הרשות הפלסטינית - הידרדרות מסוכנת - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הרשות הפלסטינית - הידרדרות מסוכנת

הרשות הפלסטינית - הידרדרות מסוכנת

הפגנות המוניות, ביקורת חריפה ועימותים עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים: מעמד הרשות הולך ומתערער – דבר שמשפיע גם על המצב הביטחוני בגדה. אמנם עדיין אין סכנה מידית לשלטון אבו מאזן, אך ההתרחשויות נותנות הצצה ליום שאחרי. כיצד על ישראל לפעול כדי למנוע חוסר יציבות לאחר לכתו של הראיס?

מבט על, גיליון 1513, 23 באוגוסט 2021

English
יוחנן צורף

המחאה הציבורית נגד אבו מאזן והרשות הפלסטינית לא חדלה גם חודשים אחדים לאחר מבצע "שומר החומות", חריפה ותובענית יותר מגלי מחאה קודמים. התנהלות שגויה של מנגנוני הביטחון הפלסטינים ובנוסף חיכוך מתרחב בין כוחות צה"ל לציבור פלסטיני ברחבי הגדה המערבית, הכרוך בהרג ופציעה של פלסטינים, אף הם מחריפים את המתח בזירה. אלא שלפי שעה, אין בכוחם של כל אלה ליצור מסה קריטית שתביא להפלתו של אבו מאזן, הגם שיש בהם כדי להצביע על חוסר היציבות שישרור ביום שאחריו. על מדינת ישראל להיערך לכך וליצור את התנאים שיסייעו למנוע התפתחות של תרחיש זה.


בחלוף שלושה חודשים ממבצע "שומר החומות", נראה שמעמדם של אבו מאזן והרשות הפלסטינית מוסיף ומתדרדר. הזעם הציבורי נמשך, ביטויי אי-אמון בו ובמנגנוני הרשות נמשכים, האשמות הרשות בשחיתות מועצמות והן מלוות ביטויים סרקסטיים, וכן מתרבים סכסוכים בין-חמולתיים אלימים, בעוד גופי הביטחון של הרשות חוששים להתערב. אין מדובר עוד בביקורת שמטרתה לחולל שינוי מדיניות או הסרה מסדר היום של גזירה כזו או אחרת, שאותה מבקשת הרשות להטיל, אלא על מיאוס, חוסר עניין בהמשך קיומה של הרשות במתכונתה הנוכחית, הנתפסת כמסואבת ובלתי כשירה, שדינה להתפרק ולהיבנות מחדש על יסודות אחרים.

ביטול הבחירות למועצה המחוקקת באפריל 2021, שהיה המאיץ העיקרי למבצע "שומר החומות" חשף בעיני הציבור הפלסטיני את חוסר התוחלת שבמדיניות אשר אותה מוביל אבו מאזן מאז נבחר לנשיאות ב-2005 - תיאום ביטחוני עם ישראל והימנעות מכל חיכוך עם חיילי צה"ל ומשטרת ישראל, וכן הישענות על הקהילה והמוסדות הבינלאומיים כמוקד לחץ על ישראל. אבו מאזן הוביל את הקו שעשה את המאבק המזויין בישראל ללא לגיטימי כמעט, הגדיר את התיאום הביטחוני כהכרחי לשליטת הרשות ונטרל למעשה את ההפגנות ההמוניות מחשש לאובדן שליטה ולריבוי נפגעים בהתנגשויות עם צה"ל ועם מתנחלים. מדיניות זו נתפסת כיום בעיני הציבור הפלסטיני כרופסת וכנועה, ופרט לכך שהיא משחררת את ישראל מכל נטל ביטחוני, היא שוללת מהפלסטינים את האיום בפיגועים כאמצעי לחץ עיקרי על ישראל.

