פרסומים

לאורך מבצע "שומר החומות" טורקיה הייתה בין המדינות שביקרו בצורה החריפה ביותר את המדיניות הישראלית. בין היתר, נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, צייץ בעברית שהוא מגנה את  "המתקפות המתועבות" של ישראל במסגד אל-אקצא. בהתבטאויות של מקבלי ההחלטות באנקרה חזרה האשמת ישראל כ"מדינת טרור". במסגרת הביקורת הטורקית, ארדואן האשים את נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, שיש לו "דם על הידיים", בהקשר לאישור עסקת הנשק עם ישראל. בתגובה להאשמות נוספות של ארדואן, שהזכירו עלילות דם היסטוריות נגד יהודים, דובר מחלקת המדינה האמריקאי גינה את ההתבטאויות האנטישמיות.

מעבר לרטוריקה החריפה, ארדואן ניהל שיחות טלפון לגבי המצב עם ראשי מדינות רבים, בעיקר בעולם המוסלמי (בין היתר, ירדן, כווית, קטאר, ערב הסעודית, אלג'יריה, פקיסטאן ומלזיה), אך גם עם נשיא רוסיה וכן עם האפיפיור. הנושא עלה בזמן ביקור בריאד של שר החוץ הטורקי, מבלוט צ'בושולו, לאחר ארבע שנים שבהן לא התקיים ביקור כזה בגלל המתיחות בין שתי המדינות - בין היתר סביב המשבר לאחר רצח העיתונאי הסעודי, ג'מאל חשוקג'י, באיסטנבול. אנקרה גם ניצלה את העובדה שנשיא עצרת האומות המאוחדות הוא טורקי כדי להגיע מעמדת יתרון לישיבה מיוחדת של העצרת שכונסה כדי לדון בהתרחשויות בזירת ישראל-חמאס. בוועידת הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (OIC) קרא שר החוץ הטורקי לנקוט צעדים קונקרטיים על מנת להרתיע את ישראל ולמען הפלסטינים. צ'בושולו אף דיבר על כך שהעולם האסלאמי ישלח כוח בינלאומי לירושלים כדי שהאירועים שהתרחשו בעיר במהלך חודש מאי לא יחזרו. ארדואן אף התבטא ש"אם נישאר היום אדישים לדיכוי בפלסטין, סוריה, לוב, טורקסטאן, וקרבאך, המדכאים יהיו אולי יום אחד על סף דלתנו". בעקבות האירועים, טורקיה אף משכה את ההזמנה לכנס אנטליה לדיפלומטיה, אשר שוגרה באפריל לשר האנרגיה הישראלי.

הציוץ של ארדואן בשפה העברית במהלך מבצע "שומר החומות"

אנו מגנים בחריפות את ההתקפות המתועבות של ישראל נגד הקיבלה הראשונה שלנו מסגד אל אקסא , המתרחשות למרבה הצער, בכל חודש רמדאן.

כטורקיה, אנו נמשיך לעמוד לצד אחינו ואחיותינו הפלסטינים בכל הנסיבות.

