תוכן העניינים:

סקר זה בוחן סוגיות ועמדות חברתיות ופוליטיות בקרב הציבור הפלסטיני בגדה המערבית, על רקע אירועי ה־7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. זהו סקר ייחודי המתמקד בגדה המערבית בתקופת המלחמה ומספק תמונת מצב עדכנית על תפיסות הציבור הפלסטיני. הדוח מציג ניתוח ראשוני של דעת הקהל ומדגיש את האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני ישראלים ופלסטינים.

לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية

מתודולוגיה

הסקר נערך בין 1 עד 7 בספטמבר 2025 בהובלה משותפת של המרכז לאיסוף ולניתוח נתונים ותוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון למחקרי ביטחון לאומי יחד עם קבוצת "תמרור-פוליטוגרפיה". את איסוף הנתונים ביצע מכון "סטאט-נט" בהובלת יוסף מקלדה באמצעות ראיונות טלפוניים בשפה הערבית עם 300 מרואיינים ומרואיינות, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הפלסטינית הבוגרת בגדה המערבית בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם ±5.7% ברמת ביטחון 95%.^[1]

תמצית הממצאים

• 46% מהציבור הפלסטיני סבורים כי החלטת חמאס לגבי אירועי ה-7 באוקטובר הייתה לא נכונה; עם זאת - 1 מכל 4 פלסטינים (26%) סבור כי מדובר בהחלטה נכונה.
• 57% סבורים שחטיפת אזרחים ישראלים אינה משרתת מטרות לאומיות פלסטיניות, בעוד, 31% סבורים שהיא כן.

• פתרון שתי המדינות הוא החלופה המדינית המועדפת על הציבור הפלסטיני בגדה (52%), בעוד ש-28% תומכים במדינה אחת פלסטינית בין הירדן לים ללא יהודים ו-16% התומכים במדינה אחת דו-לאומית ודמוקרטית. כאשר הוצגה למשיבים חבילת הסכם של שתי מדינות הכוללת - הכרה ישראלית במדינה פלסטינית והכרה פלסטינית במדינת ישראל, בירה פלסטינית במזרח ירושלים, זכות שיבה למדינה הפלסטינית, חיבור טריטוריאלי בין עזה לגדה וסיום התביעות ההדדיות - שיעור התמיכה עלה ל־75%, בעיקר בקרב מבוגרים. זו תמיכה חריגה בפתרון שתי מדינות בהשוואה לסקרים קודמים. ואכן, תשובות לשאלות אחרות בסקר מציגות תמונה מורכבת. לדוגמא: 56% (בעיקר הצעירים) גורסים כי למדינת ישראל אין זכות קיום, רוב מוחלט - 70% - סבור כי ישראל לא תתקיים לאורך זמן, ומחצית (50%) מאמינים שניתן להשמיד את ישראל בעקבות ה-7 באוקטובר.
• 43% מהציבור הפלסטיני בגדה מעדיפים משא ומתן כדרך פעולה; 25% תומכים בהתנגדות לא אלימה ו־17% במאבק חמוש. ניתן להסביר את התמיכה בדרך המשא ומתן בתשובה לשאלה אחרת בסקר ממנה עולה כי שלושה רבעים מהמשיבים חוששים מ"עזתיזציה" של הגדה המערבית.
• עזה ביום שאחרי: ההעדפה הגבוהה ביותר בקרב הציבור הפלסטיני בגדה היא ל"ממשלת אחדות חמאס־פת"ח" (39%); 24% מעדיפים השבת השליטה לרשות; 17% מנהל טכנוקרטי בפיקוח ערבי; ו־8% בלבד מעוניינים בהמשך שלטון חמאס. באשר לפירוק חמאס מנשקו כצעד לסיום המלחמה: 43% מתנגדים, ו־36% תומכים.
• בסוגיית ברית אזורית שכוללת את ישראל עולה כי  71% רואים בנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב בגידה בפלסטינים. יחד עם זאת,  כאשר מבטיחים לפלסטינים תמורה לברית אזורית שכוללת את ישראל בהקמת מדינה פלסטינית, אזי  48% תומכים ו־43% מתנגדים.

