איראן בסבך דילמות ובצומת החלטות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על איראן בסבך דילמות ובצומת החלטות

איראן בסבך דילמות ובצומת החלטות

הפיצוץ המסתורי בנתנז שפגע בהתקדמות תוכנית הגרעין האיראנית מצטרף למתיחות הגוברת בין הרפובליקה האסלאמית למערב, ובעיקר לארה"ב, ומשחק לידי הקיצוניים במשטר האייתולות התומכים בפעולות תגמול. למרות שבאופן רשמי ישראל לא הואשמה באחריות לתקרית - עליה להיערך לכמה תגובות אפשריות

מבט על, גיליון 1346, 9 ביולי 2020

English
סימה שיין

הפיצוץ שאירע ב-2 ביולי במתקן להרכבת צנטריפוגות מתקדמות במתחם העשרת האורניום בנתנז היווה מכה לתוכניות האיראניות לעבור לשלבים מתקדמים בפרויקט הגרעין, אף שאינו עוצר את המשך צבירת האורניום המועשר המקצר עקרונית את לוח הזמנים לפצצה. הדילמה האיראנית – האם להתאפק או להגיב, וכיצד להגיב. בשלב זה אין הטלת האשמה ישירה על ישראל. אופציות התגובה שבפני טהראן הן בתחום הגרעין (העשרה ל-20 אחוזים או כרסום בפיקוח); בתחום הסייבר; בתחום הקינטי לעבר ישראל/ערב הסעודית/מתקנים אמריקאים (ירי טק"ק ו/או כטב"מ); בתחום הטרור בזירה הבינלאומית. שלל האפשרויות רוויות סיכונים ואינן משרתות את האינטרס המרכזי האיראני – הסרת הסנקציות בקרוב, אך הלחץ הגובר בטהראן וההשפעות שיהיו גם לשיקולים אידאולוגיים ומאבקי כוח פוליטיים על החלטות ההנהגה מעלים סבירות לתגובה ומחייבים את ישראל להכין הגנה ותגובה לכל אחת מהאפשרויות.


הפיצוץ שאירע ב-2 ביולי במתקן להרכבת צנטריפוגות מתקדמות במתחם העשרת האורניום בנתנז הוא בראש ובראשונה מכה לתוכניות האיראניות לעבור לשלבים מתקדמים יותר בפרויקט הגרעין. עם זאת, אין די בכך כדי לבלום את צבירת האורניום המועשר הנמשכת מאז החלה איראן להפר בהדרגה את הסכם הגרעין. על פי דוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), ברשותה כיום מעל 1,500 ק"ג, המספיקים להעשרה לרמה צבאית של מתקן גרעיני אחד. אולם הפיצוץ פגע ברכיב חשוב שאותו תצטרך איראן לשקם - הוא מעכב את הניסויים החיוניים בהשמשת הצנטריפוגות וכן את האפשרות לשימוש עתידי בהן במתקן חשאי קטן.  האירוע בנתנז מצטרף לשורת אירועים, ביניהם פיצוץ בבסיס לייצור טילים ח'וג'ייר הסמוך לפרצ'ין. למרות שלא בהכרח כל האירועים קשורים או הם תוצאה של חבלה, הרצף החריג מגביר את המתיחות בצמרת האיראנית ויוצר בשורותיה לחץ להגיב.

זאת ועוד, הפיצוץ בנתנז מצטרף לשורת התפתחויות במישור הדיפלומטי. ב-19 ביוני, במפגש פורום הנגידים האחרון של סבא"א, התקבלה בהובלת שלוש השותפות האירופיות להסכם הגרעין - בריטניה, צרפת וגרמניה - החלטה הדורשת מאיראן לאפשר לפקחי הסוכנות להיכנס לשני אתרים, החשודים שהתבצעה בהם פעילות גרעינית, ולהשיב לשאלות לגבי אתר שלישי שבו סבא"א מצאה שאריות של אורניום טבעי ולא קיבלה לכך הסבר. החלטה זו, אף שלא נלוות אליה סנקציות, היא ראשונה מסוגה מאז 2012 ומעוררת כעס רב בטהראן, הדוחה את הדרישה לבקר באתרים (שהימצאותם נודעה עם חשיפת המסמכים, המזויפים לדברי טהראן, שהושגו בפשיטת המוסד על ארכיון הגרעין). החלטת פורום הנגידים התקבלה במסגרת מחויבות סבא"א לבדוק מידע חדש ועשוי להצביע על אי-עמידה של איראן בדרישות ה-NPT גם לאחר גיבוש הסכם הגרעין ב-2015, שבמסגרתו הוחלט למעשה להתעלם מהפרות איראניות את האמנה בעבר הרחוק ומהעדר תשובות לשורת שאלות שהסוכנות הפנתה לטהראן.

