ביקור נשיא איראן ברוסיה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ביקור נשיא איראן ברוסיה – העמקת הפניה האיראנית מזרחה

ביקור נשיא איראן ברוסיה – העמקת הפניה האיראנית מזרחה

לא במקרה נסיעתו הממלכתית הראשונה של הנשיא ראיסי מחוץ לאיראן הייתה לרוסיה: חיזוק המגמה של הפנייה מזרחה נתפסת כפיתרון למצוקותיה. ישראל צריכה לקחת בחשבון מגמה זו ואת השלכותיה על חופש הפעולה שלה, בדגש על סוריה

מבט על, גיליון 1558, 16 בפברואר 2022

English
סימה שיין
בת חן דרויאן פלדמן

ביקור הנשיא אברהים ראיסי במוסקבה מסמל החלטה אסטרטגית של המשטר האיראני לחזק את הקשרים עם המזרח, על חשבון מגמת הפתיחות למערב שהוביל הנשיא חסן רוחאני. תפנית זו מהווה סלע מחלוקת בין הזרמים הפוליטיים באיראן. אולם, בתמיכת המנהיג העליון עלי חמנאהי, האינטרס המוביל ימשיך להיות הצורך בשמירת אלטרנטיבה לקשר עם המערב, בחיזוק הצבא ובחתירה לתמיכה מדינית במוסדות הבינלאומיים. על ישראל להביא בחשבון שמבחינת מוסקבה, "הקלף האיראני" זוכה לאחרונה לחשיבות גוברת, גם בהקשר המתיחות עם ארצות הברית על רקע משבר אוקראינה, ועלול לבוא לידי ביטוי גם בניגוד לאינטרסים שלה. 


ב-19 בינואר 2022 ביקר במוסקבה נשיא איראן, אברהים ראיסי, לפגישות עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. היה זה היעד הראשון שאליו נסע ראיסי לביקור רשמי מאז בחירתו לנשיאות ביוני 2021, וביקור ראשון מאז ביקר שם רוחאני במארס 2017. שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, צייץ בתום הפגישות כי שתי המדינות גבשו הסכם מסגרת לשיתוף פעולה ארוך טווח ואילו שר החוץ של איראן הבהיר כי הנשיאים הורו לשרי החוץ לגבש תכנית להסכם שיתוף פעלה אסטרטגי לעשרים שנה.

הסכם זה אמור להחליף את ההסכם הקודם לשיתוף פעולה שנחתם לראשונה בשנת 2001 על ידי הנשיא מוחמד חתאמי, הוארך מאז מספר פעמים ותוקפו פג בשנת 2020. איראן בראשות רוחאני לא מיהרה לחתום מחדש וטענה כי יש לעדכן את תוכנו. אך בעקבות ביקורו של ראיסי נמסר כי טהראן ומוסקבה הגיעו להסכמה כצעד ראשון להגדיל את הסחר ביניהן מההיקף הנוכחי של ארבעה מיליארד דולר לכעשרה מיליארד דולר. רוסיה הסכימה בנוסף להעניק לאיראן קווי אשראי בהיקף של חמישה מיליארד דולרים. כן פורסם כי הוסרו מגבלות מכס שונות, שמנעו ייצוא מוצרים איראני לרוסיה. מהארגון לאנרגיה אטומית של איראן נמסר כי איראן ורוסיה מנהלות משא ומתן לגבי בנייתן של יחידות חדשות נוספות בכור הגרעיני בבושהר.

כתבה על פגישת פוטין-ראיסי, ינואר 2022

בזמן הביקור אף נרמזו הסכמות בתחום הצבאי. אלה נדונו, כנראה, בביקור שערך במוסקבה באוקטובר 2021 ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, מוחמד באקרי, שנפגש עם שר ההגנה הרוסי, סרגיי שויגו, במטרה לדון ברכישה של נשק רוסי. על הפרק רצון איראני לחדש את חיל האוויר המיושן ולרכוש מטוסי קרב SU25, מסוקי קרב ומטוסי אימונים, ועל פי ההערכות אמריקאיות גם מערכות הגנה אווירית מסוג S-400.  בשלב זה לא ידוע מימוש עסקת נשק כלשהי, אולם יומיים לאחר הביקור התקיים תרגיל ימי שלישי במספר, בצפון האוקיאנוס ההודי, בהשתתפות רוסיה-איראן-סין.

