השפעת האירועים בישראל על המצב הבטחוני | המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על האירועים בישראל מחזקים את תפיסת "קורי העכביש" של נסראללה

האירועים בישראל מחזקים את תפיסת "קורי העכביש" של נסראללה

המשבר הפנימי הגובר בארץ מחזק את אמונתו של מזכ"ל חזבאללה בקירוב קיצה של ישראל, ואת ביטחונו בכוחו של הארגון לאתגר אותה. הדבר עלול להובילו לאתגר את צה"ל בהגברת פעילותו לאורך הגבול או בתוך ישראל

מבט על, גיליון 1697, 15 במארס 2023

English
אורנה מזרחי
יורם שוייצר

המשבר החוקתי והמחאה הנרחבת בישראל, לצד הסלמת הטרור הפלסטיני, מחזקים את תפיסתו של נסראללה כי חולשתה הפנימית של ישראל מתגברת ומשכנעים אותו אשר ליכולת חזבאללה להרתיעה ולעמוד מולה במקרה עימות צבאי. התבטאויותיו הפומביות גורסות כי ישראל נמצאת על סף "מלחמת אזרחים" וכי קיצה קרב, בהתאם לקביעתו מהעבר שישראל הינה מדינת קורי עכביש. תפיסה זו עמדה גם בבסיס העימות הקודם עם ישראל סביב ההסכם בין ישראל ללבנון לקביעת הגבול הימי, אשר בראיית חזבאללה נחתם עקב איומי הארגון להשתמש בכוח צבאי נגד ישראל אם לא יוכרו זכויותיה של לבנון. המשבר הפנימי בישראל בעת הנוכחית עלול לבסס אצל נסראללה תודעה כוזבת, שאינה לוקחת בחשבון את יחסי הכוחות האמיתיים בין הצדדים ואת עוצמת לכידותה של החברה הישראלית מול איומים מבחוץ. נראה כי נסראללה איננו מעוניין בשלב זה בעימות צבאי כולל עם ישראל, אך הוא מבקש להתגרות בישראל לאורך הגבול וכנראה גם באמצעות ייזום פיגועים בפנים הארץ, אפשר שבשיתוף פלסטינים. הדבר עלול להוביל לחיכוך צבאי ולהסלמה. 


האירועים הפנימיים בישראל מאז כינון הממשלה החדשה, ובראשם המשבר החוקתי של הרפורמה המשפטית אשר הוביל להרחבת השסע בחברה הישראלית, ולהשלכות כלכליות ומדיניות חמורות, בצד העלייה בהיקף אירועי הטרור הפלסטיני והמחלוקות הפנימיות באשר לדרך ההתמודדות עימם, נתפסים על ידי חזבאללה כסימנים ברורים להיחלשותה המתמשכת של ישראל. נסראללה מחכך ידיו בהנאה ומתייחס לכך במפורש בנאומיו האחרונים. בנאום שנשא ב-16 בפברואר הוא תיאר התרחשויות אלה כמשברים קשים, שגרמה להם "הממשלה המטופשת הנוכחית" של ישראל, הדוחפת לשני עימותים גדולים: האחד בתוך ישראל והשני בין ישראל לפלסטינים, עם פוטנציאל ליצירת התלקחות אזורית. הוא התייחס לכך שגורמים רבים בישראל – הנשיא הרצוג, ראשי ממשלות לשעבר, רמטכ"לים וכל הגנרלים וההיסטוריונים - מדברים על אודות "מלחמת אזרחים" קרובה, תוך ציטוט מדברי הנשיא על כך שמדובר במצב תקדימי ובשעת חירום. לדבריו, ישראל נמצאת על סף פיצוץ פנימי וקיימת בקרב תושביה דאגה קיומית, כאשר אין אמון בצבא, בהנהגה הפוליטית ובמערכת המשפט, וקיימות תופעות של "עריקה" והגירה.

