פרשת חשוקג'י: אתגר ליחסי ארצות הברית-ערב הסעודית וליציבות הממלכה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על פרשת חשוקג'י: אתגר ליחסי ארצות הברית-ערב הסעודית וליציבות הממלכה

פרשת חשוקג'י: אתגר ליחסי ארצות הברית-ערב הסעודית וליציבות הממלכה

מבט על, גיליון 1000, 22 באוקטובר 2018

English
אלדד שביט
יואל גוז'נסקי
הפגנה מול הבית הלבן נגד ערב הסעודית בעקבות ההתנקשות בג'מאל חשוקג'י. וושינגטון, 19 באוקטובר 2018.

פרשת  חשוקג'י, שעדין רחוקה מסיומה, מציבה את האתגר המשמעותי ביותר ליחסי ארצות הברית וערב הסעודית מאז פיגועי הטרור בארצות הברית בספטמבר 2001. תגובת ארצות הברית עד כה משקפת את התפתלות הממשל בין הבנתו כי התנהלות ערב הסעודית אינה יכולה לעבור ללא תגובה, לבין שאיפה לא להודות בכישלון מדיניותו לראות בממלכה את עמוד התווך של מדיניותו במזרח התיכון, בדגש על המאמצים להכלתה של איראן. ההתפתחויות האחרונות מחזקות את אי השקט הפנימי שקיים כבר מזה זמן בממלכה, על רקע התנהלותו המתעמתת של יורש העצר, מחמד בן סלמאן. תקופה של אי יציבות בממלכה, אליה חשוב להיערך, ויותר מכך זעזועים אפשריים ביחסי ארצות הברית עם ערב הסעודית, צפויים לפגוע ישירות באינטרסים של ישראל וביכולתה לראות בממלכה שותף מעשי בקידומם של יעדים משותפים.


ההודעה הסעודית כי העיתונאי ג'מאל חשוקג'י מת במהלך קטטה בקונסוליה הסעודית באיסטנבול וכי נעצרו ופוטרו אשמים ובכללם בכירים, זכתה אמנם לתגובה ראשונית חיובית מצד הנשיא דונלד טראמפ, אך הבית הלבן, כמו גם מנהיגים אחרים בעולם, מדגישים כי הפרטים שנמסרו אינם שלמים ועל הסעודים מוטלת החובה להמשיך בחקירה ולתת מענה לשאלות רבות, שעדין דורשות הבהרה. כן מתרבות הדרישות לעריכת חקירה בינלאומית עצמאית בנושא. גורמים במערב, כולל שר האוצר האמריקאי ושרי האוצר של בריטניה, גרמניה, צרפת וכן ראש קרן המטבע הבינלאומית, הודיעו כי לא ישתתפו בוועידה בחסותו של יורש העצר, האמורה להתקיים (25-23 באוקטובר) בריאד, תחת הכותרת "יוזמת ההשקעות העתידיות".

תגובות הנשיא טראמפ וגורמי הממשל האחרים מאז תחילת הפרשה משקפות התפתלות הנעה בין הבנה כי התנהלות ערב הסעודית אינה יכולה לעבור ללא תגובה, לבין שאיפה לא להודות בכישלון המדיניות עד כה מול הממלכה, בכלל זה ההחלטה להטיל את יהבם על יורש העצר, מחמד בן סלמאן, ובעיקר לאור הסיכון כי יפגעו אינטרסים שהוגדרו על ידי הנשיא כחיוניים. על המדוכה:

  • דימויו של הנשיא: מצד אחד מקונן החשש כי הפרשה תטיל צל כבד על שיקול הדעת של הנשיא. בדיווחים עיתונאים צוין כי הנשיא טראמפ הדגיש בדלתיים סגורות שיחסיו ההדוקים של חתנו ג'ארד קושנר עם יורש העצר הסעודי מהווים נטל על המדיניות האמריקאית. הנשיא וממשלו מבינים כי כבר עתה הם נתפסים כמי שההנהגה בערב הסעודית התייחסה אליהם כמובן מאליו, על יסוד הערכה ש"הם מונחים בכיסם" ובתגובתם יסייעו לממלכה להתגבר על השלכות הפרשה. מנגד, טראמפ אינו מעוניין להיתפס כמנהיג חלש והססן.
  • סוגיות כלכליות: הנשיא טראמפ חוזר ומדגיש בהתבטאויותיו את המחיר של פגיעה בהשקעות הסעודיות בארצות הברית, ובעיקר לאור ההבטחות לרכוש אמל"ח בהיקף של 110 מיליארד דולר (הגם שמדובר בעסקאות שספק אם חלקן יצאו לפועל). את החשיבות שהוא מייחס לכך ולסיכונים האפשריים אם יוטלו סנקציות על ערב הסעודית יש להעריך גם על רקע ההיערכות לבחירות האמצע (נובמבר 2018) לקונגרס והרצון לנצל את השיפור במצב הכלכלי בארצות הברית כמנוף לשיפור סיכוייהם של מועמדים רפובליקנים להיבחר. יצוין כי בסוגיה הסעודית, בניגוד לפרשת השופט העליון ברט קוואנו, בולטים פערים משמעותיים בין הנשיא טראמפ לבין מחוקקים רפובליקנים מובילים, הנחשבים מקורבים לנשיא, אשר דורשים כי ארצות הברית תגיב בנחישות למעשיה של ערב הסעודית.
  • המדיניות האזורית: עוד קודם לפרשת חשוקג'י התעוררו בארצות הברית סימני שאלה אשר ליכולתה של ערב הסעודית לממש הלכה למעשה את התפקיד המרכזי שייעד לה ממשל טראמפ בקידום מאמציו להכיל ולרסן את התנהלותה של איראן במזרח התיכון. בארצות הברית, כמו בישראל, תלו תקוות רבות במחמד בן סלמאן וראו בו שותף למאבק באיראן ולתהליך שלום אזורי. אך ניכר כי בקרב רבים בארצות הברית חלה התפכחות מאותן תקוות, בעיקר על רקע מורת רוח מהתנהלות ערב הסעודית במלחמה בתימן, במשבר מול קטאר ואירוע מעצרו הזמני של ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי בריאד.

לפי שעה, הדי הפרשה אינם שוככים בארצות הברית ובזירה הבינלאומית, גם לאחר ההודעה הסעודית בדבר הקטטה שפרצה בקונסוליה. יודגש, כי ישנם גורמים רבים ובכלל זה בזירה האזורית (טורקיה, איראן וקטאר), שאינם מעוניינים לתת לפרשה לרדת מסדר היום. סביר כי גם הממשל האמריקאי, יתכן שבלית ברירה, טרם אמר את המילה האחרונה אשר לתגובתו לפרשה. ספק אם ניסיונו של הנשיא טראמפ לקבע בתודעה את הצורך להבחין בין מחדליה של ההנהגה בערב הסעודית לבין רצונו לשמר את מעמדה של הממלכה כשותף אסטרטגי חשוב ואמין יחלחל כך שידעכו הלחצים עליו להגיב בחריפות.

פרשת חשוקג'י, שעדין רחוקה מסיומה, מציבה את האתגר המשמעותי ביותר ליחסי ארצות הברית וערב הסעודית מאז פיגועי הטרור בארצות הברית בספטמבר 2001. לפחות במובן אחד היא אף יותר חמורה - הסיכון ליציבות הפנימית בערב הסעודית. בעת מתקפת הטרור בארצות הברית הייתה משפחת המלוכה מלוכדת והתגייסה לשמר את האינטרסים המשותפים שלה. למשבר הנוכחי מגיעה המשפחה שהיא אינה מלוכדת ולבן סלמאן מתנגדים משורות הממסד הדתי, וגם מצד אחיו למחצה ודודיו. תחת שלטון קולקטיבי של משפחת אל-סעוד על ענפיה השונים – שיצר איזונים ובלמים ושהתוצר שלו היה מדיניות שקולה וזהירה, התואמת את היכולות והאינטרסים הסעודים - בן סלמאן הנהיג שלטון יחיד ריכוזי, הנוקט דרכים אלימות כדי להשתיק את מבקריו.

