אודות
לקריאה
לסגירה
מבצע שומר החומות החל ביום ירושלים, כ"ח באייר ה'תשפ"א, 10 במאי 2021. במערכה צבאית משמעותית, תקף צה"ל את ארגוני הטרור ברצועת עזה בעקבות ירי רקטות בהיקף נרחב שבוצע על ידי חמאס. במהלך המבצע שוגרו אלפי רקטות לעבר ערי ישראל. צה"ל תקף מטרות צבאיות ברצועה, ובניהן מפעלי רקטות, מנהרות ובורות שיגור תת קרקעיים, משגרי נ"ט, מוקדי מודיעין ומפקדות. כמו כן סוכלו בכירים בהנהגה הצבאית של חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. במקביל למערכה ברצועה, אירעו התפרעויות אלימות בערים המעורבות בישראל. המבצע הסתיים לאחר 11 ימים.
פרסומים קשורים
לכל הפרסומיםהסביבה האופרטיבית: עליונות מאותגרת³ – יותר זירות פעולה, יותר אמצעי לחימה ויותר שחקנים
בראייה כוללת, ישראל היא מעצמה אזורית חזקה הנהנית מעליונות אופרטיבית ברורה מול אויביה, בעיקר לנוכח עוצמתה בתחומי המודיעין, האוויר וההגנה האקטיבית. זו באה לידי ביטוי גם בשנת 2021 במבצע 'שומר החומות' (תקיפת התת-קרקע של חמאס וההגנה האקטיבית), במב"ם (צמצום ההתבססות האיראנית בסוריה) ובביטחון השוטף לאורך הגבולות וביהודה ושומרון. התוכנית הרב-שנתית 'תנופה' אמורה אף לשפר את יכולותיו האופרטיביות של צה"ל בתרחישי מלחמה, כשברקע גם נטרול מצטבר של איום המנהרות ההתקפיות, הגדלת כמות המטרות והתאמת המודיעין והאש לעידן המידע והבינה המלאכותית. עם זאת, התפתחות בניין הכוח של אויבי ישראל משקפת מגמה ברורה של תחרות למידה, המובילה לקיזוז עוצמות ישראל באמצעות המשך השיפור של יכולות ההגנה – מערכות נ"מ מתקדמות, שבָּשים, ירידה לתת-קרקע והיטמעות בתווך האורבני ובעיקר שיפור ביכולות ההתקפה – יותר זירות וממדי פעולה ושיפור מצטבר בתחום האש: בכמות, באיכות, בקטלניוּת ובעיקר בדיוק, באופן היוצר פוטנציאל לתפנית וצורך בקפיצה מחשבתית (מידיעה למודעות) לגבי עוצמת האיום, עד כדי בחינה אפשרית של פעולת מנע בעתיד. לפיכך חיוני להמשיך להשקיע תשומות בשדרוג יכולות צה"ל וגופי הביטחון האחרים בראייה מערכתית המותאמת לשינויי הסביבה האסטרטגית והאופרטיבית. יש להתמקד בבניית איום צבאי אמין להתמודדות עם האתגר האיראני, לא רק בתרחיש של התקדמות בתוכנית הגרעין אלא גם במלחמה רחבה בצפון; בצד זאת, נכון להמשיך במב"ם אך יש להרחיבו ולהתאימו למכלול האתגר האיראני, תוך העמקת שיתופי הפעולה להגנה ולהתקפה עם שחקנים נוספים באזור; נכון גם לממש מב"ם מול ההתעצמות ברצועת עזה; להתכונן לתרחישי הידרדרות או התפרקות הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, לקראת היום שאחרי אבו מאזן; לחזק את המענה ההגנתי ב-360° על העורף, בראי פוטנציאל של "מב"ם נגדי" ומלחמה ממושכת ורב-זירתית; לקיים שיח מדיני-צבאי לתכנון סדרי עדיפויות במקרה של "ימי קרב" בצפון; לגבש תכלית אסטרטגית עדכנית לתרחיש מלחמה בצפון; ולבנות מנגנוני אחיזה אפשרית ברצועת עזה בתרחיש של מיטוט חמאס, קריסת הארגון או משבר הומניטרי חריף; וכן יש לחשוב על צבירת לגיטימציה ומיצוי הישגים מול שעון עצר בינלאומי מואץ, אם יידרשו תקיפות מסיביות של צה"ל בתווך האורבני.
23.01.22הזירה הפנימית: דימוי של נורמליות המאותגר על ידי חולשות חברתיות מבניות
שלושה אירועים מכוננים אפיינו את ההתפתחויות בזירה הפנימית בישראל בשנה החולפת: האחד, המשכה של מגפת הקורונה במאפיינים ובעוצמות משתנים והצלחתה של ישראל לעצב מסגרת סבירה של שגרת חיים רצופה באי-ודאויות בצד המגפה. השני – מבצע 'שומר החומות' בחודש מאי 2021, שהציב אתגר מורכב לישראל הן בהיבט הביטחוני הצבאי מול חמאס והן בהיבט הפנימי, עקב המהומות החמורות בין ערבים ליהודים. השלישי היה הקמת הממשלה החדשה.
23.01.22מדד הביטחון הלאומי: הקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי
האם הישראלים מאמינים שישראל ניצחה במבצע "שומר החומות"? איך הם בכלל מגדירים ניצחון? וכמה הם מושפעים מפייק ניוז? – סקר המכון למחקרי ביטחון לאומי בדק את עמדת הציבור בנוגע לסבב הלחימה האחרון בעזה, והעלה מסקנות רבות בנוגע לקרב התודעתי המתרחש במקביל לקרבות בשטח
06.12.21המערכה שלא נגמרה: זירת הרשתות החברתיות ב''שומר החומות''
תמונות מזויפות שמופצות ברשתות, הודעות ווטסאפ מומצאות שמועברות מאחד לשני ואישי ציבור בינלאומיים שהורסים ברגע אחד את כל מאמצי ההסברה הישראליים – במהלך המבצע האחרון בעזה התמודדה ישראל עם אתגר משמעותי בזירה הדיגיטלית. איך נראה "שומר החומות" ממבט עיניו של הגולש הממוצע – וכיצד יש להיערך לקרב הדיגיטלי במערכה הבאה?
01.08.21