ניתוח הממצאים המלא

חלופות טריטוריאליות לסכסוך הישראלי-פלסטיני

• כאשר הציבור הפלסטיני בגדה מתבקש לבחור בין חלופות טריטוריאליות, פתרון שתי המדינות הוא החלופה המדינית המועדפת על הציבור הפלסטיני בגדה (52%), בעוד ש-28% תומכים במדינה אחת פלסטינית בין הירדן לים ללא יהודים ו-16% התומכים במדינה אחת דו לאומית ודמוקרטית. בשונה מסקרי דעת קהל רבים שאינם מציגים את מחיר ההסדר, כאשר הוצגה לנשאלים חבילת הסכם של שתי מדינות הכוללת, הכרה ישראלית במדינה פלסטינית והכרה פלסטינית במדינת ישראל,[2] בירה פלסטינית במזרח ירושלים, זכות שיבה למדינה הפלסטינית, חיבור טריטוריאלי בין עזה לגדה וסיום התביעות ההדדיות, 75% הביעו תמיכה, 23% התנגדו, ו־2% לא הביעו עמדה. התמיכה עולה עם הגיל (53% בקרב בני 18–34 לעומת 87% בקרב בני 65 ומעלה). שיעורי תמיכה גבוהים נרשמו בכל מחוזות הגדה, במיוחד בדרום ובבקעת הירדן (80%). עם זאת, הרוב (56%, בעיקר הצעירים) גורס כי למדינת ישראל אין זכות קיום, רוב של 70% סבור כי ישראל לא תתקיים לאורך זמן, ומחצית (50%) מאמינים כי ניתן להשמיד את ישראל בעקבות ה-7 באוקטובר. אפשר להסביר את המתח ואף הסתירה בתשובות בכך שמתווה שתי מדינות נתפס בעיני הפלסטינים, בעיקר הצעירים, כמצב זמני ולא סופי.
• מעל למחצית מהציבור הפלסטיני בגדה (59%) סבורים שישראלים ופלסטינים אינם יכולים לנהל חיים משותפים עם שוויון אזרחי מלא במסגרת מדינה אחת, 40% סבורים שזה אפשרי, ו־2% לא הביעו עמדה.

דרכי המאבק לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני

• בסקר הנוכחי משא ומתן נתפס כדרך הפעולה המועדפת לסיום הסכסוך: 43% מהציבור הפלסטיני בגדה רואים במשא ומתן את דרך הפעולה המועדפת. כרבע מהציבור תומך בהתנגדות עממית לא חמושה ו-17%  במאבק חמוש. שיעורים נמוכים יותר ציינו אפשרויות אחרות (3%) או השיבו שאינם יודעים (11%).
• עם זאת, בסקר הנוכחי נמצא כי הציבור הפלסטיני חלוק בנוגע ליעילותו של המאבק החמוש. בעוד מחצית מהציבור בגדה (50%) סבורים כי המאבק החמוש נכשל ויש להתמקד במאבק דיפלומטי בזירה הבינלאומית, 43% דוחים טענה זו. כאשר הוצגה האפשרות להתמיד במאבק המזוין הקשה "למען ניצחון עתידי", כמעט מחצית (49%) תמכו בכך ו־43% התנגדו.
• מעל למחצית מהציבור בגדה (57%) סבורים כי חטיפת אזרחים ישראלים אינה משרתת את המטרות הלאומיות הפלסטיניות, בעוד ש־31% רואים בה אמצעי מועיל להשגת מטרות לאומיות. ממצא זה מדגיש את המחלוקת בחברה הפלסטינית לגבי היעילות של פעולות המערבות פגיעה באזרחים.

