פרסומים

תוכן העניינים:

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור.

לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי |

תמצית הממצאים

• בחלוף כשנתיים למלחמת חרבות ברזל, רוב הציבור הישראלי (66 אחוזים) מדווח כי אמונו בצה"ל נותר כשהיה או עלה מאז תחילת המלחמה, בעוד כשליש (31 אחוזים) ציין כי אמונו בצה"ל ירד.
• 63 אחוזים מהציבור הישראלי דיווחו כי האמון שלהם בממשלת ישראל ירד מאז תחילת המלחמה, לעומת 35 אחוזים שדיווחו כי הוא נותר יציב או עלה.
• רוב גדול בציבור הישראלי (72 אחוזים) שבע רצון במידה נמוכה או נמוכה מאוד מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי הממשלה. מנגד, רוב הציבור הישראלי (57 אחוזים) שבע רצון במידה רבה או במידה רבה מאוד מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי צה"ל.
• 43 אחוזים מהציבור הישראלי סבורים שמצבה של ישראל השתפר מאז ה-7 באוקטובר, לעומת 42.5 אחוזים הסבורים כי המצב הורע.
• רוב הציבור הישראלי (51 אחוזים) חושש שאירוע דוגמת ה-7 באוקטובר עלול להתרחש שוב בגבול עזה.
• רוב הציבור סבור כי צה"ל ערוך במידה גבוהה או במידה גבוהה מאוד להגן על יישובי הצפון (53.5 אחוזים) והדרום (57 אחוזים) מפני תקיפה בשנים הקרובות, אך מביע ספקנות רבה ביכולת להגן על יישובי יהודה ושומרון (39 אחוזים הסבורים כי צה"ל ערוך לכך).
• 46 אחוזים בציבור היהודים תומכים בכיבוש העיר עזה במסגרת מבצע מרכבות גדעון ב', לעומת 45 אחוזים אשר מתנגדים.
• 64 אחוזים מהציבור הישראלי סבורים כי הגיעה העת לסיום המלחמה בעזה.
• רוב הציבור הישראלי (57 אחוזים) מעריך כי החלטות הממשלה בזמן המלחמה התבססו במידה נמוכה או נמוכה מאוד על שיקולים ביטחוניים בלבד.
• 60 אחוזים מהציבור הישראלי מודאגים מהאפשרות של הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית.

אמון בגופים ובמוסדות

עיקרי הממצאים:

אמון בדרג הצבאי

• צה"ל שומר על רמת אמון גבוהה ויציבה: שלושה מכל ארבעה ישראלים (75 אחוזים) מביעים אמון גבוה בצה"ל, שיעור דומה בהשוואה לחודש אוגוסט. בעוד שבקרב הציבור היהודי רמת האמון גבוהה מאוד (86 אחוזים), בקרב הציבור הערבי היא נותרה נמוכה מאוד – 29 אחוזים בלבד.
• יציבות במידת האמון ברמטכ"ל: האמון ברמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, עומד על 58 אחוזים בקרב הציבור הישראלי המביעים בו אמון גבוה – יציב בהשוואה לחודש אוגוסט (60 אחוזים). עם זאת, הפערים בין קבוצות האוכלוסייה ניכרים – 68 אחוזים בקרב הציבור היהודי מדווחים על אמון גבוה ברמטכ"ל, לעומת 19 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.
• יציבות במידת האמון בדיווחי דובר צה"ל: האמון בדיווחי דובר צה"ל נותר יציב בהשוואה לחודש אוגוסט ועומד על 56 אחוזים. בקרב הציבור היהודי, 64 אחוזים מביעים בו אמון גבוה, לעומת 21 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. 59 אחוזים מהציבור הערבי מביעים אמון נמוך בדובר צה"ל.
• הפיקוד הבכיר בצה"ל מחזק את רמת האמון בו לעומת השנה שעברה: 59 אחוזים מהציבור הישראלי מביע אמון במידה רבה או רבה מאוד בדרג הפיקוד הבכיר של צה"ל, לעומת 37 אחוזים אשר מביעים אמון במידה מועטה או מביעים חוסר אמון. מדובר בעלייה קלה בהשוואה לשנה שעברה (אוקטובר 2024), אז 52 אחוזים הביעו אמון במידה רבה או רבה מאוד, לעומת 42 אחוזים אשר הביעו אמון במידה מועטה או הביעו חוסר אמון.
• ירידה באמון הציבור באופן תחקור והפקת לקחים של צה"ל: 37 אחוזים בלבד מהציבור הישראלי מביעים אמון במידה רבה או רבה מאוד לעומת 60 אחוזים אשר מביעים אמון במידה נמוכה או אי אמון מוחלט. בקרב הציבור היהודי, נרשמו 41 אחוזי אמון במידה רבה או רבה מאוד באופן תחקור והפקת לקחים של צה"ל – ירידה משמעותית מאז תחילת המלחמה (66.5 אחוזים בנובמבר 2023).

