גז טבעי - הרווחים האסטרטגיים והכלכליים של ישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על גז טבעי - הרווחים האסטרטגיים והכלכליים של ישראל

גז טבעי - הרווחים האסטרטגיים והכלכליים של ישראל

מבט על, גיליון 1098, 15 באוקטובר 2018

English
עודד ערן
אסדת גז ישראלית בים התיכון, מערבית לאשדוד. 25 בפברואר 2013.

ב-27 בספטמבר 2018 הכריזה דלק קידוחים כי חברת East Mediterranean Pipeline, אשר 25 אחוזים ממנה מוחזקים בידיה, רכשה חלק מן החברה המצריתEastern Mediterranean Gas, המסתכם ב-39 אחוזים, או 518 מיליון דולר, בצינור הנפט הנמתח לאורך 90 ק"מ, מאשקלון שבישראל לאל-עריש שבמצרים, וכן את הזכות הבלעדית להפעלתו. בהתחשב בסיכויי ההיתכנות הנמוכים של האופציות האחרות, הצורך בהגדלת מכירות הגז הטבעי בישראל עצמה ולשווקים חיצוניים על מנת להצדיק את ההשקעה הדרושה בפיתוחו של שדה לווייתן, וכן על מנת לגוון את היחסים בין ישראל ומצרים, הרי שרכישתן של הזכויות בצינור אשקלון-אל-עריש היא צעד חשוב המתבצע בעיתוי נכון.


 


ב-19 בפברואר 2018 הכריזו שתי הקבוצות, אשר בבעלותן מצויים גם שדה הגז הטבעי תמר הפועל כבר, ושדה לווייתן, על ההסכם עם חברת Delphinus המצרית למכירת 3.5 מיליארד מ"ק לשנה ובסך הכל 32 מיליארד מ"ק מתמר וכמויות זהות מלווייתן. ערכה הכולל המשוער של העסקה, כפי שדווח על ידי החברות, עמד על 15 מיליארד דולר.

ב-27 בספטמבר 2018 הכריזה דלק קידוחים - שהינה חלק מקבוצת החברות הישראליות המחזיקה בבעלותה זיכיונות לקידוחי גז טבעי בתחומי האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל, כי חברת East Mediterranean Pipeline (EMED), אשר 25 אחוזים ממנה מוחזקים בידיה, רכשה חלק מן החברה המצריתEastern Mediterranean Gas (EMG), המסתכם ב-39 אחוזים, או 518 מיליון דולר, בצינור הנפט הנמתח לאורך 90 ק"מ, מאשקלון שבישראל לאל-עריש שבמצרים, וכן את הזכות הבלעדית להפעלתו. צינור זה הוא חלק מן הצינור אשר העביר גז טבעי ממצרים לישראל ולירדן (דרך צינור אחר, הנמתח מאל-עריש לעקבה). הנזקים החוזרים ונשנים אשר נגרמו לצינורות אלה על ידי ארגוני טרור ממקומיים שמו קץ לזרימת הגז ממצרים לשכנותיה (הקטע אל עריש - אשקלון נותר ללא פגע.)

החתימה הסופית על העסקה מותנית בהשגת מספר אישורים מממשלות מצרים וישראל, ביצוע בדיקות מבצעיות ותיקונים, בנוסף לשדרוג העשוי להגדיל את קיבולת הזרימה השנתית, מ-7 ל-9 מיליארד מ"ק בשנה, בעלות של 30 מיליון דולר. כתוספת מעניינת יש ציין, כי העסקה הסופית עשויה לכלול גם את השימוש בצינור עקבה-אל-עריש לשם אספקת גז מישראל למצרים.