כתבה על הפיצוץ בנתנז ועל יתר הפיצוצים שאירעו במדינה, אל-ג'זירה, 5 ביוני 2020

גורמים בכירים באיראן תקפו את ההחלטה ואת מנכ"ל פורום הנגידים אישית והבהירו כי ישקלו צעדי תגובה. יו"ר הפרלמנט האיראני החדש, מוחמד בגהאר קאליבף, הדגיש כי "הפרלמנט... דורש מהוועדה לאנרגיה אטומית של איראן וממשרד החוץ להכין תגובה הולמת לצעד זה". חברי פרלמנט שונים העלו הצעות לדיון, הדורשות מהממשלה לנקוט צעדים בתחום שיתוף הפעולה עם סבא"א, ובכלל זה לצאת מהמחויבויות על פי הפרוטוקול הנוסף של הסוכנות. אחרים אף דרשו לפרוש מה–NPT, תקפו את מדינות אירופה, שלטענתם לא עמדו בהתחייבויותיהן במסגרת הסכם הגרעין והאשימו אותן ב"כניעה" ללחצים אמריקאיים. בהודעה לתקשורת של מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפיאו, הודגשה מחויבות איראן לשתף פעולה עם דרישות הסוכנות ובמיוחד נוכח העבר הבעייתי של תוכנית הגרעין שלה.

במקביל, מובילה וושינגטון מהלך במועצת הביטחון להארכת תוקף האמברגו על מכירות אמל"ח לאיראן ומאיראן, העומד לפוג באוקטובר הקרוב כחלק מההבנות שגובשו בין איראן לשותפותיה להסכם הגרעין במסגרת החלטת מועצת הביטחון 2231, שעיגנה את ההסכם. מהלך אמריקאי זה, שבמסגרתו כבר העבירה וושינגטון טיוטת החלטה בין חברות המועצה, נתקל בהתנגדות חריפה של רוסיה וסין ובמורת רוח אירופאית. האירופאיות מנסות להציע פשרה שתמנע הסלמה ובין השאר הועלו רעיונות להארכה קצרה של האמברגו, אך אלה נתקלו בהתנגדות של ארצות הברית, הדורשת הארכה בלתי מוגבלת בזמן.

מזכיר המדינה האמריקאי פומפאו קורא לחברות מועצת הביטחון לפעול להארכת האמברגו על איראן, יוני 2020

ממשל טראמפ מודע להתנגדות שמעוררים מהלכיו ולרצון שאר השותפות להסכם, ובראשן האירופיות, לשמור על מסגרת ההסכם, רופפת ככל שתהייה ואפילו למראית עין. לכן הבהיר כי אם דרישתו להארכת האמברגו לא תתקבל, הוא יפעיל את מנגנון ה-snapback שביכולתו לחדש את כל הסנקציות של מועצת הביטחון. רוסיה הבהירה במכתב למזכ"ל האו"ם  שלמהלך כזה אין כל תוקף חוקי בשל פרישת ארצות הברית עצמה מההסכם, והאירופאיות מתנגדות לו נחרצות. אולם וושינגטון נאחזת בעובדה ששמה מוזכר בהחלטת מועצת הביטחון 2231 המאמצת את ההסכם, ומבהירה כי תפעל בדרך זו.

איראן רואה בשורת המהלכים שהחלה בהחלטת סבא"א האחרונה חלק מתוכנית סדורה שתכליתה להכשיר את הקרקע להחלטה (בספטמבר, בכינוס הנגידים הבא) בדבר אי-ציות איראני לדרישות ה-NPT , להעברת הנושא למועצת הביטחון ולהכשרת הקרקע הפוליטית לקידום מהלכי וושינגטון להחזרת הסנקציות. ובכל מקרה, איראן מעריכה כי התכלית האסטרטגית של כלל הפעולות שמקדם ממשל טראמפ, מכוונות כדי לקעקע את שאריות ההסכם ולהבטיח כי אם ייבחר  ממשל דמוקרטי לא יהיה לפניו הסכם שניתן לחדשו. יש באיראן גם הסבורים שהמהלכים נועדו לדחוף את איראן לצעדים חריפים שיכשירו את הקרקע לתקיפתה. בראיית איראן, הפיצוץ במתקן בנתנז משתלב בתכנית רחבה, בהובלה אמריקאית-ישראלית, המיועדת לעצור את ההתקדמות הגרעינית האיראנית הן באמצעים קינטיים והן באמצעים דיפלומטיים. יודגש כי עד כה, איראן נמנעה מהטלת האשמה על ישראל ואף שהבהירה כי אופי הפעולה בנתנז ברור לה, ישראל או גורם אחר לא אוזכרו על ידי גורמים רשמיים.

