פרסומים

תוכן העניינים:

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור.

לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי

אמון באישים ובמוסדות

עיקרי הממצאים:

• המשך מגמת עליה באמון בצה"ל וברמטכ"ל הנכנס – 76 אחוזים מהמדגם מביעים אמון גבוה (במידה רבה או די רבה) בצה"ל, לעומת 73 אחוזים בחודש מרץ, ו-66 אחוזים בפברואר. בחלוקה לפי מגזר, ל-86 אחוזים מהמדגם היהודי אמון גבוה בצה"ל, לעומת 35 אחוזים בלבד בקרב המדגם הערבי. גם הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל אייל זמיר, זוכה לעלייה ברמת האמון – 54 אחוזים מהמדגם מביעים בו אמון גבוה. 15 אחוזים עדיין אינם יודעים להשיב על רמת האמון שלהם ברמטכ"ל. האמון בדובר צה"ל (דו"צ) נשאר יציב ביחס לחודש הקודם ועומד על 59 אחוזים מהמדגם. האמון בחיל האוויר נותר יציב על 71 אחוזים.
• רמות אמון נמוכות מאוד בממשלת ישראל, ראש הממשלה ושר הביטחון. רק 24 אחוזים מהציבור מעידים על אמון גבוה בממשלה (במידה רבה או די רבה). ל-76 אחוזים מהמדגם אמון במידה מועטה או אין אמון בממשלה. גם ביחס לאמון בראש הממשלה בנימין נתניהו, רק 29 אחוזים מכלל המדגם מדווחים על אמון גבוה (34 אחוזים בקרב יהודים ורק 8 אחוזים בקרב ערבים).
• רוב של 53 אחוזים מכלל המדגם מביע אמון גבוה בשב"כ (59 אחוזים בקרב יהודים, לעומת 27 אחוזים בקרב ערבים). יחד עם זאת, האמון בראש השב"כ המפוטר, רונן בר ירד משמעותית ביחס לחודש שעבר ועומד כעת על 38 אחוזים בלבד המביעים בו אמון גבוה (15 אחוזים במידה רבה, 23 אחוזים במידה די רבה), לעומת 44 אחוזים בחודש מרץ. רוב הציבור (55 אחוזים) מדווח על אמון נמוך בראש השב"כ (24 אחוזים במידה מועטה, 31 אחוזים אין אמון).
• למרות המתח הפומבי, רוב של 52 אחוזים סבור שקיים שת"פ יעיל בין הדרג המדיני לצבאי (9 אחוזים בטוחים, 44 אחוזים חושבים שקיים שת"פ יעיל). 42 אחוזים סבורים שלא קיים שת"פ יעיל בין הדרגים המדיני והצבאי (34 אחוזים חושבים שלא קיים, 8 אחוזים בטוחים שלא קיים).

חזית עזה

עיקרי הממצאים:

• 56 אחוזים סבורים כי המשך הלחימה כעת נובע בעיקר ממניעים פוליטיים. בקרב הציבור הערבי, 77 אחוזים סבורים שהמשך הלחימה נובע ממניעים פוליטיים, לעומת 51 אחוזים בקרב יהודים. יחד עם זאת, 45 אחוזים סבורים שדרך הפעולה הנוכחית של צה"ל לא מקרבת את מיטוט שלטון חמאס ולא את השבת החטופים – לעומת 28 אחוזים הסבורים שדרך הפעולה הנוכחית מקדמת את שניהם, ו-16 אחוזים הסבורים שהיא מקדמת רק את מיטוט חמאס.
• 69 אחוזים תומכים בסיום המלחמה לטובת הסכם להשבת כלל החטופים, לעומת 23 אחוזים בלבד המתנגדים לכך. בקרב הציבור הערבי, התמיכה בהסכם עומדת על 82 אחוזים, לעומת 64 אחוזים בקרב הציבור היהודי. לצד זאת, 74 אחוזים סבורים שאין לממשלה תוכנית לסיום המלחמה.
• הפתרון המועדף ליום שאחרי בעזה: שלטון טכנוקרטים ללא חמאס - רוב של 45 מהציבור תומך בתוכנית המצרית לפיה יקום ברצועת עזה שלטון טכנוקרטים (ללא חמאס), בתמיכה של כוח בינלאומי/ערבי לייצוב ולשיקום הרצועה. לעומת זאת, 20 אחוזים מעוניינים בהחזרת ההתיישבות היהודית בעזה, 16 אחוזים מעוניינים בממשל צבאי ישראלי ממושך, ו-11 אחוזים סבורים שנכון להעביר את השליטה ברצועת עזה לרשות הפלסטינית.
• 62 אחוזים סבורים כי ניצחון בעזה יושג רק לאחר החזרת כלל החטופים. לעומת זאת, 18 אחוזים סבורים שסיפוח והחלת ריבונות ברצועה לצד החזרת ההתיישבות היהודית דרושים לניצחון בעזה. 10 אחוזים סבורים שניצחון יושג לאחר העברת השלטון לגורם פלסטיני מתון שאינו חמאס.
• 60 אחוזים מעריכים כי צה"ל ינצח במלחמה בעזה. בחלוקה למגזר, 68 אחוזים בקרב יהודים ו-28 אחוזים בקרב ערבים סבורים כי צה"ל ינצח במלחמה בעזה. בתוך כך, כשליש מהמדגם סבורים כי צה"ל כנראה או בטוח לא ינצח (26 אחוזים בקרב יהודים ו-58 אחוזים בקרב ערבים).
• רוב של 53 אחוזים סבורים שלצה"ל אין תוכנית סדורה להשגת מטרות המלחמה, לעומת 39 אחוזים בלבד הסבורים שיש תוכנית כזאת. הציבור חלוק גם ביחס ליכולת צה"ל להשיג את מטרות הלחימה בעזה. 50 אחוזים מהמדגם סבורים כי המטרות לא יושגו כלל או יושגו במידה מועטה בלבד (43 אחוזים מהיהודים ו-76 אחוזים מהערבים). 45 אחוזים סבורים שהמטרות יושגו במלואן או במידה די רבה – עם שונות רבה בין יהודים לערבים (53 אחוזים מהיהודים ו-15 אחוזים מהערבים). יחד עם זאת, רק שליש מהציבור שבע רצון מההישגיים המבצעיים בעזה במידה רבה או רבה מאוד.

שירות צבאי

עיקרי הממצאים:

• הציבור חלוק ביחס לחתימה של משרתי מילואים פעילים על מכתב הקורא לסיום המלחמה לטובת החזרת כלל החטופים. 48 אחוזים סבורים שמדובר בביטוי עמדה לגיטימית, לעומת 45 אחוזים הסבורים שמדובר בפעולה שאינה לגיטימית. לעומת זאת, 58 אחוזים סבורים שלא ראוי לסרב להשתתף בלחימה מחשש לפגיעה בחטופים.
• המוטיבציה לעידוד שירות מילואים בקרב המדגם היהודי נותרת יציבה. 58 אחוזים מהמשיבים מעידים כי היו מעודדים בן משפחה שכבר שירת במילואים קרביים במהלך המלחמה להתייצב שוב לצו מילואים. שיעור המתנגדים לעידוד שירות נוסף עומד על 27 אחוזים, גם הוא יציב יחסית.
• עלייה בפגיעה הפוטנציאלית של העברת חוק למתן פטור נרחב לחרדים משירות. 72 אחוזים סבורים כי פטור כזה יפגע במוטיבציה לשירות קרבי (46 אחוזים סבורים שהפגיעה תהיה חמורה מאוד). מנגד, רק 11 אחוזים סבורים כי הפטור לא יפגע כלל ו-14 אחוזים נוספים סבורים שפטור כזה יפגע במידה מועטה.