ראש הממשלה נתניהו עונה להתייחסות נסראללה למצב בישראל (החל מ-2:00)

גם בסדרת נאומיו מהשבוע שחלף, נסראללה התייחס לנושא. בנאום שנשא ב-6 במארס, לרגל "יום הפצועים והאסירים", הוא חזר על הערכתו כי בשל האירועים הפנימיים, קיצה של "הישות הציונית" קרב. בנאום זה הוא התייחס מפורשות לחקיקת עונש מוות למחבלים בכנסת וטען, כי העונש לא ירתיע "אנשים כמונו", אשר אולי פוחדים מהכלא, אך מסתערים לעבר המוות ללא היסוס ופועלים גם כשהמוות מובטח. בנאום מ-10 במארס הוא הדגיש שמדובר באירועים היסטוריים שיש לעקוב אחריהם מקרוב. לדבריו, 'ההתרחשויות בישראל מעוררות תקוות גדולות'. עוד ייחס את המשבר בחברה הישראלית לעמידתה האיתנה של ההתנגדות באזור. לגרסתו, 'הישות הציונית מתמודדת עם עימותים פנימיים ואיומים חיצוניים, שיובילו לחיסולה והיא לא תשרוד מעבר ל-80 שנה', בדומה למלכויות היהודיות הקודמות שלא שרדו יותר מכך. כן קרא למדינות האזור לסייע למאמץ הפלסטיני (כשברקע הפיגוע שאירע בלב תל אביב ב-9 במארס) לחסל את ישראל. יוזכר בהקשר זה חלומו של נסראללה, כפי שתואר על ידו בראיון ביולי 2022, שלפיו המוני ישראלים נוטשים על מטלטליהם את ישראל ומהגרים לחו"ל. חלום זה ביטא משאלת הלב שלו ומשתלב בתפיסתו המוכרת בדבר היות ישראל מדינת קורי עכביש שעתידה להתפורר ולהיעלם.

נראה, כי תחושת ביטחון זו גם עמדה בבסיס איומיו של נסראללה ערב חתימת ההסכם לסימון הגבול הימי בין ישראל ללבנון (יולי-ספטמבר 2022) כי חזבאללה יתקוף את ישראל אם היא תחל בהפקת הגז משדה כריש בטרם הובטחו זכויותיה של לבנון. לנסראללה תחושת הישג שכן לתפיסתו, איומיו גם ללא צורך להפעיל כוח, הם שהכריעו את ממשלת ישראל ואילצו אותה לחתום על ההסכם על פי דרישותיה של לבנון. מצטרפת לכך גם ההתקדמות בבניית יכולת הגנה אווירית בלבנון על ידי הארגון בסיוע איראני, אשר הוביל לצמצום של פעילות חיל האוויר הישראלי במרחב האווירי של לבנון וחיזק את ביטחונו ביכולתו להרתיע את ישראל ולהתמודד איתה במקרה של עימות צבאי עתידי.

תחושת הביטחון המועצמת של נסראללה עומדת כנראה גם בבסיס תעוזתו בהרחבת נוכחותם של אנשי חזבאללה בתקופה האחרונה בסמוך לגבול עם ישראל – גם אם בבגדים אזרחיים –והקמת מספר רב של מגדלי תצפית חדשים של חזבאללה במסווה של אנשי הארגון האזרחי "ירוק ללא גבולות". בתקופה האחרונה גברו גם אירועי החיכוך עם חיילי צה"ל הפועלים לאורך הגבול (עבודות להשלמת הגדר; חישוף השטח וסימון הגבול). ב-5 במארס נמנע על ידי חיילי יוניפי"ל עימות בין הצדדים בעקבות טענות הצד הלבנוני שחיילי צה"ל שעסקו בפעילות שגרתית חצו את הקו הכחול לשטח לבנון באזור הכפר עייתא א-שעב; וב-7 במארס פורסם דבר תקרית דומה, שבמהלכה נחטפה מחסנית של חייל צה"ל בעקבות התקהלות קבוצה של לבנונים סביב חיילים שעסקו בפעילות הנדסית במקום. מחסנית זו הוצגה בערוץ הטלוויזיה אל-מנאר כשלל של צה"ל. בהתייחסות לתקריות אלה טען נסראללה ב-6 במארס כי ישראל מנסה להרחיק במספר מטרים את הקו הכחול, אך לבנון לא תוותר על אף גרגיר אדמה. במקביל מקדם חזבאללה מסע תעמולה במדיה החברתית, המאדיר את יכולותיהם של לוחמיו המסוגלים לחדור לשטח ישראל ולהשתלט על שטחים בתחומה.