הדילמה המרכזית הניצבת בפני ההנהגה האיראנית היא, האם להמתין או להגיב, וכיצד? לפני הפיצוץ בנתנז הוערך שאין לאיראן עניין לשחק לידי ממשל טראמפ והיא תעדיף לשמור על פרופיל נמוך עד הבחירות לנשיאות בנובמבר, בשאיפה שבחירת ממשל דמוקרטי תביא לשינוי בהתנהלות האמריקאית. אלא שהמצב החדש שנוצר בעקבות הפגיעה במתקן הצנטריפוגות המתקדמות משנה את מאזן השיקולים האיראני ומשחק לידי הגורמים הקיצוניים במשטר, הרואים בהעדר תגובה הפגנת חולשה. המחנה שמנגד, חסן רוחאני ומוחמד ג'אווד זריף, מעדיפים לתת סיכוי לממשל אמריקאי חדש, אם ייבחר, להוביל שינוי, שיכלול בראש ובראשונה הטבות כלכליות שהמשק האיראני זקוק להן נואשות נוכח ההחרפה במשבר הכלכלי והתגברות הגל שני של מגפת הקורונה. שר החוץ, זריף, אף הזהיר מפני השלכותיו של מהלך שיגדיר את איראן כ"איום על הביטחון העולמי".

צילום לוויין של זירת הפיצוץ בנתנז, ימים ספורים לאחר האירוע:

NEW: High-resolution commercial satellite imagery from July 4 and 5, 2020, shows that the Iran Centrifuge Assembly Center (ICAC) at the Natanz Enrichment Site has suffered significant and likely irreparable damage to its main assembly hall section. https://t.co/1RbDlIJypM pic.twitter.com/wgwpVNouQ8

— Inst for Science (@TheGoodISIS) July 8, 2020

בפני המשטר האיראני מספר דרכי תגובה אפשריות:  

בתחום הגרעיני – מכיוון שכל המהלכים האחרונים נגד איראן הם בתחום הגרעין, טהראן עשויה להחליט לנקוט צעדים בתחום זה, החל מהעלאת העשרה ל-20 אחוזים - כפי שהעשירה לפני ההסכם; צמצום שיתוף הפעולה עם סבא"א - אם בעזיבת הפרוטוקול הנוסף שמלכתחילה איראן נמצאת בו ב"התנדבות" וטרם אישררה אותו, או בהחלת הגבלות חלקיות על הפיקוח המתקיים במסגרת הסכם הגרעין; ועד לצעד החריף ביותר – פרישה מה-NPT. הצעדים בתחום הפיקוח יקשו על רוסיה וסין, כמו גם האירופאיות, להמשיך ולתמוך באיראן ויזרזו את העברת הנושא למועצה. כל צעד בתחום הגרעין יכול להיות מוצג על ידי איראן ככזה שניתן במהירות לסגת ממנו וכקלף מיקוח לקראת משא ומתן עתידי.

בתחום הסייבר, בחתימה נמוכה יחסית - יתרונותיו של מהלך כזה בכך שיש בו סיכון נמוך יחסית להסלמה צבאית. אולם, מהלך כזה מותנה ביכולת מבצעית זמינה, בהערכת סיכויי הצלחה גבוהים ובחשיפה לתגובה קשה, שאך תחמיר את דימוי המשטר כאינו מסוגל להגן על תשתיות ואתרים חיוניים.

בתחום הקינטי הישיר (למשל, ירי טק"ק או שיגור כטב"מ) – זו יכולה להיות תגובה נגד ישראל ו/או ערב הסעודית ו/או מתקנים אמריקאים באזור. מהלך כזה, אם יתבצע מאדמת איראן, יחשוף אותה לתגובה ישירה נגדה, אף כי הניסיון האיראני מתקיפת מתקני אראמקו בערב הסעודית הוא שהמהלך עבר ללא תגובה. לחילופין, איראן יכולה להשתמש בטריטוריה שלישית – תימן, עיראק, סוריה - לביצוע מהלכים מסוג זה.

טרור – על פניו, מדובר במהלך שביצועו "קל" יחסית לאיראן ושלוחיה, אולם עליה לקחת בחשבון כי טביעת האצבע שלה תהיה ניכרת ועלולה לאחד את המערכת הבינלאומית נגדה, בעיתוי בו היא זקוקה ביותר לתמיכתה.

לסיכום, שלל האופציות העומדות לכאורה לרשותה של איראן רוויות סיכונים ואינן משרתות את האינטרס המרכזי שלה – הקלה מהירה בסנקציות,  מפגש הנגידים של סבא"א הצפוי בספטמבר, דיוני מועצת הביטחון שיתקיימו באוקטובר והבחירות בארצות הברית שייערכו בנובמבר. אבל לנוכח הלחץ הגובר בשורות המשטר (בגלל האירוע בנתנז וגם בגלל ההתפתחויות המדיניות הצפויות), מוערך שגבר הסיכוי למהלך תגובה איראני. גם היבטים אידאולוגיים ומאבקי כוח פוליטיים משולבים בדיון המתנהל בימים אלה בצמרת האיראנית וסביר כי ישפיעו על קבלת ההחלטות בנושא. על ישראל כמובן להיערך להגנה מול כל אחת מאפשרויות התגובה, ולגיבוש מענה לה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןהסכם הגרעין עם איראןטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומיאיראן – פנים
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.