הנתונים מצביעים על פיצול פנימי בין התומכים בהמשך מאבק חמוש לבין התומכים במעבר לאפיקים מדיניים או להתנגדות שאינה אלימה (קרי משא ומתן). התמיכה במאבק חמוש יורדת עם העלייה בגיל המשיב, מה שמצביע על שונות בין דורית בתפיסת דרכי הפעולה.

חמאס והמערכת הפלסטינית בעזה אחרי המלחמה

• כמחצית (46%) מהציבור הפלסטיני בגדה סבורים כי החלטת חמאס בנוגע לאירועי 7 באוקטובר הייתה שגויה, בעוד שכרבע (26%) סבורים כי ההחלטה הייתה נכונה. שיעור גבוה יחסית (28%) לא הביע עמדה בנושא, והדבר עשוי להעיד על אי-ודאות או זהירות ציבורית סביב שאלת הלגיטימיות של המתקפה.
• גם ביחס להשפעת אירועי 7 באוקטובר על סיכויי הקמת מדינה פלסטינית עצמאית התמונה אינה חד משמעית: בעוד 35% מהמשיבים רואים במתקפת חמאס צעד שפגע בסיכויים להקמת מדינה, 29% מאמינים כי היא דווקא קידמה אותם, ורבע מהציבור (25%) סבורים כי לא הייתה לה כל השפעה ממשית.
• שאלת פירוק חמאס מנשקו כצעד לסיום המלחמה מחדדת אף היא את הפיצול בקרב הציבור הפלסטיני. 43% מתנגדים לפירוק חמאס מנשקו, 36% תומכים בכך כצעד לסיום המלחמה. כחמישית (21%) בחרו שלא לנקוט עמדה.
• באשר לעתיד המשטר בעזה לאחר המלחמה, האפשרות המועדפת על הציבור הפלסטיני בגדה היא ממשלת אחדות של חמאס ופת"ח, הזוכה ל־39% תמיכה. 24% סבורים כי יש להשיב את השליטה לרשות הפלסטינית, ו־17% מביעים העדפה למנהל טכנוקרטי בפיקוח מדינות ערב. מיעוט תומך בהמשך שלטון חמאס (8%), בעוד ש־12% הצביעו על אפשרויות אחרות או בחרו שלא להביע עמדה. פילוח מגדרי מצביע על הבדלים: נשים נוטות לתמוך בממשלת אחדות (46% לעומת 37% בקרב גברים), גברים מביעים יותר אמון ברשות הפלסטינית (27% לעומת 13% בקרב נשים), ונשים מגלות נטייה גבוהה יותר לתמוך בהמשך שלטון חמאס (14% לעומת 6%).

התמונה הכוללת מצביעה על חוסר בהירות לגבי הסדרי השלטון העתידיים המועדפים על הציבור הפלסטיני ושאלת עתידה של עזה. לצד ביקורת נרחבת על החלטות חמאס ב־7 באוקטובר, ניכרת תמיכה בהמשך פעילות פוליטית של חמאס, לצד מחלוקת באשר לשימור הזרוע הצבאית שלו ותפקידה.

תפיסות לגבי מדינת ישראל

• מעל למחצית מהציבור הפלסטיני בגדה (54%) סבורים כי למדינת ישראל אין זכות קיום, בעוד ש- 38% סבורים כי יש לה זכות קיום, ו-8% לא הביעו עמדה. בקרב בני 18-34 בגדה שיעור המתנגדים לקיומה של ישראל גבוה במיוחד (75%), בהשוואה לקבוצות גיל מבוגרות יותר.
• כשני שליש (69%) מהציבור הפלסטיני אינם מאמינים כי מדינת ישראל תהיה קיימת לעד, בעוד שמיעוט בלבד (16%) בלבד סבור שכן. שיעור זהה של 16% לא הביעו עמדה.
• מחצית מהציבור הפלסטיני מאמינים כי בעקבות 7 באוקטובר והמלחמה בעזה ניתן להשמיד את מדינת ישראל, בעוד ש־40% סבורים כי לא ניתן לעשות זאת, והיתר (10%) לא הביעו עמדה.
• קצת יותר ממחצית מהציבור הפלסטיני בגדה (53%) העריכו כי המלחמה תסתיים בהפסד לשני הצדדים. 15% סבורים כי המלחמה תסתיים ללא ניצחון ברור של אף צד, 13% צופים ניצחון חמאס, ורק 6% מאמינים בניצחון ישראל. לפי רמת דתיות, הציפייה לניצחון חמאס גבוהה יותר בקרב המשיבים הדתיים (17%), לעומת 2% בלבד בקרב מי שמגדירים עצמם "לא כל כך דתיים" (2%) או "לא דתיים" (0%).