זהו הרקע לחוסר השקט השורר בשטחי הגדה המערבית מאז "שומר החומות". המחאות נגד אבו מאזן והרשות הפלסטינית נמשכות, ומדי פעם הן מלובות על ידי פעולות כושלות של מנגנוני הביטחון של הרשות. דוגמה בולטת היא מות הפעיל נזאר בנאת ב-24 ביוני, במהלך חקירה במתקן של מנגנוני הביטחון, שהגביר את הזעם. בנאת, איש חברון ואופוזיציונר עצמאי שהרבה להפיץ סרטונים ביקורתיים כלפי הרשות, משך עוקבים רבים. מאז האירוע נרתעים מנגנוני הביטחון מעימות עם הציבור והם מתערבים במריבות אלימות בין חמולות, פחות מאשר בעבר. לכך נוסף החיכוך הגובר בין פלסטינים לבין צה"ל ומתנחלים, שגם בו יש מידה של קריאת תיגר ומחאה כלפי הרשות הפלסטינית. החיכוך הוא יום-יומי כמעט וכרוך בפצועים והרוגים רבים יחסית לנתוני שנים קודמות במהלך נשיאותו של אבו מאזן. על פי דיווחי צה"ל, מאז "שומר החומות" נהרגו יותר מ-40 איש בתקריות אלה, ומותם מזין את הזעם המתפשט ברחבי הגדה המערבית. תושבי העיירה ביתא, הסמוכה להיאחזות אביתר, שהוקמה על ידי מתנחלים ופונתה ונותרה בה נוכחות של צה"ל, מתמידים למחות מול ההיאחזות ופועלים במתכונת ההטרדות הליליות, בהשראת חמאס ברצועת עזה. שליטת מנגנוני הביטחון של הרשות נחלשה בג'נין, ופעילותן של חבורות חמושות מקומיות מחייבת לאחרונה את צה"ל לפעול באזור כדי לסכל התארגנויות לביצוע פגועי טרור. אישורי הבניה שנתנו לאחרונה בהתנחלויות מוסיפים למתח הקיים, למרות היתרי הבניה שנתנו במקביל לפלסטינים בשטחי C.

הפגנות נגד אבו מאזן אחרי מותו של נזאר בנאת, יוני 2021

בדעת הקהל הפלסטיני, חמאס הוא הנשכר העיקרי מהתפתחויות אלה. חמאס נתפס כיום כמייצג העניין הפלסטיני באורח אותנטי יותר מאשר הרשות, וכזה שאינו חושש מלהתעמת עם ישראל. הסוקר ח'ליל שקאקי העריך כי חמאס נחשב היום כמי שביכולתו לחולל שינוי במתכונת היחסים הא-סימטריים בין ישראל לפלסטינים, שביטול הבחירות למוסדות הפלסטיניים על ידי אבו מאזן העיד למעשה על אודות ויתור שלו על הובלת העימות סביב המקומות הקדושים בירושלים, ושהחלטתו הזו העמיקה את הקרע עם חמאס, דחקה לקרן זווית את רעיון הפיוס הלאומי ובנוסף מדרבנת את חמאס לאתגר את הרשות ולהחלישה. אחת הדרכים שאליהן פנה חמאס היא החבירה הפומבית ל"ציר ההתנגדות" המונע על ידי איראן ושלוחיה, וכן הכרזות קולניות על תיאום בין זירות המאבק בישראל – בדרומה ובצפונה.

ועם זאת, עד כה אין בתופעות והתפתחויות אלה כדי ליצור את המסה הקריטית להפלת הרשות. הרשות הפלסטינית, חרף חולשתה, שומרת לפי שעה על מעמדה, ומנגנוני הביטחון שלה נהנים עדיין מיכולת הרתעה בלתי מבוטלת.