אמון בדרג המדיני

• האמון בממשלת ישראל ממשיך להיות יציב אך נמוך: רק 26 אחוזים מהציבור מביעים בממשלה אמון גבוה – ללא שינוי בהשוואה לחודש אוגוסט. בקרב הציבור היהודי האמון בממשלה עומד על 30 אחוזים, לעומת 9 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. 88 אחוזים מהציבור הערבי מביעים אמון נמוך או חוסר אמון מוחלט בממשלה.
• האמון בראש הממשלה, בנימין נתניהו, נותר יציב אך נמוך: 30 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים בו אמון גבוה. בקרב הציבור היהודי האמון בראש הממשלה עומד על 36 אחוזים, לעומת 5 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.
• בעוד רמות האמון הגבוה בצה"ל נותרות גבוהות מאוד, באופן שחוצה מחנות פוליטיים (81 אחוזים ממצביעי הקואליציה, ו-80 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מביעים אמון גבוה בצה"ל), רמות האמון בממשלה מעידות על הפילוג בציבור – רק ל-7 אחוזים ממצביעי האופוזיציה אמון גבוה בממשלה, לעומת 55 אחוזים ממצביעי הקואליציה. לצד זאת, ניכרת מגמה מתחזקת של הבעת חוסר אמון בממשלה גם בקרב מצביעיה, כאשר 43 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים חוסר אמון או אמון במידה מועטה בממשלה.

שנתיים למלחמת חרבות ברזל

עיקרי הממצאים:

• מרבית הציבור הישראלי מדווח כי אמונו בצה"ל נותר כשהיה או עלה מאז תחילת המלחמה (48 אחוזים ו-18 אחוזים בהתאמה), בעוד כשליש (31 אחוזים) ציין כי אמונו בצה"ל ירד.
• מרבית הציבור הישראלי מדווח כי האמון שלהם בממשלת ישראל ירד מאז תחילת המלחמה (63 אחוזים), לעומת 35 אחוזים שדיווחו כי הוא נותר יציב או עלה (24 אחוזים ו-11 אחוזים בהתאמה).
• הערכות חלוקות על אודות מצבה הביטחוני של ישראל: 43 אחוזים מהציבור הישראלי סבורים שמצבה של ישראל השתפר מאז ה-7 באוקטובר, לעומת 42.5 אחוזים הסבורים כי המצב הורע.
• רוב הציבור הישראלי (51 אחוזים) חושש שאירוע דוגמת ה-7 באוקטובר עלול להתרחש שוב בגבול עזה. בתוך כך, רוב הציבור סבור כי צה"ל ערוך במידה גבוהה או במידה גבוהה מאוד להגן על יישובי הצפון (53.5 אחוזים) והדרום (57 אחוזים) מפני תקיפה בשנים הקרובות, אך מביע ספקנות רבה ביכולת להגן על יישובי יהודה ושומרון (39 אחוזים).
• רוב הציבור הישראלי (57 אחוזים) מעריך כי החלטות הממשלה בזמן המלחמה התבססו במידה נמוכה או נמוכה מאוד על שיקולים ביטחוניים בלבד, לעומת 37.5 אחוזים הסוברים ההפך.

חזית עזה

עיקרי הממצאים:

• ירידה באמונה כי צה"ל ינצח במלחמה בעזה: 58 אחוזים מהציבור הישראלי בטוחים או חושבים שצה"ל ינצח במלחמה בעזה, ירידה של 8 אחוזים בהשוואה לחודש אוגוסט (66 אחוזים). מנגד, 31 אחוזים סבורים כי צה"ל לא ינצח במלחמה. ראוי לציין כי 66 אחוזים מהציבור היהודי בטוחים או חושבים שצה"ל ינצח במלחמה בעזה (לעומת 24 אחוזים בקרב ערבים) - נתון נמוך משמעותית בהשוואה לתחילת המלחמה (92 אחוזים ב-15 באוקטובר, 2023).
• ירידה באמונה כי מטרות המלחמה יושגו: החודש חלה ירידה נוספת של 5 אחוזים במספר המשיבים הסבורים שמטרות המלחמה יושגו, כאשר רק 44.5 אחוזים מאמינים שזה אפשרי באופן מלא או במידה די רבה (9.5 ו-35 אחוזים בהתאמה), לעומת 50 אחוזים הסבורים שזה אפשרי במידה מועטה בלבד או שמטרות המלחמה לא יושגו כלל (36 ו-14 אחוזים בהתאמה).
• רוב גדול בציבור הישראלי (72 אחוזים) שבע רצון במידה נמוכה או במידה נמוכה מאוד מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי הממשלה (יהודים 69 אחוזים; ערבים 85 אחוזים), לעומת 25 אחוזים אשר שבעי רצון במידה רבה או רבה מאוד. מנגד, רוב הציבור הישראלי (57 אחוזים) שבע רצון במידה רבה או במידה רבה מאוד מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי צה"ל (יהודים 66 אחוזים; ערבים 19 אחוזים), לעומת 40 אחוזים אשר שבעי רצון במידה נמוכה או נמוכה מאוד.
• הציבור חלוק בנוגע למבצע מרכבות גדעון ב': 46 אחוזים בציבור היהודים תומכים בכיבוש העיר עזה במסגרת מבצע מרכבות גדעון ב' (28 אחוזים תומכים מאוד ו-18 אחוזים די תומכים), לעומת 45 אחוזים אשר מתנגדים (19 אחוזים די מתנגדים ו-26 אחוזים מתנגדים מאוד). שיעור התומכים בקרב הציבור היהודי עמד על 56 אחוזים, לעומת 9 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. ראוי לציין כי 85 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה תומכים במבצע (10 אחוזים הביעו התנגדות), לעומת 24 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה (68 אחוזים הביעו התנגדות).
• 44 אחוזים מהציבור הישראלי סבור כי תקיפת הנהגת חמאס בקטאר לא מקרבת את אף אחת ממטרות הלחימה. 25 אחוזים סבורים כי התקיפה מקרבת את שתי המטרות יחד, 21 אחוזים סבורים כי התקיפה מקרבת רק את מיטוט שלטון חמאס ואילו 2 אחוזים בלבד סבורים כי התקיפה מקרבת רק את השבת החטופים.
• עליה בשיעור הנשאלים הסבורים כי הגיעה העת לסיום המלחמה בעזה: 64 אחוזים מן הנשאלים במדגם הכללי וכ-57 אחוזים בציבור היהודי סבורים כך, לעומת 60.5 אחוזים ו-49 אחוזים מהציבור הישראלי שסברו כך ביוני ובינואר 2025 בהתאמה. בקרב מצביעי האופוזיציה, 85 אחוזים מאמינים כי הגיעה העת לסיום המלחמה, לעומת 35 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה.

הכרה במדינה פלסטינית

עיקרי הממצאים:

• הציבור מביע דאגה מאפשרות של הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית: 60 אחוזים מהציבור הישראלי מודאגים מהאפשרות של הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית (29 אחוזים מודאגים מאוד, 31 אחוזים די מודאגים). 17 אחוזים לא כל כך מודאגים, ו-20 אחוזים לא מודאגים כלל.

חוסנה של החברה הישראלית

עיקרי הממצאים:

• 65 אחוזים מהציבור הישראלי מוטרדים ממצבה החברתי של ישראל ביום שאחרי המלחמה (42 אחוזים מוטרדים מאוד, 23 אחוזים די מוטרדים). 19 אחוזים מוטרדים במידה בינונית, 6 אחוזים מוטרדים במיטה מועטה, ו-8 אחוזים נוספים לא מוטרדים כלל.
• 45 אחוזים מהציבור הישראלי סבורים כי תחושת הסולידריות פחתה בעת הזו (27.5 די פחתה, 17.5 פחתה מאוד). רק 27 אחוזים סבורים כי התחזקה תחושת הסולידריות (22 אחוזים די התחזקה, 5 אחוזים התחזקה מאוד) – ירידה משמעותית בהשוואה ל-48 אחוזים אשר סברו כך בתקופת מבצע "עם כלביא" לפני כשלושה חודשים.
• 58 אחוזים מהציבור הישראלי מודאגים יותר מהאיומים החברתיים-לאומיים בתוך ישראל (עלייה של 10 אחוזים בהשוואה לאוגוסט 2024), לעומת 30 אחוזים אשר מודאגים יותר מהאיומים הביטחוניים על ישראל מבחוץ. 8 אחוזים אינם מוטרדים מאף אחד מהאיומים.
• רק 29 אחוזים מהציבור הישראלי מדווחים על תחושת ביטחון אישי גבוהה או גבוהה מאוד, 43 אחוזים מדווחים על מידת ביטחון אישי בינונית, ו-27 אחוזים מדווחים על תחושת ביטחון נמוכה או נמוכה מאוד. נתון יציב בהשוואה לחודש הקודם.

_________________

[1] הסקר נערך בין התאריכים 11-14.9.25 בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט 802 איש ואישה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.2% ± ברמת ביטחון של 95%.