בית המלוכה הופתע מעוצמת וחריפות התגובות במערכת הבינלאומית לפרשת חשוקג'י ונראה כי לא נערך להתמודד עם השלכותיה. בהיבט הפרסונאלי, השגריר בוושינגטון, אחיו של מחמד, חלד בן סלמאן, שיתכן ומיועד לו מכאן ואילך תפקיד מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות (שנעדר עד כה חשיבה ותכנון), הובהל חזרה לריאד. בהיבט המדיניות, נראה שהמלך מבין שבנו, יורש העצר, הרחיק לכת ויש לרסנו ולחזור למדיניות שקולה וזהירה יותר, שלא תגרור ביקורת מיותרת מבית ומחוץ. הבעיה, היא, שהמלך עצמו ישיש וחולה ולא ברורה לחלוטין מידת יכולתו לשלוט בנעשה. מכאן החשש לפגיעה ביציבות הממלכה.

לוושינגטון, כמו גם לירושלים, יש אינטרס בשמירה על יציבות הממלכה. לפיכך, ריאד בתורה יכולה להבליט את הנכסיות שלה ולהציע, כדי להרחיק מעל עצמה כמה מההשלכות השליליות שיתכנו לפרשת חשוקג'י, להגביר את מאמציה בקמפיין נגד איראן ואף לנסות ולשכנע כי אין תחליף להנהגתה הנוכחית, גם בהיבט הרפורמות הפנימיות הנחוצות. זאת, הגם שפרמטרים כלכליים מרכזיים הורעו מאז מונה בן סלמאן כיורש עצר. בין השאר, היקף ההשקעות הזרות בממלכה  (FDI)נמצא בשפל של 14 שנה - 1.4$ מיליארד דולר ב-2017 - בשל חשש של משקיעים זרים, וגם ובעלי הון סעודים מוציאים את כספם מהממלכה בקצב חסר תקדים.

על רקע זה, בולט החשש בממשל האמריקאי כי התדרדרות אפשרית ביחסי שתי המדינות תמחיש כי ההימור של הנשיא טראמפ על ההנהגה הסעודית כעמוד התווך של מדיניותו במזרח התיכון היה מוטעה. הלכה למעשה, כאשר גובר האיום על יציבותה הפנימית של הממלכה וערב כניסתו לתוקף של סבב הסנקציות המשמעותיות על איראן, מתחזקים סימני השאלה בדבר תקפותה של האסטרטגיה האמריקאית, שתכליתה להכיל את איראן באזור בהתבסס על קואליציה ערבית בהובלת ערב הסעודית, שאמורה הייתה להיות "הרגל על הקרקע" שמניעה את המהלכים האופרטיביים לבלימת איראן.

רבים במערב ובישראל, המונעים מאינטרסים שונים, קשרו כתרים לראשו של בן סלמאן למרות תמרורי האזהרה שהופיעו זה מכבר. אי הודאות בממלכה רבה והרגישות עוד תגבר לקראת העברת הכתר. לא זו בלבד שזו הפעם הראשונה שהכתר אמור לעבור לנכד של מייסד הממלכה, אלא שיורש העצר צבר מתנגדים רבים ועדיין לא ייצב את מעמדו. תקופה של אי יציבות בערב הסעודית, ויותר מכך זעזועים ביחסי ארצות הברית עם הממלכה, צפויים לפגוע ישירות באינטרסים של ישראל וביכולתה לראות בה שותף מעשי בקידומם של יעדים משותפים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-ארצות הבריתסעודיה ומדינות המפרץ
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Brian Snyder
ביקור הנשיא טראמפ במפרץ: סדר אזורי משתנה והאתגר לישראל
מהן תוצאות הביקור המדיני של טראמפ בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות – ואיך הן משפיעות על ישראל?
18/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25
דובר צה''ל
תרומת הטכנולוגיה הצבאית הישראלית לצבא האמריקאי
המענים לאתגרי הביטחון הישראליים שאומצו בשדות הקרב של הצבא האמריקני
27/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.