חלק מנאום נסראללה מה-16 בפברואר 2023, בו הוא מאיים על ישראל (החל מ-3:30)

דבריו של נסראללה, הנתפס בעיני עצמו ובעיני איראן ואחרים כמומחה לענייני ישראל - משקפים פעם נוספת את המעקב הצמוד שלו אחר הנעשה בישראל דרך הפרסומים בכלי התקשורת הישראלית המחזקים את הערכתו לגבי מצבה המעורער. מסקנתו כי המשבר הפנימי הנוכחי מחליש מאוד את ישראל, מעלה עוד את תחושת הביטחון שלו ביכולתו של הארגון להרתיע את צה"ל ולהתמודד עימו בהצלחה. עם זאת, פרשנות נסראללה לחולשת ישראל איננה משקפת בהכרח את המציאות בפועל, ומדובר למעשה בתחושת ביטחון כוזבת, אשר איננה לוקחת בחשבון את יחסי הכוחות האמיתיים בין צה"ל לחזבאללה, ואת עוצמת לכידותה של החברה הישראלית כשזו ניצבת מול איומים ביטחוניים מבחוץ.

למרות זאת ועל אף הימשכות המחאה הפנימית בישראל, מוערך כי לחזבאללה אין כל עניין  בעימות צבאי גם בעת הנוכחית. מעבר להכרה בסיכונים ללבנון ולארגון עצמו בעקבות עימות נרחב עם צה"ל, הארגון מושפע גם ממצבה החמור של לבנון הכושלת, הסובלת הן ממשבר כלכלי, החריף ביותר שידעה בתולדותיה, והן ממשבר פוליטי וקשיים במשילות. חשוב לציין, כי מאז הבחירות האחרונות לפרלמנט, שנערכו במאי 2022, וביתר שאת בחודשים האחרונים, חל פיחות במעמדו הפוליטי של חזבאללה בלבנון. אמנם, לארגון יש עדיין יכולת להטיל וטו על ההחלטות במדינה, אך הוא מתקשה לכפות את עמדתו על יריביו הפוליטיים בסוגיות הרכב הממשלה ומינויו של נשיא חדש, המתעכב מאז אוקטובר 2022. כל ניסיונותיו של נסראללה להביא להסכמה רחבה לבחירתו לנשיא של סולימאן פרנג'יה, הפרו-סורי ומקורב לחזבאללה, נחלו עד כה כישלון חרוץ. נסראללה מוטרד מכך, אך עדיין מעוניין להימנע משימוש בכוח הנשק שבידו כדי לקדם פתרון משלו לבעיותיה הפנימיות של לבנון.

במצב זה נסראללה נצמד לאסטרטגיה שהנחתה אותו בשנים האחרונות מול ישראל - ביסוס "משוואת ההרתעה" בין חזבאללה לצה"ל. כל פעילותו של הארגון והתבטאויותיו של נסראללה נועדו אמנם גם לבסס את מעמדו של הארגון כמגן לבנון בקרב הציבור הלבנוני, אך בראש ובראשונה להרתיע את ישראל משינוי כללי המשחק מולו ביבשה, באוויר ובים. אמנם נסראללה איננו מעוניין בשלב זה בעימות צבאי כולל עם ישראל, אך הוא מבקש להתגרות בה לאורך הגבול וכנראה גם באמצעות ייזום פיגועים בפנים הארץ, אפשר שבשיתוף פלסטינים. הדבר עלול להוביל לחיכוך צבאי ולהסלמה בשל מיסקלקולציה של מי מהצדדים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםלבנון וחזבאללה"המהפכה המשפטית"המהפכה המשפטית – הזירה הצבאית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS
שעת כושר להכבדת הלחץ על חזבאללה
לאחר המערכה של צה"ל בלבנון, וברקע הפגיעה הקשה בציר השיעי והלחצים מבית ומחוץ, חזבאללה חלש מתמיד – ועל ישראל לפעול לניצול ההזדמנויות שהמצב מייצר לה
05/05/25
מפה אינטראקטיבית: החזית הלבנונית
מפה זו כוללת תיעוד של התקיפות הישראליות בלבנון ואת תקיפות חזבאללה בישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לרבות מבצע "חיצי הצפון". המפה אף מסמנת אזורים בהם נרשמו הפרות של הסכם הפסקת האש, וכן את חמשת מוצבי צה"ל הממוקמים מצפון לקו הכחול. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
09/03/25
REUTERS/Mohammed Yassin
השינוי הפוליטי בלבנון - אתגרים לישראל
לבנון נכנסת לעידן חדש לאחר בחירת הנשיא שהביאה לסיומו של וואקום שלטוני מתמשך, והמכה הקשה שספג חזבאללה במלחמה. מהן המשמעויות של השינויים המתרחשים בארץ הארזים, וכיצד הדבר משפיע על ישראל?
28/01/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.