שינויים בסביבה האסטרטגית של ישראל והאיומים שמולם היא ניצבת מחייבים בחינה שיטתית של המרכיב הצבאי בבטחון הלאומי של המדינה. בחינה זו צריכה לכלול את עקרונות הפעלת הכוח לאור השתנות האיומים והן את מרכיבי בניין הכוח אשר להם השפעה מכרעת על מוכנותו של צה"ל לספק מענה הולם לקשת האיומים הניצבת מולו.
תחום מחקר זה יעסוק במגוון תחומי העשייה של צה"ל. אלה כוללים את ההתמודדות עם האיום הקונבנציונאלי, עם איומי הטרור, וכן את התפתחות המענה של צה"ל לאיום ירי תלול מסלול לעבר העורף האזרחי של המדינה הן על מרכיביו ההתקפיים והן על אלה ההגנתיים. לצד נושאים אלה יעסוק תחום המחקר גם בצורך להתעמת עם הסכנות הפוטנציאליות הנעוצות באיום הלא קונבנציונלי, בראש ובראשונה זה האיראני.
תחום המחקר יבחן גם את מכלול ההיבטים הנוגעים ליחסי הגומלין שבין צה"ל למערכת הפוליטית והמדינית תוך התייחסות להשלכות הנובעות מכך באשר לתהליך קבלת החלטות בנושאי הפעלת הכוח ובניינו. לצד העיסוק בצה"ל, יקדיש תחום המחקר מקום גם להיבטים הנוגעים למחקר הצבאי האוניברסאלי, זאת מתוך הנחה שלמחקר זה חשיבות רבה בהעמקת בסיס הידע בתחום חשוב זה.
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש.
עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית - גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים.
בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
שלושה נתיבים אפשריים להשגת מטרות המלחמה, אחד מהם עדיף
כיבוש הרצועה, מצור או שלטון אזרחי חלופי תוך הישארות חמאס מתחת לפני השטח: מהי האפשרות העדיפה (או הפחות גרועה) מבין שלוש הדרכים להשגת מטרות המלחמה בעזה – ואיך ניתן יהיה להתמודד עם הבעיות הגלומות בה?
תפיסת הביטחון של ישראל: חוסר קוהרנטיות תפקודית ואסון ה-7 באוקטובר
מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 הביאה לעיסוק מחודש במרכיבים שונים של תפיסת הביטחון. המאמר טוען שתפיסת הביטחון מורכבת משלושה רבדים – תורת הביטחון; אסטרטגיית הביטחון; ותפיסת ההפעלה – וחוסר ההלימה ביניהם הוא סיבה בולטת לכישלון הישראלי. בכך מנסה המאמר להציג תשובה חלקית לשאלה מדוע אירע כישלון ה-7 באוקטובר, בשונה מתחקירי צה"ל עד כה שעוסקים במה שקרה. לטענת המחבר, העיסוק המחודש בנושא אינו כרוך בהבחנה חדה במידה מספקת בין תפיסת הביטחון לבין מימושה באמצעות החלטות ביטחוניות. עקרונות תפיסת הביטחון הקיימת היו רלוונטיים דיים להתמודדות מוצלחת עם מתקפת ה-7 באוקטובר, ועיקר הכישלון נבע מאופן יישומם בפועל של עקרונות תפיסת הביטחון על ידי הדרג המדיני והדרג הצבאי כאחד. המאמר מציג ומנתח את הרבדים השונים, את חוסר ההלימה ביניהם בשנים שלפני 7 באוקטובר 2023, ועומד על התיקונים הנדרשים כדי לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות ואת הקוהרנטיות התפקודית של תפיסת הביטחון.