כמה עובדות יסוד מסייעות לאבו מאזן ולרשות הפלסטינית לצלוח, לפחות עד כה, את המשבר. הראשונה היא בחירתו של אבו מאזן, אמנם לפני 16 שנה, בבחירות לגיטימיות (ברוב של 60 אחוזים, לא ברוב של 90 אחוזים ומעלה כמקובל במדינות ערב), וכן הגושפנקא הציבורית שבה זכתה תוכניתו המדינית שבה הוא דבק מאז. השתיים מזינות ציפייה שמחליפו יעבור אף הוא תהליך דומה (ולא בהפיכה). לכך נוספה תנופת הבניה הנרחבת שהתבצעה בגדה המערבית בשנים הראשונות שלאחר הפיכת חמאס ברצועת עזה. אלו השנים בהן כיהן סלאם פיאד ופעל בהנחייתו של אבו מאזן כראש ממשלה (2013-2007). האיש שהנהיג את הסיסמה "לא נבנה אם לא נשתחרר ולא נשתחרר אם לא נבנה", פיאד, אימץ את מדיניות אבו מאזן דאז: הוא בנה, הרחיב את ההשקעות בכלכלה, יצר אלפי מקומות עבודה ונלחם ביעילות  בשחיתות. בשנים אלה נוצר מעמד בינוני רחב יחסית, שנהנה מיציבות כלכלית ומהכנסה קבועה, המאפשרת לתכנן עתיד, לקבל אשראי בנקאי ולעמוד בהתחייבויות כספיות. על פי דיווחים פלסטיניים, למעלה מ-150 אלף משפחות נוספו בתקופה זו למעגל המתפרנסים מהפעילות שמבצעת או מחוללת הרשות הפלסטינית ברחבי הגדה המערבית. כל אלה נזקפים לזכותו של אבו מאזן ומקשים על המבקשים להפר את היציבות בגדה המערבית להחריף עוד את המתח והמחאה הציבורית. ויתר על כן, פלסטינים רבים - חרף הזעם המצטבר לאורך שנים כלפי ישראל, רואים בה מודל לחיקוי. צעירים ומבוגרים, משכילים יותר ופחות, שרובם נמנים על הזרם הלא-אסלאמי, מבקשים להיבנות מהקשר עם ישראל ולא ליצור עוד מדינה ערבית, שבה יהיה מקום מועט לערכים בסיסיים כמו זכויות אדם. חלק ניכר מקבוצה זו תומך ברעיון של מדינה שוויונית אחת, בין הירדן לים.

הפגנת פלסטינים בסמוך להתנחלות, יולי 2021

לפיכך, כל עוד אבו מאזן מכהן, ייקשה על הזעם והמחאה, שאמנם שוררים ברחבי הגדה המערבית, להיתרגם להדחה, כפי שאירע במספר מדינות ערביות במהלך "האביב הערבי". חמאס, הגם שהוא הכוח החזק יותר כיום בדעת הקהל הפלסטינית, מודע היטב לקשיי המשילות שלו, ללגיטימציה החסרה לו בקרב חלקים רבים בחברה הפלסטינית, ולחולשתו מול הקהילה הבינלאומית – שעליה נשענים הלגיטימציה ולמעשה קיומה של הרשות הפלסטינית, לסיכונים הכרוכים בנטילת השלטון ללא בחירות וגם לערעור על יכולת המשילות שלה בעיני הציבור. על כן, במהלך דיונים בסוגית הפיוס הבין-ארגוני, חמאס גילה עניין בשיתוף בשלטון ולא בהובלה בלעדית.

האם משמעות הדברים היא, שהמחאות הללו והחיכוך היום יומי בין גורמי הביטחון הישראליים לבין תושבים פלסטינים ברחבי הגדה המערבית אינו פוגע במידה ניכרת ביציבות הרשות הפלסטינית? האם יכולה ישראל להסתפק בניסיונות לשפר את התשתית הכלכלית וחיי היום יום של הפלסטינים ולהתמיד במדיניות של ניהול הסכסוך, או שמא שעליה להעמיד לנגד עיניה גם היבטים נוספים של המשוואה, הקשורים בשאיפות הלאומיות הפלסטיניות? וכמו שהעידה שוב ההסלמה שהובילה ל"שומר החומות", בכוחם של שיקולים ורחשי לב קשורים לגבור על שיקולים פרקטיים של רווח והפסד, לחולל מחאות, אלימות ושפיכות דמים. משקלם של שיקולים אלה גובר גם עקב ההנחה הרווחת בקרב הציבור הפלסטיני בימים אלה, בין היתר לנוכח שינויי הממשל בארצות הברית, שכיום אין מדובר עוד על חתירה להסדר שבמסגרתו תכונן מדינה פלסטינית עצמאית, אלא על פתרונות חירום שתכליתם היא המשך ניהול הסכסוך.