הממצאים מצביעים על עמדות שליליות מאוד כלפי מדינת ישראל, ובראשן שלילת זכות קיומה, בייחוד בקרב הצעירים. לצד הערכה שהמלחמה לא תסתיים בניצחון ברור, חלק ניכר מהציבור הפלסטיני בגדה מאמין כי בעקבות 7 באוקטובר ניתן להשמיד את מדינת ישראל.

פוליטיקה פנים פלסטינית ומוסדות

• 48% מהציבור הפלסטיני בגדה סבורים כי קיום בחירות ושינוי הנהגה הוא השינוי החיוני ביותר ברשות הפלסטינית כדי שתוכל להוביל למדינה פלסטינית. עם זאת, בשאלה נפרדת, כ-40% אמרו כי אם יתקיימו בחירות הם לא יצביעו ועוד 25% אינם יודעים למי יצביעו. במקום השני בחשיבות נמצא המאבק בשחיתות ורפורמה פנימית (13%), ואחריו אחדות ופיוס בין הפלגים (11%). דרישות נוספות כוללות שינוי בגישה הפוליטית והאסטרטגית (9%) ורפורמה כלכלית (3%). שיעור דומה (3%) ציינו אפשרויות אחרות, ואילו 14% לא הביעו עמדה.

• עוד עולה מן הממצאים כי לפת"ח עדיפות ברורה על פני חמאס (26% לעומת 6%).
• רוב מוחלט של הציבור הפלסטיני בגדה (97%) דיווח כי אינו נתמך כלל על ידי ארגוני החברה האזרחית, ורק 3% בלבד ציינו כי הם נתמכים לעיתים רחוקות.

הממצאים משקפים חוסר אמון נרחב במוסדות הפלסטיניים הקיימים לצד דרישה לשינוי הנהגה ובחירות, אך גם דפוסי הימנעות מהשתתפות פוליטית בבחירות, כנראה מחוסר אמון במערכת הפלסטינית, שנתפסת כמושחתת ואף כלא לגיטימית. כלומר, קיים פער בין הזיהוי בצורך בשינוי ובמרכזו קיום בחירות לבין הנכונות להשתתפות פוליטית בפועל.

ברית אזורית והסדרי נורמליזציה

• רוב הציבור הפלסטיני בגדה (71%) רואה במהלכי הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב בגידה בעם הפלסטיני. מיעוט (9%) בלבד סבורים שהמהלכים מסייעים להקמת מדינה פלסטינית ו-7% רואים בהם צעד לגיטימי.
• באשר להשפעת מדינות ערב על עתיד הפלסטינים, 61% מהמשיבים סבורים שאין למדינות ערב השפעה מכרעת על הקמת מדינה פלסטינית, לעומת 39% המייחסים להן תפקיד משמעותי. בקרב צעירים (בני 18-34) בגדה נמצא שיעור גבוה יותר (52%) הסבור כי יש השפעה המכרעת של מדינות ערב, בהשוואה לקבוצות גיל מבוגרות יותר.
• הציבור הפלסטיני בגדה חלוק לגבי ברית אזורית: כמחצית (48%) תומכים בהקמת ברית אזורית שתכלול את ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, ושבמסגרתה תוקם מדינה פלסטינית, ייתכן מתוך הבנה שזו הדרך היחידה כיום לקידום הקמת מדינה פלסטינית. 43% מתנגדים להקמת ברית אזורית, ו-9% ״אינם יודעים״.