בחירתו ראיסי לקיים את הביקור המדיני הראשון שלו במוסקבה אינה מקרית והיא מסמלת את חיזוק המגמה של המשטר האיראני, שמוביל המנהיג העליון חמנאהי וראיסי הוא המבצע שלה, של חיזוק הקשרים עם רוסיה וסין. זאת, בשונה ממדיניותה של ממשלת רוחאני, שבקדנציה הראשונה שלו הוביל את גיבוש הסכם הגרעין והסרת הסנקציות (2015) כפתרון המועדף לקשייה הכלכליים של איראן, וגם בשונה מהעדפתו בשנת כהונתו האחרונה לחדש את שיחות וינה עם ממשל ביידן לגבי חידוש ההסכם. לקראת ביקורו של ראיסי, בראיון שקיים שגריר איראן ברוסיה הוא אמר במפורש כי ממשל רוחאני ראה את המערב ככוח המוביל הבינלאומי ופינה תשומת לב מועטה מדי למזרח, ואילו ממשלת ראיסי, שקרובה הרבה יותר לעמדתו של המנהיג העליון, דוגלת בהידוק ובחיזוק מערכת היחסים עם המזרח.

מדיניות זו ממשיכה להיות סלע מחלוקת באיראן; גורמים במחנה השמרני הציגו את הביקור כהיסטורי ורב חשיבות, ואילו גורמים במחנה המתון יותר ביקרו את הידוק היתר בקשר עם רוסיה.  הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד אף קבע כי ההסכם יהיה תקף רק אם יובא למג'לס לאישור. הרחיק לכת מנהלו של עיתון רפורמיסטי, שהגדיר את איראן כ"קולוניה" של סין ורוסיה.

הסוגייה הזו נבחנה על ידי מכון המחקר של המג'לס שפרסם בספטמבר 2021 דו"ח מפורט של השלכותיו של שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח עם רוסיה. המסמך קבע כי שיתוף הפעולה בין המדינות בסוריה יצר תפנית חיובית ביחסיהן ושעמדותיהן הקרובות ביחס לסדר העולמי והמערכת הבינלאומית עומדות בבסיס שיתוף הפעולה האסטרטגי. בין מסקנותיו העיקריות של הדו"ח: הסכם שיתוף פעולה יאפשר לאתגר את מדיניות המערב, יקטין את ההשפעה של הסנקציות האמריקאיות על רוסיה ואיראן כאחת ויחזק את ההישגים שלהן בסוריה. הדו"ח גם מצביע על גורמים העשויים לעכב התקדמות ביחסים הבילטרליים,  ביניהם הקשרים בין ישראל לרוסיה והיחסים הכלכליים בין רוסיה לבין מדינות אחרות באזור (למשל, מדינות המפרץ). זאת, לצד הצורך לשנות את תפיסתם של מקבלי החלטות ברוסיה לגבי הרצינות והנחישות של איראן מצד אחד, ומצד שני את זו של חלקים בציבור באיראן המתייחסים לרוסיה בחוסר אמון וחשדנות היסטוריים, רואים בה גורם שהפר הבטחות לאיראן וזוכרים את תמיכתה בסנקציות שהטילה מועצת הביטחון נגד איראן. כל זאת, לצד חשש שכל הסכם ארוך טווח יפגע בעצמאותה של איראן ויהיה לטובת האינטרסים של רוסיה על חשבון אלה של איראן.