ואכן, בזירה הפלסטינית התגבשה התנגדות עיקשת לכל מהלך שלא יהיה חלק מאסטרטגיה מדינית רחבה. הרעיונות הרבים שהוצעו ומוצעים לפלסטינים בתחומי הכלכלה והתשתיות, אינם מתקבלים כתחליף לתהליך מדיני. החשש מאימוץ גישת ניהול הסכסוך תוך התמקדות בתחומים אלה על ידי ממשל ביידן אך גובר. אמנם, מוסד הרשות הפלסטינית נתפס בעיני פלסטינים רבים כהישג לאומי, אולם רק כשלב מקדים למדינה עצמאית. אפילו חמאס, שהתנגד להסכמי אוסלו, רואה היום ברשות מוסד שיש לפעול לשימורו. האם ביום שלאחר אבו מאזן יוכלו הפלסטינים להמשיך ולהסתפק במעוז היחיד הזה, או שמא ינסו להוכיח שביכולתם להשיג את מה שאבו מאזן לא הצליח, קרי התקדמות מוחשית לעצמאות?

נראה שאין מנוס ממאמץ - רצוי ישראלי-בינלאומי – שתכליתו להעניק לפלסטינים אופק מדיני ולטעת בקרבם תקווה, וכן ליצור תנאים לשיקום המציאות הפנים-פלסטינית ולמנוע אי-יציבות רוויית סכנות בזמן חילופי השלטון בתום עידן אבו מאזן.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםרצועת עזה וחמאס
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
חלופות אסטרטגיות לרצועת עזה
בחלוף כשנה וחצי של מלחמה ברצועת עזה, ישראל ניצבת בצומת דרכים ונדרשת לגבש אסטרטגיה רלוונטית ביחס לעתיד הרצועה. לפניה מנעד עגום למדי של חלופות, כולן בעייתיות במשמעויותיהן ובמידת התכנותן: עידוד "הגירה מרצון" – חלופה שהשלכותיה האסטרטגיות לא נבחנו לעומק בישראל ומידת האפשרות למימושה נמוכה; כיבוש הרצועה והטלת ממשל צבאי מתמשך – שעשויים להסב פגיעה קשה בחמאס, אך ללא יכולת להבטיח את מיגורו, ובמחיר סיכון החטופים הישראליים שבידיו ומחירים נוספים כבדי משקל וארוכי טווח לישראל; הקמת שלטון פלסטיני מתון ברצועה בסיוע בינלאומי וערבי, חלופה שמחיריה מבחינת ישראל נמוכים, אך לעת עתה אינה מציגה מנגנון אפקטיבי לפירוז הרצועה ולפירוק נשקו של חמאס; ולבסוף, אפשרות שיוזמות מדיניות וצבאיות לייצוב הרצועה ייכשלו, ויותירו את חמאס בשלטון.
09/04/25
Below the Sky / Shutterstock.com
לאן מובילים הווקטורים ברצועת עזה?
תובנות מסימולציה שנערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי, העוסקת בהתנהגות השחקנים השונים בכל הנוגע לשלב השני של המתווה לשחרור החטופים
27/03/25
מפה אינטראקטיבית: פעילות צה"ל בעזה
בשבעה באוקטובר 2023, נפתחה נגד ישראל מתקפת פתע נרחבת מצד חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה. במהלכה, כ-6,000 מחבלים חדרו ליישובי העוטף ולבסיסי צה"ל במרחב, ובמקביל – שוגרו 4,300 רקטות אל לב העורף הישראלי. במתקפה נרצחו 1,163 ישראלים ונחטפו 251. מאז, צה"ל הכריע את היכולת הצבאית של חמאס – תקף מעל ל-44 אלף מטרות, חיסל כ-17 אלף מחבלים, בהם הנהגת חמאס, פגע בכ-90% מהמערך הרקטי שלו והשמיד כ-40% מרשת המנהרות. רוב החטופים חזרו הביתה, בעיקר במסגרת הסכמי חילופים, אך המשימה טרם הושלמה. לצד הישגים צבאיים ואסטרטגיים מרשימים, מלחמת "חרבות ברזל" גבתה מחירים כבדים ובראשם למעלה מ-1,860 ישראלים הרוגים ומעל ל-24 אלף פצועים. מפה זו מציגה את פעילות צה"ל בעזה, לרבות אזורי תקיפה, שליטה ופינוי. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
24/03/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.