פרסומים
זרקור, 14 בספטמבר 2023
אירועי מחאה נגד ממשלה מכהנת אינם דבר חדש בישראל. אולם, המחאה נגד הרפורמה המשפטית, אשר הוצגה לראשונה ב-4 בינואר 2023, הנה יוצאת דופן בקנה מידה ישראלי מבחינת היקפה, פריסתה, והימשכות התופעה לאורך יותר משמונה חודשים. מאז הצגת הרפורמה, היקף המחאה נגד הרפורמה המשפטית כלל 1816 הפגנות אשר נפרסו על פני כ-200 מוקדים ברחבי הארץ. לפי גרסת המשטרה, הפגנות אלה כללו יותר מ-7 מיליון מפגינים, ולפי גרסת המוחים יותר מ-10 מיליון מפגינים. מול כל אלה נרשם מספר קטן יחסית של כ-70 הפגנות בעד הממשלה ויוזמתה המשפטית.
בין המאפיינים הבולטים בתנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית היא רמת האלימות הנמוכה (מהומות), גם מצד המפגינים וגם מצד המשטרה. למעשה, רק ב-3.2 אחוזים מבין אירועי המחאה נגד הרפורמה המשפטית, נרשמו מקרי אלימות. גם מספר הפצועים שנזקקו לאשפוז נותר נמוך.
על פי הנתונים, מספר הפגנות המחאה נגד הרפורמה המשפטית הגיע לשיא ערב פיטורי השר גלנט, אך נצפתה ירידה משמעותית לאחר הצהרת נתניהו על הקפאת החקיקה וכניסה לשיחות משא ומתן מול האופוזיציה בבית הנשיא. עם כישלון מאמצי ההידברות ולקראת חקיקת צמצום עילת הסבירות בכנסת, חלה עלייה נוספת במספר ההפגנות. בימים אלו ולראשונה בהיסטוריה, כל 15 שופטי בג"ץ ידונו בעתירות נגד חקיקה זו. הדיונים הדרמטיים בבג"ץ בעלי השלכות משמעותיות על המחאה בפרט ועל מדינת ישראל בכלל.