תרגיל ימי שנערך בהשתתפות רוסיה, איראן וסין, ינואר 2022

בניסיון להקדים תרופה למכה ולענות לביקורות הצפויות, קודם לביקור ראיסי במוסקבה העניק עלי אכבר ולאיתי, יועץ בכיר של המנהיג העליון, ראיון לעיתון כיהאן ובו הדגיש את השוויון ביחסי רוסיה ואיראן, הכרתן בזכויות האחת של השנייה ואי-התערבותן בענייניהן הפנימיים. זאת תוך הדגשת תפיסת עולמן המשותפת וסיוע רוסיה לאיראן במסגרת מועצת הביטחון של האו"ם. זאת ועוד, המשטר האיראני מציג את התדמית השלילית של רוסיה באיראן כנובעת מהשתרשות של התפיסה המערבית בתוך איראן. השגריר האיראני במוסקבה טען כי התעמולה המערבית יעילה מאוד וכי התקשורת המערבית היא זו שעיצבה את הדימוי השלילי של רוסיה בקרב האיראנים. לפיכך, הממשלה האיראנית, לדבריו, "תפעל באופן אקטיבי לסנן מידע בנוגע לתדמיתה של רוסיה באיראן, ולא תאפשר את אותה אווירה שלילית כפי שהייתה בעבר".

ההחלטה האסטרטגית שמוביל המשטר האיראני לחזק משמעותית את היחסים עם רוסיה, כמו גם עם סין - כפי שבאו לידי ביטוי הן בביקור ראיסי במוסקבה והן בהסכם שנחתם עם סין, משקפים בבירור התרחקות ממדיניות איראן בשנות כהונתו של רוחאני. החלטה זו מנותקת מהשאלה האם השיחות המתנהלות בווינה יבשילו לכדי חזרה להסכם הגרעין וגם אם לאו. ניסיון העבר של איראן בעקבות הסכם הגרעין המקורי, ה-JCPOA, הוכיח לאיראן שלא תזכה לישועה כלכלית מאירופה ושעסקים אירופיים לא ינהרו להשקיע בה - גם אם יוסרו הסנקציות האמריקאיות בעקבות הסכם שיושג בשיחות ווינה. רוסיה מצידה, ובעיקר בתקופת מתיחות זו עם וושינגטון ונאט"ו בנושא אוקראינה, רואה בקלף האיראני הישג שניתן לנופף מול ארצות הברית. גם באיראן מודעים לשיקולים הרחבים של רוסיה, שבחלקם אינם עולים בקנה אחד עם אלה של איראן ובראשם המשך האינטרס של מוסקבה לשמור צינורות הידברות ושיתוף פעולה עם וושינגטון ובעתיד אף לחזקם. בנוסף נמשך חוסר שביעות הרצון האיראני ממדיניות רוסיה בסוריה, המאפשרת בעצימת עין את המשך התקיפות של ישראל, את קידומם של אינטרסים כלכליים על חשבון אלה של איראן וגם את שיתוף הפעולה עם טורקיה, לעיתים תוך עקיפת איראן.

את יחסי איראן ורוסיה יש לראות בראייה ארוכת טווח מפוקחת. לשתי המדינות אינטרסים משותפים רבים ובראשם ההתנגדות להשפעה האמריקאית במזרח התיכון. שיתוף הפעולה ביניהן נתפס על ידי המנהיג העליון עצמו והמחנה השמרני כהכרח נוכח חוסר היכולת של המשטר, בעיקר הכלכלית, לקדם את הסיסמה "לא מזרח ולא מערב", שטבע חומייני. לפיכך, לצד המשך חילוקי הדעות בשורת סוגיות, הכיוון המוביל יהיה שימור והידוק היחסים בין איראן לרוסיה בתחומים המדיני, הכלכלי והביטחוני.

ישראל מצידה צריכה לשקול את האינטרסים של רוסיה, הן מול איראן אבל יותר מכך מול וושינגטון, בנסיבות הבינלאומיות המשתנות, ולקחת בחשבון כי בנקודת זמן כלשהי "הקלף האיראני" עשוי לבוא לידי ביטוי בצעדים שיפגעו ישירות באינטרסים ישראליים. זאת הן בהקשר של חופש הפעולה בסוריה (מטסים משותפים עם חיל האוויר הסורי?) כמו גם בהתבטאויות מדיניות בניגוד לאינטרס הישראלי. בתרחיש קיצון, אולי אף יתעורר עניין בהגברת מתיחות בזירת סוריה כמנוף לחץ רוסי על המערב בסוגיית אוקראינה. בהקשר שיחות ווינה, רוסיה אמנם מעידה על עצמה כתומכת בחזרת וושינגטון וטהראן להסכם הגרעין, אך חוזרת ומדגישה כי היה זה ממשל טראמפ שהפר אותו ותומכת באיראן הדורשת מחויבות אמריקאית ברורה להסכם ולכך שממשל אמריקאי עתידי לא ייסוג ממנו. יש לקחת בחשבון כי בנסיבות הנוכחיות של מתיחות, אין לרוסיה עניין לאפשר לממשל ביידן הישג בדמות חזרה איראנית להסכם הגרעין, והתיאומים הרבים בין איראן לרוסיה נועדים גם הם להפעיל לחץ על ארצות הברית.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןרוסיהאיראן – המערכת הבינלאומית
English