עם רכישתה נתח מהצינור המצרי נוטלת על עצמה השותפות הישראלית-אמריקנית סיכון נועז על מנת לוודא את יישומו של ההסכם לאספקת 64 מיליארד מ"ק בעשור המתחיל ב-2019. אולם, מעבר להיבטים הכלכליים, יהיו לצעד זה גם השלכות פוליטיות. לעת עתה, הרוכשים הלא-ישראלים היחידים של גז טבעי מישראל הם מצרים, ירדן והפלסטינים. מתוך כ-400 מיליארד מ"ק הזמינים כעת ובעתיד ליצוא על פי החלטתה של ממשלת ישראל, קיימות התחייבויות רכישה ל-115 מיליארד מ"ק בלבד. כל שלוש העסקאות יציבות מבחינה מסחרית, אך נתונות למספר סיכונים פוליטיים וביטחוניים וגם לתחרות מסחרית אפשרית. בהעדר כל שוק זמין אחר, מצרים היא השוק הגדול ביותר עבור הגז הישראלי כל עוד משאביה שלה אינם מבטיחים מענה מלא לצרכיה. אין ספק, כי שדה זוהר יספק את מרבית הצריכה המקומית, והתחזיות עבור שלושה שדות שונים (דלתת מערב הנילוס, נורוס, אטול) נחשבות מבטיחות. הכמויות המגיעות מישראל עשויות לשמש לבלימת הפער, עד אשר המשאבים המצריים יענו על הביקוש. הביקוש וההיצע צפויים להתאזן ב-2019–2020. אף אז, העסקה האחרונה בין ישראל למצרים עדיין תהיה משמעותית בגלל האפשרות להפנות את הגז הישראלי למתקני ההנזלה מול החוף המצרי. העסקה עשויה גם להביא לפתרונה של מחלקות מסחרית בין חברת החשמל הישראלית (IEC) ל-EMG וקבוצה של חברות מצריות, בנוגע לפיצוי בגין הגז אשר לא סופק על ידי הצד המצרי.

קרדיט: אתר דלק קידוחים

משרד הנפט המצרי, אשר נתן את ברכתו לעסקה, הסביר את שיקוליו לאישור שניתן על ידו ב-27 בספטמבר 2018: "...ולבסוף לאור מאמציו של המשרד להסדיר את המחלוקות התלויות ועומדות עם המשקיעים בתנאים אשר יהיו לתועלתם של שני הצדדים." ואכן, הכרזתה של דלק קידוחים ב-27 בספטמבר 2018 כוללת הצהרה שלפיה בעלי המניות ב-EMG אשר נמכרו לדלק-נובל ביטלו את תביעותיהם נגד ממשלת מצרים והחברות המצויות בבעלותה. הכרזה זו אינה מתייחסת לתביעתה של חברת החשמל הישראלית, אשר, ביחד עם זו של EMG, היתה מושא הפרשה שהובאה בפני בית הדין הבינלאומי לבוררות, אשר פסק בדצמבר 2015 1.76 מיליארד דולר לחברת החשמל הישראלית ו-324 מיליון דולר ל-EMG - האחרונה זכתה גם בפסיקה בבית משפט במצרים לפיצוי ממשלת מצרים. עם זאת, עד כה לא קיבלה EMG תשלום כלשהו. אף על פי שהמחלוקת היא מסחרית, יש לממשלות ישראל ומצרים עניין ברור למנוע ממנה להפוך למכשול בשיתוף הפעולה ביניהן, המוגבר מלבד זאת, ואין ספק כי ההסכם שנחתם באחרונה מהווה צעד בכיוון זה.

לשם אבטחת הצינור הגבירה ממשלת מצרים את מאמציה להילחם בקבוצות חמושות בסיני, אשר תקפו את כוחות הצבא והמשטרה וכן נכסים דוגמת הצינור. עם זאת, לא ניתן לשלול אפשרות לניסיונות חבלה מחודשים.

ההסכמים למכור גז למצרים ולרכוש נתח בצינור מגיעים גם על רקע הפיכתן של האופציות האחרות למכירה ולהעברה של גז טבעי לפחות ישימות. השוק הטורקי יכול היה להוות אופציה אטרקטיבית עבור הגז של ישראל ושל מדינות אחרות במזרח הים התיכון. עם זאת, חוסר היכולת לצפות את התנהלותו הפוליטית של המשטר הנוכחי בטורקיה, הבאה לידי ביטוי גם ביחסו כלפי ישראל, בנוסף להעדר היציבות הפוליטית בלבנון ובסוריה והיעדר פתרון פוליטי לסכסוך בקפריסין, הופכים את מכירתו של גז טבעי לטורקיה ואת השימוש במדינה זו כמרכז הפצה לשווקים אחרים לבלתי ישים למעשה ולמסוכן מסיבות פוליטיות וביטחוניות. אם כן, חוסר היציבות הכלכלית בטורקיה פוגע באטרקטיביות של אופציה זו של ייצוא גז טבעי מישראל.

