פרסומים

בערב שבת, 27 בינואר, ביצע מחבל בודד ירי מול בית כנסת בשכונת נווה יעקב בירושלים ורצח שבעה ישראלים. למחרת בשבת, נער פלסטיני בן 13 ירה באקדח על קבוצת ישראלים סמוך לעיר דויד ופצע קשה בן ואב. נראה כי הפיגועים הקשים שאירעו בירושלים הם מעשי נקם של בודדים בעקבות הקרב שהתנהל בין כוחות הביטחון לחמושים פלסטיניים ב-26 בינואר במחנה הפליטים ג'נין, שבמהלכו נהרגו 10 פלסטינים, לפחות שניים בלתי מעורבים. תוצאות הפיגוע בנווה יעקב עלולות להוביל לפיגועי השראה וחיקוי של מחבלים בודדים. בעיתוי הנוכחי, מבחן התגובה ומניעת טרור של ממשלת הימין בישראל נראה קשה. הממשלה מחפשת סל תגובות חריפות לאירועים ובד בבד מסמנת את הרשות הפלסטינית, שאינה חפה מאחריות ליצירת אווירה התומכת בטרור, כגורם אחראי לגל הפיגועים הנוכחי.

בממשלת ישראל יש בעלי אג'נדה הרואים בכאוס ובאי-יציבות הזדמנות לקדם מדיניות שכוללת – עונש מוות למחבלים; הלבנת המאחזים הלא-מורשים ("ההתיישבות הצעירה") ביהודה ושומרון; דחיקת הרשות הפלסטינית משטחי C, תוך הרס בנייה פלסטינית לא חוקית; פינוי ח'אן אל-אחמר. צעדים אלו תואמים את קווי המדיניות של הממשלה שנוסחו בהסכמים הקואליציוניים. יישומם מסמן שינוי באסטרטגיה הישראלית כלפי הזירה הפלסטינית, ובמרכזו: (1) החלשת הרשות הפלסטינית ונכונות להביא להתפוררותה, במקום שימורה וחיזוקה כגורם שולט, יציב ומתפקד, וככתובת אחראית לצרכי האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית; (2) לחימה על שטח  Cעל ידי הרחבת ההתנחלויות, הכשרת המאחזים הלא מורשים ודחיקת הפלסטינים מהאזור; (3) יצירת תנאים להחלת ריבונות ישראלית (סיפוח) על ההתנחלויות ובקעת הירדן. מהלכים אלו לא ירגיעו את השטח, אלא ימשיכו לערער את היציבות, יזינו את המוטיבציה לטרור ויאיצו את התפוררות הרשות הפלסטינית.

מעגל ההסלמה שנמשך זה קרוב לשנה מזין את עצמו במתכונת של פעולה, תגובה, ותגובה לתגובה. הפעילות הנמרצת של צה"ל וגורמי הביטחון במסגרת מבצע "שובר גלים" לסיכול הטרור הביאה כבר מתחילת 2023 ל-35 הרוגים בצד הפלסטיני (20 בנפת ג'נין) - מרביתם פעילי טרור ואוחזי נשק. במקביל מתקיים קמפיין הסתה להתנגדות חמושה ברשתות החברתיות הפלסטיניות, המנוהל על ידי מספר גורמים כגון: חמאס, קבוצות צעירים פלסטינים כמו 'גוב האריות', התנועה האסלאמית בישראל וגם הרשות הפלסטינית. מתחילת שנת 2023 נרשמו עשרות פיגועי ירי שביצעו חמושים פלסטינים לעבר כוחות צה"ל, התנחלויות מבודדות ודרכי הגישה אליהן. בשלב זה הציבור הפלסטיני אינו מתגייס להתנגדות עממית רחבה ואלימה, למרות תמיכתו בפעולות ההתנגדות של הצעירים הפלסטיניים, הזוכים להערכה על כך שהם מגנים על העם הפלסטיני במקום מנגנוני הביטחון הפלסטינים. אך חיבור והסכמה בין פת"ח לחמאס, וכן מהלכי נגד קיצוניים מצד ישראל, עשויים להביא להתפרצות של  התקוממות עממית רחבת היקף. ככל שתואץ מגמת החלשת הרשות הפלסטינית, וככל שיגבר תהליך התפוררותה ואובדן מונופול הכוח שלה, כן תתרחב המגמה שבמסגרתה צומחות קבוצות אלימות וממלאות את הוואקום שהיא מתירה. צה"ל יידרש אז להגביר את פרופיל הפעולה שלו בשטח הפלסטיני.

בירושלים אין לרשות הפלסטינית דריסת רגל והיא אינה יכולה למנוע שם מעשי טרור. אך גם בג'נין ובשכם איבדה הרשות את השליטה ואת מונופול הכוח לקבוצות חמושות. רצף ההיתקלויות בין חמושים פלסטינים לכוחות צה"ל מכרסם במוטיבציה וביכולת של מנגנוני הביטחון של הרשות להשכין חוק וסדר ומביאם לסגת מהאזורים הבוערים. במקביל, גוברת המעורבות בירי לעבר כוחות צה"ל מצד משרתים במנגנוני הביטחון, ובשנה האחרונה נהרגו לפחות שמונה אנשי מנגנונים שהשתתפו בקרבות מול צה"ל בשכם ובג'נין.

גורמי החולשה של הרשות הפלסטינית הם רבים: היעדר אופק מדיני; חסימת הגישה לשטחים המיועדים בראייתה לכונן מדינה פלסטינית; אובדן לגיטימציה לראשיה המושחתים ולשלטונו של מחמוד עבאס (אבו מאזן) בעיני הציבור הפלסטיני (סקר שנערך בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בדצמבר 2022, לימד כי כ-80 אחוזים מהמשיבים סבורים שהרשות הפלסטינית היא ישות מושחתת ו-77 אחוזים תובעים את התפטרותו של אבו מאזן); משבר כלכלי, צמצום בהכנסות מתרומות חיצוניות ובהעברת כספי הסילוקין שישראל גובה עבור הרשות; היחלשות מנגנוני הביטחון והגבלות על ציודם ואופן הפעלתם; התחזקות פוליטית של חמאס והעמקת שליטתו ברצועת עזה; מאבקים פנימיים בתנועת הפת"ח, בדגש על מאבק הירושה "ביום שאחרי עבאס".

לישראל ולרשות הפלסטינית אינטרס להמשיך בתיאום הביטחוני, בעיקר בתקופה שהשטח גועש. בתפיסה הפלסטינית, התיאום מסייע לשמור על הרשות ועל שליטת פת"ח בה, מול חמאס. ועם זאת, בעקבות אירוע ג'נין הכריזה הרשות הפלסטינית על הפסקת התיאום הבטחוני עם ישראל. החלטה זו הושפעה גם מדעת הקהל הפלסטינית, התומכת בהתנגדות של הצעירים הפלסטיניים ורואה במנגנוני הביטחון משתפי פעולה עם הכיבוש הישראלי, וכן לאור החלטות ממשלת ישראל לעקל חלק מכספי הסילוקין (אלו המשמשים למשכורות למחבלים ומשפחותיהם, וכן לשם פיצוי משפחות נפגעי טרור), הגברתה של אכיפת איסורי בנייה לפלסטינים בשטחי-C וכן כוונה ישראלית להכשיר מאחזים בלתי-חוקיים ולהרחיב את ההתנחלויות.

סיכום והמלצות

ישראל מנהלת מערכה נגד הטרור הפלסטיני, אך מאבדת שליטתה בדינמיקת ההסלמה. המוטיבציה של מחוללי הפיגועים, רובם צעירים שאינם משויכים לארגוני הטרור, היא דואלית – גם נגד הכיבוש הישראלי, וגם נגד שלטון הרשות הפלסטינית, שבעיניהם אינה לגיטימית, והיא מושחתת ומשתפת הפעולה עם "הכיבוש". שני מעגלים מזינים עצמם בהתמשכות האירועים: מעגל הטרור - ככל שכוחות צה"ל מגבירים את מבצעי הסיכול ונגד תשתיות הטרור, בעיקר בשומרון, גדלה המוטיבציה של צעירים פלסטיניים להתנגד להם בנשק ומתרחבת השתתפותם של אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים בירי לעבר הכוחות; מעגל היחלשות הרשות הפלסטינית - ככל שגואה גל הטרור הרשות מאבדת את המונופול על הכוח, את הרלוונטיות שלה ואת שליטתה בשטח.

לקראת מחצית חודש מארס, חודש רמדאן, נדרשת ממשלת ישראל לאמץ מדיניות אחראית שתכליתה להרגיע ולא להבעיר את השטח, ולהימנע ממהלכים קיצוניים. בהקשר זה נדרשת תשומת לב ממוקדת לפוטנציאל הנפיץ של הר הבית (להקפיד על התנהלות בהתאם לסטטוס קוו) וחיכוכים בירושלים, המקרינים על זירות אחרות, כולל על החברה הערבית בישראל.

הרשות הפלסטינית אינה המחולל העיקרי של הטרור, היא מוחלשת ואין בכוחה לנטרל את גורמי הטרור. אם תדבק ממשלת ישראל במדיניות ענישת הרשות ובהחלשתה בתגובה לכל אירוע טרור ומחדל ביטחוני, בלי לבחון לעומק את מגמות התפוררותה ואובדן הלגיטימיות שלה בעיני הציבור הפלסטיני, כן תחריף שאלת הישרדותה. ככל שהרשות הפלסטינית תחדל לתפקד ולספק את צרכי האוכלוסייה הפלסטינית, כך יועמס נטל האוכלוסייה על מדינת ישראל, ותואץ המגמה המטרידה ביותר בראייה ארוכת טווח - הגלישה למציאות של מדינה אחת ואבדן זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.