חידוש יחסי ריאד-דמשק | המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על עידן ההסדרים במזרח התיכון: חידוש יחסי ריאד-דמשק

עידן ההסדרים במזרח התיכון: חידוש יחסי ריאד-דמשק

עידן הסולחה במזרח התיכון ממשיך, עם חידוש היחסים הצפוי בין ריאד לדמשק. מה ההשלכות של השינויים על הסביבה האסטרטגית של ישראל?

מבט על, גיליון 1705, 30 במארס 2023

English
יואל גוז'נסקי
כרמית ולנסי

מגמת ההסדרים במזרח התיכון מואצת עם חידוש היחסים הדיפלומטיים הצפוי בין ערב הסעודית לסוריה. תהליך הדטאנט האזורי בזירות שונות באזור משנה את הסביבה האסטרטגית של ישראל ומצריך מצידה חשיבה מחודשת לגבי ארכיטקטורה אזורית עדכנית, בולמת איראן.


תהליך הנורמליזציה ביחסים בין סוריה לבין העולם הערבי מגיע לשיאו עם חידוש היחסים הדיפלומטיים הצפוי בין ערב הסעודית למשטר אסד, שנותקו לפני למעלה מעשור. בשנותיה הראשונות של מלחמת האזרחים בסוריה ביקשה ערב הסעודית את הפלת משטר אסד ופעלה למימוש מטרה זו באמצעות תמיכה בארגוני אופוזיציה ובקבוצות מורדים. "מה שמתרחש בסוריה אינו מקובל על הממלכה", אמר המלך עבדאללה בן עבד אל-עזיז, ולא עולה בקנה אחד עם "אמונתנו הדתית וערכינו", והיה בכך למנהיג הערבי הראשון שיצא נגד משטר אסד. ב-2012 סגרה הממלכה את שגרירותה בדמשק וגירשה את השגריר הסורי.

הבשלת המגעים בין ערב הסעודית לסוריה אינה מפתיעה, שכן בשנתיים האחרונות נרשמו עדויות על אודות מפגשים והצהרות בנושא. בתחילת 2023, במקביל למגעים בין ריאד לטהראן, הואצו גם המגעים בין דמשק לריאד. בינואר חודשו למעשה היחסים הכלכליים בין המדינות עם חידושה של כניסת סחורות סעודיות לסוריה. ערב הסעודית אף אישרה שהושגו הסכמות אשר לחידוש היחסים הקונסולאריים כשלב ראשון. כמדווח, מעבר למהלכי ההסדרה בין ריאד למשטר הסורי, יש עסקה ערבית בהובלה ירדנית, שלפיה מדינות האזור יכירו באסד, יעבירו סיוע של מיליארדי דולרים לתהליך השיקום בסוריה ויפעילו לחץ על ארצות הברית ואירופה להסיר את הסנקציות המוטלות על סוריה. בתמורה יתחייב אסד למלא מספר תנאים: חידוש השיחות עם האופוזיציה הסורית, התרת נוכחותם של כוחות ערבים שיגנו על תהליך שיבת הפליטים לסוריה, בלימת הברחות הקפטגון לאזור ולבסוף, צמצום הנוכחות האיראנית בשטח ארצו.

עם התקדמות המגעים בין ריאד לדמשק ועל רקע רעידת האדמה, בתחילת מארס הכריז פייסל בן פרחאן, שר החוץ הסעודי, שמדיניות הבידוד כלפי אסד נכשלה. הוא טען שהסטאטוס-קוו אינו בר-קיימא ואף רמז על הצורך להשיב את סוריה לליגה הערבית. המהלכים המתוכננים בהקשר הסעודי-סורי כעת הם ביקור של שר החוץ הסעודי בסוריה מיד עם תום הרמאדן וכינוס פסגת הליגה הערבית בחודש מאי הקרוב בערב הסעודית. רעידת האדמה שפקדה את סוריה בחודש פברואר והאסון ההומניטארי שנגרם כתוצאה מכך הובילו את ערב הסעודית  להצטרף למאמצי הסיוע האזורים לסוריה, וכך הואצה ההתקרבות בין המדינות.

דיון בנושא חידוש היחסים בין סעודיה וסוריה, מארס 2023

קדם לחימום היחסים בין ריאד לדמשק תהליך התקרבות בין משטר אסד לבין מדינות ערביות, בראשן ירדן ואיחוד האמירויות. איחוד האמירויות פתחה מחדש את שגרירותה בסוריה עוד ב-2018, הגם ששמרה על קשרים פוליטיים וכלכליים עם האליטה הסורית כמעט לכל אורך מלחמת האזרחים. במארס השנה אף אירחה אבו-דאבי את הנשיא אסד ורעייתו, לאחר שאסד ביקר בפברואר בעומאן. ירדן מצידה הודיעה רשמית על אודות חידוש היחסים עם סוריה בשלהי 2021 לאחר ניתוק של עשור. אם כך, נותרו במזרח התיכון מדינות בודדות המסרבות להכיר במשטר הסורי ולכונן עמו קשרים בהיעדר פתרון פוליטי מקיף בסוריה, בראשן קטר, המחזיקה במדיניות הניצית ביותר ביניהן כלפי אסד.

מניעי המהלך ומשמעויותיו

חידוש היחסים בין דמשק לריאד נובע ממספר טעמים ונושא בחובו משמעויות לא מבוטלות עבור המזרח התיכון בכלל וישראל בפרט.

  • אסד כאן להישאר. לאחר יותר מעשור, שבמהלכו ארצות הברית נקטה גישה של "מקסימום לחץ" על אסד במטרה להוביל לשינוי פוליטי בסוריה, ברור כיום שמבחינת מדינות האזור גישה זו נכשלה. לא זו בלבד שאסד אינו צפוי לרדת מכס הנשיאות, גם אין בכוונתו לשנות את מדיניותו. מכאן נובע כורח אזורי "לעבוד עם מה שיש".
  • קשב בינלאומי מועט. האיבה הבסיסית בין מדינות באזור עדיין קיימת, אך תהליכי דטאנט נועדו לשכך מתיחויות מקומיות ולייצר מציאות אזורית נוחה יותר לצדדים השונים. זאת בין היתר כתוצאה מהבנה שהקשב העולמי מופנה לזירות אחרות, בראשן אוקראינה וסין, ולפיכך על מדינות האזור להתמודד עם אתגרי האזור בכוחות עצמן.
  • האתגר האיראני. באזור ניכרת אמונה, או תקווה, כי עם הזמן אסד יפנים שהפתרון לשלל תחלואי מדינתו עשוי להגיע ממדינות המפרץ ולא משותפתו "הטבעית" – איראן, ושעל רקע זה יתקרב למדינות הסוניות על חשבון יחסיו עם הציר השיעי. וכך, הצורך להתמודד עם האתגר האיראני מייצר אסטרטגיה אזורית של גידור: ניסיון לחתור תחת איראן (הסוניות בניסיונן להתקרב למשטר אסד), לצד ניסיון להתקרב לאיראן (ריאד וטהראן), בבחינת "שמור אויבך קרוב". וברקע, ניכרת ההבנה בקרב השחקנים מרכזיים באזור כי שמאזן העוצמה האזורי משתנה לטובת איראן, ולכן יש להאיץ את גידור הסיכונים – תוך העדפה ברורה של דיפלומטיה על-פני קונפליקט – ולשכך מתחים ככל שניתן.

יוותר על התמיכה האיראנית? אסד וחמינאי, 2019 |

  • בלימת איום הקפטגון. מעבר לאיום המשותף שמציבה איראן, קיים איום חמור נוסף הנשקף למדינות האזור - התפוצה חסרת התקדים של הסם הממכר, הקפטגון, שמיוצר בסוריה במעורבות ברורה של המשטר וגופי הביטחון שלו. פניות שהועלו בהקשר זה בשנה האחרונה מצד ירדן, איחוד האמירויות וערב הסעודית, לא זכו למענה מצד המשטר. איום מתעצם זה על ערב הסעודית, גם הוא כפי הנראה מניע עבור ערב הסעודית להדק יחסים עם דמשק, בין היתר על מנת לייצר מנוף לחץ על משטר אסד בנושא.

משמעויות

בין ריאד לטהרן - החלטת ריאד ודמשק לקדם את השיח בעניין חידוש היחסים התקבלה סמוך לחתימת ההסכם לחידוש היחסים בין ערב הסעודית לאיראן, בעלת בריתה של סוריה. סביר לפיכך שריאד וטהרן הגיעו להסכמות גם בעניין סוריה, לרבות הצבת תנאים מצד איראן לערב הסעודית, כך שהאינטרסים האיראניים לא יפגעו. לאיראן אינטרס ברור לסייע לביסוס משטר אסד בשטחים שבשליטתו, ולשם כך נדרש ממון רב שנמצא ברשות הסעודים. לפיכך סביר להניח, שאיראן תומכת בהתקרבות בין ערב הסעודית לסוריה. יתר על כן, לערב הסעודית משקל דתי, כלכלי ופוליטי רב יותר מכל מדינה ערבית אחרת. המדינה הסונית המובילה, שומרת המקומות הקדושים לאסלאם והכלכלה הגדולה ביותר במזרח התיכון, צפויה להעניק לאסד באמצעות חידוש היחסים עימו גושפנקא רשמית לחזרתו לחיק העולם הערבי, תוך השקעת תשומות כלכליות שיבצרו את משטרו לשנים הבאות.

מנגד, בטווח הרחוק יותר, כוונות לחידוש יחסים כלל-ערבי עם דמשק, אם תתממשנה, עלולה לאפשר לאסד יכולת תמרון בין מספר רב יותר של שחקנים ובכך לצמצם את תלותו באיראניים, ובהמשך אף לדרוש את צמצום נוכחותם על אדמתו.

מעמד ארצות הברית באזור - ההכרה הערבית באסד מנוגדת לקו הרשמי של ארצות הברית, הדבקה בצורך לבודד את משטר אסד. לכן, הצטרפות ריאד לתהליך ההתקרבות האזורי לדמשק עלולה להיתפס כהתרסה נוספת נגד וושינגטון ולהעיד על כרסום נוסף בדימוי העוצמה האמריקאי באזור, במיוחד משום שרוסיה וסין הן השושבינות של מהלכי ההסדרה הסעודים.

אשר לישראל, ההתקרבות בין מדינות המפרץ לאיראן ולסוריה עלולה להחליש את המאמץ הישראלי לגבש מחנה אנטי-איראני ולבודד את איראן כנדבך מרכזי בהתמודדות מולה. האיום האיראני על ישראל גובר בעוד שחקנים שונים באזור מקדמים הסכמות ופשרות ביניהם. לצד ההסכם בין איראן לערב הסעודית נרשמת התחממות ביחסים גם בין איחוד האמירויות וקטר, איראן ועיראק, טורקיה ומצרים, איראן ובחריין. סיכויים להגיע להסכם ארוך טווח גברו גם בזירת תימן.

חידוש היחסים הצפוי בין דמשק לריאד הוא חלק מניסיון סעודי לשכך מוקדי סכסוך בסביבתה האסטרטגית של הממלכה, שאת חלקם היא יצרה וליבתה בעצמה. היעד הוא להביא לפריחה כלכלית ולמימוש יעדי חזון 2030 לפיתוח כלכלי-חברתי ארוך-טווח בממלכה ולשם כך לקדם מציאות של "אפס בעיות" ביחסי החוץ. מדובר באסטרטגיה שכבר אינה רואה במזרח התיכון "משחק סכום אפס". בתנאים מסוימים, גם ישראל תוכל להשתלב בה, שהרי בראיית ריאד אין מניעה לקיים יחסים עם איראן ועם ישראל במקביל בתנאים ונסיבות המתאימים לה והקשורים בראש ובראשונה לצורך לקדם את הסוגייה הפלסטינית וליחסי ריאד-וושינגטון.

בנוגע לתקיפות הישראליות בסוריה, המהלך האזורי המתרחב לחידוש היחסים עם אסד עלול להוביל את מדינות האזור להגביר את הלחץ על ישראל להימנע מתקיפות, בעיקר נגד תשתיות אזרחיות של המשטר (דוגמת שדות התעופה הבינלאומיים), המערערות את ריבונותה ויציבותה של סוריה, שעה שזו זוכה למעמד מדינתי מחודש.

לבסוף, ההתקרבות בין סוריה לערב הסעודית היא חלק מרכזי בתצרף אזורי משתנה, בו מרבית השחקנים, ערבים ושאינם, מבקשים את קרבת יריביהן תוך גיוון משענות והסתייעות במעצמות מתחרות לארצות הברית - רוסיה וסין. מוערך כי תהליך הדטאנט האזורי ימשך בזירות שונות וישנה את הסביבה האסטרטגית של ישראל באופן המצריך מצדה חשיבה מחודשת על ארכיטקטורה אזורית עדכנית בולמת איראן. לאור זאת, על ישראל להימנע ממהלכים מסלימים, בהקשר הפלסטיני והאזורי ככלל, העלולים להפחית את הרלוונטיות והנכסיות שלה ובתרחיש קיצוני יותר – לבודד אותה. ראוי כי ישראל תפעל לשימור ולקידום ההסכמות שיש לה עם מדינות השלום והנורמליזציה ותפעל להבליט את נכסיותה - הן בזירה האזורית והן ביחסיה עם ארצות הברית.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםסעודיה ומדינות המפרץסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Brian Snyder
ביקור הנשיא טראמפ במפרץ: סדר אזורי משתנה והאתגר לישראל
מהן תוצאות הביקור המדיני של טראמפ בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות – ואיך הן משפיעות על ישראל?
18/05/25
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25
Shutterstock
נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית: אינטרסים, אתגרים וסיכויי מימוש
הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון. קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה ישראלית-סעודית ובהשפעתם הישירה או העקיפה, השלילית או החיובית של בעלי האינטרסים על התהליך ועל הסיכויים להבשלתו.
12/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.