— Recep Tayyip Erdoğan (@RTErdogan) May 8, 2021

זאת ועוד, במהלך סבב העימות נצפתה פעילות נרחבת של כלי התקשורת הממשלתיים הבינלאומיים של טורקיה, ובמיוחד אתרי סוכנות אנאדולו ו-TRT World,  שהממשלה הטורקית מנסה להשפיע באמצעותם על דעת הקהל העולמית לטובתה. המצב בישראל, ברצועת עזה וביהודה ושומרון באתרים של שני ארגונים אלה - הקיימים בין היתר בטורקית, באנגלית, בערבית, בפרסית ובצרפתית – נעשה הנושא העיקרי של הפרסומים מאז תחילת המתיחות בירושלים. בניצול יעיל של הפורמטים השונים העומדים לרשות כלי התקשורת ברשתות החברתיות (כתבות, פרשנויות, סרטונים קצרים), TRT world וסוכנות אנאדולו הפיצו תוכן חד-צדדי באופן מובהק, ששיקף אימוץ מלא של הנרטיב הפלסטיני ושל עמדת ממשלת טורקיה. חמאס הוצג כארגון התנגדות ולא כארגון טרור, סיקור המתיחות בירושלים התמקד באלימות משטרת ישראל ובצעדי קבוצות יהודיות קיצוניות, הדיווח אודות הרוגים התמקד בהרוגים בעזה, ובסיקור האלימות בערים המעורבות כמעט לא צוינו מעשי הפורעים הערבים. בנוסף, טיעונים המציגים את ישראל כמדינת אפרטהייד הוזכרו פעמים רבות ואף פורסמו כתבות וסרטונים "היסטורים" שתקפו את החזון הציוני וביטאו פקפוק בעצם הלגיטימיות של קיום מדינת ישראל. כמו כן, מספר פרסומים, אמנם באופן פחות שיטתי, מתחו ביקורת על המדינות שנירמלו את יחסיהן עם ישראל בשנה האחרונה. כך תפסו טורקיה וכלי התקשורת שלה מקום מרכזי בהפצת נרטיבים אנטי-ישראלים לצד ערוצים אחרים, דוגמת אל-ג'זירה.

אפשר לראות בדגש הרב ששמה ממשלת טורקיה על סבב האלימות בין ישראל לפלסטינים גם דרך להסיט את תשומת הלב של הציבור הטורקי מבעיות בזירה הפנימית. המתיחות בירושלים התחילה כאשר המצב הפנימי בתוך טורקיה היה רגיש. המדינה הייתה נתונה בסגר מלא עקב גל תחלואת קורונה קשה, מצב כלכלי הולך ומתדרדר בעקבות הירידה בערך הלירה הטורקית והשלכות המשבר הבריאותי, והאופוזיציה מתחה ביקורת על ניהול המשבר הכלכלי ומבצע החיסון של הממשלה. בנוסף, המערכת הפוליטית הטורקית חווה זעזועים בגלל חשיפות בסרטוני יוטיוב שזכו למיליוני צפיות, שבהם מככב מפיונר טורקי, שנמצא לדבריו באיחוד האמירויות, בדבר קשרים בין מקורבים לממשלה לעולם התחתון. הדגש על המתרחש בין ישראל לפלסטינים אפשר אם כן לנשיא ולממשלה להסיט את הדיון מענייני פנים ואף להשתיק ביקורת נגדם. כך למשל, מנהל מדור התקשורת של מוסד הנשיאות הטורקית האשים את ראש האופוזיציה שקרא לבחירות מוקדמות שהוא עושה "התחשבנויות פוליטיות זולות בזמן שירושלים מדממת." כאשר יושבת הראש של המפגלה הטובה (IYI), שהיא חלק מהאופוזיציה, השוותה בין ארדואן לנתניהו, היא עוררה את זעמה של מפלגת השלטון וארדואן תבע אותה על ההשוואה.

מעבר לניסיונות לנצל את סבב האלימות בין ישראל לפלסטינים לצרכים פוליטיים פנים-טורקים, החברה הטורקית ברובה המוחלט התייצבה לצד הפלסטינים מתחילת העימותים. התקשורת המקומית אשר בדרך כלל לא מסקרת לעומק אירועים בינלאומיים, הקדישה זמן רב לשלבים השונים של סבב העימות ואימצה קו נגד ישראל "הטובחת". במערכת הפוליטית שררה תמימות דעים וכל המפלגות מתחו ביקורת חריפה נגד ישראל. דבלט באהצ'לי, ראש המפלגה הלאומנית (MHP) ובעל בריתו של ארדואן, איים במלחמה אזורית או עולמית וקרא לאומה הטורקית לעמוד על משמר ירושלים אם צריך. גם באופוזיציה נרשמה התנגדות רבה למעשי ישראל. מפלגת העם הרפובליקאית (CHP) שאותה הקים מייסד הרפובליקה הטורקית מוסטפא כמאל אטאטורק והיא גם מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר, הניפה דגל פלסטין ענק על הבניין שלה. אירועי גינוי לישראל ותמיכה בפלסטינים אורגנו על ידי גופים שונים בחברה, ביניהם ארגוני עובדים וסטודנטים. בזמן שהמדינה עוד הייתה בסגר מלא, ההפגנות נגד ישראל, כולל מול הקונסוליה של ישראל באיסטנבול, היו האירועים הציבוריים היחידים שהתקיימו ללא הגבלה מצד המשטרה.