ארה"ב, סין ואיראן

עיקרי הממצאים:

• עליה בתפיסה של טראמפ כמי שתומך בישראל רק כאשר זה משרת את האינטרסים שלו – 49 אחוזים סבורים כך, לעומת 43 בחודש מרץ. 27 אחוזים סבורים שטראמפ מחויב מאוד להגן על האינטרסים הביטחוניים של ישראל, ו-19 אחוזים רואים בו גורם בלתי צפוי, שאי אפשר לסמוך עליו בענייני ביטחון.
• רוב מוחלט בציבור (88 אחוזים) סבור שהקשר של ישראל עם יהדות ארה"ב חשוב (56 אחוזים "חשוב מאוד"; 32 אחוזים "די חשוב"). רק 6 אחוזים סבורים שקשר זה לא כל כך חשוב, ו-2 אחוזים נוספים שהוא לא חשוב בכלל.
• על רקע דיווחים על בלימת תקיפה ישראלית באיראן, 48 אחוזים סבורים כי על ישראל לתקוף את מתקני הגרעין באיראן רק בתמיכת ארה"ב, לעומת 23 אחוזים הסבורים שאין לתקוף בעת הזאת, ו-19 אחוזים הסבורים שיש לתקוף את מתקני הגרעין ללא קשר לעמדת ארה"ב.
• ביחס לשאלה מה על ישראל לעשות במידה והמו"מ בין ארה"ב לאיראן יבשיל לכדי הסכם, רוב של 41 אחוזים סבור על ישראל להימנע מתקיפה רק במידה וההסכם יענה באופן מלא על האינטרסים שלה, לעומת 31 אחוזים הסבורים שיש להימנע מתקיפה גם אם ההסכם אינו אידיאלי, ו-16 אחוזים בלבד הסבורים שעל ישראל לתקוף את איראן בכל מקרה.
• 39 אחוזים מהציבור סבור שסין מדינה לא ידידותית לישראל, ו-7 אחוזים נוספים סבורים שסין עוינת את ישראל – ללא שינוי משמעותי בקרב בעלי הדעה השלילית כלפי סין, בהשוואה לחודש ספטמבר אשתקד. לעומתם, 29 אחוזים סבורים שסין מדינה ידידותית, ופחות מ-2 אחוזים סבורים שסין בעלת ברית של ישראל – גידול במספר בעלי הדעה החיובית על סין, בהשוואה לספטמבר, שמגיע על רקע ירידה במספר המשיבים "לא יודע". עדיין, רוב של 65 אחוזים מדווחים שדעתם על סין לא השתנתה מאז פרוץ המלחמה. לעומתם, 19 אחוזים מדווחים שדעתם השתנתה לרעה, ו-2 אחוזים בלבד שדעתם השתנתה לחיוב.

חוסנה של החברה הישראלית

עיקרי הממצאים:

• 64 אחוזים מביעים אופטימיות ביחס ליכולת החברה הישראלית להתאושש מהמשבר, ולצמוח (17 אחוזים אופטימיים מאוד ו-47 אחוזים די אופטימיים) – בדומה לחודש מרץ. שיעור הפסימיים עומד על 32 אחוזים (26 אחוזים די פסימיים ו-6 אחוזים פסימיים מאוד).

• שליש מהציבור מדווחים על תחושת ביטחון גבוהה או גבוהה מאוד (עליה לעומת 25 אחוזים במרץ), כרבע (24 אחוזים) מדווחים על תחושת ביטחון נמוכה או נמוכה מאוד (לעומת 33 אחוזים במרץ), ו-42 אחוזים מדווחים על רמת ביטחון בינונית. בקרב הציבור הערבי, שיעור תחושת הביטחון השלילית גבוה במיוחד – 44 אחוזים חשים ביטחון נמוך או נמוך מאוד.

_________________

[1] הסקר נערך בין התאריכים 21-24.4.25 בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט 804 איש ואישה בקרב האוכלוסייה היהודית ו-144 בקרב האוכלוסייה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. הנתונים משוקללים לפי מגזר. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.2 אחוזים ± ברמת ביטחון של 95 אחוזים.