אירועים

לכל האירועים
איראן באפריקה: ההקשר האזורי, הגלובלי וההשלכות על ישראל
26 באוקטובר, 2025
17:00 - 14:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
״המלחמה הכפויה השנייה״: מלחמת ׳עם כלביא׳ והשלכותיה על הביטחון הלאומי באיראן
מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני 2025 הייתה העימות הישיר הראשון בהיקף מלא בין שתי המדינות. חרף מִשכה הקצר יחסית היא נחשבת לאירוע מטלטל במיוחד ברפובליקה האסלאמית, בעיקר לנוכח מהלומת הפתיחה של ישראל, הצטרפות ארצות הברית למערכה והיקף הנזק למערכי הגרעין והטילים האיראניים. מאז תום המלחמה מצויה איראן בתהליך מתמשך של הפקת לקחים בעקבות הפערים הניכרים שנחשפו ביכולות ההרתעה וההגנה שלה. הצורך בשיפורים ובהתאמות בתפיסת הביטחון הלאומי אינו נעלם מעיני ההנהגה האיראנית, אך נראה כי לעת עתה אין בכך כדי לחולל שינוי מהותי באסטרטגיה הכוללת. נראה כי איראן מעדיפה לבצע התאמות מסוימות במדיניותה במסגרת התפיסה הקיימת, תוך מציאת פתרונות אפשריים לפערים שנתגלו, ולא לחולל תמורות משמעותיות בסוגיות הליבה האסטרטגיות. מכל מקום, המציאות החדשה שנוצרה בעקבות המלחמה מתאפיינת בחוסר יציבות, וספק אם הסטטוס קוו הנוכחי יכול להימשך לאורך זמן, בייחוד לנוכח האפשרות הגוברת למיסקלקולציה בין איראן לישראל ולקבלת החלטות עתירות סיכון מצד איראן, בעיקר בתחום הגרעין. מזכר זה נועד לבחון מהם הלקחים שאיראן מסיקה מהמלחמה ואת השלכותיה בארבעה תחומים מרכזיים: הגרעין, המערכים הצבאיים האסטרטגיים, הזירה האזורית והזירה הפנימית, וכיצד היא השפיעה על תפיסת הביטחון הלאומי האיראנית. נוסף על כך הוא כולל שורת המלצות למדיניות שנועדו לבלום, או לכל הפחות לעכב את מאמציה של איראן לשיקום יכולותיה האסטרטגיות ובראשן תוכנית הגרעין, ואת הציר הפרו-איראני באזור, ולצמצם ככל האפשר את הסיכון לחידוש הלחימה.
19/11/25
Morteza Nikoubazl/NurPhoto via REUTERS
מרפובליקה אסלאמית לרפובליקה איראנית
הצעירים חוגגים "האלווין", המשטר מציב פסל של מלך פרסי קדום: מהן הסיבות למגמות אלה, שאינן מתיישבות עם זהותה האסלאמית של איראן, וכיצד הן משליכות על עתידה של הרפובליקה האסלאמית?
16/11/25
POA(Phot) Tam McDonald/MOD (OGL v1.0)
כטב"מים תוקפים (UCAV)
כטב"מים תוקפים – UCAV – Unhabited Combat Air Vehicles – הם כלי טיס בלתי מאוישים נשלטים מרחוק, שנושאים חימושים שניתן לשגרם נגד מטרות נבחרות.
06/11/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.