האופציה השלישית של הנחת צינור מן החופים המזרחיים של הים התיכון דרך קפריסין ליוון מסובכת מאד מבחינה טכנית ונתונה למספר בעיות פוליטיות, הקשורות לסכסוך בקפריסין. אפשרות זו תלויה גם כלכלית בנכונותן של יצרניות אחרות במזרח הים התיכון לחלוק את הקיבולת שלהן עם ישראל כדי להצדיק את ההשקעה הכספית האדירה הנדרשת. מבחינה פוליטית טומן בחובו פרויקט שכזה יתרונות פוליטיים וכלכליים עבור ישראל, שכן הוא יבטיח שוק גדול ויציב, יוסיף ממד חשוב ליחסיה של ישראל עם האיחוד האירופי, המדשדשים מזה זמן רב, ויגביר את היציבות במזרח הים התיכון, משום שכל היצרנים והמשתמשים בצינור יהפכו למעוניינים בהכנסות אשר תנבענה מפעולתו הבטוחה והרציפה. אולם, מדובר בפרויקט לטווח הארוך, בייחוד בהתחשב בעובדה כי מספר תנאים מוקדמים לישימותו אינם מתקיימים.

לכן, האופציה המצרית - בין אם כשוק או כגשר לייצוא של גז נוזלי לאירופה - היא האופציה הקיימת ובת הקיימא היחידה לייצוא גז טבעי מישראל. היא מוסיפה ממד נוסף להתפתחות החיובית ביחסים בין ישראל למצרים, שכן חשוב להרחיב אותם אל מעבר לשיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק. אולם, העסקה של רכישת נתח בצינור המצרי, בנוסף למכירה העתידית של גז למצרים, עדיין טומנת בחובה סיכונים מסוימים. יחסיה הנוכחיים של ישראל עם מצרים הם כפי הנראה טובים מאי פעם, אולם מדובר ברמה הממשלתית, ופירושו של דבר כי עסקאות הגז נחתמו בין החברות אך יישומן יהיה כפוף לשיקוליה הפוליטיים של ממשלת מצרים. שנית, המאגרים הטבעיים של מצרים עשויים להתרחב במידה משמעותית והם עשויים להשפיע על התמריצים והשיקולים של מצרים בכל הקשור לרכישת הגז או לקיבולת הזמינה של ההנזלה במתקניה.

סוגיית הגז הנמצא בים מול חופי רצועת עזה (שדה עזה-מרין) לא עולה על הפרק. זאת, עקב הכמות הצנועה מאד, 30 מיליארד מ"ק, המצב הכלכלי הקשה ועתידו הפוליטי הבלתי ברור של האזור. השיחות אותן מקיימת מצרים בנפרד עם ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס, במטרה לייצב את המצב בעזה, עשויות לסייע לדיון בתכניות המיועדות לשיפור המצב הכלכלי ברצועה וביניהן ניצול שדה מרין. הגז הטבעי, אם יתגלה, יוכל להימכר לישראל או למצרים באמצעות תוספת של צינור קצר לצינור אשקלון - אל-עריש, בעוד שעזה והגדה המערבית יחוברו לרשת החשמל הישראלית, וכך ייחסך חלק ניכר מן ההשקעה אשר תידרש לצורך חיבור שדה מרין ישירות לעזה ולגדה המערבית.

בהתחשב בסיכויי ההיתכנות הנמוכים של האופציות האחרות, הצורך בהגדלת מכירות הגז הטבעי בישראל עצמה ולשווקים חיצוניים על מנת להצדיק את ההשקעה הדרושה בפיתוחו של שדה לווייתן, וכן על מנת לגוון את היחסים בין ישראל ומצרים, הרי שרכישתן של הזכויות בצינור אשקלון - אל-עריש היא צעד חשוב המתבצע בעיתוי נכון.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםכלכלה וביטחון לאומימצריםאקלים, תשתיות ואנרגיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
מגמות בסחר ישראל-סין בשנת 2024
ברקע מלחמת חרבות ברזל ומלחמת הסחר: כיצד נראה הסחר בין ישראל וסין בשנה שעברה - ומהם האתגרים העתידיים הגדולים?
19/05/25
Shutterstock
שלושה אירועים, חשש אחד: סכנה לכלכלת ישראל
מדוע גברה הסבירות למשבר פיננסי בישראל?
08/04/25
Shutterstock
תקציב המדינה 2025 – אישוש לחששות חברות דירוג האשראי
מהם מאפייניו העיקריים של התקציב שאושר בממשלה ומדוע הוא נכשל מלספק את הצרכים הכלכליים הרחבים של המדינה, ולא מעניק סיבה לחברות דירוג האשראי לחזור בהן מההחלטה להוריד את הדירוג הישראלי?
25/11/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.