זהות ודמוגרפיה

• הזהות הדתית (מוסלמית) היא המרכיב הבולט ביותר בהגדרת הזהות של הציבור הפלסטיני בגדה: 52% ציינו אותה כמרכיב מרכזי בזהותם, לעומת 39% שציינו את הזהות הלאומית (פלסטינית), ו־6% בלבד את הזהות האתנית (ערבית) כמרכזית. 3% השיבו ״אחר״.
• ביחס להרכב הדמוגרפי בין הים לירדן (הגדה המערבית, רצועת עזה וישראל), 37% מהמשיבים מעריכים כי יש יותר ערבים מיהודים, 25% מעריכים כי באזור כמות שווה של ערבים ויהודים, ו־24% מעריכים כי היהודים מהווים רוב.
• ברמה הכלכלית, רוב מוחלט (87%) מהציבור הפלסטיני בגדה דיווחו כי מצבם הכלכלי הורע מאז ה־7 באוקטובר, 12% ציינו כי מצבם לא השתנה, ו־1% בלבד דיווח על שיפור.
• 74% מודאגים מהרס ערים בגדה, בהמשך להרס שהביאה המלחמה בעזה (מתוכם, 55% חוששים מאוד ו-19% די חוששים). מנגד, 27% אינם חוששים (מתוכם, 11% די לא חוששים ו-16% אינם חוששים כלל). רמת הדאגה הגבוהה מהרס ערים בגדה משקפת תחושת חוסר ודאות ניכרת לגבי המשך הלחימה והשלכותיה על הזירה המקומית.

_________________

[1] השאלון נבנה בעברית, תורגם לערבית על ידי שני מתורגמנים עצמאיים, ועבר הגהה של חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי וקבוצת המחקר "תמרור פוליטוגרפיה". הסקר עצמו בוצע בערבית בלבד. לפני תחילת האיסוף נערך פיילוט פנימי בקרב פלסטינים המועסקים במכון המחקר "סטאט-נט", ובעקבותיו עודכנו כמה ניסוחים כדי לשקף טוב יותר את השיח הפלסטיני. על מנת להתמודד עם חששות שונים שעשויים לעלות בקרב המרואיינים, במהלך הראיונות הודגשו מסרי הרגעה קבועים: (1) סודיות מלאה של הסקר, (2) הצגת הסוקרים כבני המקום, (3) הימנעות משיתוף מידע אישי, (4) אי־שיוך למדינה, מפלגה או ארגון, (5) אפשרות להשיב בחופשיות או להימנע מתשובה. לאורך כל תקופת הסקר לוותה את ההליך מנהלת בקרת איכות, שסייעה לסוקרות בשאלות שעלו והבטיחה סטנדרט אחיד של איסוף. טרם היציאה לשדה נערכו הדרכות מקיפות לסוקרות, שכללו היכרות עם השאלון, ותרגולים מעשיים. נוסף לכך יושמו בדיקות עקביות בין תשובות והאזנות מדגמיות לראיונות. חשוב להדגיש כי זהו הסקר הראשון שמבצעים המכון למחקרי ביטחון לאומי ופרויקט "תמרור – פוליטוגרפיה" בקרב הציבור הפלסטיני. לפיכך, יש להתייחס בזהירות לממצאיו. בחלק מהשאלות נרשם חוסר עקביות בתשובות ולעיתים שיעור גבוה יחסית של הימנעות ממענה. תופעה זו עשויה לנבוע הן מחוסר היכרות מספק עם הסוגיות שנבדקו והן מחשש של משיבים להביע את עמדותיהם באופן גלוי.

[2]  בסקר לא צוין במפורש את זהותה של מדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי.