי השנתי ה-13 של ה-INSS והתייחס לתוכנית השלום שהציג נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. השר שיבח את הנשיא האמריקני, הבהיר כי בעקבות "תוכנית המאה" יש להחיל באופן מידי את החוק על היישובים היהודיים בשטחי יהודה ושומרון ובקעת הירדן, והזהיר מ"פספוס ההזדמנות ההיסטורית". לפי בנט, תוכנית השלום מעניקה "הזדמנות חד פעמית להחיל את החוק הישראלי על כלל ההתיישבות ביהודה ושומרון, בבקעה ובצפון ים המלח.

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שוחח עם אל"מ (מיל.) עו"ד פנינה שרביט ברוך על מגוון סוגיות משפטיות בשדה המדיני-ביטחוני. בנושא "עסקת המאה", מנדלבליט הדגיש שעוד לא הגיעה אליו החלטת ממשלה על סיפוח, אך להבנתו היא תגיע די במהרה. התפקיד שלו הוא לממש את מדיניות הממשלה, וכשמדובר בממשלת מעבר יש צורך בהקפדה על ריסון. בנושא ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, הרי שהיא עוכבה בגלל החלטת המחוקק, ומרגע שהוסרה החסינות יש חובה משפטית להתייחס לח"כ ככל אדם ולהגיש את כתב האישום לבית המשפט באופן מיידי. יש זכויות יסוד גם לנאשמים וגם לנחקרים וחשוב להקפיד עליהן, אין מטרה שמקדשת את האמצעים. חשוב לזכור שיש לנו מערכת אחת, ולהיזהר ולשמור עליה – למרות שחשוב לבקר ולתקן.

על רקע פרסום "עסקת המאה" התייחסו הדוברים לנושא, והדגישו בדבריהם את העובדה כי התכנית של הנשיא טראמפ – הגם שמאוד טובה לישראל – עדיין רחוקה מאוד מלהניע מהלך ממשי בשל הדרת הפלסטינים ממנה. לא רק התעלמות פלסטינית, אלא שכרגע עדיין אין הירתמות ערבית משמעותית לתכנית זו. מצדה של ישראל, תכנית זו היא בסיס להבטיח את האינטרסים שלה ולהשתית על גביה התקדמות לעבר חזון של שתי מדינות, אך כל צעד בנושא יהיה חייב להיות לאחר הבחירות ולא בעת ממשלת מעבר.

בנושא ארצות הברית ומעורבותה במזרח התיכון, עלה מהפאנל כי למרות הנטייה להסיג את הכוחות מהאיזור יש לאמריקאים מחויבות כלפי בעלי בריתם באזור ולא רק בו, אלא בכל העולם. יש לגשר על העדיפות שניתנת  כרגע לאסיה ולא לזנוח את המזרח התיכון. חיסול סולימאני מעלה ספקות רבים באשר להקשרו ולתכליתו, במובן של היעדר תכנית סדורה אמריקאית להתמודדות עם האיום הנשקף מצד איראן בנושא הגרעין ובנושאים אחרים.

אלוף תמיר הימן, ראש אגף המודיעין, הציג בפתח הכנס השנתי הבינלאומי ה-13 סקירה על המגמות הנוכחיות בסביבתה האסטרטגית של ישראל. הוא הדגיש בדבריו שלושה רבדים של זעזועים ותרומות: בסביבה הגיאופוליטית, חברתית וטכנולוגית, כשעל שלושת מכלולי העימות של ישראל – השיעי, הפלסטיני וחזבאללה – עוברים שינויים דרמטיים. 2019 הייתה שנה של "שבירת מרחבי החסינות" – הנחות היסוד ביחס לישראל, והביטחון העצמי של יריבינו התערערו בשנה החולפת. זה כולל את מגן צפוני, בו ישראל נטלה נכס משמעותי מחזבאללה וחשפה פומבית את המנהרות; שני אירועים שהפתיעו את חזבאללה בקיץ – אירועים שבהם, לתפיסתו, ישראל פגעה בחיילי חזבאללה בסוריה ובדאחיה; והסיכול הכפול של בכירים בעזה. כל אלו הובילו לשחיקה בתחושת החסינות של בכירים במרחב ולערעור הנחות היסוד לגבי פעולות ישראל.