שני מאפיינים חשובים בתגובת המערכת הפוליטית הטורקית להתלקחות האלימות בזירה הישראלית-פלסטינית מחייבים תשומת לב. ראשית, למרות אוצר המילים החריף ביותר שבו נעשה שימוש כדי לתאר את ישראל, בגינויים מטעם המפלגות היושבות בפרלמנט הטורקי, לא שולבו קריאות להשמדת ישראל והן אף הביעו כולן אמונה בפתרון שתי מדינות לשני עמים לפי קווי 1967. שנית, גם אם תנועות השמאל הטורקי התנסחו בצורה מעט שונה מהממשלה, תוך שימוש ברטוריקה אנטי-אימפריאליסטית למשל, הן הצטרפו לחלוטין לקריאות של "להגן על ירושלים ואל-אקצא". תופעה זאת מעידה על הצלחה תודעתית של האסלאם הפוליטי בטורקיה, שהפך את אל-אקצא לנושא שיכול לגייס סביבו את כל חלקי האוכלוסייה הטורקית, גם את אלה שמגדירים את עצמם כחילונים.

למרות כל מאמציה הרטוריים והדיפלומטים, השפעתה של אנקרה על המתרחש בשטח במהלך סבב האלימות בין ישראל לחמאס הייתה מוגבלת. השלטונות באנקרה לא בחרו בצעדים חריפים כדי לפגוע בישראל: לו היו בוחרים לפגוע ביחסי הסחר בין שתי המדינות, טורקיה – שנהנית ממאזן סחר חיובי עם ישראל – הייתה נפגעת יותר. על אף איומו של שר החוץ הטורקי שאם יהיה צורך המדינות האסלאמיות ישלחו כוח בינלאומי לירושלים, הרי שאפילו שליחת כוחות צבא מוגבלים כמו ספינות של הצי הטורקי לחופי עזה, הן כיוזמה טורקית עצמאית והן בחסות של ארגון בינלאומי כלשהו, עדיין נראית כתרחיש שסבירותו נמוכה. ועם זאת, ההשוואה שעשה ארדואן בין המתרחש בין ישראל לפלסטינים למצב בסוריה, לוב וקרבאך, זירות שבהן טורקיה הייתה מעורבות צבאית, מחייבת תשומת לב. לא רק זאת, אלא שהעדויות המתרבות על אודות הנוכחות בטורקיה של פעילי חמאס, המשרתת את מאמציו הצבאיים של הארגון, משקפים בעיה מתמשכת עבור ישראל. גם לרטוריקה החריפה שבה נקטו בכירים ואמצעי תקשורת טורקים יש השפעה מצטברת על תדמיתה של ישראל ואף בתוכה, בקרב הציבור הערבי. בתהליכי ההסדרה לאחר הפסקת האש, ובפרט אם ייכשלו, יהיה צריך לקחת בחשבון את מאפייני המעורבות הטורקית במערך השיקולים של ישראל מול חמאס. לאחר שבחודשים הקודמים דווח על אודות כוונות מצד אנקרה לשפר את היחסים בין טורקיה לישראל, הפעילות הטורקית בזמן סבב האלימות האחרון המחישה את שבריריותן של תקוות אלה ואת העובדה שסלעי המחלוקת בין ירושלים לאנקרה נותרו בעינן.