פרסומים
מזכר 141, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, ספטמבר 2014.

המאמרים המאוגדים בקובץ זה דנים בסוגיות הבאות: קווים מנחים למשא ומתן לקראת הסכם גרעין כולל עם איראן; עד כמה קרובה איראן לפצצה, ומה השתנה בעקבות הסכם הביניים? הסכנה שבהקלת הסנקציות; מזרח תיכון חדש: מחשבות על משטר הרתעה מול איראן; האם איראן אכן מתמתנת? ישראל, ארצות הברית והאופציה הצבאית מול איראן; הקשר בין 'אובמה־קר' להסכם הביניים עם איראן; ישראל והמשא ומתן על הסכם הגרעין עם איראן; מדינות המפרץ ואיראן לאחר הסכם ז'נבה; הפרספקטיבה הטורקית ביחס להסכם הביניים; סיכום – "גמישות אסטרטגית" ישראלית.
המאמרים המאוגדים בקובץ זה מציגים יחדיו ניתוח מקיף של סוגיות שעלו לראשסדר היום בהקשר למאמצים שנעשו בחודשים האחרונים, כדי לגבש "הסכם טוב" עם איראן בנושא הגרעין.
תוכנית הפעולה המשותפת' (Joint Plan of Action –JPOA), המוכרת כ'הסכםהביניים עם איראן', סוכמה בשלהי נובמבר 2013 ויישומה החל ב־20 בינואר 2014.תוכנית זו נועדה ליצור מרחב למשא ומתן נוקשה לכינון הסכם גרעין כולל וסופי,שיביא לידי סיום את משבר הגרעין האיראני. ההסכם לא הושג עד תאריך היעד המקורי — 20 ביולי 2014, ותקופת המשא ומתן הוארכה בארבעה חודשים נוספים, עד 24 בנובמבר 2014. זה הרקע לכתיבתם של המאמרים הנכללים בקובץ.
קשה יהיה להגזים בקושי הניצב בפני המעצמות המתדיינות עם איראן בעניין תוכנית הגרעין שלה — חמש חברות מועצת הביטחון של האו"ם וגרמניה — מדינות ה־ P5+1. הסיכוי לסכם "עסקה טובה" הוא קלוש — יכולתן של מדינות ה־P5+1 להפעיל לחץ אפקטיבי על איראן במסגרת המשא ומתן היא הגורם שיכתיב את הסבירות לגבש הסכם טוב. אשר לארצות הברית, הנשיא ברק אובמה עצמו ביטא ספק, שזכה לפרסום, לגבי היכולת להגיע ליעד זה. אולם, מאפייניה של "עסקה גרועה" לא הובהרו מעולם על ידי הממשל האמריקאי. משום כך, פרשנים העוקבים אחר משבר הגרעין ותולדותיו של המשא ומתן עם איראן הביעו חשש כי הממשל נרתע, למעשה, מהאפשרות שהשיחות עם איראן יוכרזו ככישלון — עד כי כמעט כל הסכם שאיראן תהיה מוכנה לשקול יתקבל לבסוף על ידי מדינות ה־P5+1, וקבלתו תוצדק כעדיפה על אי־השגת הסכם. אם הערכה זו נכונה, אין ספק כי הקרנה של להיטות להגיע להסכם מצד המעצמות המעורבות במשא ומתן מחלישה את יכולתן להציג קו קשוח סביב שולחן הדיונים, ולכן מחלישה את יכולתן המשותפת להפעיל לחץ על איראן לקבל את תנאיהן.
על מנת להדגיש את הדילמות הניצבות בפני המעצמות הנושאות ונותנות עם איראן לקראת סיום תקופת הארכתם של הדיונים, ארבעת המאמרים הראשונים בקובץ עוסקים בעקרונות כלליים למשא ומתן עם איראן; בשאלה עד כמה מתקדמת תוכנית הגרעין האיראנית; בבחינת המאזן בזירת הסנקציות הכלכליות שהוטלו על איראן; וכן בניתוח משוואת משולש ההרתעה שבין ארצות הברית, ישראל ואיראן. בחלקו השני של הקובץ נדון ההקשר הרחב יותר של משבר הגרעין והמאמץ לסיימו: האם I 8 איראן אכן נעה לעמדה מתונה יותר, משמעותה של אופציה צבאית מול איראן ודעת הקהל האמריקאית בשאלת השיחות עם איראן. חלקו השלישי של הקובץ מתמקד בדינמיקה של השיחות בראייה אזורית. המאמרים הנכללים בחלק זה דנים בעמדותיהן של ישראל, מדינות המפרץ וטורקיה בשאלת המשבר. הקובץ נחתם במאמר המציג מתווה להסכם קביל, מבחינת ישראל.
נושא אשר במהלך אוגוסט 2014 היה מוקד לחשש גובר, הוא האתגר שמציב ארגון 'המדינה האסלאמית' (דאע"ש; The Islamic State of Iraq and Syria/al-Sham – ISIS) שאלה קשורה רבת משמעות לדיאלוג עם איראן היא: האם ארצות הברית והמערכת הבינלאומית הרחבה אמורות לשתף פעולה עם איראן בהתמודדות עם האיום שמציב ארגון זה? מספר מגיבים לשאלה זו, ובכללם ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, שקלו שיתוף פעולה עם איראן על מנת לדכא ארגון טרור אכזרי זה, כשהם מתעלמים למעשה מהשלכותיה של מדיניות זו על המשא ומתן בעניין הגרעין. אחרים מזהירים כי איראן היא איום גדול אף יותר מזה שיוצר ארגון 'המדינה האסלאמית'. לטענתם, העברת המסר של חשיבה בכיוון של שיתוף פעולה עם איראן נגד ארגון 'המדינה האסלאמית', כשלעצמה, מחלישה את עמדתן של המעצמות המתדיינות עימה בנושא הגרעין. שאלה נלווית, המתבקשת בהקשר זה, היא: האם אין המעצמות מסוגלות להתמודד עם ארגון 'המדינה האסלאמית' בלי סיוע איראני?
קובץ זה הושלם עם התקרב הישורת האחרונה של המשא ומתן עם איראן. חלק מכותבי המאמרים דנו בנושאים הנמצאים בראש סדר היום של המאמץ לפתור את משבר הגרעין האיראני; אחרים הצביעו על סוגיות קשורות, שבדרך כלל אינן זוכות לתשומת לב רבה. התקווה היא שהמאמרים כולם יוסיפו תובנות חשובות לשיח בנושא, ולהערכת משמעויותיהן של התפתחויות שנרשמו בהקשר זה מאז שהסכם הביניים נכנס לתוקף.
שער ראשון: לקראת הסכם כולל
קווים מנחים למשא ומתן לקראת הסכם גרעין כולל עם איראן
אמילי לנדאו
עד כמה קרובה איראן לפצצה, ומה השתנה בעקבות הסכם הביניים?
אפרים אסכולאי
עמנואל אוטולנגי
מזרח תיכון חדש: מחשבות על משטר הרתעה מול איראן
אבנר גולוב
שער שני: ההקשר הרחב
מאיר ליטבק
ישראל, ארצות הברית והאופציה הצבאית מול איראן/
זכי שלום
הקשר בין 'אובמה־קר' להסכם הביניים עם איראן
אואן אלתרמן, קמרון בראון ותמר לבקוביץ'
שער שלישי: היבטים אזוריים
ישראל והמשא ומתן על הסכם הגרעין עם איראן
שלמה ברום
מדינות המפרץ ואיראן לאחר הסכם ז'נבה
יואל גוז'נסקי וארז שטרים
אנחת רווחה: הפרספקטיבה הטורקית ביחס להסכם הביניים
גליה לינדנשטראוס
סיכום
עמוס ידלין ואבנר גולוב
אמילי לנדאו וענת קורץ
ספטמבר 2014