פרסומים

המתיחות במהלך חודש רמדאן (אשר חל בין התאריכים 27 בפברואר עד 29 במרץ)  נובעת ממספר גורמים משולבים, המשפיעים על הדינמיקה הרגישה בין ישראל והפלסטינים. ראשית, החשיבות הדתית המוגברת של התקופה מביאה לעלייה ניכרת במספר המתפללים המוסלמים השואפים להגיע למקומות הקדושים, ובעיקר למסגד אל-אקצא. עלייה זו יוצרת אתגרים לוגיסטיים וביטחוניים משמעותיים. שנית, רמדאן מהווה זמן של התעוררות רגשית ודתית, המתבטאת ברגישות גוברת לכל אירוע או תקרית. שלישית, ארגונים קיצוניים משני הצדדים מנצלים לעיתים את אווירת המתח לקידום אג’נדות פוליטיות ולהסלמה מכוונת של המצב. רביעית, הסיקור התקשורתי האינטנסיבי בתקופה זו מגביר את המודעות הציבורית ומעצים את התחושות סביב כל תקרית, גדולה כקטנה. לבסוף, ההיסטוריה של עימותים בתקופות קודמות של רמדאן יוצרת ציפייה מוקדמת למתיחות, מה שמשפיע על אופן ההתנהלות של כלל הגורמים המעורבים. הבנת המורכבות הזו חיונית לניהול מושכל של התקופה ולמניעת הסלמה לא רצויה.

במהלך חודש רמדאן 2025 עקבנו אחר האירועים באופן שוטף. ניכר כי התקופה מתאפיינת ברמת מתיחות גבוהה ובצורך בערנות מוגברת הן מהצד הישראלי והן מהצד הפלסטיני .במהלך החודש תיעדנו את מספר המתפללים המוסלמים שהגיעו למסגד אל-אקצא שבהר הבית בירושלים, על בסיס נתונים שמספק מרכז ואדי חילווה (Silwanic) – יוזמה אזרחית מקומית משכונת סילוואן העוקבת אחר האירועים במזרח ירושלים.
הנתונים שנמסרו על ידם כוללים סיקור של תפילות התראוויח (הנאמרות רק ברמדאן) ותפילות יום שישי, ותואמים את הדיווחים של הווקף – הסמכות הדתית המוסלמית האחראית על מסגד אל-אקצא .למרות הדיווחים מצד Silwanic על מחסומים וקשיים שחווים המתפללים, נראה כי מספר המשתתפים ברמדאן 2025 עלה ביחס לשנה שעברה. מכך עולה כי ייתכן וניכרת מגמת התמתנות במדיניות הישראלית, המאפשרת הגעה רחבה יותר של מתפללים למסגד – זאת למרות חידוש הלחימה ברצועת עזה. חשוב לציין כי נתוני 2025 נאספו מאותם מקורות כבשנת 2024, דבר המאפשר השוואה מהימנה בין התקופות.

ערוץ "אל-עצימה" דיווח כי במהלך רמדאן הגיעו למסגד אל-אקצא כ-2,190,000 מתפללים לתפילות התראוויח, כ-325,000 לתפילות ימי שישי, וכ-120,000 לתפילות עיד אל-פִטְר. בדומה לדיווחי ,Silwanic גם הערוץ מציין מגבלות רבות שהוטלו על תושבי הגדה שניסו להגיע לתפילות .כמו כן, דווח כי במהלך החודש נעצרו 124 תושבי ירושלים (98 גברים, 16 קטינים ו-10 נשים), וכן עשרות מתושבי הגדה בעת שניסו להיכנס למסגד.

מנתוני מאגר ACLED (Armed Conflict Location & Event Data) עולה כי חלה ירידה משמעותית במספר ההרוגים והפצועים הישראלים בהשוואה לשנת 2024. נראה שככל שנמשכת הלחימה, מתגבשת מציאות חדשה של “נורמליזציה” במצבי חירום – הן בצד הפלסטיני והן בצד הישראלי.

לסיכום, למרות השיפור היחסי, ניכר כי יש לשמר דריכות וזהירות מוגברת, כפי שהומלץ גם בהודעת המל"ל מיום 1 באפריל 2025.

* המחברת מודה לנוי שלו על הסיוע בכתיבת הפרסום.